רב"ז יורה דעה שיא

והראשון נ"ל. וכ"מ בדברי הרמב"ם פ"ג מה"ת. ובד"ה ודובקין בדבק. כתב וז"ל: אם היו תפילין כתובין על ד' עורות, מותר לדבק אותן וכו' עכ"ל. וע"ש בשירי קרבן, ד"ה וכורכין בשיער, שהביא הוכחות לפירושו דהירושלמי ושלמי אתפילין קאי. וכן לפני זה, ב„שירי קרבן“ שם, ד"ה: שכן אפי' ספרים. העיר על הרמ"א יו"ד סי' ר"פ סעי' א' וסיים דהנכון דהירושלמי איירי לענין תפילין ע"ש. ותמהני מאד על הק"ע, הגם דהן אמת דהרמב"ם בפ"ג מהל' תפילין ה"ח, כתב: כשמכניסין את הפרשיות בבתים שלהם כורכין אותן במטלית ועל המטלית שיער וכו' עכ"ל. ולכאורה נראה שכתב כן עפ"י פירושו בירושלמי הנ"ל, ע"ש בכ"מ בשם הסמ"ג והסמ"ק והא"ח והגמי"י. אבל הרא"ש בהל' תפילין, בסדר תיקון תפילין, השיג על הרמב"ם, וכתב וז"ל: ותימה הוא לומר דכריכת מטלית מעכב וכו' ובירושלמי פ"ק דמגילה, אמר דהלמ"ס כותבין בעורות וכו' וכורכין בשיער וטולין במטלית ודובקין בדבק. וכתב הר"ר ברוך בעל התר מה, דאין ראי' משם לטלות מטלית או לכרוך קלף על הפרשיות, דלא איירי בהכי, אלא מיירי כשיש קרע בקלף, וקאמר שישימו מטלית או קלף על הקרע, וידבקנו בדבק. וכן מוכח במס' סופרים (פ"ב) דשנו גבי קרע של ס"ת עכ"ל. וכן בטואו"ח סי' ל"ב כתב בקצרה דאינו נראה לאביו הרא"ש פסק הרמב"ם בד"ז. ע"ש בב"י. והב"ח שם כתב וז"ל: דהרא"ש מפרש בשם ס' התרומה, דטולין במטלית לא קאי אלא אס"ת, דכשיש בה קרע, שישימו מטלית או קלף על הקרע, וידבקנו בדבק עכ"ל. והק"ע לא העיר כלל בכ"ז. ותרי תמיהי מידכר דכירי, על הק"ע הנ"ל, בד"ה ודובקין בדבק. שכתב אם היו תפילין כתובין על ד' עורות, מותר לדבק אותן, ולהניחן על היד עכ"ל. וקשה דהא אנן קיי"ל כר' יוסי במנחות ל"ד ע"ב דא"צ לדבק. וגם מתוך דבריו של ר' יוסי נשמע שחזר בו ר' יהודה ע"ש. וכ"פ הרמב"ם בפ"ג מהל' תפילין ה"ו. וקושיא זאת יש לתמוה ג"כ על גאון קדמון בעל תשו' הריב"ש ז"ל, בסי' ל"א, שהביא ג"כ להמ"ס והירושלמי פ"א דמגילה הנ"ל. וסיים וז"ל: והרי"ף והרמב"ם ז"ל לא הביאו כלל תיקון הדבק. וההיא דמ"ם ודירושלמי, בתפילין היא שמצריך לדבק הפרשיות של יד בדבק וכו' ע"ש. ולא הביא כלל דדעת הרמב"ם מפורש יוצא בפ"ג מהל' תפילין ה"ו, דא"צ לדבק הפרשיות של יד, כנזכר. וע"כ ודאי דהרמב"ם ז"ל לא שמיע ליה כלומר לא ס"ל לפרש הא דאמרו בירושלמי: ודובקין בדבק, דקאי על פרשיות שבתפילין? וי"ל עפי"ד הב"י באו"ח סי' ל"ב, בשם האגו"ר, בשם מהר"ם ז"ל, שהצריך לדבק הפרשיות בדבק. והב"י ז"ל כתב ע"ז וז"ל: ונ"ל דלמצוה היא דמצרכי הכי, ולא לעיכובא. שהרי חזר ר' יהודה והודה לר' יוסי דאמר אין צריך לדבק עכ"ל ע"ש בד"מ אות כ"א, וברמ"א או"ח סי' ל"ב סעי' מ"ז, ובפמ"ג שם במ"ז ס"ק ל"ו, הביא בשם הלבוש דס"ל דמצוה מן המובחר לדבק. ור' יוסי דאמר א"צ לדבק, כלומר דבדיעבד יצא, הא לכתוזלה מודה ר' יוסי דיש לדבק וכו'. וכ"כ גם בדעת הרמ"א ז"ל שכ': והמנהג לדבקם ע"ש. ועפי"ז אתי שפיר הא דאיתא ב„מדרש תנחומא“ פ' בא סי' י"ד: ומנין שהוא בכרך אחד „והי' לך לאות“. וב„עץ יוסף“ שם פי' להתנחומא עפי"ד ר' יהודה דס"ל צריך לדבק ע"ש. וקשה דהא חזר בי' ר' יהודה והודה לר' יוסי דאמר א"צ לדבק? ועפ"י מה שכתבתי אתי שפיר, דלכתחלה ולמצוה מן המובחר, כ"ע מודים דיש לדבק שיהיו כולן בכרך אחד, והבן. דגם במילי דאורייתא יש לחלק בין לכתחלה לדיעבד. כדמוכח בב"מ נ"ז ע"א. וכ"מ בתוס' זבחים ט"ז ע"א ד"ה מה. ובתוס' פסחים י"א ע"א ד"ה קוצרין. וכ"מ בב"י חו"מ סי' ז' לענין אוהב ושונא לדון עש"ה [וי"ל מתוס' גיטין ג' ע"ב ד"ה וכי. שכ': דמדאורייתא אין חילוק בין לכתחלה לדיעבד ע"ש. ובמק"א הארכתי ליישב סתירות רבותינו בעלי התוס' ז"ל ואכמ"ל] וא"כ עפי"ז לכאורה אפשר לפרש דז"ש בירושלמי: „ודובקין בדבק“. דקאי על פרשיות שבתפילין, דלכתחלה ולמצוה מן המובחר יש לדבקן בדבק. אולם י"ל על גוף דברי הב"י באו"ח סי' ל"ב שכ': דהא דאמר רב דימי במנחות ל"ה ע"א לא צריך שיגיע חריץ למקום התפר. היינו דאפי' למצוה ולכתחלה לא צריך, דלא כאביי שאמר צריך למצוה, עש"ה ד)**(ד) עיין בב"י או"ח סי' רי"ט, שכתב לענין מ"ש בברכות נ"ד ע"ב „וצריך“ לאודיי קמי י'. דלישנא ד„צריך“, משמע שיש עיכוב בדבר. ע"ש בב"ח שהשיג עליו מברכות ט"ו ע"א ופירש"י שם, דמוכח דלישנא ד„צריך“ לכתחלה משמע. ע"ש ובט"ז יו"ד סי' רע"ד סק"ה שהוכיח מגיטין ט"ו ע"א דלישנא „דצריך“ לכתחלה היא ע"ש. וי"ל מיומא ס"א ע"ב ונזיר מ"ו ע"ב שאמרו: מאי צריך צריך ואין לו תקנה וכ"ה עוד בכ"ד. וצ"ע. והרבה יש לפלפל בזה, וכמה דיות נשתפכו בהאי כללא. ומצאתי בשו"ת הרדב"ז ח"ה סי' שני אלפים נ"ז, שכ' וז"ל: כבר ידעת, דאיכא דוכתא דצריך הוי לעכובא, ואיכא דוכתא דלא הוי לעכובא אלא למצוה מן המובחר וכו' ע"ש. ובמג"א או"ח ס' ל"ב ס"ק מ"ז הביא מש"כ בפסקי מהרי"א סי' צ"ג דצריך משמע בדיעבד וכ' ע"ז וז"ל: ומ"מ צ"ע דאשכחן טובא „דצריך“ משמע לכתחלה וכו' ע"ש. ותימה שלא העיר מהנ"ל:)** ובב"ח ז"ל. וא"כ עפי"ז ה"ה ר' יוסי שאמר „אין צריך“ לדבק. היינו נמי דאפי' למצוה לכתחלה אין צריך. וכ"כ הפמ"ג להדיא שם במ"ז ס"ק ל"ז הנ"ל. וא"כ דברי הב"י ז"ל סיתראי נינהו, וצ"ע. ועיין בתוס' חולין ג' ע"א ד"ה: אין השומר צריך. שכ' דמשמע, דא"צ משמע לכתחלה ע"ש. ובתוס' גיטין ד' ע"ב ד"ה אי מש"כ בד"ז. הדרן לקמייתא, דעכ"פ מוכח דלדעת הרמב"ם ז"ל אי אפשר לפרש כלל ז"ש בירושלמי פ"א דמגילה ה"ט „ודובקין בדבק“ דקאי לענין פרשיות שבתפילין, כמו שפי' הריב"ש לדעת הרי"ף והרמב"ם, כדאמרן. וגם בדעת הרי"ף גופי' לא יתכן לפרש, דהירושלמי מיירי לענין תפילין. דהרי הרי"ף הביא דברי הירושלמי אלו, בהל' ס"ת ולא בהל' תפילין. וע"כ ודאי משום דס"ל דאיירי לענין ס"ת. ועוד דהא המעיין היטב בירוש' שם, יראה דכל שארי ההלכות המנויות שם בהלמ"ס כולן איירי לענין ס"ת. וממילא מוכח דה"ה ז"ש „טולין במטלית, ודובקין בדבק“, איירי ג"כ לענין ס"ת ולא לענין תפילין. ותו דהרי הריב"ש ז"ל גופי' בתשו' שם בתחלה מפרש, דז"ש בירושלמי: „דובקין בדבק“, מיירי בקרע, ותופרין בגידין, מיירי לתפור היריעה זו בזו, או בקרע אם בא לתפור וכו' עכ"ל. הרי מבואר דהריב"ש ז"ל גופי' מפרש להירושלמי דאיירי לענין ס"ת. והיינו כמש"כ הרא"ש ז"ל בהל' תפילין בשם בעל התרומה ז"ל, כנזכר. ורק אח"כ כתב, בדעת הרי"ף והרמב"ם, שהם פירשו להירושלמי לענין תפילין וכו'. ע"ש בריב"ש. אולם פי' זה לא יתכן כלל. כדבר האמור. ומחוורתא דפי' הירושלמי הוא כפי' „הפני משה“ שהבאתי לעיל (אות א') דז"ש: „וטולין במטלית, ודובקין בדבק“, חדא מילתא היא. כלומר דטולין מטלית מבחוץ על הנקב שבקלף, ודובקין להמטלית בדבק כנ"ל. ואתיא כרשב"א שאמר משום ר"מ, (בפ"ב דמ"ס הנ"ל): „דובקין בדבק, וכותבין על גבי מטלית“. והלכתא כוותי'. כמו שהוכחתי לדעת (לעיל באות ב') דר"מ הלכה כמותו, במילי דסופרות. ועפי"ז יש לתמוה על מרן הריב"ש ז"ל שכתב בתשו' הנ"ל, דלית הלכתא כוותי' דרשב"א משום ר"מ בד"ז דס"ל דובקין בדבק. משום דיחידאה הוא ע"ש. ואני בעני כבר הוכחתי, דהלכתא כוותי' דר"מ בד"ז, כנ"ל. ותו, הרי ר"מ לאו יחיד הוא בד"ז, דהא רשב"א ס"ל כוותי' וכחש"כ הכ"מ בפ"א מהל' תפילין ה"ט ע"ש. ועוד הרי גם סתם ירושלמי ס"ל הכי, ונקטו בד"ז לשון „הלכה למשה מסיני“ ה)**(ה) י"ל עפי"ד הרמב"ם ז"ל בהקדמה מסדר זרעים, באד"ה: וכאשר. בסוה"ד. ובאד"ה: החלק השני. שכ': דהדינין שנאמר בהן: „הלכה למשה מסיני“, לא יפול בהן מחלוקת ע"ש. וכ"כ התוס' ביבמות ע"ז ע"ב ד"ה הלכה. וז"ל: לאו הלכה)** שיהו כותבין בעורות