רבי בצלאל אשכנזי ט

חזר ישראל ולקחה ממנו אינו ככבוש יחיד אלא מפריש תרומות ומעשרות ומביא בכורים והכל מן התורה כאלו לא נמכרה לעובדי כוכבים ומזלות מעולם ע"כ: פי' הוא מן התורה אילו היו כל יושביה עליה כלומר דקניית העובדי כוכבים ומזלות אינו מעלה ומוריד בגוף הקרקע וכן מה שכתב בראש הפרק התרומות והמעשרות אינן נוהגין מן התורה אלא בארץ ישראל בין בפני הבית בין שלא בפני הבית הכי נמי מתפרש דהבית מתפרש דהבית אינו מעלה ומוריד בתרומות ומעשרות אלא ביאת כולם הוא דמעכב ולהכי תרומה בזמן הזה דרבנן וכדכתיבנא לעיל ובזה נסתלק השגת הראב"ד ז"ל שהשיג על רבינו ז"ל דפליג מדידיה אדידיה

ועתה אפרש מתניתין עם שמועתינו דפ' השולח על פי דרכו ז"ל תנן המוכר שדהו לעוברי כוכבים ומזלות וחזר ולקח' ממנו ישר' הלוקח מביא בכורים מפני תקון העולם כן גריס הרב ז"ל והכין איתא בירוש' ולכך כתב בחבורו בפ"ב מה' בכורי' המוכר שדהו לעובדי כוכבי' וחזר ולקחה ממנו ה"ז מביא ממנה בכורים מן החורה שאינה נפקעת מן המצות בקנין העובדי כוכבים ומזלות כמו שבארנו ע"כ: וכתב עליו הראב"ד ז"ל וז"ל א"א אע"פ שבכרו ברשו' העובדי כוכבים ומזלות ע"כ: וזו כפי שיטת ר"ת ז"ל שכת' הריטב"א ז"ל וז"ל ומפ' ר"ת דה"פ אע"פ שמן התורה לא היה לו להביא בכורי' דיש קנין עובדי כוכבים ומזלות להפקיע מיד מעשר ותרומה וכל שאר קדושו' מכל מקום תקנת חכמים היא דלוקח שדה מלאה פירות אף על פי שגדלה התבואה ביד העובדי כוכבים ומזלות הלוקח מביא בכורי' כדי שיהא חביב להם ביותר ליקח שדות המכורים לעובדי כולבים ומזלות מתוך שיכולים להביא בכורי' מפירות של אותה שנה והיינו דדייקינן עלה בגמרא מפני תקון העולם אין דאורייתא לא אלמא יש קנין ודוקא בשדות של ישראל שמכרם לעובדי כוכבים תקנו חכמים אבל בשדות שהם של עובדי כוכבים ומזלות מעולם לא חשו חכמי' אם ישתקעו ביד העובדי כוכבים ע"כ: והרמב"ם ז"ל סובר דכי היכי דלגבי מעשר דחיוביה לא חייל אלא בתלוש אם מרחו עובדי כוכבים ומזלות פטור הכי נמי לגבי בכורים דחיובייהו חל במחובר כיון שבכרו ברשות העובדי כוכבים ומזלות נפטרו והא דדייקי' עלה בגמרא מפני תקון העלם וכו' אלמא יש קנין ומשני רב אשי דשתי תקנות הוו כבר פירשה יפה הרב ז"ל בפי' המשנה עיין שם אמר רבה אף על פי שאין קנין וכו' פי' אין קנין בגוף הקרקע לעובדי כוכבים ומזלות להפקיעו מידי מעשר ואם חזר ישרחל ולקחו ממנו אינו ככבוש יחיד שנאמר לי הארץ לי קדושת הארץ דאין הקרקע נפקע מקדושתו בעבור קניית העובדי כוכבים אבל יש קנין לעובדי כוכבים בא"י לחפור וכו' פי' הרמ"ה ז"ל דנפקא מינה דאי זבין ליה מישראל וחפר בה בורת שיחין וכו' קנאן ואם חוזר ומכרן לישראל לא יכיל ישראל קמא למימר ליה ללוקח אדעתא דמי חפר בה בורות שיחין ומערות ולהפקיעה מידי מעשר לא זבינית ליה הני ניהליה דאנא ממלינא להו עפרא וזרענא להו אלא הן בחזקת הלוקח שלקחן מן העובדי כוכבים ומזנות ודייקינן להאי להאי פירושא מדאמר רבי אלעזר אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות לחפור בורות וכו' שנאמר כי לי הארץ לי קדושת הארץ אלמא לעניו מעשר קאי ומדרבי אלעזר קאי לענין מעשר רבה נמי דאמר יש קנין קאי לענין מעשר וטעמא דמילתא דכתיב והארץ נתן לבני אדם לכל צרכיהם רצו זורעין רצו חופרין בורות שיחין ומערות: ע"כ והרשב"א ז"ל פי' אבל יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל לחפור וכו' כלו' שאינה כקנין פירות לבד שאינו יכול לחפור בה בורות שיחין ומערות ואף הלוקח שדה בזמן שהיובל נוהג אינו יכול לקלקלה ולחפור בה אלא כקנין הגוף דמי ויכול לחפור בה ע"כ

ודע דלשיטת הרמב"ם ז"ל אפי' לרבה דס"ל אין קנין לעובדי כוכבי' בא"י בגוף הקרקע היינו דווקא אם חזר ישראל ולקחה הוא דלא נפקעה קדושתה אבל כל עוד שהיא ביד העובדי כוכבים ומזלות היא מופקעת מקדושה ועומדת ויש לו לעובדי כוכבי קני בפירותיה והקונ' פירות מן העובדי כוכבים לאחר שגדלו ונגמרו ברשותו פטורין דמה שנגמר ברשותו זהו קנינו בו וזהו שאמר רבה אבל יש קנין לעובדי כוכבים ומזנות בא"י לחפור בורות וכו' דכל עוד שהקרקע ברשות הרי הוא קמי לו ולאו דוקא קנין פירות אלא אפילו קנין בגוף הקרקע ואפילו להפקיע הפירות מידי מעשר והלכך הלוקח פירות מ העובדי כוכבים שגדלו בקרקע שקנה בארץ ישראל אם נגמרה מלאכתוביד העובדי כוכבים ומזלות פטורין דגמרן ביד העובדי כוכבים ומזלות זהו קניינו בהם אבל אם לקחן ישר' אחר שנתלשו קודם שתגמר מלאכתן וגמרן ישראל חייבין בכל מן התורה ורבי אלעזר סבר יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות להפקיע מיד מעשר דכתיב גבי מעשר דגנך ולא דגן עובדי ככבים ומזלות משמע דכל שנכנס תחת רשות העובדי כוכבים ומזלות אף על גב דהעובדי כוכבים ומזלות לא עשה בו שום מלאכה הופקעה מיד מעשר אבל אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל לחפור בה בורות וכו' שנ' לה' הארץ ומלואה ה"ג בספרים ישנים ומיהו בספרי' לא גרסינן אלא שנ' כי לו הארץ וכן גריס הרמ"ה ז"ל וגריס נמי לי קדושת הארץ וכדכתיבנא לעיל אבל הרמב"ן ז"ל לא גריס אלא לי הארץ וכתב ז"ל דלא משמע קדושת הארץ וכדכתיבנא לעיל במאי קא מיפלגי מר סבר דגנך וכו' ואיכא למידק קצת מאי קאמר מר סבר דגנך וכו' ומר סבר דיגונך וכו' מר דריש דגנך וכו' ומר דריש דיגונך וכו' מבעי ליה מאי מר סבר דקאמר אלא ה"ק דהא ודאי כולהו בהאי שמעתא לא מיירי במירוח העובדי כוכבים ומזלות אלא בשנגמר ביר העובדי כוכבים ומזלות ואינם משנים הלשון של הדרשא כלל אלא דרבי אלעזר סבר דכי אתא למעוטי קרא מדגנך לא בשנגמר ביד העובדי כוכבים ומזלות מיירי אלא כל שנכנס ברשו' העובדי כוכבים ומזלות הרי אינו דגנך והא כתיבנא לעיל בשם הרא"ש ז"ל דהא דנקט רבי אלעזר דגנך וכו' דוק' אלא אאדמתך דכתיב גבי בכורים סמוך וכו' ועתה אפרש דעת הרמב"ם ז"ל דגרסי' התם בפ' הספינה תנן התם הקונה שני אילנות וכו' אמר רב יהודה אמר שמואל מחייב היה רבי מאיר אף בלוקח פירות מן השוק וכו' ופריך תלמודא והכתיב אשר תביא מארצך ומשני ההוא למעוטי ח"ל ופריך והכתיב אדמתך למעוטי אדמת עובדי כוכבים ומזלות ע"כ והקשו בתוספות ספות אמאי אצטריך אדמתך לר"מ הא לר"מ יש קנין לעובדי כוכבים בא"י וכו' דתנן אין משכירין בתים לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות ומפרש בגמרא מאי ואין צריך לומר שדות דמפקע להו ממעשר נמי ותירצו דדילמא, מהכא הוא דגמר בכל דוכתא דיש קנין ולשיטת הרמב"ם ז"ל ניחא וכדבעינא למימר קמן בס"ד

ומכל מקום סובר הרמב"ם ז"ל דהא דממעטי מאדמתך ולא אדמת עובדי כוכבים ומזלות היינו משו' דאית ליה קנין בגוף הקרקע הקרקע בעצמו הוא דנתמעט ומקרי אדמת העובדי כוכבי' ואין לפר' דקא ממעט הפירות שיביא מקרקע העובדי כוכבים ומזנות דאם כן ראשית בכוריך מבעי ליה ומדכתיב אדמתך למעט אדמת עובדי כוכבים ומזלות אלמא דגוף הקרקע נתמעט למ"ד יש קנין ושוב אותביה רבה גופיה דשמעתין מדתני' הקונה אילן אחד וכו' דברי ר' מאיר ואיתותב והדרינן למימר דמיעוטא דאדמתך לא אתא למעוטי אדמת עובדי כוכבים ומזלות אלא למעוטי גידולין בתוך של חבירו והאריסין וכו' וכדתנן בפ"ק דמסכת בכורים הילכך מכאן ראיה נמי דפסקינן כרבה דשמעתין דכיון דאידחיא דרשא דאדמתך ולא אדמת עובדי כוכבים אידחיא נמי דרשת דדגנך וכו' והיינו דכתב הרב ז"ל לפי' אם חזר ישראל ולקחה וכו' אלא מפריש תרומת ומעשרות ומביא בכורים וכו' ע"כ דעריב וכייל בכורים בהדייהו: ומכל מקום בהכי פליגי דרבי אלעזר סבר דרשינן דגנך כדדרשינן אדמתך ורבה דלא דרשינן אגוף הדגן אלא אמלאכת הדגן דבלא מלאכה אין לו קנין לעוברי כוכבים ומזלות כלל ולעול' תרוייהו דרשי דגנדך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות אלא דרבה סבר דקאי אמלאכת דגן והיינו דכתב הרמב"ם ז"ל פירות העובדי כוכבים ומזלות שגדלו בקרקע שקנה בארץ ישראל וכו' פטורין מכלום שנאמר דגנך וכו' וצריך לדייק כיון דפסיק כרבה אמאי שינה לשון דרשתו דדריש דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות ובמאי דכתיבנא ניחא דלא פליגי רבה ורבי אלעזר בלשון הדרשא דכולהו דרשי דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות אלא דרבי אלעזר ששמע ליה דגנך דאגוף הדגן קאי שיהי' מקרקעו של ישראל ולא שיהיה מקרקעו של עובדי כוכבי ומזלות וכדדרשינן נמי אדמתך ולא אדמת עובדי כוכבים ומזלות ורבה ס"ל דלשון דגנך קרוי על שה מלאכתו דמדגן והלכך לא מדריש אלא אגמר מלאכתו שאם נגמרה מלאכתו ביד עובדי כוכבים ומזלות פטור ומכל מקום ס"ל להרב ז"ל דאע"ג דאין קנין לעובדי כוכבים ומזנות בגוף הקרקע מכל מקו' יש לו קנין כשהקרקע בידו בפירות על ידי גמר מלאכתן וכדכתיבנא

וגרסינן בירושלמי במסכת דמאי פ"ה עלה הא דתנן מעשרין משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות וכו' מתניתין ר"מ דר"מ אמר אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר רבי יהודה ורבי שמעון אומרי' יש קנין לעובדי כוכבים בא"י לפוטרו מן המעשר רבי אימי וכו' רבי חונא רובא דצפורין אמר הנהיג רבי חנינא בצפורין כהדא דר"ש רבי זעירא אמר קומי רבי אבהו בשם רבי אלעזר אע"ג דר"מ אמר אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י לפוטרו מן המעשר מודה שיש לו בה קנין נכסים מהו קנין נכסים אמר רבי בא אכילת פירות והא תנינן הלוקח מביא בכורי' מפני תיקון העולם ויביא בכורים דבר תורה ע"כ וכי האי סוגיא איתא נמי בפ' השולח בסופו וה"פ מתניתין ר"מ וכו' פי' דתניא בתוספתא משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות ומשל עובדי כוכבי' על של ישראל וכו' ומן הכל על הכל דברי ר"מ ר' יהודה ור"י ור"ש אומרי' מעשרין משל ישראל על של ישראל וכו' אבל לא משל ישראל על של כותיים ועל של עובדי כוכבים ומזלות וכו' וה"נמי אית' במנחות פ' ר' ישמעאל וכתב הר"ש ז"ל בפי' המשנה דפליגא סוגיא דמנחות אההיא סוגיא דירושלמי דהתם במנחות מוקי רבא פלוגתייהו במירוח העובדי כוכבי' ומזלות דקאמר מירוח העובדי כוכבים ומזלות תנאי וכו' ובירושלמי מוקי פלוגתייהו ביש קנין ע"כ. ולשיטת הרמב"ם ז"ל יתיישב קצת תלמודא דידן עם הירושלמי וכדבעינן למכתב בס"ד ר' זעירא אמר קומי רבי אבהו בשם רבי אלעזר אע"ג דר"מ וכו' פי' כי קאמר ר"מ אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות וכו' היינו בגוף הקרקע דלא פקעה קדושתיה ביר עובדי כוכבים ומזלות וכי הדר ולקחה ישראל מיניה חייב לעשר מן התורה אבל יש לו קנין נכסים ופריש ר' אבא דהיינו אכילת פירות דיש לו לעובדי כוכבים ומזלות זכות אכילת פירות בנכסים ושלו הם הפירות

והלכך הלוקח מן העובדי כוכבים ומזלות פירות לאחר שנגמרו בידו פטור מן המעשרות וקרינא בהו דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות דקנין פירות מיהא יש לו והא דתנן מעשרין משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות וכו' מיירי בשלא נגמרו ביד העובדי כוכבים ומזלות או שקיבלה ישראל באריסות וזרעה ומשום דס"ל לרבי מאיר דאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בגוף הקרקע וכדכתיבנא ופריך הא תנינן הלוקח מביא בכורים וכו' פי' אמאי דמוקמינן מתניתין כר"מ ואמרי' דס"ל לר"מ אין קנין קא פריך דהא תנן בפ' השולח המוכר שדהו לעובדי כוכבים ומזלות הלוקח מביא בכורים מפני תיקון העולם וקי"ל סתם מתניתין ר"מ ואי ס"ל לר"מ אין קנין אמאי אינו מביא אלא מפני תיקון העולם מדאורייתא נמי לייתי דהא משמע דבישראל הלוקח קרקע עצמו מיירי ומשני ויביא בכורים