רבינו יהונתן מלוניל על עירובין כח:

גמ' למטה. דקאמרי ב"ש:

למטה ממש. סמוך למים ואין צריכין ראשי הקנים ליגע במים אבל סמוך לשפתו העליונה לא מהני מידי:

למעלה. דקאמרי ב"ה:

למעלה ממש. סמוך לשפתו העליונה אם ירצה דיו בכך:

וזה וזה בבור. [דאפי' לב"ה] צריך שתהא כל מחיצה עשרה מאוגן הבור ולפנים:

ורב יהודה אומר וכו'. מפורש בהלכות הרב ז"ל וסוגיין כרב יהודה אע"ג דתלמיד דרב הונא הוא דהא חזינא בגמ' דר' חייא קאי כוותיה שאומר שצריך שיראו ראשי הקנים במים טפח ורב נחמן אמר רבה בר אבוה [דף פו:] קורה ארבעה מתיר במים ואע"ג דקי"ל דקל הוא שהקלו חכמים במים אפי' הכי בעינן במחיצות קנים שיראו ראשי קנים מלמעלה טפח כדי שלא יצא הדלי לחלק חבירו חוץ למחיצה או שתכנס טפח למטה מן המים מהאי טעמא דפרישנא ולא משום עירוב מים ואם יעשה מחיצת אבנים או קורה על שפת הבור מלמעלה לא תתיר אלא בקורה ד' כי היכי דלא ליזיל דלי לאידך גיסא ומייתי ממים שהגיעו לחלק חברו וקים להו לרבנן דאין דלי מהלך יותר מד' טפחים והא דקי"ל דקל הוא שהקלו חכמים במים מיירי בענין דליכא למיחש לדלי שילך לחלק חברו כגון שהיה הבור רחב הרבה שישאר חוץ לעובי המחיצה שעליו הרבה מכל צד או כגון אמת המים העוברת בחצר דליכא למיחש דלמא אזיל דלי לאידך גיסא וא"ת אכתי מה תיקן הריא"ף ז"ל במים שתחת הקורה עצמה שחלק שניהם שוה בו י"ל דכיון דס"ל דבדרבנן [יש] ברירה אמרי' כל אחד ואחד מדידיה קא ממלא אבל אם ידלה ממה שאחר המחיצה שניכר לכל שהגיע לחלק חבירו בזה צריך לחוש לדברי הכל ולהכי מצרכינן קורה ד' למחיצה שאינה נוגעת כלל במים וא"ת לא ליעביד מחיצה כלל ונאמר ברירה בכל הבור שלו הא לא איפשר בלא מחיצה שהרי רשות שניהם שולטת בו ואוסרים זה את זה כיון שלא עירבו על כן צריך להפסיק ביניהם ואכתי צריך עיון דהא בגזוזטרא לקמן [דף פז:] חזינן שניתרת במחיצה שאין בעבייה ד' טפחים ולא חיישינן דילמא אזיל דלי לברא:

מתני' אמת המים העוברת בחצר וכו'. ואפי' ברה"י נחשבת לכרמלית כיון שבאה מכח כרמלית דזהו הנהר שנמשכת ממנו ולעולם אסור למלאות ממנה עד שיעשה לה מחיצה בתוך אוגניה על פני רחבה בכניסתה לחצר וביציאתה מן החצר שיהא ניכר שבשבילה נעשית אבל מחיצת החצר שהיא תלוייה וגבוהה מן האמה העוברת אינה מועילה אע"ג דקי"ל דמחיצה תלויה מתרת מדקאמר [דף פו.] בין בתוך אוגנו ה"מ היכא דנראית מחיצה שנעשית בשביל המים אבל כי האי מחיצה שנעשית בשביל החצר אינו מהני למים ואפי' לא נפרצה החצר אלא בפחות מעשר צריך מחיצה כיון שעמוקה י' ורחבה ד' דמי לים והא דאמרינן בפ"ק [דף יב.] בלשון ים שנכנס לחצר וכו' בד"א שנפרצה ביתר מי' אבל בפחות מי' אינו צריך כלום ל"ק דהתם מיירי בשאינה עמוקה י' דכארעא סמיכתא היא כלומר ואינה חולקת רשות לעצמה: