רב"ז אורח חיים נו

מרבא, לבתר ששמע רבא ל"ה' אהבתי מעון ביתך", וגריס ג"כ בביהכ"נ. וא"כ לביהכ"נ יש שתי קדושות "מקום תורה" "ומקום תפלה", להכי מתני איפכא, ודו"ק. עכ"פ לרבא האי "מעון ביתך", היינו ביהכ"נ

(ד) ושני כתובים הבאים כאחד על זה, בתהלים (צ'): "ה' מעון אתה היית לנו" ודרש רבא (במגילה כ"ט ע"א) "אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות". ועפי"ז דביהכ"נ וביהמ"ד נקראים "מעון" י"ל מה שאמר ר"ז בן הקצב במשנה כתובות כ"ז ע"ב "המעון הזה לא זזה" וכו'. וכן אמר רשב"ג במשנה כריתות ח' ע"א "המעון הזה לא אלין הלילה". וכן אמר בבא ב"ב בכריתות כ"ה ע"א ע"ש וברשב"ם בבא בתרא קס"ו ע"א פי' דהמעון, היינו בית המקדש. וכן נדפס בגליון הש"ס בכתובות ובכריתות בשם הערוך. ועפ"י הש"ס מגילה הנ"ל י"ל שנשבעו בביהמ"ד שלמדו אז בו שנקרא ג"כ "מעון" וז"ש "המעון הזה", ועיין בתויו"ט בכתובות פ"ב על המשנה הנ"ל בשם ס' יוחסין בשם ר"צ גאון שפי' בעבור שראה החורבן נשבע המעון הזה מלשון מעון אתה כו', והשיג עליו ע"ש. ותמהני אמאי לא הביא להש"ס הנ"ל שדרשו הפסוק ד "מעון אתה" על ביהכ"נ ומה שקראו לביהכ"נ וביהמ"ד "מעון", נלפענ"ד לומר הטעם, עפ"י מה שאמרו בחגיגה י"ב ע"א דברקיע, מעון, בו כתות כתות של מלאכי השרת שאומרים שירה ע"ש. הרי ד"מעון" מקום השירה למעלה. ובברכות ו' ע"א אמרינן: לשמוע אל הרנה ואל התפלה, במקום רנה שם תהא תפלה, ע"ש בפירש"י ד"ה במקום רנה, בביהכ"נ ששם שירות ותשבחות בנעימת קול ערב, ע"ש בברכות ל"א ע"א רנה זו תפלה, ופירש"י של שבת ע"ש. הרי דביהכ"נ הוא מקום רנה ושירה למטה. ולכן נקרא "מעון" שהיא מקום שירה, וי"ל דעפי"ז שפיר דרש רבא גם על ביהמ"ד דנקרא "מעון", משום דרבא אזיל לשיטתי' דכל התורה כולה נקראת "שירה", בסנהדרין כ"א ע"ב אמר רבא דמצוה לכתוב ס"ת משלו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה הזאת. אף שבגליון הש"ס שם נדפס שצ"ל רבה. מ"מ גירסת ר"ח שם "רבא", וכן היא גירסת הכ"מ. ועיין נדרים ל"ח ע"א דמקרא דהשירה הזאת, י"ל השירה לחודה, רק מקרא ד"למען תהי' לי השירה הזאת לעד", ע"ש ברא"ש ור"ן שפי' דאי שירה לבדה מאי סהדותא איכא ע"ש. וכן אמר ר"ל בחגיגה י"ב ע"ב ובע"ז ג' ע"א כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי. וכ"ה בחולין קל"ג ע"א ושר בשירים על לב רע בשונה לתלמיד שאינו הגון ע"ש. הרי דכל התורה כולה נקראת שירה. וא"כ שפיר דביהמ"ד שלומדין בו תורה נקרא "מעון", דמעון הוא מקום שירה כנ"ל ומצאתי בבעל העיטור (ח"ב שער ד' ז' ברכות) שכתב, דלהכי אמרו בכתובות ח' ע"א דלאפושי שמחה מברך שהשמחה במעונו, לפי שמעון הוא מקום השיר [עפ"י הש"ס חגיגה הנ"ל] והשירה היא השמחה לפני המקום כו'. וביהמ"ק נקרא מעון כדאמרי' המעון הזה, והלוים אומרים שירה לפני המקום ב"ה, לפיכך אומרים שהשמחה במעונו ע"ש וכן מצאתי בס' אבודרהם בשם בעהע"ט ע"ש. וצ"ע שלא הביאו מש"ס הנ"ל דביהכ"נ וביהמ"ד נקראו "מעון" ושהשמחה במעונו. י"ל בטעם הכתוב: עבדו את ה' בשמחה. ועיין בתר"י ברכות ר"פ אין עומדין בד"ה וגילו ברעדה עש"ה והבן

(ה) וגם הוא משולש בכתובים, ובא הכתוב השלישי הזה בעזרא (ט'): "לרומם את בית אלהינו ולהעמיד את חרבותיו". ובשבת י"א ע"א דרש רב זאת על ביהכ"נ, שכל עיר שגגותיה גבוהין מביהכ"נ לסוף חרבה שנאמר לרומם וגו'. ע"ש ברי"ף שפי' וז"ל, כשם שהמרומם בית אלקינו מעמיד את חרבותיו, כך מי שאינו מרומם בית אלקינו מחריב את העומד ע"ש. ומצאתי בספר חסידים סי' ר"ט שכתב: אם תראה ביהכ"נ חרב, או רשעים דרים בו. דע שישראל היו דרים בו דרך בזיון. וכן ביהמ"ד שנוהגין בו קלות ראש, סופו להחרב כו' ע"ש במפרש. וי"ל זה הפי' בספרי פ' ראה פיסקא ס"א, מובא ברש"י בחומש (ראה י"ב ד'). דאר"י וכי תעלה על דעתך שישראל נותצים למזבחותם ח"ו, אלא שלא תעשו כמעשיהם ויגרמו עונותיכם למקדש שיחרב עכ"ל. ועיין במג"א סי' קנ"א סק"א שכתב, שבעון קלות ראש בביהכ"נ, נהפכין לבית עכו"ם ח"ו ע"ש. ותמהני שלא הביא מכ"ז

זאת עולה מן המדבר עד כה, כי קדושת ביהכ"נ וביהמ"ד "כתוב בתורה" "ושנוי בנביאים" "ו משולש בכתובים"

! (ו) השתא הכא, נבא לבאר מה ש"שנו חכמים" בקדושת ביהכ"נ אם יש לו קדושת ההיכל? או קדושת העזרה? או קדושת הר הבית? ואקדים דברי המרדכי במגילה סי' תתכ"ו שכתב דאסור לנתוץ דבר מביהכ"נ, מדתניא בספרי דנותץ מן המזבח וההיכל והעזרה בל"ת ע"ש. ומובא בט"ז סי' קנ"א סק"ג, וברמ"א סוס"י קנ"ב, ובמג"א שם סק"ו כתב דהוי כנותץ אבן מן ההיכל ע"ש. אמנם במרדכי פ"ק דשבת סי' רכ"ח בשם הר"מ שעלה ונסתפק אי מותר להשתמש בהעליה שע"ג ביהכ"נ אי הוי כעליות דעזרה שלא נתקדשו [כפסחים פ"ו ע"א]. וכתב, דשמא דומה לעליות ההיכל שנתקדשו, דמקדש מעט שלנו יש לנהוג בו קדושה קצת מעין קדושת ההיכל ע"ש. וכ"ה במהרי"ק סי' קס"א, ובש"ע או"ח סי' קנ"א סעי' י"ב. ובשו"ת חת"ס חאו"ח סי' ל' כתב דנ"ל מסברא דביהכ"נ דומה להיכל ע"ש ומצאתי בירושלמי מגילה פ"ג ה"ה, דר"י הי' מיקל [ופי' הק"ע והפ"מ שהי' מקלל] לנשייא דשטחין בגדיהון על אוירא דבי מדרשא ע"ש בשי"ק ובציון ירושלים שכ' דדמי להיכל ע"ש--א] ולהצי"ר הנ"ל