רבינו אפרים על בבא קמא יב

דקי"ל הלכתא כרב נחמן בדיני. כתב ר' אפרים ז"ל הא מלתא לאו דינא דהא לית בה פטור וחייב ולית בה נמי אי עבד מהדרינן או לא מהדרינן אלא במותר ואסור קמיפלגי דרב נחמן סבר שרי ליה למעבד דינא לנפשיה ורב יהודה סבר אסור למעבד דינא לנפשיה במקום דלית ליה פסידא עד דאזיל לבי דינא ואפי' במלתא דפסיקא ליה אלא צורבא מרבנן משום כבודו והלכתא כרב יהודה דדיקא מתני' אליבא דסוגיין כוותיה דהא בור ואינו ממלא וברה"ר ממש נתקל הוא דפטור הא שבר חייב אלמא שלא במקום פסידא לא עביד דינא לנפשיה: