רבינו יהונתן מלוניל על עירובין לד.

מתני' לא יעמוד אדם ברה"י ויפתח ברה"ר כו'. כלומר ויקח מפתח המונח ברה"ר ויפתח בו פתח חנות שברה"ר ואע"פ שאין ממקום המפתח עד הפתח ד' אמות גזירה שמא יכניס המפתח בידו:

וכן לא יעמוד אדם ברה"ר ויושיט אצבעו למעלה לרשות גבוה י' ורחב ד'. כגון שהיה מפתח החנות מונח על גבה ויטול אותה משם ויפתח בה החנות והוא גבוה למעלה מי' גזירה שמא יביאנו אצלו לתוך י':

אלא א"כ עשו לו מחיצה ויעמוד בתוכה. ובין אסיפא ובין ארישא קאי שאם יעשה מחיצה סמוך לפתח מבחוץ מרה"י לרה"י קא מטלטל ואמרינן בגמרא דחסורי מחסרא ממתני' ממקום זה והכי קתני וכן לא יעמוד אדם ברה"י ויפתח בכרמלי' כגון שערי גינה שהגינה כרמלית אע"פ שיש לה מחיצות נעשות על ידי אדם לפי שהזרעים מבטלין המחיצות וקא אסר ר"מ לעמוד בה ולהושיט ידו על מקום גבוה י' ורחב ד' שהוא רה"י וליטול מפתח ויפתח המנעול מתוך הגינה שמא ימשוך המפתח אליו דמחמיר ר' מאיר אפי' ברשויות דרבנן וסתם שערי גינה מנעוליהם גבוהים עשרה ורחבים ד' ורשות היחיד הן:

אמרו לו וכו'. רבנן פליגי עליה דר"מ אפילו ברשויות דאורייתא כגון רה"י ורה"ר דלא בעי ראשו ורובו למקום שהוא מטלטל בו דלא גזרינן שמא ימשוך חפצים הצריכין לו מבחוץ שאם היו חפצים הצריכים לו אפי' רבנן מודו דגזרינן אלא כיון שאין המפתח צריך לו אלא לפתוח החנות לא גזרינן שמא יביאנו אליו וכ"ש בשערי גינה שהן כרמלית ומנעוליהן רה"י דלא גזרינן ומייתי ראיה משוק של פטמין שהיה בירושלים וירושלים כרמלית היא דכיון שדלתותיה ננעלות בלילה לא מיקריא רה"ר אלא דין כרמלית יש לה ואפילו הכי היו עומדין בקרקע שהוא לפני החנות שהוא כרמלית ומניחין המפתח בחלון שהוא על גב הפתח שהיה רחב ד' ונוטלו משם ופותח ונועל בו החנות אע"פ שרגליו עומדות בכרמלית ש"מ דלא גזרינן ברשויות דרבנן:

של צמרים. מוכרי צמר ולא פליג רבי יוסי ואמרו לו אלא שניהם חולקין עם רבי מאיר:

גמ' שערי פתחי גינה. סתם מנעוליה' גבוהים י' ורחבים ד' ורה"י הן:

בית שער. בית קטן ופתח הגנה פתוח לו ובשערי גינה הסמוכים לרה"ר עסקינן מדקתני סיפא וכן חנויות פתוחות לרה"ר פותח ונועל מבפנים דבית שער רה"י הוא כמו המנעול וכמו כן כשהבית שער מבחוץ:

אסורין מכאן ומכאן. לפי שהמנעול רה"י הוא ואע"פ שהמפתח מונח עליו גזר ר"מ שלא לעמוד ברשות הרבי' ולא בגינה ויטול מפתח מהמנעול שהוא רשות היחיד דשמא יביאנו אצלו לרשות הרבים או לכרמלית:

וכן חנויות פתוחות לרשות הרבים ובגמ' מפרש דבאסקופה כרמלית (בגינה) קא מיירי:

שערי חנויות פעמים שמנעוליהם גבוהים או נמוכים לפיכך נתן בהם חילוק בזמן שהמנעול למטה מי' מביא מפתח מע"ש ומניחו באסקופה שהיא כרמלית למחר פותח ונועל בו שאם יש בו ד' על ד' כרמלית הוא ומכרמלית לכרמלית קא מטלטל ואם אין בו ד' על ד' מקום פטור הוא ומכרמלית למקום פטור קא מטלטל:

ובזמן שהמנעול למעלה מי'. לקמן מוקמינן דהאי מנעול לית ביה ד' על ד' ויש בו לחוק בתוך הדלת אצל ראש המנעול בעוביו של דלת ולהשלים ראש המנעול לד':

ור' מאיר סבר חוקקין להשלים. רואין אותו כאילו הוא חקוק ונמצא שהוא רה"י ולפיכך מצריך ר' מאיר שמלפני השבת ישימנו במנעול וכשנסגר מחזירו על המנעול אבל אינו יכול לתתו באסקופה דמרה"י לכרמלית קא מטלטל וגם נראה מכאן שחזר בו רבי מאיר ממה שאמר במשנה דבעי ראשו ורובו אפילו מרה"י לכרמלית והכא קא שרי שהרי האסקופה כרמלית והמנעול רה"י וקא שרי לטלטל ולא גזר דילמא אתי לאיתויי אצלו וחכמים מתירין בתחלה לטלטל מן האסקופה למנעול אע"פ שהוא למעלה מעשרה דסבירא להו אין חוקקין להשלים ומקום פטור הוא המנעול ואם רוצה מניחו בחלון שהוא על גב הפתח שגם הוא מקום פטור אבל אם היה בחלון ד' על ד' אסור לפי שהמפתח הונח בתחלה באסקופה שהיא כרמלית והחלון הוא רה"י ועכשיו נמצא שהוא מחליף מכרמלית לרה"י דרך מקום פטור וסבירא לן דאסור להחליף אפילו ברשויות דרבנן:

מתני' נגר שיש בראשו גלוסטרא. קבי"לא בלע"ז שתוחבין אותו באסקופה לנעול הדלת ופי' שיש בראשו גלוסטרא כלומר שראשו עבה וראוי לבוכנתא לכתוש ולשחוק בו פלפלין ואע"פ שיש בו תורת כלי אסר ר' אליעזר בשבת דכיון שאינו קשור ותלוי בדלת כשאר יתידות של עצים העומדים להיסק דמי שאסור לטלטלם וכשנועץ הנגר במשקוף מיחזי כבונה:

ור' יוסי מתיר. דתורת כלי עליו משום גלוסטרא וכיון דכלי הוא לא מיחזי כבונה:

גמ' בניטל באגדו כשהוא קשור ותלוי בחבל של קיימא שראוי לטלטלו על ידי אותו חבל ואינו נפסק בידים:

כולי עלמא לא פליגי דשרי. כיון שקשור ותלוי יפה מוכח מילתא דלנעול קאי ולא מיחזי כבונה:

כי פליגי בשאין ניטל באגדו. כלומר שהחבל דק ואם היה רוצה ליטלו משם על ידי אותו חבל מיד היה נפסק: