רבינו גרשום על בבא בתרא צא:

שאבד קברניטה. הספן המנהיגה:

ריש גרגותא. שממונה על הדולין:

משמי. פוסקין לו אותו שררות:

שאפי' מצאו מחלון וכליון סובין. שיוכלו להתפרנס לא היו יוצאין מא"י לחו"ל:

שנאמר בזעקך יצילוך קבוציך. כלומר כשתזעק ותתפלל על קבוציך הנקבצים עמך בעירך מיד אתה נענה ותהיה אתה ניצול עמהן שזכותן מסייעתך:

אמר ר' יוחנן לא שנו. דאין יוצאין אלא מעות בזול ופירות ביוקר:

נהירנא. כלומר זכור אני:

מדלית איסר. שלא היה להן מעות ליתן:

למדנה קרתא מריח פיתא. שלא היו רוצין להשכיר עצמן לאחרים למזרח העיר מפני כי רוח מערבית קשה הוא והיה מוליך רוח הפת למזרח העיר והיו פועלין מריחין ריח הפת ומצטערין שלא היה להן מה לאכול ומתים ברעב:

על דרעוהי. מרוב זבת חלב ודבש:

חוטא דמשחא. מרוב שמניות שבו:

וכתיב בדברי הימים יואש ושרף שנתיאשו מן הגאולה. שלא בטחו בהקב"ה שיגאלם מן רעב:

שנתחייבו שריפה למקום. על שיצאו מא"י ומתו מזי רעב:

שנעשו עצמן כחולין. שיצאו מארץ קדושה:

עתיק יומיא. זה המקום שגזר ואמר עליהן שיתגלגלו בגלגול זה שיצא מהן דוד:

ותמה המור"ה. א) נראה דחסר כאן איזה תיבות וצ"ע. כל אלו בפסוק אחד שנצרו שבועת אביהם שלא שתו יין שהיו ב) נראה מזה שגי' אחרת היה לו בגמ' בכאן. סנהדרין למלך במלכותו:

לאמה של מלכות. זו רות שיצא ממנה מלכות:

בלא רצינתא. שלא יאכלוה תולעים:

בלא שדיפא. כמו שדפון:

עד שתבא מאליה. שלא תהיו מתאוים לחדשה לפי שאותה שתחת ידיכם טובה היא שלא ואכלוה תולעים ואינו כלה:

מפני ישן שרע. שנלקית בשדפון. עד שתבא מאליה. שלא תחושו לחדשה מפני הישנה שהוא טובה:

ומנין. שהיא טובה:

ת"ל ג) אולי צ"ל ת"ל וישן מפני חדש תוציאו כלומר וכו'. ישן נושן. כלומר היאך נוציא זה הישן הטוב מפני החדש: הדרן עלך המוכר את הספינה