רבינו גרשום על בכורות מה.

כל שהוא מקיף פרסותיו. שפרסות רגליו רחבות ועגולות שכשהוא מקרב רגליו זו אצל זו אין יכולות ארכובותיו להקיש זו בזו:

פיקה יוצאת מגודליו. כעין אצבע יתירה:

עקיבו יוצא לאחוריו. שבולט הרבה לאחריו כדמפרש בגמרא כגון שנראה (כגון) שוקו יוצא באמצע רגלו:

והקילבן. לא איתפרש לן [יש מפרשים קילבן שזורק רגלו לאחוריו כשהוא הולך]:

הפיקין והשופנר. כסתות הרבה כעין קרסוליו הרבה:

לא תימא דטרפה. שדקה הרבה ולא סדיקה בין האצבעות אלא שעגולה כשל אווז אלא כיון דטריפה אע"ג דסדיקה פסול:

קלוטות עד הפרק. אם דבוקות הן האצבעות מפיסת יד ועד הפרק האמצעי של אצבעות כשר ואם דבוקה למטה מן הפרק וחתך הדבק כשר:

למעלה מן הפרק דאמר בגמרא היינו למטה מן הפרק דאמרינן במתני'. או דמרבי כולהי הני מאו:

[ובנספרת] על גב היד שעומ' בשורת האצבעו':

ועולה למנין קכ"ה. אברים דהיינו רוב מנינו דרמ"ח אברים יש באדם:

רבינו הגדול. רבי:

עשו דבריהם כדברי נביאות. שאין אדם יודע לפרש מה טעם מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל:

משום עצם כשעורה נגעו בה. דעצם כשעורה מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל אף האי נמי:

רב פפא אמר הואיל ואינה נספרת בדין הוא דאפילו במגע ובמשא נמי לא תטמא אלא גזירה שאינה נספרת דתטמא אטו נספרת:

אי הכי. ליגזור כשאינה נספרת דתטמא באהל אטו נספרת:

עבדו. בה היכירא דלא תטמא באהל כי היכי דלא לישרפו על טומאתו תרומה וקדשים:

אע"פ שאין בהן רובע. הקב של עצמות טמאין באהל:

ב' שוקין וירך אחד. הואיל ויש רוב בנינו בגובהו של אדם:

חסר. אדם חסר שאין בו אלא מאתים אברים כגון שחסר מכל יד ומכל רגל ב' אצבעות ובכל אצבע יש בו שש עצמות עד הזרוע דהיינו חסר מ"ח אברים:

ויתיר שיש בו מאתים ושמונים ואחד. שזה יש לו ל"ג אברים יותר ואלו הן שיש לו ד' אצבעות יתירות בידיו וברגליו שיש בהן כ"ד אברים ולכל השש עצמות שבכל אצבע יש כנגדו בזרוע עצם אחד היינו כ"ח יתירות:

ושני צירים וב' דלתות ומפתח. והיינו רפ"א אברים:

כולן עולין למנין קכ"ה. אפילו הנך יתירות עולין בחשבון קכ"ה דבין ליתיר ובין לחסר לא אזלינן בתר רוב אברים דידהו אלא בתר רוב אברים דאינשי דעלמא דהוי קכ"ה:

לר' עקיבא קשיא דתלמידי דרבי ישמעאל דאינהו לא אשכחו אלא ד' אברים טפי באדם ורבי עקיבא דמוסיף מפתח איכא ה' אברים טפי:

דלמא איידי דזוטר. ההוא עצם דמפתח איתמוח איתמח בששלקוה:

וכולן. הני חמשה יתירי אינן מטמאין באהל כו':

צירי בשר. וליכא בהו עצמות:

הכי נמי מסתברא. דלית בהו עצמות בצירי דאי לא תימא הכי כו':