רבינו גרשום על מנחות פד.

אבל בארץ לא פליגי. דצריך ולא מחוצה לארץ:

דמושבותיכם דכתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו בכל מקום שאתם יושבים משמע. וכי תבואו לא ממעיט ליה לחוצה לארץ אלא זמן ביאה היא כלומר דאחר שתיכנסו אפי' בחוצה לארץ אסור חדש קודם הקרבת העומר וכיון דמדאורייתא אסור חדש בחוצה לארץ אקרובי נמי מקרבינן עומר מחוצה לארץ:

נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. לפי שהן הפקר ושומרין לפי שלא ילקטוהו קודם הבאת העומר כדי שיהא העומר בא מהן להקריב קומצו למזבח:

והיכי קרב קומץ והכתיב לאכלה ולא לשרפה:

לייתי מדאשתקד. מתבואה (שנלקטה לכל התבואות) [שגדלו אשתקד]:

בעינא תבואה שבשעת לקיטתה הויא כרמל רך ומלא:

ולייתי מכרמל דאשתקד. מתבואה של אשתקד שנלקטה כשהיא כרמל:

בעינא כרמל בשעת הקרבה וליכא:

איתמר ר' יוחנן אמר משום הכי אין מביאין מכרמל דאשתקד משום דבעינן כרמל תקריב. ר' אלעזר אמר משום דראשית קצירך אמרה תורה דבשעת הבאה ליהוי ראשית לקצירה ואי מביא מדאשתקד לא יביא בראשית הקציר שכבר נקצר הכל וסוף קציר שנה שעברה הוא בשעת הבאה:

אלמא משום בכורים הוא והיינו כר' אלעזר דאמר ראשית קצירך ותיובתא לר' יוחנן דאמר משום כרמל דכרמל יכול להיות מדאשתקד: