רבי בצלאל אשכנזי ח

ע"כ: משמע להדיא דס"ל לרב ז"ל דסוגיין דגמרין ס"ל דתרומה בזמן הזה דרבנן וכן פסק הסמ"ג בעשין סוף סימן קל"ג וכתב ז"ל דאדרבה משם ראיה להרמב"ם ז"ל מדנחלקו ר"ל ור"י אליבא דרבנן דרבי יוסי וכיון דלרבי יוחנן הויא תרומה דרבנן לרבנן הכין הלכתא עוד כתב ז"ל שכן פסק ר"י רק שאומר שבימי עזרא היתה מן התורה. ע"כ אבל הרב בעל הטורים ז"ל בספר יורה דעה בסי' של"א כתב ומ"מ איכא מ"ד דהאידנא אינו אלא דרבנן שבטלה קדושת הארץ משגלו ממנה אבל ר"י פי' שהם דאורייתא דקדושה שניה שקדשו בימי עזרא לא בטלה. ע"כ: ומלשון התוספות משמע כמו שכתב סמ"ג ואין להאריך בזה ורבינו טודרוס הלוי ז"ל בעליותיו פ' הערל פסק גם כן דתרומה בזמן הזה דרבנן

נמצא דהרמב"ם ז"ל ורש"י ז"ל והרשב"א והריטב"א ז"ל ותלמיד הרמב"ן ז"ל וסמ"ג ולדידיה גם הר"י ז"ל בעל התוספות ורבינו טורדוס הלוי ז"ל וגם ספר התרומה ז"ל וכדבעינן למכתב בס"ד כולהו ס"ל דתרומה בזמן הזה היא דרבנן ואפילו היא של ישראל והיאך יעלה על דעת שום אדם שהלוקח מן העובדי כוכבים ומזלות יהיה חייב מן התורה הא ודאי בורכא היא ואפילו להראב"ד דפסק דלא כרבנן וס"ל דתרומה בזמן הזה דאורייתא פשיטא ודאי דהקונה מן העובדי כוכבים ומזלות אין שום צד חיוב מדאורייתא

דגרסינן בסוף פ' השולח אמר רבה אף על פי שאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י להפקיע מידי מעשר שנא' לי הארץ לי קדושת הארץ אבל יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל לחפור בה בורות שיחין ומערות שנאמר השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם ורבי אלעזר אומר אף על פי שיש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י להפקיע מיד מעשר שנאמר דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות אבל אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י לחפור בה בורות שיחין ומערות שנאמר כי לי הארץ במאי קא מיפלגי מר סבר דגנך ולא דגן עובדי כוכבי' ומ"ס דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות. ע"כ: פי' רש"י ז"ל שאין קנין וכו' אם קנה עובדי כוכבים ומזלות קרקע בארץ אין קנינו קנוי להפקיע' מקדושת' שלא תתחייב במעשר וישראל הקונה ממנו מן הפירות צריך לעשר. לבני אדם לכל צרכיהם דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות לשון אסיפה ומירוח שאם מורחן עובדי כוכבים ומזלות והן שלו בשעת מירוח שהוא גמר מלאכתן למעשר מירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטרן ואפי' לקחן מישראל בשבלים אבל אם הגדילו בקרקע העוברי כוכבי ומזלות ולקחן ישראל בשבלים ומירחן חייבין במעשר דקרקע ארץ ישראל ביד עובדי כוכבי' ומזלות לא הופקעה קדושתה ע"כ וכתבו התוס' ז"ל דמתוך פירושו משמע דהא בהא תניא דלרבה דאמר אין קנין ודריש דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבי' ומזלות אית ליה מירוח העובדי כוכבי ומזלות פוטר ולרבי אלעזר דאמר יש קנין ודריש דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות אית ליה דמירוח העובדי כוכבי' ומזלות אינו פוטר. ע"כ. ולכאורה הוה מצינן למימר דאיברא דהא מפרש הרב ז"ל דרבה ס"ל מירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר דהא דריש דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות מיהו איפשר דס"ל דרבי אלעזר נמי הכי ס"ל דמירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר אלא דדריש נמי דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות ובהכי פליגי רבה לא דריש אלא דיגונך. ורבי אלעזר דריש תרתי דגנך ודיגונך וכמו שפירשו התוספות ואפשר נמי דאף על גב דרבה דריש דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות מ"מ לא תליא במאי דקאמר אין קנין דאפילו הוה ס"ל נמי יש קנין הוה מצי למדרש דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבי אבל מדכתב רש"י ז"ל דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבי' ומזלות וכו' מירוח העובדי כוכבי' ומזלות פוטרן ואפילו וכו' אבל אם הגדילו בקרקע העובדי כוכבי' ולקחן ישראל בשבלים ומירחן חייבין במעשר וכו' משמע דבעי לפרושי דהא בהא תליא דמשו' דאית ליה דאם הגדילו בקרקע העובדי כוכבי' ומזלות וכו' חייבין אמטו להכי קא דריש דיגונך ולא דיגונן עובדי כוכבים ומזלות ומירוח העובדי כוכבי' פוטר לכך כתבו התוספת מתוך פי' הקונטריס משמע וכו' והקשו התוס' על זה דכמה תנאי' נחלקו במירוח העובדי כוכבי' ומזלות ואם כן כל אותם התנאי' נמי נחלקו ביש קנין ואין קנין וזהו דוחק דרבה ור' אלעזר נחלקו בפלוגתא דכל הנהו תנאי ע"כ: ולאו קושיא היא דרבה ורבי אלעזר לא פליגי ביש קנין ואין קנין אליבא דנפשייהו דהא ודאי פלוגתא דתנאי היא אלא בפסק הלכה פליגי דרבה פסק כמ"ד אין קנין וחידש נמי דאף על גב דאין קנין יש קנין לחפור בורות וכו' והיינו דקאמר אף על פי שאין קנין וכו' פי' אף על פי שהלכה כמ"ד אין קנין וכו' אבל יש קנין וכו' ור' אלעזר אתא לאשמועינן דהלכה כמ"ד יש קנין ואפ"ה אין קנין לעובדי כוכבים ומזנות בא"י לחפור בורות וניחא להאי שיעתא הא דקשיא להו לתוספות לעיל מיהא דתניא לעיל אף על פי שעשה ישראל נמוסו פטורה מן המעשר אלמא יש קנין דאיברא דאיכא כמה ברייתות דס"ל הכין מיהו לית הלכתא כותייהו אלא כמאן דאמר אין קנין ומייתי לה רבה ממשנה סתמית דתנן הלקט והשכחה וכו' וכיון דסתם רבי הכי אלמא דהכי הלכתא והא דקאמר גמרא במאי קא מיפלגי וכו' ה"פ במאי קא מפלגי וכו' פי' מאי טעמייהו דמר פסק כמ"ד אין קנין ומר פסק כמ"ד יש קנין. והתוספות ז"ל מפרשים דרבה ורבי אלעזר בסברא דנפשייהו קא מיפלגי דרבה סבר אין קנין ורבי אלעזר סבר יש קנין ולהכי אוקמו הא דתניא לעיל אף על פי שעשה ישראל נימוסו וכו' בסוריא ועו' הוקשו התוספות ז"ל דהאיך מאלא תלי פלוגתא דמירוח באין קנין ויש קנין משום דמר דריש דגנך ומר דריש דיגונך והא במנחות פ' רבי ישמעאל משמע דכולהו תנאי דריש דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות ואפי' מאן דמחייב מירוח העובדי כוכבים ומזלות אלא דדריש מיעוט אחר מיעוט דתרי דגנך כתיבי וכתב הרמב"ן ז"ל בחידושיו ונ"ל הא דפליגי רבה ורבי אלעזר ביש קנין וכו' משמע דרבה סבר דכ"ע לא פליגו שאין קנין ורבי אלעזר סבר כ"ע לא פליגי דיש קנין וא"ת ולרבה קשי' הא דאמרינן לעיל האריסין והחכירין ואריסי בתי אבות ועובדי כוכבי' ומזלות שמשכן שדהו לישראל אע"פ שעשה לו נמוסו פטור איכא לאוקומה האי נמי בסורי' כדמתרץ להנך ברייתי אחריני ואקשויי לא מקשי להו לכולהו דאטו כי רוכלא ליתני וליזיל והא דתנן החוכר שדהו מן העובדי כוכבים ומזלות מעשר ונותן לו ואוקי התם אלא לעול' יש קנין ומקבל לאו כחוכר דמי וכו' כדאיתא במציעא פ' השואל ההיא נמי לא קשיא דאוקמתא דגמרא היא אבל רבה ס"ל לעולם אין קנין ומקבל לאו כמוכר דמי אי נמי כחוכר דמי ומשמע אבותיו אברהם יצחק ויעקב כדקא ס"ד הת' ורש"י ז"ל פי' שם דכ"ע יש קנין ואי נמי אין קנין מקבל לאו כחוכר דמי הלכך מיהא ליכא למשמע מינה כלל וכן הא דתניא פ' ר' ישמעאל שבמנחות תורמי משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות ומשל עובדי כוכבים ומזלות על של ישראל ומשלכל על שלכל דברי רבי מאיר ורבי יהודה ר' יוסי ורבי שמעון אומרי' אין תורמי לאו דפליגי ביש קנין אלא ההיא הא אוקמה רבה גופיה במירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר קמפלגי ומיהו דכ"ע אין קנין תדע דהא בפ' השואל דאמרינן דרבי יהודה סבר יש קנין ולא קשי' להו הא משו' דההיא במרוח העובדי כוכבים ומזלות פליגי ובשהביא שליש ברשו' ישראל שכבר נתחייבה והכי נמי מוקי' לה רבי אלעזר ואי קשיא מ"ט דמ"ד מירוח העובדי כוכבי' ומזלות אינו פוטר הא דיגונך ולא דיגון עוברי כוכבים ומזלות כתיב ואי דרשת דגנך ולא דגן עובדי כוכבי' ומזלות א"כ תפשוט דיש קנין תנאי איכא למימר הכי דריש דיגונך ולא דיגון הקדש כדאמר רבה פשיטא לי מירוח הקדש פוטרת ואפי'לרבי עקיבא ואי קשיא ר' אלעזר דאמר דגנך ולא דגן עובדי כוכבי' ומזלות מ"ט דמ"ד מירוח העובדי כוכבי' א איכא למימר לעול' מירוח העובדי כוכבי' ומזלות פטור אפי' לדידיה דדרשי' דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזנות ויש קנין לעובדי כוכבי' ומזלות בא"י ממילא ש"מ כיון דליכא קרא למעוטי דלי הארץ לאו קדושת הארץ קאמר ואי נמי תרי דגנך כתיב חד דרשינן דגנך ולא דגן עובדי כוכבי' ומזלות וחד דרשינן דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות ומ"ד חייב חד דגנך ולא דגן עובדי כוכבי' ומזלות וחד דיגונך ולא דיגון הקרש ובירושלמי פליגי תנאי ביש קנין או אין קנין ולא ולא איתניא בגמרא דילן עכ"ל הרמב"ן ז"ל כתב הרמב"ן ז"ל במס' בכורות אשר כתב לתשלו' ההלכו' וז"ל וקי"ל כמ"ד מירוח העובדי כוכבים פוטר דר"י הוא דאמר הכי ורבי יוסי נמקו עמו. ע"כ. והתו' ז"ל מפרשי' דרבה ורבי אליעזר אתו ככ"ע ודריש נמי רבי אלעזר דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבי' ומזלות מדכתיב דגנך ולא כתיב תבואתך וכו' והרא"ש ז"ל כתב בתוספותיו וז"ל ומ"ס דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות משמע אבל אידך דהריש דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות וסבר דמירוח העובדי כוכבים ומזלות חייבת לא דריש דיגונך וקשה דבמנחות פ"ר ישמעאל משמע דאפי' מ"ד חייב דריש דיגונך וכו' אלא איכא דגנך יתירא ודריש מיעוט אחר מיעוט לרבות דיגון עובדי כוכבים ומזלות ויש לומר דהא דנקט רבי אלעזר במילתיה דגנך ולא דגן עובדי כוכבי' ומזלות לאו דוקא אלא אאדמתך דכתיב גבי בכורי' סמוך דדרשינן בפ' הספינה אדמתך ולא אדמת עובדי כוכבי' ומזלות והאי דנקט דגנך דרשא פשוטה נקט דאי לאו אדמתך הוה דרשינן דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות אי נמי עיקר קרא לדגנך ולא דגן עובדי כוכבי' ומזלות ודיגונך דריש מדכתי' דגנך ולא כתיב תבואתך וא"ת כי היכי דדרשי' גבי דגונך אין מיעוט אחר מיעוט הכי נמי נדרוש גבי דגנך ויש לומר דלא מסתבר לאוקומי מיעוט אחר מיעוט לכל מילי אלא אהא דנפיק ליה משינוי משמעות הלשון דהיינו דיגון ועוד דמסתבר ליה לאוקומי חיובא בתבואה שגדלה ברשות ישראל. ע"כ: גם הרמ"ה ז"ל כתב וז"ל רבה סבר דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות כלומר האי דגנך לאו אגופיה דרגן קאי אלא אמלאכת דיגונו קאי שאם מירחו העובדי כוכבי' והיה שלו בשעת מירוח שהוא גמר מלאכתו למעשר הרי מירוח העובדי כוכבים ומזלות שעשאו דגן פוטרו מן המעשר ואפילו לקחו העובדי כוכבים מישראל בשבלין ומירחו וחזר ומכרו לישראל פטור אבל אם הגדילו בקרקע העובדי כוכבי' ומזלות ומכרן לישראל בשבלי' ומירחו חייב במעשר דדיגון ישראל הוא ואי משו' קרקע עובדי כוכבי' ומזלות אין קנין לעובדי כוכבי' ומזלות בארץ ישראל להפקיע מידי קדושת מעשר וקי"ל כרבא דהא רב אשי טרח לתרוצי מתניתין אליביה ע"כ גם הריטב"א ז"ל כתב בפשיטות בחידושיו דהא דקאמר רבא אף על פי שאין קנין וכו' דנפקא מינה דאי הדר ישראל וזבין מיניה פירי דההיא ארעא חייב לעשר אותם והוא דזבנינהו מקמי מירוח אבל לאחר מירוח כבר נפטרו בדיגון עובדי כוכבים ומזלות ע"כ

הא קמן להדיא דכולהו הני רבוואתא ז"ל עמודי תורה שבעל פה נזרקה שמועה מפיה' דמירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר אלא דלשיטת רש"י ז"ל רבה הוא דס"ל הכין ורבי אלעזר חולק והלכה כרבה וכדכתיבנא לעיל ולשיטת התוס' ז"ל אפי' רבי אלעזר ס"ל דמירח העובדי כוכבים ומזלות פטור ומיהו כולהו בחדא שיטתא אזלי דפלוגתא דרבי אלעזר ורבה באין קנין ויש קנין דנפקא מינה לישראל הקונה פירות מן העובדי כוכבים ומזלות מקרקע שקנה בא"י אם צריך לעשר ולשיטה זו צריך לדחוק ולתרץ הסוגיות כי היכי דלא ליפלגו רבה ור' אלעזר בפלוגתא דתנאי וכדכתיבנא לעיל: אבל הרמב"ם ז"ל יש לו שיט' אחרת והשמועות מתיישבות שפיר בלי דוחק כלל והך פלוגתא דרבי אלעזר ורבה אינו ענין לפלוגתת דתנאי כלל שכתב בפ"א מה' תרומות וז"ל עובדי כוכבים ומזלות שקנה קרקע בא"י לא הפקיעה מן המצות אלא הרי היא בקדושתה לפיכך אם