רבינו יהונתן מלוניל על עירובין כב.

מתני' ה' חבורות ששבתו בטרקלין וכו'. טרקלין זה בית גדול ורחב. (ב"ב צ"ח:) והוא י' על י' ברום י' ופתוח לחצר ואין בתים אחרים פתוחין לחצר וטרקלין זה עשוי קיטוניות קיטוניות והוא חלוק במחיצות וכל חלק וחלק פתוח לחברו ויוצאין בפתח אחד ופעמים שאין פתוחין זה לזה ויוצאין כל אחד ואחד בפתחו הפתוח לו לחצר ולמעלה מהם עליה על כל (בני) הבית אלא שאין אדם דר בה אבל הם עצמן [משתמשין] בה ביחד ועכשיו נחלקו ב"ש וב"ה אם נחשוב אלו הקיטוניות שלמטה כבתים חלוקים או נאמר מאחר כי מלמעלה בית אחד הוא ותשמיש השוה לכולן בעליות יחד והוא מצרפן ולא נחשוב אותם כבתים חלוקים ב"ש סברי בתים חלוקים הם ואע"פ שאין מחיצות שביניהם מגיעות לתקרה ואין להם אלא י' טפחים הואיל וכל אחד ואחד אוכל בביתו צריכין כל אחד וא' ליתן חלק בעירוב שרוצין לערב עם חצר הסמוכה להן ופתח אחד ביניהם ומניחין שם בחצר כאחת עירובן ולא בטרקלין א"נ יש דיורין אחרים בחצר שלפני הטרקלין וצריכין על כרחן לערב עמהם ואין מניחין העירוב בטרקלין אלא בשאר בתי החצר וכיון שנותנין עירובן בבתי האחרים הדרים עמהם בחצר צריכין כל א' וא' להתחלק בעירוב דהא איבדור איבדורי וזהו לשון הברייתא שאומרת [דף עב:] בד"א שמוליכין עירובן למקום אחר כלומר בין לבני חצר אחרת בין אותה חצר שלפני הטרקלין:

וב"ה סברי בית א' הוא. אע"פ שכל א' אוכל מפתו אין צריכין אלא עירוב אחד דכיון שאין המחיצות גבוהות ואין משתמשים כל אחד ואחד בביתו בצניעות כמו שדרך שאר בתים כולן כאחד הם נחשבים אבל אם היה עירוב בא אצלן שאותן בני חצר [אחרת הסמוכה לטרקלין או בני אותה החצר] שלפני הטרקלין מביאין עירובן ומניחין אותן באחד מבתי הטרקלין אפי' לבית שמאי אין צריכין לערב כלל דכי היכי שאותו בעל הבית שמונח שם העירוב אינו צריך לערב כדאמרי' בברייתא בית שמניחין בו עירוב אינו צריך לערב כמו כן נמי שאר בני הטרקלין אינן צריכין כלל לתת חלק בעירוב דהא מכונפין הם שהטרקלין מחברן וכל שכן אם אין דיורין אחרים בחצר וגם אינם רוצים לערב עם בני חצר אחרת ואפי' בית שמאי מודים שהטרקלין מחברתן ואינם צריכין לערב דכלם כבעל הבית אחד דמו כיון שאין מחיצות מגיעות לתקרה:

ומודים בזמן שמקצתה שרויין בחדרים או בעליות שצריכין עירוב לכל אחד ואחד:

חדרים אלו הן אחורי הטרקלין ואינם בכלל הבית ופתוחין לטרקלין ופתוחין לחצר והרי הם שני בתים ממש ועליות כמשמען שמקצתם שרויים מלמטה ומקצתם שרויים מלמעלה באותן העליות ויוצאין דרך מרפסת לחצר [והן] כשני בתים שהרי אין כאן עלייה שתצרף אותן כמו שפירשתי הואיל ועלייה עצמה חלוקה היא לדירה וצריכין כל אחד ואחד לתת חלק בעירוב אע"פ שהעירוב בא אצלן דזהו שהוא מונח באחד מבתי הטרקלין:

גמ' מחלוקת במסיפס. כלומר כשדירותיהם חלוקות במסיפס מחיצה נמוכה של חתיכות עצים וקנים דבהאי סברי [ב"ה] בית אחד הוא ודמו לחמשה שגבו את עירובן [דהכא] נמי כמו שעירבו דמי אבל במחיצות עשרה דברי הכל עירוב לכל אחת ואחת מן החבורות. מחיצה עשרה של אבנים שהוא בנין קבוע:

אף במסיפס מחלוקת. וב"ש מחמירים אף במסיפס וב"ה מקילים אף במחיצה עשרה כיון שאין דפנות מגיעות לתקרה:

רבי יהודה הסבך פירוש גדיל סבכה ואיכא דאמרי ר"י הסבר על שם חורפיה נקרא הכי:

הלכה כר' יהודה הסבר ובמחיצות המגיעות לתקרה מודו בית הלל שאין תשמיש העלייה שהיא שוה לכולן מצרפן:

מתני' האחין לא גרסינן השותפין אלא האחין שאוכלין על שלחן אביהם וישנים בבתיהם וכו'. מוקמינן לה בגמ' במקבלי פרס מאביהן כלומר דלאו דוקא אוכלין על שלחן אביהם אלא ר"ל שאוכלין ממה שאוכלין על שלחן אביהם בכל יום ולעולם בבית שישינין בו אוכלין בו דהוה מקום פיתא ומקום לינה וקמ"ל מתני' זו שאע"פ שהן סמוכין על שלחן אביהן אינן נגררין עם אביהן ולא סגי להו בעירוב שעירב אביהם עם בני החצר שלהם או [עם] בני החצר הסמוכה לחצר אביהן ופתח אחד ביניהם דכיון שהם אוכלין בפני עצמן והם מוליכין עירובן למקום אחר כמו שפירשתי צריכין כל אחד ואחד לתת חלקן בעירוב:

ואם שכח אחד מהם מן האחין ולא עירב. צריך שיבטל את רשותו לבני חצרו או לבני חצר אחרת למאן דסבירא ליה [דף סו:] דיש ביטול רשות מחצר לחצר:

אימתי אנו מצריכין לכל אחד ואחד מן האחין עירוב. ולא סגי להו חלק שנתן בו אביהן בזמן שמוליכין את עירובן לתתו באחד מבתי שאר בני חצרן או בבתי בני חצר אחרת דהואיל והוזקקו לעירוב אמרינן בגמ' מגו דשאר דיורין אסרי אינהו נמי אסרי וצריכין כולן ליתן פת הואיל וחלוקין דיוריהן בלינה ומקבלי פרס הן ואינם אוכלין בבית אביהם ממש וכיון דניידי כולהו ניידי ואיבדרי להו איבדור אבל אם היה עירוב כל החצר בא אצל אביהם שלא הוזקקו לעירוב כדאמרי' [דף מט. ודף עו.] בית שמניחין בו עירוב א"צ ליתן את הפת גם הבנים כלם נמשכין בו ופטורין הן מתת חלקן בעירוב כיון שמקבלין הן פרס מאביהם והעירוב עומד בבית שמקבלין בו את הפרס:

או שאין עמהן דיורין אחרים. כלומר בכל אותו חצר אלא הם ואביהם לבדן וגם הם אינם חפצים לערב עם בני חצרות הפתוחות להן לפיכך אינם צריכים לערב כלל עם אביהן דכיחידים הם ואע"ג דפליגי ב"ה בחמש חבורות דפטרי להו לכולהו בעירוב אחד והכא באחים שהן דומין להם לגמרי לא פליגי ומודו דצריכין עירוב לכל א' וא' היכא שמוליכין למקום אחר לא קשיא דכיון שכל א' וא' מן האחין עומדין בחצרים ועליות בפני עצמן דין הוא שיאסרו כיון שהונרך אביהן לערב שמי שיראה שגובין עירוב מאביהן ואינו רואה שגובין מבניו שעומדין בפני עצמן באכילתן ולינתן אתי למימר מותר לטלטל בחצר אע"פ שלא עירבו כלם מה שאין כן בחמש חבורות השרויות בטרקלין דלכל העולם ניכר דכיחידים דמו כדפרישית: