רב"ז אורח חיים קט

(ו) סומא לא יברך ברכה זו יעוין פמ"ג ושע"ת שם ובשו"ת שו"מ מד"ת קס"ח)

(ז) נשים אין מברכין ברכה זו, דהוי מ"ע שהזמן גרמא (עי' ח"ס או"ח סי' נ"ו ובשו"ת שו"מ מד"ת קס"ח) ובספר "נוהג כצאן יוסף" כתב דגם נשים יברכו (מסגרת זהב ס')

(ח) הנני בזה לחרוט בחרט אנוש ובצפורן שמיר סדר דר ברכת החמה כפי נוסחת הגאון האדיר בעל "חתם סופר" ז"ל (בתשובותיו חאו"ח סוס"י נ"ו, מובא בס' פ"ת וכרם שלמה): כי שמש ומגן ה' אלהים וגו' (תהלים פ"ד י"ב) ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים (שם ע"ב ה') הודינו לך (שם ע"ב ב') וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה (מלאכי ג' כ') הגידו השמים צדקו (תהלים צ"ז ו') הללויה הללו את ה' מן השמים (שם קמ"ח) בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית השמים מספרים כבוד אל (שם י"ט) אל אדון -- עד יפארוך סלה (מתפלת שבת שחרית) שיר למעלות אשא עיני אל ההרים (שם קכ"א) תנו רבנן הרואה חמה בתקופתה וכו' (ברכות נ"ט ע"ב) רבי חנניא בן עקשיא אומר וכו' (סוף מכות) קדיש דרבנן

"יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו כמו שהחייתנו וקיימתנו והגעתנו לזמן הזה לברך ברכה זו כן תחיינו ותקיימנו ותזכנו לברכה בתקופות אחרות הבאות עלינו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ותזכנו לראות פני משיחך ותקיים בנו מקרא שכתוב על ידי נביאך כאמור והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא": עלינו, קדיש יתום

בספר "שדי חמד" (חלק אסיפת דינים) נדפס "ברכת החמה" בנוסח זה: ויהי נועם עד כוננהו. פתח אליהו עד רזא דיחודא (בהקדמת תקוני הזוהר ליום א' דר"ח אלול). פסוקי תורה, בראשית יום רביעי מפסוק י"ד עד כ'. פסוקי נביאים, ירמיה ל"א מפסוק ל"ד עד סוף קפיטל. פסוקי כתובים, תהלים קל"ו עד פסוק י' קמ"ח עד פסוק ז'. הברכה עושה מעשה בראשית. אנא בכח. תהלים קפיטל ס"ז, י"ט, קכ"א. ברכות נ"ט ע"ב ת"ר הרואה חמה עד נגהי ארבע. בפרק שירה, שמש אומר עד זרח. אל אדון. ר"ח בן עקשיא, קדיש דרבנן, עלינו

" וכצאתינו נשא לבבנו אל כפים, אל אל בשמים, יחיינו מימים, וכבוד ה' עלינו יזרח מאורי אור החמה, בעיר ה' שמה, בניות ברמה, ודבר האל, בידי נביאי ישראל, במהרה יאמן, אמן ואמן: חנוך העניך שאפראן, רב בבאקארעשט הבירה. סימן לב קונטרס זהרי חמה שלום לך בן יקיר לי הרה"ג וכו' כמו"ה חנוך העניך הי"ו רב בבאקארעשט הבירה

הנה כי כן היה למראה עיני קונטרסך הנחמד בשם אור החמה שמחתני בפעליך, הוצק חן בשפתותיך, מגלגלין זכות ע"י זכאי, לזכות את הרבים בסדר ברכת החמה עם כל הדינים השייכים בענין זה, ערוך ומסודר בסגנון נאה ומתקבל "בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני". ובכן אברך ברכת הנהנין: ברוך יוצר המאורות: ואלה אוסיף על הראשונים, קונטרס "זהרי חמה" באלו הענינים, הארות ומקורים נאמנים, בש"ס ופוסקים רבותינו הקדמונים

(א) פתח דבריך יאיר, הבאת בקצירת האומר דברי הרמב"ם ז"ל בתשו' "פאר הדור" (סי' נ"ג). ולנחיצת הענין אעתיק כל דבריו. וז"ל: שאלה, במ"ש (שבת ע"ה) היודע לחשב תקופות ומזלות ואינו חושב וכו', איך יהיה חשבון זה, ומאי נפקא מיניה ואם היא הלכה? תשובה, חשוב תקופות ומזלות כלול בו חכמת תכונה ועיבור וכו', אמנם מה ששאלתם מה תועלת יש ממנו בידיעתו, כבר אמר ר"מ בברייתא הסתכל במעשיו שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם וכו' עכ"ל. ולכאורה יש להקשות על תשובתו, למה לא השיב כי תועלת גדול יש בידיעת חשבון התקופות לקיים מ"ע, כאמז"ל (בשבת ע"ה) מנין שמצוה על האדם לחשוב תקופות ומזלות, שנאמר ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וגו' זה חשבון תקופות ומזלות. ובספר הברית (ח"א מאמר ד' פ"ג) כתב וז"ל: וכבר נתקיים הכתוב הזה, שבטלמיוס היוני כתב שבח רב, בהפלגה גדולה לחשבון המחזור, והמולד, אשר בידינו. באמרו שמזה מוכח, שהיה נבואה בישראל, ובני נביאים הם, ודבר זה מאבותם הנביאים וכו' עכ"ל. ועוד איכא נפק"מ גדולה בחשבון זה, כמש"כ הסמ"ג והסמ"ק (במ"ע מ"ז) וז"ל: צוה הקב"ה לחשוב תקופות ומזלות, כי בישול התבואה והפירות, אחר התקופות החמה הם הולכים. ועוד כ': ע"י חישוב התקופות, יודע מתי יצטרך לעבר החדש, ולעבר השנה, כמו שנאמר "שמור את חדש האביב" שיהיה הפסח בחדש האביב, ותקופות השנה היא לחשבון החמה וכו' ע"ש. ועפ"ז יש להעיר בהא דתנן אבות סופ"ג דר"א חסמא אומר: "תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה". וקשה, הלא חשבון התקופות הן הן גופי הלכות, לענין עיבור שנה, כר"ה כ"א ע"א, וסנהדרין י"א ע"ב, י"ג ע"ב, דהא דכתיב "שמור את חדש האביב", היינו שמור אביב של תקופה שיהא בחדש ניסן [ועיין "ברבינו חננאל" בסנהדרין י"ג ע"ב (דפוס ווילנא) ומש"כ בגליון שם להעיר על הר"ח ז"ל. וכ' דנראה דלא גרס: אביב של תקופה, רק שמור אביב שיהא בחדש ניסן וכו' אני מצאתי כעין גירסא זו בירושלמי פ"א דשקלים