רבי בצלאל אשכנזי סב

מסרה אם כן בשלא כדין דפסול אפילו בלא מסר מודעא אי נמי מסרה ובטלה הגט פסול. ובעובדי כוכבים ומזלות בדין אפילו ריח הגט אין בו נמצא שאפילו כפוהו ישראל כדין ומסר מודעא ולא בטלה אינו גט כלל. ואם לא מסר' או שמסרם ובטלה אפי' מתוך העשוי כשר ושלא כדין פסול ופוסל בביטול מודעא ובטל בלא בטול. ובעובדי כוכבים ומזלות כדין פסול ופוסל אפילו בביטול ושלא בביטול בטל הגט. ושלא כדין בכל ענין אינו גט כלל עכ"ל הרשב"ץ ז"ל בתשובה

ופריך גמרא מה נפשך אי עובדי כוכבים ומזלות בני עשויי נינהו לכוף חת ישראל בדין אתכשורי נמי מיתכשר ואי לאו בני עשויי נינהו מפסיל נמי לא נפסול. ומשני אמר רב משרשיא דבר תורה גט המעושה בעובדי כוכבים ומזלות כשר פי' דבני עשויי נינהו ומה טעם אמרו פסול שלא תהא כל א' וא' הולכת ותולה עצמה בעובדי כוכבים ומזלות ומפקעת עצמה מיד בעלה שלא כדין דאי אמרת כדין כשר אתו לעשויי נמי שלא כדין. ופריך אי הכי דכיון דמדאורייתא כשר אמאי קאמר שלא כדין אפי' ריח גט אין בו מיפסל מיהא לפסיל דהוה לן למיגזר שלא כדון אטו כדין בשלא כדין בישראל אלא הא דרב משרשיא בדותא היא וטעמא מאי כדין בכדין דישר' מיחליף שלא כדין בכדין דישראל לא מיחליף פי' לעולם אימא לך דמדאורייתא בעובדי כוכבים ומזלות אפילו כדין נמי פסול דלאו בני עשויי נינהו ודקאמר' מיפסיל נמי לא מיפסיל היינו טעמא דמפסיל בכהונה דכיון דמיחלף בכדין דישראל דכשר גזרו ביה רבנן אבל שלא כדין דעובדי כוכבים ומזלות כדין דישראל לא מיחלף מאי אמרת מיחלף בשלא כדין בישראל היא גופא גזירה היא משום כדין דישראל ואנן ניקום ונגזור גזירה זו היא שיטת רש"י ז"ל וכן פי' הריטב"א ז"ל ופי' הריטב"א ז"ל במתניתין ובעובדי כוכבים ומזלות פסול משום דוכתב ונתן לרצונו משמע אבל כדין דישראל לאו אונס הוא דכיון דלא אנסי' ליה למעבד אלא מאי דמחייב בעובדי כוכבים ומזלות וכדאמרינן גבי חייבי עולה ושלמים וכו' ולפיכך הא דקתני במתניתין בעובדי כוכבים ומזלות פסול אפילו אנסוהו כדין נמי פסול ראי שלא כדין אפילו בישראל פסול ואף על גב דקי"ל תליוה וזבין זביניה זביני. ה"מ במכר ובדיהיב זוזי דאגב אונסיה גמר ומקנה וכו'. ע"כ. ולפום האי שיטתה כתב הרשב"א ז"ל בתשובה סימן תקע"ג דגט מעושה ביד עובדי כוכבים ומזלות אפילו בדין אינו גט דלאו בני עשויי נינהו אלא כשאומר לו עשה מה שישראל חברך אומר לך ושלא כדין אפילו ע"י ישראל אינו גט ואפילו לא מסר מודעא ולא הכרנו באונסו וכו' ע"כ וכן משמע מהתוספות בפר' חזקת והקשה הר"ן ז"ל בפירושיו על ההלכות כיון דאמרינן דכדין דעובדי כוכבים ומולות מיחלף בכדין דישראל נימא שאם שלא נתגרשה בכדין דעובדי כוכבים ומזלות ובא אחר וקדשה נחוש לקדושיו אטו כדין דישראל וכת ב ה"נ אם כן דגזרינן עובדי כוכבים ומזלות אטו ישראל נגזור נמי ישראל אטו עובדי כוכבים ומזלות ונימא דגט המעושה בישראל כדין לא יהא כשר דילמא אתו לאכשורי בכדין דעובדי כוכבים ומזלות: והאריך הרב ז"ל בתירוץ ע"ש. ובקוצר יש לי לתרץ דהא ודאי לגבי איסור אשת איש לא גזרינן דלא מיחליף דין דעובדי כוכבים ומזלות בדין ישראל והתורה צווחת ואומרת לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים והוה ליה כאילו אמרה התורה להדיא דלאו גיטא הוא. והילכך לא גזרו רבנן נגד התורה ועוד דכל צד בקידושין יש בו להחמיר ולהקל שאם אתה חש לקידושי שני שמא לא יחושו לקידושי ראשון כלל ומ"ה לא יגזרו רבנן בזה כלל אבל לגבי איסור כהונה דאפי' ריח כגט פוסל בו וכדאמר בריש המגרש איסור כהונה שאני הילכך גזרו ביה רבנן דייק לשון רש"י ז"ל שכתב וז"ל כדין העובדי כוכבים ומזלות עובדי כוכבים ומזלות שעשאוהו להוציא ובדין תורה אף על גב דלאו גיטא הוא גזור רבנן לפסול לכהונה וכו' ע"כ. דוק ותשכח ומכל מקום שמעינן מכל הני רבוותא דכל שאנסוהו עובדי כוכבים ומזלות לגרש אפילו אנסוהו כדין שחייב להוציאה אינו גט ואם נשאת תצא וכן כתב הטור להדיא סי' קל"ד

ומיהו הרמב"ם ז"ל כתב בפ' כ' מהלכות גרושין וכן אם הכוהו עובדי כוכבים ומזלות ואמרו לו עשה מה שישראל אומרים לך ולחצו אותו ישראל ביד העובדי כוכבים ומזלות עד שיגרש הרי זה כשר. ואם העובדי כוכבים ומזלות מעצמן אנסוהו עד שכתב הואיל והדין נותן שיכתוב הרי זה גט פסול ולמה לא יהא גט זה בטל שהרי הוא אנוס בין ביד עובדי כוכבים ומזלות בין ביד ישראל שאין אומרים אנוס אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחוייב בו מן החורה כגון מי שהוכה עד שמכר או שנתן אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עבירה והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו או עד שנתרחק מדבר האסור לעשותו אין זה אונס ממנו אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה לפיכך זה שאינו רוצה לגרש מאחר שהוא רוצה להיות מישראל ורוצה לעשות הוא כל המצות ולהתרחק מ העבירות ויצרו הוא שתקפו וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני כבר גרש לרצונו. לא היה הדין נותן שכופין אותו לגרש וטעו ב"ד של ישראל או שהיו הדיוטות ואנסוהו עד שגירש הרי זה גט פסול הואיל וישראל אנסוהו יגמור ויגרש ואם העובדי כוכבים ומזלות אנסוהו לגרש שלא כדין אינו גט אף על פי שאמר בעובדי כוכבים ומזלות רוצה אני ואמר לישראל כתבו וחתמו הואיל ואין הדין מחייבו להוציא והעובדי כוכבים ומזלות אנסוהו אינו גטי ע"כ. אלמא דס"ל ז"ל דכדין עובדי כוכבים ומזלות ושלא כדין דישראל אינו אלא פסול מדברי סופרים בלבד ולא תנשא לכתחילה ואם נשאת לא תצא וכדכייל הרב ז"ל בפ"י מהלכות גרושין דכל מקום שאמר בחיבור פסול הרי זה פסול מדברי סופרי' וכו' וקשה דהא אסקינן הכא בשמעתין דרב משרשיא דבדותא היא והא דמייתי לה התם בפרק חזקת. כבר פי' התוספו' דלפי סברת המקשה דהתם דחשב עובדי כוכבים ומזלות בני עשויי נינהו מחרץ ליה הא דרב משרשיא ולעולם הא דרב משרשיא בדותא היא דקושטא דמילתא דעובדי כוכבים ומזלות לאו בני עשויי נינהו

