רבי בצלאל אשכנזי י

דבר תורה פי' כי קתני מפני תיקון העולם לאו היינו דאי לאו מפני תקנה זו לא הוו מייתי כלל אלא התקנה היתה שיביא הבכורים דבר תורה וכיוצא בזה משנינן בשמעתין דבפ' השולח דפריך מהך מתניתין למ"ד אין קנין ומשני רב אשי שתי תקנות הוו מעיקרא הוו מייתי מדאורייתא פי' מטעם דאין קנין כיון דחזי דקא מקרי ומזבני דסברי מאי איכפת לז בקדושתיהו קיימי תקינו להו דלא ליתו כי היכי דלא ליזבון להו דהפקר ב"ד הפקר כיון דחזו דמאן דלא סגי ליה מזבין וקא משתקען ארעתא דישראל ביד עובדי כוכבים הדר תקינו להו דלייתו ואוקמוה אדאורייתא מפני תיקון העולם כן פי' הריטב"א ז"ל בחידושיו ותירוץ הירושלמי נמי בהכי ריהט' וכדכתבינן והיינו לגרסת רבינו חננאל ז"ל במשנה וכן היא גרסת הירושלמי רושלמי עיין בתוספות אבל רש"י ז"ל על פי גרסתו במשנה לא פי' כן ומאי דפרישנא בלשון זה של הירושלמי עולה שפיר טפי בסוגיא דפ' השולח עיין שם: ומכל מקום לשון קנין נכסים הוא פשוט כדפרישנא שוב מצאתי להרב בעל כסף משנה ז"ל בפ"א מה' תרומות דפריש לשון נכסים כדפרישנא אבל ברב בעל כפתר ופרח ז"ל פי' דמאי דקאמר דיש לו בה קנין נכסים בא ללמדנו שאין ראוי לעשוק ולגזול בקרקע העובדי כוכבים ומזלות שקנהו מישראל כענין שהוא מותר בגר שאין לו יורשים אי נמי לענין לולב הגזול אי נמי לענין לרעות בהמה דקה בשדותיהם וכיוצא בזה אלא שקרקעו קנוי לו קנין גמור וכו' ע"כ

ואיברא דלישנא דלפוטרו מן המעשר דנקט ר' זעירא ברישא דייק קצת כפי' הרב בעל כפתר ופרח ז"ל דמשמע דכי מסיים ואזיל מודה שיש לו בה קנין נכסים דלאו לענין פיטורא דמעשר קא מיירי אלא למידי אחרינא מיהו מאי דקאמר מיהו קנין נכסים אמר ר' בא אכילת פירות דייק כדפרישנא ומלישנא דלפוטרו מן המעשר לא חיישינן דהא בגמרא דידן בשמעתין נקטי נמי רבה ורבי אלעזר להפקיע מידי מעשר ברישא ואפ"ה כתב הרמ"ה ז"ל דמאי דקא מסיים ואזיל אבל יש קנין לחפור וכו' דמיירי נמי לענין מעשר וכדכתיבנא לעיל

וגרסינן נמי בירושלמי במסכת פיאה פ"ד עלה הא דתנן לשקט והשכחה וכו' של עובדי כוכבי' ומזלות חייבת רבי ירמיה רבי חזקיה בשם רבי יוחנן כמ"ד יש קנין לעובדי כוכבי' ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות ברם כמ"ד אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות אפילו הבקירו חייב רבי יוסי בשם רבי יוחנן כמ"ד אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל וכו' ברם כמ"ד יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות קל הקלו חכמים בליקוטים רבי אלעזר שאל ואין לו קנין נכסים לא על הדא אתאמרת אלא על הדא רבי חזקיה רבי ירמיה בשם רבי יוחנן כמ"ד יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו וכו' ברם כמ"ד אין קנין וכו' אפילו הבקירו חייב עליה רבי אלעזר שאל ואין לו קנין נכסים ר' חנינא בשם רבי פנחס אף על דרבי יוסי מקשי דר' יוסי בשם רבי יוחנן כמ"ד אין קנין וכו' ברם כמ"ד יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפטרו וכו' קל הקלו וכו' עליה רבי אלעזר שאל ואין לו קנין נכסים. ע"כ: פי' בגמרא דידן בשמעתין לרבה דס"ל אין קנין מוקי להא דתנן הלקט וכו' בדעובדי כוכבים ומזלות ולקטינהו ישראל כלומר שהעובדי כוכבים ומזלות הניח בשדהו לקט שכחה ופיאה ובא ישראל וליקטן דכיון דעובדי כוכבים ומזלות לא מקפיד אלקט ושכחה כי שביק להו נמי לא חייל עלייהו שם לקט למהוי הפקר עד שיפקירם בפירוש אבל אם לא הפקיר בפירוש לא מפטרי והאי ישראל דלקטינהו מיחייב לעשורי דאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר ורבי אלעזר דס"ל יש קנין מוקי לה בדישראל ולקטינהו עובדי כוכבים ומזלות כלומר שישראל הניח הלקט והשכחה לעניים ובא עובדי כוכבים ומזלות לקטן ומכרן לישראל חייבין במעשר אלא א"כ הפקירן ואע"ג דהא מפקרי וקיימי כיון דשבקינהו לשם לקט ושכחה סתמן הפקר מ"מ נהי דמפקרי אדעתא דעניי ישראל אדעתא דעובדי כוכבים ומזלות מי מפקרי וכתב הריטב"א ז"ל בחידושיו דהאי טעמא לא אצטריכינן ליה אלא אליבא דרבי אלעזר אבל אליבא דרבה כיון דאפקריה לישראל מ"מ פטור דלא קרינן ביה כי אין לו חלק ונחלה עמך זו היא שיטת גמרין והחכם כמה"ר שלמה שיריליו ז"ל רנה לפרש גם הירושלמי בהני תרי אוקמתי ולא נהירא אלא כולה סוגיא של בירושלמי בחד גונא ריהטא בדעובדי כוכבים ומזלות ולקטינהו ישראל וה"פ ר' חזקיה וכו' כמ"ד יש קנין וכו' פי' מתניתין דקתני הלקט וכו' חייבין במעשר אלא א"כ הפקיר כמ"ד יש קנין ומאי חייבין במעשר מדרבנן ברם כמ"ד אין קנין וכו' אפילו הפקירו חייב דכיון דאין לו קנין אין הפקירו הפקר ובגמרין הקשה הריטב"א ז"ל בחידושיו דמאי מייתי רבה מהך מתניתין דילמא חייבת מדרבנן קאמ' ותירץ וכו' וכדבעינן למכתב קמן בס"ד הלכך שפיר מצינן למימר למ"ד יש קניין דחייבת מדרבנן קאמר וכדכתיבנא: רבי יוסי בשם רבי יוחנן כמ"ד אין קנין וכו' פי' וכדקאמר רבה בגמרא דילן ברם כמ"ד יש קנין לעובדי כוכבים וכו' קל הקלו חכמים בליקוטין פי' דלא אמרינן דחייבין מדרבנן דאיברא דאפילו למ"ד יש קנין הלוקח תבואה מן העובדי כוכבים ומזלות עד שלא נגמרה מלאכתה ביד העובדי כוכבי ומזלות דחייב מדרבנן מיהו בליקוטין דהיינו בלקט שכחה ופאה הקלו חכמים ולא הצריכו לעשר דהם אמרו והם אמרו רבי אלעזר שאל ואין לו קנין נכסים פי' קשיא ליה היכי אתיא מתני' כמ"ד אין קנין אע"ג דאין לו קנין בגוף הקרקע מ"מ יש לו קנין פירות והלכך אלו הפירות של לקט שכחה ופאה שהם של עובדי כוכבים ומזלות למה חייבין במעשר והרי של עובדי כוכבים ומזלות הם דיש לו קנין בפירות והלכך פטורין דדגנך אמר רחמנא וזהו דגן של עובדי כוכבים ומזלות לא על הדא אתאמרה אלא על הדא וכו' פי' תלמודא קאמר דלא הקשה רבי אלעזר על הדא דרבי יוסי משום דאף על גב דיש לו קנין נכסים כל עוד שלא נגמר ביד העובדי כוכבים ומזלות לא קננהו לפוטרו מן המעשרות וזה הלקט והפאה אכתי לא נגמרה מלאכתן ומיהו לגבי הפקר בכל גוונא מהניא דשלו חשיבי להכי דליעביד בהו מאי דבעי ולמאי דכתיבנא לעיל בשם בעל כפתור ופרח בפי' קניין נכסים אפשר לפרש דלהכי קאמר תלמודא דלא הקשה רבי אלעזר אהדא משום דאף על גב דיש לו קניין נכסים היינו דשלו הם ואסור לגזלו הימנו אבל לא חשיב קניינו למפקע קדושה והלכך לעולם חייבין במעשר וכי פריך אדרבי חזקיה פריך דקאמר דלמ"ד אין קנין אפילו הפקירו חייב משום דאינו שליט עליו להפקירו ולכך אין הפקירו הפקר הלכך פריך שפיר אטו אין לו נכסים דשלו הם לגמרי ויכול לעשות בהם מה שירצה והפקרו הפקר ואע"ג דממילא נמי מפקע להו מידי מעשר מ"מ ההפקעה לא אתיא להדיא אלא על ידי ההפקר כך יש לפרש לשיטת כפתור ופרח ומיהו לאינך לישני אינו מתיישב פירושו כלל והנכון כדפרישנא רבי חנינא בשם רבי פנחס וכו' פי' ס"ל לרבי חנינא דאתרוייהו קא פריך רבי אלעזר ואין לו קנין נכסים דקושטא דמילתא היא דיש לו קנין בפירות בין להפקיר בין להפקיע מידי מעשר ואפילו שלא נגמר עדיין על ידי בעובדי כוכבים ואינך אימוראי סברי דכך לי הלוקח פירות מן העובדי כוכבי' ומזלות קודם גמר מלאכ' כמו הלוקח קרקע עצמו דלא הופקעה קדושתן והכי נמי ס"ל לרבה בשמעתין וכדבעינן למכתב בס"ד וכן פסק הרמב"ם ז"ל אבל הלוקח פירות מן העובדי כוכבים ומזלות לאחר שנגמרה מלאכתן ביד העובדי כוכבים ומזלות פטורין מכלום

עלה בידינו דשני קניינים בם אחד קנין הגוף ואחד קנין בפירות ש בקנין הגוף פליגי בה רבה ור' אלעזר בפ' השולח וקי"ל כרבה דאין קנין וכדכתיבנא ובקנין פירות פליגי בה ותנאי וכדבעינן למכתב בס"ד ובזה עולה יפה מאי דפריש הרב ז"ל

בפירוש המשנה דדבריו שם צריכין עיון דלכאורה סתרן אהדרי במס' דמאי פ"ה על משנה מעשרין משל ישראל וכו' כתב ז"ל וז"ל כבר ביארנו שהעיקר אצלינו שאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י להפקיע מן המעברות ולמדו מן בענין הזה כי העובדי כוכבים ומזלות כשיקנה קרקע בא"י יהיו פירותיו חייבין במעשר כמו פירות ישראל ולפיכך מעשרין מזה על זה וזה דעת ר"מ ואינה הלכה אלא יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י להפקיע מן המעשרות ע"כ וכלשון הזה כתב משמו הרב בעל כפתור ופרח ז"ל וקשה דבמסכת פיאה פ"ב על משנת הלקט והשכחה וכו' כתב הרב ז"ל וז"ל והעיקר אצלינו שאין קנין לעובדי כוכבים בא"י להפקיע מן המעשרות ולפיכך לקט שכחה ופאה חייבין במעשרות ע"כ כך נמצא מוגה ומעתה תיקשי מדידיה אדידיה והלשון עצמו שבמסכת דמאי מגומגם דפתח וקאמ' כבר ביארנו שאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות וכו' דמשמע דהיכן הוא עיקר הדין וקא מסיים ואזיל דאינה הלכה אלא שקנין וכו' וראיתי מגיהי ספרים שהגיהו הלשון שבמסכת דמאי כן כבר ביארנו וכו' וזה דעת ר"מ וכן ההלכה ועל שארית הלשון העבירו הקולמוס עזר וכו' ובהכי ודאי מיתרצא שפיר לשון הרב ז"ל מיהו הרב בעל כפתור ופרח לא כתב לשון הרב ז"ל אלא כדכתיבנא ובדקתי בפירושי הרב ז"ל בלשון ערבי ומצאתי פירושים ישינים שנכתבו בזמן הרב ז"ל ומדוייקי' היטיב ומצאתי כדכתיבנא גם זאת ההגהה אינה מסכמת עם מה שכתב הרב ז"ל בחיבורו בפ"א מה' תרומה גם במסכת מכשיר ין פ"ב על משנת אוצר שישראל ועובדי כוכבים ומזלות מטילין לתוכו אם רוב מן העובדי כוכבים ומזלות ודאי וכו' כתב הרב ז"ל וכבר ביארנו פעמי' בסדר זרעים שרבי מאיר לבדו הוא שאמר אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל להפקיע מן המעשרות ועל כן הפירות שביד העובדי כוכבים ומזלות לדעתו הן טבלין וחייבין במעשר ודאי וחכמים אומרים דגון אותו דמאי בעבור הישראל לבד שפירותיו חייבין במעשר ואנחנו מסופקין אם עשר אם לא עשר אבל אלו היה כל האוצר של עובדי כוכבי' היה פטור מן המעשרו' כמו שביארנו במקומו מן הסדר ההוא והלכה כחכמי'. ע"כ ובמאי דכתיבנא ניחא דאיברא ודאי דלענין גוף הקרקע אין לעובדי כוכבים בא"י ולא נפקע קדושת הקרקע משום קנינו והכין נמי פירות שלא נגמרו מלאכתן ביד עובדי כוכים ומזלות כההיא דלקט שכחה ופאה לא נפקעו קדושתן וכי אתו ליד ישראל חייב לעשר אבל פירות שנגמרו ביד עובדי כוכבים ומזלות פטורין דגמרן ביד עובדי כוכבים הוא הפוטרן וההיא דמסכת דמאי מסתמ' אפילו בפירות שנגמרו ביד עובדי כוכבים מיירי דהא קתני מעשרין משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות וכו' משמע דבכל פירות של עובדי כוכבים ומזלות מיירי ואפילו נגמרו ביד העובדי כוכבים ומזלות ולכך כתב הרב ז"ל כבר ביארנו שאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות וכו' פי' לעני גוף הקרקע שורת הדין שאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י ואם חזר ישראל ולקח ממנו הקרקע אינו ככיבוש יחיד אלא מפריש תרומות ומעשרות וכן אם לקח הישראל בפירות אחר שנתלשו קודם שתגמר מלאכתן חייב בכל מן התורה דאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל ומזה הדין רצה ללמוד ר"מ דין אחר לומר דאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות כלל לפטור מן המעשרות ואפי' הישראל הפירות מן העובדי כוכבי' לאחר שנגמרה מלאכתן ביד העובדי כוכבים דחייבין במעשר דפירותיו של עובדי כוכבים בארץ ישראל לעולם חייבין במעשר כמו פירות ישראל ולכך סתם ר"מ ותני מעשרין משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות וכו' וזה אינה הלכה אלא יש. קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י לגבי הפירות להפקיע מן המעשרו' כיון שנגמרה מלאכתן ביד העובדי כוכבים ומזלות קננהו העובדי