רב"ז אורח חיים נז

מוכח מהירושלמי דביהמ"ד דמי להיכל עיין בתוספתא מגילה פ"ג לענין פתח ביהכ"נ שהוא במזרח, שכן מצינו בהיכל ועיין בלח"מ על הרמב"ם פי"א מהל' תפלה ה"ב] ולעזרה כ"ע מודים דדמו

(ז) איברא שלכאורה יש להקשות האיך מדמין קדושת ביהכ"נ אפי' לקדושת עזרה, הרי מצינו להדיא דקילא קדושת ביהכ"נ אפי' מקדושת הר הבית. דשנו חכמים בלשון המשנה ברכות נ"ד ע"א לא יכנס אדם להר הבית במקלו ובמנעלו וכו' ורקיקה מק"ו. ובברכות ס"ב ע"ב אמר רבא דרקיקה בביהכ"נ שרי. מ"ד אמנעל, מה מנעל בהר הבית אסור ובביהכ"נ מותר, אף רקיקה בהר הבית הוא דאסור בביהכ"נ שרי ע"ש. ולכאורה י"ל מהיכן פשיטא לי' לרבא דמנעל בביהכ"נ מותר דיליף מיני' גם רקיקה. הא ערבך ערבא צריך? ונראה דנפקא לי' מתקנת ריב"ז בר"ה ל' ע"ב ובסוטה מ' ע"א דאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן כו' אר"א שמא נפסקה לו רצועה דסנדלו כו', ובתוס' סוטה שם ד"ה שמא, בשם ר"ח דמזה ש"מ דמותר לכנס בבהכ"נ בסנדל ובמנעל. ועוד הביא בשם רבו ממשנה מגילה כ"ד ע"ב האומר בסנדל איני עובר אף יחף לא יעבור. אלמא דאפי' לפני התיבה מותר במנעל ע"ש. ומכ"ז פשיטא לי' לרבא דמנעל בביהכ"נ שרי

אם אמנם אכתי יש להעיר מהמשנה שבת ס"ו ע"א דבסמוכות של הקיטע (שנקטע רגליו ומהלך על שוקיו ועושה סמוכות של עור לשוקיו כפירש"י) נכנסין בהן בעזרה ע"ש. והתויו"ט שם תמה על מה שהשמיט הרמב"ם זה בפ"ז מהל' בית הבחירה. וכן תמה בד"ח על הרא"ש סוף ברכות סי' צ"ד ומצאתי במל"מ בפ"ז מהל' בית הבחירה ה"ב שתמה על הרמב"ם בזה. ובמח"כ לא ראה שכבר קדמו רבינו תויו"ט ז"ל, ולפענ"ד לא קשה מידי, שכבר סמכו הרמב"ם, וטמן ברמז, בתיבה אחת. ועלתה לו להוסיף בפ"ז מהל' ביהב"ח ה"ב שכתב: לא יכנס להר הבית כו' במנעל שברגליו עכ"ל ושינה מלשון המשנה בברכות נ"ד ע"א, ושם נאמר "במנעלו" סתם. וכן הוא לשון הברייתא ביבמות ו' ע"ב ובתו"כ פ' קדושים הנ"ל, הן אמת שבברייתא שבברכות ס"ב ע"ב נאמר ג"כ "במנעלו שברגליו" (כל' הרמב"ם), אכתי קשה אמאי העתיק הרמב"ם ל' הברייתא שבברכות ולא סמך יותר להעתיק ל' המשנה והברייתא דיבמות והתו"כ הנ"ל? ועוד קשה גם אם נימא שסמך הרמב"ם על הברייתא שבברכות ס"ב הנז', למה כתב "במקלו" סתם, ושינה מלשון הברייתא שם שאמרו "במקלו שבידו". ומ"ש שבדין "מקלו" יגיד לשון המשנה והברייתא שביבמות והתו"כ הנ"ל, ובדין "מנעל" שינה והוסיף על לשון חכמים שברוב המקומות. ולא כן הליכות דרכו בקודש? ועוד קשה מה פעל במה שהוסיף וכתב "במנעל שברגליו" מי הוא זה שאינו יודע ש"מנעל" הוא "מנעל שברגליו"

? ע"כ נ"ל ברור שהרמב"ם ז"ל רמז בתיבה זו שהוסיף הדין דסמוכות של הקיטע הנ"ל, דהא עיקר הטעם שנכנסין בסמוכות לעזרה [פירש"י בשבת ס"ו ע"א הנז' בד"ה ונכנסין, משום דלאו מנעל נינהו, דלאו בראש רגלו הן. ע"ש בגמ' רע"ב דבמנעל שאשה חולצת בו אין נכנסין לעזרה]. הרמב"ם ז"ל בפיהמ"ש בשבת שם פי', משום שאינו דרך הבזיון כו' ע"ש. ש"מ דס"ל אע"ג דהוא "מנעל" אינו דרך בזיון. וע"כ דס"ל כשמואל בירושלמי שבת פ"ו ה"ח דיוצאין בו משום סנדל ונכנסין בו לעזרה כו' ע"ש בק"ע שפי' דאע"ג דהוא מנעל אינו דרך בזיון, דכל שאינו כמנעל של כל אדם נכנסין בו לעזרה עש"ה. ובמרה"פ שם ד"ה שמואל, פי' דיוצאין בו משום סנדל לחליצה, ואפ"ה נכנסין בו לעזרה עש"ה. ועפי"ז י"ל דשפיר כתב הרמב"ם ז"ל "מנעל שברגליו" ואתא לאפוקי דין סמוכות של הקיטע, שהן על שוקיו, דאפי' אם נימא דנקרא "מנעל", מ"מ לא נקרא "מנעל שברגליו", דשוק לאו רגל הוא, כיבמות ק"כ ע"ב ברגלו אין, בשוקיו לא, וע"ש בדף ק"ג ע"א (בדין מן הארכובה ולמטה ולמעלה) ונכנסין בו לעזרה כנז'. ולכן דייק וגריס "לא יכנס במנעל שברגליו", פי', וזה דרך בזיון, ודו"ק --ב]. הרי מוכח ממשניות מפורשות דמנעל אף שהוא אסור לכנס בו להר הבית ולעזרה, אפ"ה לביהכ"נ מותר. ושפיר יליף רבא ממנעל דגם רקיקה מותר בביהכ"נ. ומבואר מזה דביהכ"נ קילא אפי' מהר הבית, כש"כ מעזרה. ולכאורה קשה מזה על הפוסקים שהבאתי (לעיל אות א') דס"ל דמ"ע דמקדשי תיראו קאי גם על ביהכ"נ וביהמ"ד. והרי ביבמות ו' ע"ב אמרו: ואי זו היא מורא מקדש לא יכנס אדם בהר הבית במקלו במנעלו וכו' ורקיקה מקו"ח. וכל זה בביהכ"נ שרי. וא"כ האיך אפשר דמקדשי תיראו קאי גם על ביהכ"נ

? (ח) הגם הלום חזיתיה להאר"י החי, מובא גם במג"א סי' קנ"א סק"ט, שהיה נזהר מרקיקה בביהכ"נ ע"ש. וטעמו לא נודע למה היה נזהר מדבר שפטור ומותר? ולפענ"ד אף שבסודו לא בא נפשי, וסוד ה' ליראיו. נ"ל לומר טעם לשבח עפ"י נגלה. שהאר"י זצללה"ה היה חש בזה לתלמודא דמערבא, כנודע שכן דרכו בקודש. וראה ראיתי בירושלמי ברכות פ"ג ה"ה דף כ"ה ע"א דריב"ל אמר כל