רב"ז אורח חיים קעט

ועוד יש להוכיח שהבור של יוסף היה עמוק הרבה. ממה דאיתמר בי מדרשא (מד"ר איכה ג' סי' צ"ט) שדרשו על הפסוק: "צמחו בבור חיי", "זה יוסף זה ירמיה זה דניאל". וכן אח"ז שם (בסי' מ'): "קראתי שמך ה' מבור תחתיות, זה יוסף זה ירמיה זה דניאל". והנה מצאנו כתוב מפורש (ירמיה ל"ח ו) "ויקחו את ירמיהו וישליכו אותו אל הבור וגו' וישלחו את ירמיהו בחבלים" וגו'. וא"כ כיון שהצריכו להורידו הבורה ע"י חבלים, נשמע מזה שהיה הבור עמוק. וכ"כ בפי' "מצודת דוד" שם ולפי דרשת המד"ר (איכה שם) שקראו לבורו של יוסף ושל ירמיהו שם אחד "בור תחתיות", משמע ודאי שהיו שניהם שוים בעומק, וממילא מוכח שגם בורו של יוסף הי' עמוק הרבה. וכן יש להוכיח זאת מן "המסורה" (בפ' וישב) עה"פ "וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור", ב' במסורה, הכא, ואידך "וימשכו ויעלו את ירמיה" (יעוי"ש בבעה"ט מש"כ בזה). ועל כרחך משום שהיו שניהם שוים בעומק (ולא כהבאמ"ח הנ"ל. ומצאתי ברמב"ן (פ' וישב, עה"פ: השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר) כתב וז"ל, הנה הבור הזה עמוק ולא יוכל לצאת ממנו וכו' עכ"ל. הרי שגם הרמב"ן ז"ל כתב מפורש שהיה הבור עמוק הן אמת שמדברי הרמב"ן (אח"ז שם, עה"פ: והבור ריק אין בו מים) נראה מלשונו שהוא כמסופק בזה אם הי' בור עמוק. שהרי הביא שם דרש חז"ל הנ"ל מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו. וכתב ע"ז בזה"ל, וא"כ היו נחשים ועקרבים בחורי הבור. או שהיה עמוק ולא ידעו בהם שאלו היו רואים אותם ולא יזיקו ליוסף היה הדבר ברור להם שנעשה לו נס גדול ושהוא צדיק גמור וידעו כי זכותו תצילנו מכל רע ואיך יגעו במשיח ה' אשר הוא חפץ בו ומצילו וכו' עכ"ל. וא"כ לסברא הראשונה של הרמב"ן כי על כן לא ראו השבטים להנחשים והעקרבים משום שהיו בחורי הבור, אין ראיה כלל שהיה הבור עמוק. מ"מ יש לומר שגם לסברא הראשונה על כרחך הרמב"ן סובר שהי' הבור עמוק באופן שלא הי' יכול לצאת ממנו (כמו שכתב בפסוק שלפני זה). אך הרמב"ן מסופק אם נאמר שבאמת הי' הבור עמוק, בכ"ז אם היו הנחשים והעקרבים בקרקע הבור, ודאי שהיו השבטים רואים אותם, ומה שלא ראו אותם הנסיבה הוא רק משום שהיו בחורי הבור. או דלמא נאמר שהיה הבור עמוק כל כך שאף אם היו הנחשים והעקרבים בקרקע הבור, אפ"ה לא יכלו עיני השבטים לשלוט בהם ולראותם מחמת שהיה הבור עמוק טובא. ונפקא מינה בספיקו של הרמב"ן ז"ל בזה הוא, כי לסברא הראשונה שלו שהיו הנחשים והעקרבים בחורי הבור, יש לומר שיוסף לא ניצל כלל בדרך נס, כי הנחשים רק אגב איצצא מזקי, כיבמות (קכ"א ע"ב) וברכות (ל"ג ע"א). וכיון שהיו הנחשים והעקרבים בחורי הבור לא הי' שם שום איצצא ולכן לא הזיקו לו. אבל לסברא האחרונה שלו שהיו הנחשים והעקרבים בקרקע הבור, וא"כ כאשר נפל יוסף עליהן היה דוחקן [והיינו איצצא", כפירש"י יבמות קכ"א ע"ב ד"ה אגב] ובכל זאת לא הזיקו לו, וזה ודאי משום שהי' בדרך נס, ולכן שפיר כתב שעל כרחך צריכין לומר שהשבטים לא ידעו כלל מהנחשים והעקרבים שהיו בקרקע הבור, כי היה הבור עמוק הרבה עד שלא יכלו עיניהם לשלוט בהם ולראותם. כן נראה לי לפרש דברי הרמב"ן ז"ל, כדי שלא יהיה נראה כמסופק במה דפשיטא לי' מעיקרא. ויש לומר שפליגו בזה הש"ס בבלי והירושלמי אם מה שניצל יוסף שהנחשים והעקרבים הי' בדרך נס או לא. כי הנה אמרו בירושלמי יבמות פט"ז ה"א (מובא גם בתוס' יבמות קכ"א ע"ב ד"ה אין): "נפל לבור של אריות אין מעידין עליו, אומר אני נעשה לו נסים כדניאל, נפל לכבשן אש אין מעידין עליו אומר אני נעשה לו נסים כחנניא מישאל ועזריה, נפל לבור מלא נחשים ועקרבים מעידין עליו' [כן היא גירסת הק"ע והפ"מ שם]. וקשה מדוע ולמה לא נאמר גם בנפל לבור מלא נחשים ועקרבים שאין מעידין עליו, שמא נעשה לו נס כיוסף? בשלמא להבבלי ביבמות (קכ"א ע"ב שם) אתי שפיר, דסבירא להו אין מזכירין מעשה נסים (יעו"ש בתוס' ובמהרש"א) אבל להירושלמי קשה? אלא ודאי שחכמי הירושלמי סבירא להו כסברא הראשונה של הרמב"ן שהבור שנפל בו יוסף היו הנחשים והעקרבים בחורי הבור, ולא הי' ניצל כלל בדרך נס. אבל להש"ס בבלי שפיר יש לומר שהנחשים והעקרבים היו בקרקע הבור ויוסף הי' ניצל בדרך נס. רק השבטים לא ראו אותם משום שהיה הבור עמוק הרבה כסברא האחרונה של הרמב"ן הנ"ל, והבן. ומצאתי בפרישה (אה"ע סי' י"ז ס"ק מ"ג) שכתב וז"ל, מה שאמרו הבור ריק אין בו מים. אבל נחשים ועקרבים יש בו, ופירושו שהן בנקבים הסמוכים לבור, משמע דבתוך הבור עצמו אין נחשים, מעשה שהיה כך היה בשביל יוסף הצדיק, עכ"ל. במחילת כבודו אישתמיט ממנו דברי הרמב"ן וכל האמור למעלה. ומצאתי ברא"ם (פ' וישב) שהקשה כיון שהיה בבור נחשים ועקרבים, א"כ האיך כתבה התורה "וישמע ראובן ויצילהו מידם" והא תניא ביבמות (קכ"א ע"א) נפל לחפירה מלאה נחשים ועקרבים מעידין עליו וכו' ותירץ שלא ידעו השבטים מזה שיש בבור נחשים ועקרבים, דאם לא כן האיך רצו למכור אותו, כיון שראו הנס שעשה לו הקב"ה שלא הזיקו ולא המיתו אותו יעו"ש. ולא הביא כלל לדברי הרמב"ן הנ"ל ומצאתי במהרש"א חגיגה (ג' ע"א בח"א ד"ה אבל) שהביא בקצרה להרא"ם. וכתב שדברי הרמב"ן מטין לזה יע"ש ובעל "באר מים חיים" (שם עה"פ: וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור) במחילת כבודו הרם לא ידע מכל זה ע"ש. ד)

ועוד נראה לי להוכיח במישור להביא ראיה ברורה שאין עליה תשובה שהבור של יוסף היה עמוק הרבה. לפי מה שכתבו התוס' במעילה (י"א ע"ב ד"ה דישון) שבכל מקום דכתיב "והשליך" אין השלכה פחות מעשרים אמה. וכן הוא