רבינו גרשום על בכורות מד:

נכפה אפילו לימים. כלומר אפילו לזמן קבוע פסול לעבודה אפילו בשאר הימים בשאינו נכפה:

משתינין מים בפני רבים. דסכנה היא להעמיד עצמו ואין שותין מים בפני רבים דלא דרך ארץ הוא:

ונמצא כרסו צבה נפוח:

איצטריך ליה. לקטנים:

נגדו ליה גלימא. להפסיק בינו לבין העם משום צניעותא:

אתא א"ל לאבוהא היאך נגד גלימא:

א"ל אתן לך ת' זוזי וזיל אהדר עובדא למריה. כלומר שתעמיד הדבר על הילכתו. שתשתין לפניהם בגלוי כדי שלא ילמדו ממך שלא יסתכנו להעמיד על עצמם:

דאת. דאית לך גלימא אפשר לך למפשט ודלא אפשר ליה דלית ליה גלימא למפשט יעמיד עצמו ומסתכן:

באודנא. כלומר אפילו באודנא הוינא משתין מקמי דאיסתכן:

ותיפוק ליה משום עלקה. כלומר דהאי דכרסו צבה לאו מחמת שתן הוא אלא משום דשתה עלקה:

בשותת. מים דאי שתה עלקה לא הוה שותת:

בשעה שאדם נצרך. ומעמיד עצמו ניקבו:

בזמן שבבהמתך כשאתה משים עצמך כבהמה שמשתנת בפני רבים לא יהיה בך עקר ועקרה:

אימתי. אין תפלתך עקורה כשאתה מתפלל על עסקי בנים בזמן שאתה משים עצמך כבהמה שלא העמדת עצמך:

בי מדרי דבבל. מדרונות של בבל אם משתין עליהם מהדרי המי רגלים לעין עיטם לנהר שמושך לארץ ישראל ויהיו שותין ממנו לפיכך לא ישתין אלא על מקום נמוך שיבלעו שם העין:

לא תקים להדיא באנפי ינוקא. כשמשתין משום צניעותא. אגיסא דמהדרא אפה לית לן בה:

הדרקון. היינו כריסו צבה:

ירקון. חולי ירקון:

דם רבה. שמעמיד שאינו מקיז דם:

שחין רבה. כלומר לוקה בשחין:

רוח קצרות באה עליו. דתנן דהוי מום מאי ניהו נאלא רוח שטות:

בן נפלים. רוח שידה שגעון:

המשוכן ובעל גרב. משוכן בביצים שביציו גדולים ביותר:

בעל גרב [גבר] בגיד שארוך ביותר:

מחוי. רב יהודה שארוך הגיד עד הארכובה:

נמרחו אשכיו. נימוחו ביציו:

שרוח באשכיו. שנפוחין ביציו:

שמראיו (משוכין) [חשוכין]. שהוא שחור ככושי:

קשיא ליה לר' ישמעאל. אם כדברי ת"ק חסר אשך מיבעי ליה אלא תני שנמרחו. וכן קשיא ליה לרבי עקיבא מאי דאמר ר' ישמעאל וכל חד וחד בעי לתרוצי טעמיה:

קסבר. ר' חנניה גורעין ומוספין ודורשין. גורעין [א'] מאשך. ומוסיפין אותו במרוח והוה ליה מראה וגורעין ח' ממרוח ומוסיפין במקום א' שבאשך והוה ליה חשך והיינו מראו חשך שמראיו חשוכין:

המקיש בקרסוליו ובארכבותיו. שכשהוא הולך קרסוליו או ארכבותיו נוקשות זו בזו והיינו הקישן דאמרינן בגמרא: