רבי בצלאל אשכנזי פט

שתי ענינות ואיפשר שכוונתו על החוב הגט כשר כיון דפיטורין לאו מעיקר הגט הוא אלא לשופר' דגיטא הוא שהרי שנינו וגופו של גט רבי יהודה אומר ודן וכו' אגרת תרוכין ואגרת שבוקין אמנם אגרת פטורין לא שנינו גם הרא"ש ז"ל בפ' המגרש נראה דלא הוה גריס במשנה וגט פטורין וז"ל התוספת בפ' המגרש ר' יהודא אומר וכו' בספרים לא היה כתוב אגרת פיטורין ובגמרא נמי כי קאמר ולורכיה לו"יו דתירוכין לא קאמר לוי"ו דפטורין ומיהו בפ"ק דנדרים כתוב בספר נמי אגרת פטרין וכו' וגם בגיטין רגילין לכתבו דנראה דאינו מוכרח גם ריא"ז כתב וז"ל ובספרים ישנים אין בהן גט פיטורין ויש ראיה לדבריהם ע"כ

נקטינן מכל הני רבוותא שאגרת פטורין לאו מעיקר הגט הוא אלא לשופר' דגיטא וכיון שכן אף אם יהיה בו משמע שתי ענינות ויהיה לשון חוב ס"ל להרמב"ם ז"ל דאין בכך כלום דהרי כתב ודן די יהוי ליכי מנאי אגרת תרוכין ואגרת שבוקין שהוא על הגירושין שמגרשה וגם הוא פוטרה מהחובות שחייבת והעדים חתמו על שתיהן וראיתי לחכם רשום פסק שכתב על גט זה בכיוצא בזה והביא ראיה ממאי דקאמר כתב גט ואחר שגמר כתב שאלו בשלום פלוני וכו' וחתמו העדים מלמטה והרי גט זה יוצא מתחת ידה הרי זו ספק מגורשת שמא לא חתמו העדים אלא על שאלת שלום אבל אם כתב ושאלו וכו' שהרי ליוה דברי' אלו על דברי הגט ועל שניהם חתמו הרי זו מגורשת אף כאן נאמר דכוונת הבעל לגרשה במאי דכתב תרוכין ושבוקין וגם להקל מעליה החובו' במאי דכתב פיטורין והעדים חתמו על שתיהן ע"כ ראייתו שפתים ישק דברי פי חכם חן נמצינו למדין דכיון דלא נכתב אלא לשופרא דגיטא שהרי אפי' חיסר כל התיבה אין בכך כלום וכדכתיב' אם נכתב מלא או חסר אין לחוש הואי ואין בו משמעו' דבר שמבטל הגרושין וכיוצא בזה מצאתי בתשובות הרשב"א ז"ל אלף קס"ג על גט שכתוב בו לתנסבא במקום להתנסבא והשיב ז"ל אין לחוש בחסרון ה' דלהתנסבא דאפי' חסר כל התיבה איני רואה בזה פיסול שהרי כתוב והרי את מותרת לכל אדם וכו' ולא היתה ההקפדה שם בלהתנסבא אלא בין ה"א לאל"ף דלא לכתוב לאתנסב' דמשמע לא תנסוב ואפ"ה אין אנו פוסלין אלא כשבא הבעל וערער עכ"ל הרי שכתב דכיון שאם חיסר כל התיבה אין פיסול גם כשכתב התיבה חסרה אות אח' לא הקפידו אלא דלא לכתוב דבר שמשמע שמבטל הגירושין שכן אומר ולא תינסב דלא התירה לינשא והוא הפך למה שכתב והרי את מותרת וכו' אמנם בלתנסבא בלא ה"א שאין מבטל הגט אין לחוש גם בנ"ד הואיל ואם חסר תיבת פטורין אין בכך כלום וכדכתיבנא עתה שכתבו אפילו שמשמעות פטירת מהחוב הואיל ואינו מבטל הגט רק שמוסיף על הגירושין שהוא מקל גם כן מהחובות שעליה אין בכך כלום

גם מצינו הרי"אף ז"ל השמיט ברייתא זו דרבי נתן ולא הביאה ואם איתא דנפקא לן לענין דינא דגיטא אם נכתוב פיטורין מלא או חסר למה השמיטו ולא הביאו כמו שהביא מימרא דאביי לכל הני דקדוקי אלא ודאי דסבירא ליה דאין לחוש בין שכתבו מלא או חסר והוא כדעת הרמב"ם ז"ל וכמו שכתבנו

כללא דמלתא דהרמב"ם והרי"אף ז"ל שניהם כאחד סבירא להו פרש"י ז"ל ושאר כל הפוסקין דפטורין ביו"ד אחד ואין מי שמצריך שני יודי"ן אלא הרא"ש ז"ל לבדו ומעתה גם בזה שכתוב כדעת רש"י והרמב"ם והריא"ף ז"ל ושאר כל הפוסקים מקטנם ועד גדולם ואפי' לדעת הרא"ש ז"ל כשר בדיעבד כאשר נראה מדברי בעל העיטור הביאו טור א"ה סימן קכ"ו גם מגיד משנה הביאו פ"ד מהל' גירושין האם ראוי להחזירו מעיר לעיר ולכתוב לכתחלה אחר שהוא פסול לדעת רש"י ז"ל וקצת מהפוסקים חלילה וחס כי נמצא מקל בדבר ערוה החמורה

ואפשר לומר אפילו להרא"ש ז"ל יותן לכתחלה משום חשש עיגון שהבעל לא נתרצה לתת גט זה גם הכתובה מן האירוסין אלא לפי שלא הניחו בית דין לישא אשה אחרת אמנם עתה שכבר נשא אשה לא יתרצה לתת גט אחר אם לא שיחזרו לו הכתובה שעדיין היא ביד שליש גם איפשי אולי שלא יתרצה אלא אם ירצוהו ברצי כסף ואולי לא ימצא מי שיתן לו וכיוצא בזה מצאתי בתשובת הרב הגדול מריה דאתרא מוהר"ר דוד בן זמרה ז"ל שאלה תתקי"ט על גט שבא מארץ אחרת והיו בו טעיות הרבה ובכללם היה כתוב בו ואגרת שבוקין וכו' ולשון אגרת הוא לשון שכירות והשיב הרב ז"ל כי הב"ד יתקנו אותו ואף על פי שאינן שלוחי הבעל וכמו. שכתב הרא"ש ז"ל והביאו הטור א"ה בסימן סכ"ו ונתן הרב ז"ל טעם לדבריו כי היה חשש עגון כי הוא סמך שהבעל לא נתן הגט אלא עד שנתנו לו מעות ואולי עתה לא יתרצה ליתן גט אחר עד שיתנו לו מעות עוד ואולי לא ימצא מי שיתן עכ"ל גם בנ"ד יש חשש זו וכדכתיבנא הרי לך מבואר ומבורר שגט זה שכתי' כשר וינתן לכתחל'

ועל מה שכתוב בנפשכי בלא יו"ד אין לחוש בזה כלל אדרבה ראוי לגעור על המטיל מום ובודאי שאינו בעל נפש הלא תראה מה שכתב מהר"י קולון ז"ל סוף שורש צ"ח והביאו מוהררי"ק בטור סימן הנז' וז"ל ועוד ראיתי גט כתוב בנפשיכי בי"וד אחר השי"ן והנה מצאתי הגהה וכו' שה"הר יוסף הנהיג למנעה שמשמע שיש לו שתי נפשות ובפריש נוהגין בלא יו"ד וכן כמה גדולים וכו' ומכל מקום לא הייתי פוסל אם היה כתוב ביו"ד וכו' עוד וכן ראיתי נוהגים בלא יו"ד וכן אנו מעשים בכל יום עכ"ל הרי שלדעת כל הני רבוותא לכתחלה לא יכתבו בב' יודי"ן ואף מי שאומר בב' יודי"ן אינו אלא מנהג שנתפשט ותמה אני איך מלאם לבם לדבר סר' על הסופר שכתב בנפשכי בלא. יו"ד והרי הוא כאלו דברו על כל הני רבוותא והשם יכפר בעד

ולענין מה שכתוב שמונ' בוי"ו הרי מצאנו ראינו כמה וכמ' מלאי' בקהלת תן חלק לשבע' וגם לשמונ' וכו' מלא בוי"ו וכן במלכים יש בוי"ו גם כל שמונה שכתוב בדברי הימים כתוב בוי"ו ואם יאמר האומר שכיון שבתורה לא נמצא שמונה בוי"ו הראוי והנכון לתפוס ולהחזיק בדברי התור' הזאת ולא לילך אחר נביאים וכתובים ואני אומר כי גם זה הבל שאלו הגט היה נכתב בל' עברי היה להם איזה מקום לומר כך אמנם אחר שכבר נהגו לכתוב בל' ארמי ה"ל תורה ונביאים וכתובים כולן שוין לטובה

ובמה שכתבו שבכל נסחאות הפוסקים מספר ימי החדש כתוב בבי"ת כנראה שמרוב תשוקתם להשיג לא הביטו אחרי משה דהרי בנוסח הרמב"ם ז"ל כתוב בכך בשבת כך וכך לירח וכו' וכן בטור א"ה סימן קכ"ו כתוב כך וכך לירח וכו' והן לו יהי כדבריהם אין לפקפק בזה כלל ועיקר כי לא נמצא שום פוסק דדייק בהכי ואפשר דאשגרא דלישנא או דקולמוס' היא ואין להאריך בדברים פשוטים

הא למדת שהגט הזה כשר אין בו נפתל ועקש וינתן לכתחלה והאלדים אנה לידי גיטין כתובין באסכנדרייא כולם בנוסח זה פטורין ובנפשכי ביו"ד א' ומספ' ימי החדש בלא בי"ת מקצתן נתנו פה מצרים על ידי בית דין מומחה יכ' ומקצתן נתנו באסכנדרייא נראה דמנהג אותו מקום לכתוב כרש"י ז"ל ושאר הפוסקי' וכיון שכן איך נקל ונתיר להם שיכתבו לכתחלה. גט שהוא פסול לדעת רש"י ז"ל שהיו נוהגין כמותו והסופר שכתב גיטין הללו הוא בקי ושמש לפני אנשים גדולים ואין להרהר אחר בית דינם הצדק וכל המדבר כנגדם שתיקתם יפה מדבורם וראוי להשתיקם לכל ירא ה' וסר מרע והשם יגיה חשכנו ויאיר עינינו בתורתו הנלע"ד כתבתי הצעיר אברהם סאגיש

כד שאלה בפנינו ב' חותמי מטה בא גט מאלסכדרייא ע"י שליח הולכה ודקדקנו ומצאנו פטורין ביו"ד אחת ודקדקום אחרים תלויין במנהג ואמרנו לשליח שיביא גט אחר כי קרוב הוא ונוח לשוב למצרים. והגט לא מקרע קרענא ליה ולא מיהב יהיבנא ליה וכתבנו לאלסכנדרייא לבד אשר נכתב בפניהם לא יסמכו על הסופר כי הניח אותיות פורחות ויש בהם דבקים הנוגעים לפסול כי גם דברים הנוגעי' למנהג וידענו כי היתה כשגגה היוצאת מלפני הסופר שהב"ד סמכו עליו ולא דקדקו אחריו הדק היטב וכמו שטעה בזה חס ושלו' יטעה בדבר אחר לכן הזהרנו ידקדקו אחריו ואם אינו בקי לא יהא לו עסק בזה לא כמזהירים אלא כמזכירים מה שכתב הרא"ש ז"ל מאד יש להזהר שלא ישתדל בענין גיטין אם לא שיהא בקי כי רבו הדקדוקין ובנקל יטעו בהם והוא פיסולי ממזרות וכו'

אחר הדברים האלה שאלונו משפטי צדק מה זה לא מהרנו ליתן הגט ושלחנו להביא אחר ועל מה הזהרנו לבית דין אלסכנדרייא כי אין מזהירין מן הדין ואין פוסלין מן הדין: והשבנו תשובה שלימה כי מיראי הוראת שעה אנחנו מאחר שכיוצא בנוסח הגט כתב הרמב"ם ז"ל שאם שינה פסול הגט ואם לא נשאת לא תנשא והרא"ש ז"ל והטור כתבו בהדיא בכלל הדקדוקין שפיטורין בשני יודין וכן כתב בנוסח הגט שלו והרמב"ם ז"ל וכל כיוצא בנוסח הגט ונוסח הגט שלו לא נתברר דלאו כי רוכלא ליזיל. ומן הספק יש להחמיר בענין איסורא

וכבר הורה זקן רבן של ישרא' מוה"רר יוסף קארו ז"ל כחומרי דמר וכחומרי דמר ולא מצאנו חולק עליו בפירוש לכתחלה שכתב בפסק הלכה אבל פיטורין בב' יודי"ן די תיצבייין בה' יודי"ן וכתב אחר זה אם חסר א' מן היודי"ן הנוספות בדי תיצבייין שאינם אלא מנהג ויש מי שאומר שאם לא בא הבעל וערער כשר

ומשיחתו של הרב ז"ל ניכר שסמך יותר על דברי הפוסלין דסברא קמייתא כתב סתמא כלישנא דגמרא וסברא בתרא כאיכא דאמרי ולא כתב יש אומרים ויש אומרים או משו' דבענין איסורין רצה לפסוק כחומרי דמר וחומרי דמר כדכתבינן ובפרט היכא שלא חלקו בפירש דמסתמא לא מפשינן מחלוקת או משום שמצא בנוסחא אמיתית להרמב"ם ז"ל בב' יודי"ן כמו שנראה מדבריו כשבא ללמד סדר הקדמת המלות פיטורין לשבוקין כו' כתב בה כטופס הרא"ש ז"ל תרוכין שבוקין פיטורין ובטופס הרי"ף והרמב"ם ז"ל כתוב תרוכין פיטור ין שבוקין ט' ובטופס רש"י ז"ל פטורין שבוקין הרי שבנסחאות הרי"ף והרא"ש והרמב"ם ז"ל כתוב פיטורין בב' יודי"ן ובנוסח רש"י ז"ל כתב פטורין ביו"ד אחת ואפילו תימא הא דלא מכרעא דהרב נר"ו לא סמך ע"ז בפירוש דאולי יש נוסחאות מתחלפות ואולי יש טעות בדפוס מכל מקום מאחר שהרב נטה לפיסולי בדיעבד אם לא נשאת אי נמי ספוקי מספקא ליה בענין איסורא אפי' בדיעבד דספקא להחמיר ולא מצאנו חולק עליו מאן רב גובריה בימי' האלה לומר לדידי פשטא לי ולהתיר לכתחלה במקום דליכא חשש עיגונא ואפשר להביא גט אחר

זאת ועוד אחרת שאפילו אותם המכשירים שכתב הרב ויש מי שאומר כתבו דלא הכשירו אצא אם כבר הגיע הגט ליד האשה אבל אם לא הגיע עדיין ליד האשה מודים רבנן שלא ינתן לכתחלה אם אפשר להביא אחר: והכריעו זה מתשובת הרא"ש ז"ל ולדידי ממקומו הוא מוכרע כמו שאכתוב ב"ה

וישיבו אותנו דבר כי בנדון הזה שבא הגט מאלסכנדרייא והבעל אינו פה מיקרי שעת הדחק וראוי לסמוך על סברת