רב"ז אורח חיים קח
Rabaz Orach Chayim 108 · רב"ז אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →סימן לא קונטרס אור החמה מבן המחבר והיה אור הלבנה כאור החמה וגו' (ישעיה ל' כ"ו)
אלהים שלח בני האדם עלי אדמה, למען הבט אל מפעלות-ה' שמה, ולחזות מעשהו אשר ידיו יכוננו "וכל היודע לחשוב בתקופות ומזלות ואינו חושב, עליו הכתוב אומר (ישעיה ה' י"ב) ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו' (שבת ע"ה ע"א). והנה כי כן כתוב בתורת משה איש אלהים מרן הרמב"ם ז"ל: "מה ששאלתם מה תועלת יש בתקופות ומזלות. כבר אמר ר' מאיר בברייתא הסתכלו במעשיו, שמתוך כך אתה מכיר את הבורא" (שו"ת פאר הדור סי' נ"ג). הגאון הנאדר בקודש בעל "לקוטי אורות" (סי' ג') חשב למ"ע להיות בקי בתקופות ומולדות ולהסתכל בהבטה שכלית בחכמת מהלך גלגל חמה ירח וכוכבים מעשה ידי יוצר כל אלהים צבאות
ממוצא הדברים האלה תבינו ותשכילו עד כמה חביבה היא מצוה בשעתה לברך ברכת החמה בתקופתה וקוי ה' יחליפו כ"ח שנה, להודות ולהלל לשוכן מעונה, בה בשעה שהשמש תגיע לאותה נקודה הראשונה, שהיתה בעת שהוקבע ברקיע השמים במעשה בראשית. הלא כה הגידו חכמינו האלהיים ז"ל (ברכות נ"ט ע"ב): "תנו רבנן הרואה חמה בתקופתה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן אומר ברוך עושה בראשית, ואימת הוי? אמר אביי כל כ"ח שנין והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבת אי באורתא דתלת נגהי ארבע" (פירש"י שהעריב שמש של ג' בשבת ויתחיל ליל ד' ואז מושל המזל שבתאי)
ובכן מצאתי את עצמי מחויב בדבר לזכות את הרבים, לכתוב עלי גליון זכרון בספר כל הדינים המסתעפים בענין סדר ברכת החמה אשר ישראל קדושים יאותו לאור החמה בתקופת ניסן שנה זו (תרפ"ה) ביום הרביעי "ערב פסח" הבע"ל
(א) הרואה חמה בתקופתה, והוא מכ"ח לכ"ח שנה והתקופה בתחלת ליל ד' כשרואה אותה ביום ד' בבוקר, אומר "ברוך עושה בראשית" (ש"ע או"ח סי' רכ"ט סעי' ב'). ויותר מדויקה היא הנוסחא "עושה מעשה בראשית" (שע"ת שם)
(ב) מצוה מן המובחר לברך לכתחלה בבוקר משעת הנץ החמה. וכן מהרי"ל ז"ל צוה להכריז בערב שלמחרת יזהר כל אדם כשרואה הנץ החמה יברך. וכתב ה"מגן אברהם" (שם) דאם לא בירך עד אחר ג' שעות לא יברך, שכבר עברה ממקום הזה. ובספר "אליהו רבה" (שם) כתב: "בשעת הדחק יכול לברך עד חצות". וכן כתב הגאון ר' יעקב עמדין ז"ל שיש שהות עד חצות (בסוף פירושו למגלת תענית). וכן כתב בהגהות "דגול מרבבה": (שם) בזה"ל: וכן עשיתי הלכה למעשה בשנת תקמ"ה שלא זרחה השמש עד שעה קודם חצות וברכתי בשם ומלכות עכ"ל והגאון בעל "שערי תשובה" (שם) כתב דאם בבוקר יש עננים המכסים אותה ימתין עד קרוב לחצות אולי תתגלה ויברך בשם ומלכות, ואם לא נתגלה יברך בלא שם ומלכות יעוי"ש. והגאון בעל "ישועות יעקב" (שם סק"ב) כתב וז"ל: "אם לא נראית החמה בתחילת היום ימתין עד חצות היום. וכן עשה מעשה מר אבא הגאון החסיד בשנת תקמ"ה ואני הקטן אחריו בשנת תקע"ג פה לבוב' עכ"ל. בספר "שערי בינה" מביא בשם הגאון מהרש"ק ז"ל, נראה עיקר כהלבוש והמג"א שאחר ג' שעות על היום לא יברך ולא כדעת המתירין לברך עד חצות דלו יהא דהוי ספק הרי כל הברכות דרבנן והוי ספק דרבנן ולהקל ולהיפך הוי ספק איסורא בעון להזכיר שם שמים לבטלה וכו' וסיים דהמברך בשם ומלכות הוי ברכה לבטלה אחר ג' שעות, וכן הורה הלכה למעשה שנת תר"ט יעוי"ש. הגאון בעל "שדי חמד" כתב מברכין הברכה אף בהיותה מכוסה בעבים אם רשומה ניכר מבין העבים, אך אם לא תראה כלל אין מברכין עכ"ל ובספר "נתיב חיים" מביא בשם הגאון מהרש"ק ז"ל דאם מתכסה בעבים אף דרשימה ניכר מברכין בלא שם ומלכות. והגאון האחרון רש"ס מברעזאן ז"ל (בהסכמתו לספר הנ"ל) פסק דבכה"ג יש לברך בשם ומלכות, ומביא ראיה מש"ס מנחות (צ"ח ע"א) ויראו ראשי הבדים דאף שמכוסים בפרוכת כיון שדוחקין בפרוכת ובולטין ומקומן ניכר הוו בכלל ויראו, הכא נמי וכו' עכ"ל. וכן מצאתי בספר "בקר יזרח" (דפוס ליוורנו 1785) בזה"ל, ואין ספק דאם אין העננים עבים באופן שגוף החמה ניכרת במקום עמידתה הגם שהיה במציאות דלברכת הלבנה מחמרינן בכה"ג שלא לברך, שאני הכא דאין הדבר תלוי בראיית אור החמה אלא בראיית אותו מקום בעלמא שהיא עומדת באותה שעה עכ"ל
(ג) בשחרית כשיוצאים מבית הכנסת מתאספים הקהל יחד ומברכין ברכה זו, משום דברוב עם הדרת מלך. ואם אי אפשר להתאסף תיכף בבוקר, אל יתאחרו בשביל זה, אלא כל אחד יברך מיד כשרואה זריחת השמש כי ענין זריזין מקדימין דחי לענין ברוב עם (כדאיתא להדיא בר"ה ל"ב ע"ב). וכן הוא דעת הבה"ט ושע"ת (שם). אבל הגאון בעל "דרך החיים" כתב, דאם השמים זכו בעיניו יכול להמתין עד שעה שיצאו כולם בשחרית מביהכ"נ ומתאספים כולם ומברכים בקהל, אבל אם נראה עננים אין להמתין, דשמא התקשרו בעננים ולא יהא נראה אח"כ, ואין מברכין ברכה זו רק עד אחר שלש שעות זמניות על היום, ואח"כ עד חצות מברכין בלא שם ומלכות (פ"מ שם)