רבינו יהונתן מלוניל על עירובין ב:

משום דמצא מין את מינו וניעור. כלומר לפי שהכרמלית קל הוא בעיני המשתמשין במבוי שהרי אין בו אלא איסורא דרבנן ודומה [לו] תוך הפתח אליו שהרי יש לו ג' מחיצות כמו שיש לכרמלית חיישינן אי שרית לטלטולי בתוך הפתח דילמא יטלטל בכרמלית הסמוך לו:

והלכתא מותר להשתמש תחת הקורה ובין הלחיים נמי מותר כרבא כו'. כדכתיבנא בהל':

העתקה מספר המאור נ"ל שאין דברי הרב נכונים בזה אלא תחת הקורה מותר ובין הלחיים אסור כאביי דאפסיק הלכתא כוותיה ביע"ל קג"ם ואזדו לטעמייהו דלחי משום מחיצה לאביי ומשום היכר לרבא ולית הלכתא [כרבא] כדמפרש לקמן בגמ' בשמעתא דלחי העומד מאליו וכיון דקי"ל כאביי דלחי (העומד מאליו) משום מחיצה הוא אסור להשתמש בין הלחיים ומדליתא לדרבא ליתנהו נמי לשינויי דשנינן אליבא דידיה ובין לחיים ותוך הפתח אסורין ל"ש דפתיחי לכרמלית גיורא ול"ש דפתיחי לרה"ר יציבא ותו לא :

נראה מבפנים ושוה מבחוץ. כלומר שהעמיד רחבו של לחי לצד ארכו של מבוי ולא משך קצת רחבו קימעא כלפי חוץ אלא השוה חודו החיצון לעובי כותלי המבוי ודומה כמו שהוסיף על רוחב הכתלי'. ואינו נרא' מבחוץ כלחי אבל חודו הפנימי נראה מבפנים שעוביו בולט לתוך רוחב המבוי כזה:

נראה מבחוץ ושוה מבפנים שמבפנים נראה כמוסיף על אורך הכותל אבל מבחוץ נראה שאינו מכותל המבוי שהרי נמשך להלאה מרוחב הכותל כזה וכשנראה מבפנים דברי הכל דנידון משום לחי שהרי עיקר ההיכרא לבני מבוי נעשה והא איכא אבל בנראה מבחוץ ושוה מבפנים שההיכר לבני רה"ר בהא פליגי דחד אמר מועיל שהרי בני רה"ר לא יחשדו אותן בראותם שמטלטלין בתוך המבוי. והלכתא דמועיל כיון דאיכא היכרא לרה"ר והם גם הם בצאתם לרה"ר רואין אותם הלכך די להם בזה:

והיכא דנעץ שתי יתידות וכו'. והניח קורה עליהם אע"פ שנדבקות לכותלי המבוי לא כלום הוא לא מיבעיא למ"ד דס"ל מותר להשתמש תחת הקורה דלא מועיל כלום שמא ישתמש תחת הקורה והתם ליכא מחיצות כלל אלא אפילו לדברי האומר שאסור להשתמש תחת הקורה דליכא למיגזר בה מידי אפ"ה אסור משום דבעינן קורה שתהא מונחת ע"ג כותל מבוי וליכא שהרי אינו עשוי כתיקון חכמים:

מבוי שהוא רחב כ' אמה וכו' עושה פס גבוה י' טפחים במשך ד"א. כשיעור מבוי ומעמידו באמצע ואיכא מבוי מכאן ומבוי מכאן אבל בפחות מזה אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה:

מרחיק שתי אמות ועושה פס שלש. דהא עומד מרובה על הפרוץ מרוח אחת ומותר אף כנגד הפרוץ והיכא דאיכא רוחב כ' אמה עביד כי האי גוונא מרחיק ב' אמות מכאן ועושה פס שלש וכן מאידך גיסא ונשארו עשר והקורה מתירתן:

וליחוש דלמא שביק פתחא רבה ועייל בפתחא זוטא. דהיינו באותו פרוץ שתי אמות וביטל תורת פתח מפתחא רבה ובטיל הלחי או הקורה המתוקנים בו ונמצא מבוי זה בלא שום תיקון דאע"ג דמשום פרצה לא יכלינן לפסולי ליה דהא עשר הוא אפ"ה נפסל משום שאין שם לא לחי ולא קורה:

צורת פתח שעשאה מן הצד. כגון קנה מכאן וקנה מכאן וקנה באמצעיתן ולא על גביהם ובהלכות מפורש פירוש אחר:

ואפי' דלת של קשין. של שבולין כלומר [אפי' קנה העליון] כיון דאיכא צורת הפתח שיש לו עמוד מכאן ועמוד מכאן סותמין במבוי קצת והקורה דקה מן הדקה מונחת עליהם אע"פ שאינה בריאה לקבל בנין אריח עם הטיט הצריך לו ואינה רחבה טפח סגי בהכי. אבל כשהקורה נכנסת בחורי הכותל שבצפון ודרום וכל רוחב המבוי מפולש בזה אנו קפדינן שתהא רחבה טפח ובריאה להכיר לכל שלשם קביעות הושמה שמה ולא לפי שעה: