רב"ז אורח חיים קעז

יהי' לו" ועוד יקשה לנו על דברי הבאמ"ח שכתב דנשמע דבור שחייבה התורה. בעשרה טפחים, הוא משני ההי"ן של "הברה". א"כ מאי פריך לא י' כתיבי

? ב) מה שנראה מדברי הבאמ"ח שהבור שהשליכו בו השבטים את יוסף היה מעשרה טפחים. וגם מה שסובר שבכל מקום שנזכר בור סתם שיעורו בעשרה טפחים. במחילת כבוד הדר גאונו אישתמיט ממנו דברי רבותינו בעלי התוס' בב"ק (ג' ע"א ד"ה לא) שתמהו על רש"י שפי' להא דתנן בב"ק (נ' ע"ב) מה בור שיש בו כדי להמית עשרה טפחים, דסתם בור יש בו י', א"כ י' כתיבי. ועוד הקשו, דהכא דריש מוהמת יהי' לו וכו'. ע"כ פירשו דסתם בור עמוק הרבה, וצריכי, בור, והמת יהי' לו וכו' יעויש"ה, ובחידושי מהר"ם מלובלין שדקדק בדברי התוס' למה נקטו בלשונם דסתם בור עמוק הרבה, הול"ל עמוק עשרה. ועוד דקדק שם לפי משמעות דברי התוס', ולכן כתב המשך דברי התוס' יעוש"ה. וגם המהרש"א (שם) דקדק על התוס' דבפשיטות הול"ל דאי כתיב בור הוי אמינא גזירת הכתוב דוקא בור עמוק וכו' אבל בור עשר לא וכו' ע"ש. ובמחילת כבוד הדר גדלם של המהר"ם והמהרש"א ז"ל אישתמיט מינייהו דברי התוס' בסנהדרין (מ"ה ע"א ד"ה מה בור) שהקשה ר"ת על פירש"י הנ"ל, דאדרבה סתם בור יותר מעשרה, כדאשכחן ביוסף וירמיה שהושלכו לבור, וכדאשכחן בבור שמילא ישמעאל בן נתניה חללים וכו'. ומפרש ר"ת דסתם בור הוי יותר מעשרה. ותרווייהו צריכי, דאי כתב והמת יהי' לו, ה"א בכל ענין שימות אפי' בפחות מי' כתב רחמנא בור. ואי כתב רחמנא בור ה"א בעמוק כ"כ דאי אפשר שלא ימות בו כתב רחמנא והמת יהי' לו בראוי למות בו דהיינו עשרה וכו' יע"ש. ולהכי נקטו גם התוס' בב"ק הנ"ל דסתם בור עמוק הרבה, משום דהתוס' אזלו לשיטתם בסנהדרין שלמדו מיוסף וירמיה שהושלכו לבור ומבור שמילא ישמעאל ב"נ דסתם בור עמוק הרבה יותר מעשרה. וגם הצריכתות מבוארים יותר בסנהדרין הנ"ל והבן: עכ"פ מבואר להדיא בתוס' שהבור שהשליכו בו השבטים את יוסף הי' עמוק הרבה יותר מעשרה. ולא כאשר חשב הבאמ"ח הנ"ל. ואין לומר כי לפי"ד הבאמ"ח הנ"ל יש לדחות ראיית התוס' מיוסף, שיש לומר באמת שהבור שהשליכו בו את יוסף לא הי' רק מעשרה טפחים, אלא בדרך השלכה השליכוהו לבור י' טפחים שיש בו כדי להמית ע"י חבטא והבלא, כמש"כ הבאמ"ח להדיא כנ"ל. אמנם זה ליתא, שהרי כתוב לאמר: "וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור" וא"כ האיך אפשר לומר שהבור לא הי' רק מעשרה טפחים א"כ מדוע ולמה הצריכו למושכו ולהעלותו מבור כזה? מה גם לפי הוכחת התוס' בשבת (צ"ב ע"א ד"ה אשתכח) ובעירובין (מ"ח ע"א ד"ה גופו) ובפסחים (ק"ט ע"ב ד"ה ברום) וחגיגה (י"ד ע"א ד"ה ברום) וביומא (נ"א ע"א ד"ה אמה) ובב"ב (ק' ע"ב ד"ה והכוכין) דקומת אדם עד כתפיו ג' אמות, מלבד הראש והצואר יע"ש. הרי שעד כתפיו של אדם יש לו י"ח טפחים, מלבד הראש והצואר. וא"כ אף אם נאמר כי קומת יוסף לא הי' גבוה יותר מסתם קומת אדם בינוני, בכ"ז בקל הי' יכול לצאת בעצמו מן הבור הזה שהוא עמוק רק עשרה טפחים, ולמה היו צריכין למושכו ולהעלהו מבור כזה ועוד יותר יקשה לנו אם נאמר שגם יוסף היה בעל קומה גבוה יותר מסתם בני אדם. כמו שמצאנו במשה רבינו ע"ה שהיה גבוה עשר אמות, כמבואר בברכות (נ"ד ע"ב) ובשבת (צ"ב ע"א). א) מכש"כ לפי מה שאמרו בשבת (צ"ב שם) בקס"ד. דמכאן אתה למד דגובהן של כל לוים עשר אמות היו. ואף לה"איבעית אימא",