רבינו גרשום על בכורות מא.

והיינו קפץ העליון פרק העליון:

וכנגדו בגמל ניכר. ערקוב שלו לפי שהוא עב הרבה:

קא סתים לן בכולה. דאהני נמי דיחידאי מתני להו שוחטין את הבכור:

והמזוהם. שזיעתו סרוחה:

שמלפפתו. שאוחזתו:

חזזית בעלמא אין שוחטין. דקרא דלא מיתסי היינו יבש בין מבפנים ובין מבחוץ. ודמצרים לח מבחוץ ויבש מבפנים והאי נמי לא מיתסי. ודמתני' לח בין מבפנים בין מבחוץ ומיתסי:

פרט לזקן הרבה. אפילו בלא מום דפסולה להקרבה:

מוקצה. לצורך ע"ז:

בני קטלא נינהו. רובע ונרבע ונוגח:

דלית בה אלא עד אחד או בעלים דלא קטלינן אפומייהו:

ר' ישמעאל אומר אין מום גדול מזה. כטומטום ואנדרוגינוס ונשחט במדינה וחכ"א אינו בכור אלא נגזז ונעבד דטומטום ואנדרוגינוס לא קדשי בבכורה:

נקבות שלו חרוץ. וחרוץ מום דאורייתא הוי:

אף חרוץ במקום עצם. וחרוץ דנקבות במקום בשר הוי:

כמראה חמה. שנראת עמוקה מן הצל אף גרב נמי א) אולי צ"ל אף גרב דהיינו חרס נמי הוי חרוץ להכי וכו'. חרוץ דחרס משמע חרוץ. להכי כתב רחמנא גרב למימרא דגרב לא משום חרוץ פסול דגרב הוי במקום בשר. וחרוץ במקום בשר לא הוי מומא אלא במקום עצם:

אין מום גדול מזה דאי זכר הוא הוי נקבות שלו חרוץ:

דלא סבר ליה כאביי דאמר חרוץ דומיא דשבור לא אמרינן אלא דאפילו במקום בשר הוי חרוץ. וכרבא לא אמר דהכא חרוץ דנקבות אף על גב דבמקום בשר הוי כיון דמינכר הוי מומא: