רב"ז יורה דעה רטז

זכה זה הראשון, למקום הראשון, אין רשאין לעשותו שני ולכאורה יש להעיר דמצינו כעין ד"ז בירושלמי שבת פי"ב ה"ג. והוריות פ"ג ה"ה. וז"ל: דמשפחות דר' הושעיא, ודבר פזי, היו שואלין בשלום הנשיא בכל יום. והיו אלו דר' הושעיא רגילין לכנוס תחלה ולצאת תחלה, קודם אלו דבר פזי אזלין אלו דבר פזי והתחתנו בנשיא. ואתו ורצו לכנוס תחלה. ושאלו לר"א. א"ל ר"א: „והקמות את המשכן כמשפטו“. וכי יש משפט לעצים אלא, איזה קרש שזכה להנתן בצפון, ינתן בצפון. בדרום, ינתן בדרום וכו' ע"ש. והק"ע שם. ד"ה אישתאלית לר"א. כתב וז"ל: הואיל והני דר"ה מתחלה מעלתם, היתה לפי שהתחתנו בנשיא נכנסו תחלה. ועתה רצו לתקן שיהיו שניהם שוים. מי שירצה יכנס תחלה. ואר"א דהני דר"ה לא ידחו ממקומן. כיון שזכו במעלה. אע"ג שעכשיו שניהם שוים, עכ"ל. והפ"מ שם ד"ה אילין, כתב וז"ל: ואותה משפחה דר' הושעיא היו מנהגם להכנס בראשונה, שהיו יותר חשובים מבני המשפחה דבר פזי, והלכו אלו דבר פזי והתחתנו במשפחת הנשיא, ורצו עכשיו להקדים לפניהם. שנעשו יותר חשובים מהם וכו'. דלמדין אנו מכאן שאין לשנות הסדר וכו', עכ"ל. וא"כ לפי' הפ"מ, שמעינן מהירושלמי, דס"ל, דמי שזכה באיזה קדימה, אין מסלקין אותו לעשותו שני. ואפי' לתת הקדימה לאחר הגדול מהראשון. אין רשאין ומצאתי בשו"ת הריב"ש סי' רע"א, באד"ה שנית, שהוכיח כן להדיא מהירושלמי הנ"ל. וכתב וז"ל: שמעינן מיהא שמי שהחזיק באיזה שררה, או דין קדימה, אין נוטלין אותה ממנו, לתתה לאחר גדול ממנו מכיון שכבר זכה בה וכו', עכ"ל. ומוכח דהריב"ש ז"ל ס"ל כפי' הפ"מ. ולא כפי' הק"ע. ועפי"ז י"ל גם על הי"מ, מובא בשירי קרבן על הירושלמי פי"ב דשבת ה"ג הנ"ל, ד"ה א"ל ר"א. שכתב וז"ל: ואולי החיתון (שהתחתנו אלו דבר פזי במשפחת הנשיא) הי' רחוק. שלא היו כדאים בשביל זה לזכות למעלה. אלא שהי' הנשיא רוצה לכבדם. וא"ל ר"א: דלא מצי, כיון דחב לאחרים, שכבר זכו במקומם. ע"כ. והשיר"ק תמה עליו. וכתב וז"ל: והדבר תימה לגנות המשפחות, וגם הנשיא, שהי' רוצה לעשות שלא כדין ע"ש. ומהריב"ש הנ"ל מבואר, דלא שמיע לי', כלומר לא ס"ל כהי"מ הנ"ל. והבן

(ד) אמנם אני בעניי נלפענ"ד להצדיק את הצדיק הי"מ, ולהצילו מהשגת השיר"ק ז"ל. עפ"י מה שמצאתי דעת רב האי גאון ז"ל. בתשו' הגאונים סי' מ"ט. דסבירא לי': דשם „פזי“, היא נקבה, בתו של ר' חייא יע"ש. ומקורו טהור מהא דאמרינן ביבמות ס"ו ע"א פזי, וטוי, אחוותא. ופירש"י ד"ה אחוותא, שבנותיו של ר' חייא היו ע"ש. וכ"מ בתוס' ב"ב קמ"ט ע"א ד"ה רב, שכתבו וז"ל: ומה שקורא אותו על שם אמו, לפי שרוצה לייחסו אחר שמואל וכו' וכן ר' שמעון בן פזי וכו', עכ"ל ונראה דהתוס' ס"ל ג"כ כפירש"י ורב האי גאון ז"ל דפזי בתו של ר' חייא היתה. וייחסו לר' שמעון בן „פזי“ על שם אמו, בכדי לייחסו אחר ר' חייא (ודברי רש"י ביבמות, ותשו' הגאונים הנ"ל, נעלמו במחכת"ה מהגאון בעל בסדר הדורות ז"ל בשם ר' יהודה בן פזי. ע"ש). ובכתובות ס"ב ע"ב, אמרו: דרבי איעסק לי' לברי', בי' ר' חייא (ופירש"י. להשיא בתו של ר' חייא) כי מטא למיכתב כתובה, נח נפשה דרביתה, אמר רבי: ח"ו פסולא איכא (ופירש"י: שלא היו מהוגנים לזוג אחד) יתיבי ועיינו במשפחות רבי אתי משפט ה בן אביטל, ור' חייא אתי משמעי אחי דוד (ופירש"י: וזה הפסול, שרבי הי' מבית דוד, ולא היתה בת הבאה משמעי, הוגנת לבנו, שלא היתה בת מלכים). וכן בשבת נ"ו ע"א, איתא: דרבי אתי מדוד ע"ש ב). **(ב) ובירושלמי פ"ט דכלאים ה"ד, ובכתובות פי"ב ה"ג. איתא: דרבי אתי מצד האב מבנימין, ומצד האם מיהודה, מבית דוד, ע"ש ובתוס' סנהדרין ה' ע"א ד"ה דהכא ועיין בהגהות מהריעב"ץ ז"ל בכתובות ס"ב ע"א, שכ' וז"ל: ודילמא ר' חייא נמי מנקבות דשמעי אתי וכו' ע"ש. ומצאתי במרה"פ על הירושלמי הוריות פ"ג ה"ה ד"ה אל תאמין. שכ' דהא דכתיב (מלכים ב' כ"ה. ירמיה מ"א) „מזרע המלוכה“. ממשפחת אמו הוא ע"ש, הרי מבואר דגם ממשפחת אמו נקרא „מזרע המלוכה“. וא"כ רבי דאתי מדוד, אפי' אם נימא דמצד אמו אתי מדוד מ"מ הי' מיוחס טפי מר' חייא, דאתי מנקבות שמעי כנ"ל ובירושלמי תענית פ"ד ה"ב, איתא, דמגילת יוחסין מצאו בירושלים, וכתיב בה, הלל מדוד וכו' ע"ש. וכ"ה במד"ר פ' ויחי פ' צ"ח סי' ח' ע"ש ביפ"ת שכ' דאפשר לא אתי רבי מהלל, אלא מן האם, ע"ש ובחי' הרש"ש מש"כ בזה. ואני מצאתי לרבינו נסים גאון ז"ל, בברכות כ"ח ע"א, שכ' דרבי הי' שביעי להלל וכו' ע"ש ומצאתי עוד בהקדמת המעתיק לפיהמ"ש להרמב"ם ז"ל על יבמות, שכ' דרבי יהודה הנשיא הי' מזרע דוד, ולא מבני שלמה, אלא מבני שפטיה בן אביטל וכו' ע"ש ותימה שלא העיר דבירושלמי תענית הנ"ל איתא דר' חייא אתי משפטיה:)** וא"כ אלו דבר „פזי“ שהתייחסו אחר אמם „פזי“ שהיתה בת ר' חייא, דאתי משמעי, אחי דוד, כאמור. ולא הי' משפחתם כדאי כל כך להתחתן עם הנשיא, שהי' מבית דוד מזרע המלוכה כמו שלא היתה בת ר' חייא בעצמה, הוגנת לבנו של רבי מטעם שלא היתה מזרע המלוכה', כנזכר. ועפי"ז יתפרש לן שפיר מה שאמרו בירושלמי סוף סוטה, ובע"ז פ"ג ה"א, בהעובדא שהי' אחד מן אלו דבית פזי, שהיו רוצין ממשפחת הנשיא וכו', ע"ש בק"ע. ועפ"י מה שכתבתי אתי שפיר, מה שאמר זה של בית „פזי“, שאינו כדאי להתחתן עם משפחת הנשיא. לפי שעיקר יחוסו הוא, ע"י אמו „פזי“ שהיתה בת ר' חייא, דאתי משמעי, ואיננו כדאי להתחתן כם הנשיא שהי' „מזרע המלוכה“, כדבר האמור. וא"כ בהעובדא של הירושלמי פי"ב ה"ג הנ"ל דאלו דבר „פזי“ התחתנו באמת במשפחת הנשיא, יתכן לומר סברת הי"מ הנ"ל שכ': דהחיתון הי' רחוק, שלא היו אלו דבר פזי, כדאים להתחתן עם משפחת הנשיא. מטעם האמור. ואזדא תמיהת השיר"ק שהשיג עליו וכ' דהדבר תימה, לגנות המשפחות וכו' כנ"ל. ובמחכת"ה אישתמיטתיה הגמרא מפורשת בכתובות ס"ב ע"ב הנ"ל, דאמר רבי: ח"ו פסולא איכא במשפחת ר' חייא ויתיבי ועיינו במשפחות וכו' כנזכר. (אמנם כן, יש לתמוה על הי"מ, שכ' זאת מסברא דנפשי', ולא העיר מכל הנ"ל. אבל רוח הקודש הופיע בבית מדרשו שזכה לכוון סברא אמתית בלי שום ראי')

איברא דאם נימא כהי"מ, דהחיתון דבר פזי, עם משפחת הנשיא, לא הי' כדאי כל כך. שוב ליכא להוכיח מהירושלמי הנ"ל, דאין רשאין לתת הקדימה לאחר הגדול מהראשון. דהדרא קושיא לדוכתה, כמו שהקשה הי"מ, מה לקרשים שלא נשתנו למעליותא. אבל אם בא אחר, גדול מהראשון, מנין לנו, שאין רשאין לתת לו דין קדימה אולם יש להוכיח ד"ז מהירושלמי פ"ד דתענית ה"ב, דאיתא שם, דשמואל, ואלו דבית שילה, היו שואלין בשלום הנשיא בכל יום. והיו הנך דבית שילה נכנסין תחלה, ויושבין תחלה. ולבסוף היו חולקין כבוד לשמואל, שיהי' הוא תחלה. ואח"כ, כשנכנס רב לא"י, חלק לי' שמואל כבוד, והושיבו תחלה. ואמרו אלו דבית שילה, אנחנו לא נזוז ממקומינו להיות שניים כמקודם. וקבל שמואל על עצמו להיות שלישי. ע"ש בק"ע ובפ"מ. הרי מבואר מהירושלמי דאפי' לתת הקדימה לאחר הגדול מהראשון, אין רשאין, אם לא שהראשון מוחל. כמו שמחלו הנך דבית שילה לשמואל, להיות שניים, אבל, עוד יותר לא רצו למחול, אפי' לשמואל שהי' גדול מהם. והי' מוכרח שמואל להיות שלישי, ולא דחו אותם יותר, והבן: