רב"ז יורה דעה רסט

כדעת הראב"ד, ואין הראב"ד יחיד ע"ש. ודבריו נפלאים לכאורה שנראה שבמח"כ הוציא דעת ר"ת מפשטו. ודי לנו שעל הראשונים אנו מצערים שיאמרו דבר נגד ברייתא מפורשת הנ"ל דתניא דבנטמא לאחר אותו יום שהוא חייב. גם במחכ"ת אישתמיטתיה דברי הגהת אשרי במס' ב"ב בפ' לא יחפור סי' י"ד שכתב וז"ל: ואוסר ר"ת לכהן לכנוס לבית שיש בו מתכת שנטמא באהל המת. ור"ח כהן מתיר עכ"ל. הרי מפורש יוצא דר"ת אף האידנא שכולנו ט"מ א סר. היפך ממש"כ המנ"ח. דאם לא כן למ"ל להג"א להביא דין שאינו שכיח בזמנינו, והלכתא למשיחא אלא ודאי הג"א מיירי אף בזה"ז. וא"כ הר"ת והראב"ד דעות חלוקות הן. והראב"ד מיקל יותר מהר"ת. כמש"כ הח"ס סי' של"ט הנ"ל. וזה ברור

(ב) והנה הח"ס הנ"ל כתב על הראב"ד מה יענה מפלוגתת רע"ק ור"ט. ובאמת שקשה מאד להבין שהראב"ד יאמר דבר נגד ברייתא מפורשת הנ"ל דלאחר אותו יום הכל מודים שהוא חייב דמוסיף ימי טומאה, ואף בזה"ז י"ל דמוסיף ימי טומאה. ומצאתי בשו"ת חסד לאברהם חיו"ד סי' ק"ז הביא דברי הח"ס הנ"ל, וכתב די"ל דהראב"ד אינו מתיר אלא לטמאות באותו יום, מ"מ שפיר התיר בכהני זה"ז לטמאות אף שלא יטמא באותו יום, דהואיל ואמרה תורה שלא יטמא, משום שלא יחלל, דהיינו שאסור לו לגרום טומאה לעצמו וכל ש טמא ביום הקדום אסור לו לטמאות משים דהוא מוסיף בטומאה זו שלא יוכל לטהר בכלות ימי טומאה הראשונה ולולא הטומאה השניה הי' יכיל להטהר. משא"כ בזה"ז דאין בידינו להטהר בכלות ימי טומאה דאין לנו אפר פרה להזות אין כאן הוספת טומאה וה"ז דומה ממש למאי דקיי"ל דשרי להטיל מום בבע"מ. וכמו כן בטומאה בזה"ז דאין כאן משום לא יחלל הואיל וכבר נטמא וא"א לו לטהר בלא אפר פרה עכ"ל. ומצאתי עוד בהגהות יד שאול על יו"ד סי' שע"ג סע' ז' הביא להראב"ד וכתב וז"ל: והנה שאיני א' דגם בזה"ז שייך הוספת טומאה. והשבתי דז"א דזה דוקא כשהי' להם אפר פרה א"כ שייך מוסיף טומאה. משא"כ בזה"ז מאי נפ"מ דהא אין לנו אפר פרה לטהר. ומצאתי בסמ"ג הלכות טומאה הביא סברא זו בשם ר"ת. אך בחידושי רמב"ן סוף מכות כתב בהדיא דגם בזה"ז שייך מוסיף טומאה על טימאתו. עכ"ל הגהות י"ש. ראה בש"ג על הרי"ף שהביא להסמ"ג. ופלא על השו"ת חסד לאברהם שלא ידע שזה מחלוקת הקדמונים אי בזה"ז שייך מוסיף ימי טומאה (וכעת מצאתי בשו"ת שואל ומשיב מהד"ק סי' ש"ז שהביא להסמ"ג מ"ע סי' רל"א שכתב בשם ר"ת (כנ"ל] ופלפל שם בזה ע"ש ולפענ"ד לפי מה שמצא בהגהות יד שאול בסמ"ג בשם ר"ת דבזה"ז לא שייך הוספת טומאה על טומאתו. אם כן י"ל שפיר שהר"ת סובר כהראב"ד דבכהני זה"ז אין בהם טומאה. כמש"כ המנחת חינוך' הנ"ל. אבל לא מטעמי' כמו שאבאר. ומברייתא דאבל רבתי הנ"ל אין ראי', דהם מיירי בזמנם שהי' להם אפר פרה ולכך לאחר אותו יום כ"ע מודים שהוא חייב משום הוספת ימי טומאה משא"כ בזה"ז דאין לנו אפר פרה י"ל דהר"ת סובר כהראב"ד שאין בכהני זה"ז משום טומאה דל"ש הוספת ימי טומאה. כמש"כ הסמ"ג בשם ר"ח. ור"ת אזיל לשיטתו. והרא"ש ושאר פוסקים שכתבו דלאחר אותו יום כ"ע מודים שחייב, י"ל דסוברים כהרמב"ן דאף בזה"ז שייך הוספת ימי טומאה כנ"ל. אך אכתי קשה אי נימא דר"ת סובר כהראב"ד, אם כן איך כתב הגהת אשרי בשם ר"ת שאסור לכהן לכנוס לבית שיש בו כלי מתכת מט"מ. והא לר"ת מותר האידנא וע"כ צריכין לדחוק שהג"א בב"ב הנ"ל לא מיירי מזה"ז אלא מעיקר הדין וצע"ג

(ג) אך באמת לפ"ד קשה מאד על הסמ"ג שכתב בשם ר"ת דלא שייך בזה"ז הוספת ימי טומאה משום דאין לנו אפר פרה. והסכים לזה ב בהגהות יד שאול הנ"ל לומר כן בדעת הראב"ד. וכן בשו"ת „חסד לאברהם“ הנ"ל כתב כן. הא בש"ס ביצה ה' ע"ב אמרינן: מהרה יבנה ביהמ"ק. וכן אמרינן בש"ס ר"ה ל' ע"א: מהרה יבנה ביהמ"ק. וכן בש"ס סוכה מ"א ע"א. ומנחות ס"ח ע"ב. ועוד בכמה דוכתי בש"ס אמרינן כה"ג. ואם כן שמא יבא משיח היום ויהי' לנו אפר פרה לטהר ושפיר מוסיף ימי טומאה דאפשר שכבר עבר שלשה ימים שלא נטמא והיום יהי' לו אפר פרה ויקבל הזאת שלישי ת כף. משא"כ אם יטמא היום לא יהי' יכול לטהר ולהזות עד אחר ג' ימים. ואז יוכל לקבל הזאה ראשונה הזאת שלישי. ומדוע לא חשו הקדמונים לזה וכתבו בפשיטות דבזה"ז לא שייך הוספת טומאה. ומצאתי בשו"ת חתם סופר חיו"ד סי' ש"ו הב"ח בשם ס' כפתור ופרח בשם ר"ח כהן משום טומאה הותרה בצבור. ע"ש בסי' רל"ו. וראיתי בס' מנחת חינוך הנ"ל כתב בפשיטות דשייך גם בזה"ז הוספת ימי טומאה משים דשמא יבא משית היום ולא יוכל להזות עליו היום או מחר ע"ש. ובמחכ"ת אישתמיט מיני' הסמ"ג בשם ר"ת הנ"ל שכתב להדיא דלא שייך בזה"ז הוספת ימי ט מאה משים דאין לנו אפר פרה. אך זה קשה מאד מדוע לא חשו שמא יבא משיח פתאום כנ"ל: ולכאורה נראה לומר הטעם שלא חשו לזה, משום שמבואר במדרשים, וביותר ב„פסיקתא רבתי“ (הנדפס בסוף ס' תנא דבי אליהו) ששלשה ימים קודם שיבא משיח יבא אליהו ועומד על הרי ישראל כו' ע"ש. ואם כן שפיר כתבו דלא שייך הוספת ימי טומאה דלא חיישינן שמא יבא משיח פתאום דהא מקודם יבא אליהו. אך באמת אין להעמיד יסוד על זה. כי מצינו הרבה מדרשים חלוקים. ראה „מדרש משלי“ סי' י"ט (מובא גם בס' דבש לפי מערכת א' אות ד') ד משיח נקרא אניתו. שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו'. ואם כן יש לחוש שפיר שמא יבא אליהו משיח בכל שעה. ואן לומר שהר"ת והראב"ד סוברים העיקר כמו שאומרים ב„פסיקתא“. והפוסקים חלוקים בזה אי אליהו הנביא זכור לטוב, היינו משיח אליהו, כה„מדרש משלי“. או שאליהו יבא קודם. ומצאתי בנקה"כ יו"ד סי' ק"ב הביא דברי או"ה בחתיכה שנאסרה מחמת „תיק"ו“. לא אמרינן שיש לו מתירין כשיבא אליהו וכו'. וכתב עליו הרמ"א בגליון: ולא אמרינן דמתקלקל דאליהו יכול לבא בכל שעה עכ"ל. ולפי האמור י"ל ודברי הרמ"א במחלוקת שנויה כנ"ל ודו"ק א)**(א) ראה תוס' ב"מ קי"ד ע"א וע"ב ד"ה מהו. ובס' ברכי יוסף' (להגאון חיד"א ז"ל) חאו"ח סי' ל"ב, בשם הגהות רבינו בצלאל מס' גיטין. ראה עוד בתוס' ב"ב קכ"א ע"ב ד"ה שבעה. וברשב"ם שם ובשו"ת מהר"ם מינץ סי' י"ט. ובמד"ר פ' תשא: ראה קראתי בשם וכו' ע"ש. ובמס' אצילות שבסוף אגדת בראשית מתוס' שאנץ בשם ר"ת. עיין היטב בכל אלו הציונים. דוק ותשכח. וסמכתי על כת"ר שיבין ברמיזה:)** ומצאתי ברמב"ם הל' מלכים פי"ב ה"ב שכתב וז"ל: יש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת משיח יבא אליהו. וכל אלו הדברים לא ידע האדם האיך יהי' כו' גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו וכו' ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו. עייש"ה שהאריך בלשונו הזהב. וע"כ שכיון הרמב"ם ז"ל להמדרשים חלוקים הנ"ל. וזה ברור. ואם כן אין להכריע בזה כשום אחד מהדיעות. אם לא שנאמר שהר"ת והראב"ד חלוקים עליו בזה, והם הכריעו, ולכך לא חשו שמא יבא משיח פתאום

(ד) ולפענ"ד בס"ד נראה לומר בזה דבר חדש ונכון. דהנה אמרינן בש"ס סנהדרין כ"ב ע"ב: רבי אומר אומר אני כהנים אסור ם לשתות יין לעולם. אבל מה אעשה שתקנתן קלקלתן. ואמר אביי כמאן שתו כהני האידנא חמרא. כרבי. מכלל דרבנן אסרי. היינו טעמא מהרה ובנה ביהמ"ק, ובעינן כהן הראוי לעבודה וליכא. ופירש"י ז"ל