ודע דבפרק חזקת פרכינן עלה דרב הונא תלייה וזבין זביניה זביני וכו' ודילמא שאני אונסא דנפשיה מאונסא דאחריני ותו אמרינן ואלא מסיפא וכן אתה אומר בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני. ופריך ודילמא שאני התם דמצוה לשמוע דברי חכמים פי' מצוה לשמוע דברי חכמים ואלו שכופין להוציא וכו' ומצוה לשמוע למאי דתנו חכמי' במשנה ומי שלא רצה לשמוע וכפוהו לשמוע לאו אונסא הוא דאיהו דאניס אנפשיה ויצרו הוא שתקפו וכיון שהוכה עד שתשש כחו ויצרו ואמר רוצה אני כבר גירש לרצונו ולפי זה היינו מה שכתב הרמב"ם ז"ל. וה"פ דשמעתין לדידיה ז"ל. אמר רב משרשיא דבר תורה גט מעושה וכו' פי' ס"ל לרב משרשיא דבעובדי כוכבים אפילו כדין גט מעושה מיקרי ואפ"ה מדאורייתא כשר דעובדי כוכבים ומזלות בני עשויי נינהו ומה טעם אמרו פסולי שלא תהא כל אחד וכו' ופריך עלה גמרא אי הכי שלא כדין אפילו ריח הגט אין בו ונהוי שלא כדין בישראל פי' כיון דמדאורייתא גט מעושה כשר דהא אמרת דבעובדי כוכבים ומזלות אפילו כדין גט מעושה מיקרי ואפ"ה הכשירתו תורה א"כ ליפסול אפילו שלא כדין דומיא דשלא כדין דישראל ומסיק אלא הא דרב משרשיא בדותא היא פי' הא דרב משרשי' דאמר גט מעושה בעובדי כוכבים ומזלות התורה הכשירתו בדותא היא דלא התירה תורה גט מעושה והיכא דכייפי עובדי כוכבים כדין אי קרית ליה עשוי הוה מפסיל מדאורייתא דעובדי כוכבים לאו בני עשויי נינהו אלא דאמינא דכל דעבדי כדין לאו עשויי הוא אלא לרצונו קא מגרש וכמו שכת' הרמב"ם ז"ל וטעמא מאי וכו' פירוש קשיא ליה דמאי שנא כדין דעובדי כוכבים דפסיל לכהונה וחשבת ליה כמאן דעבד רצונו דומיא דכדין דישראל ושלא כדין דעובדי לכוכבים ומולות אפי' ריח הגט אין בו ואלו שלא כדין דישראל פוסל לכהונה ומשני כדין דבכדין דישראל מיחלף: פי' תרוייהו כחדא נינהו וזה מתחלף בזה דהא תרוייהו לקיים דברי חכמים קא אתו: הילכך כיון דהדיוטות נינהו אף על גב דעבדי כדין שלא כדין מיקרי וכדכתיבנא ומכל מקום קרי ליה גמרא כדין ישראל דסוף סוף כדין קא עבדי ואפי' בית דין שטעו קרי ליה כדין ולא מיחלף בהו שלא כדין דעובדי כוכבים משום דבית דין של ישראל אף על גב דכלא כדין קא עבדי מכל מקום המגרש שנותן גט אפשר דגמר ומגרש דחושב דשפיר קא עבדי ואפילו אם הוא תלמיד חכם אינו רוצה לעבור על פיהם ולפיכך אמרו בו פוסל ופסול דיגמור ויגרש וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל אבל שלא כדין דעובדי כוכבים אפילו ריח הגט אין בו דאין אדם חושש להם כדכייפין שלא כדין ולא גמר ומגרש כלל. וליכא למיגזר בזה לפסול לכהונה מיהת דשלא כדין דעובדי כוכבים לא מיחלף אפילו בשלא כדין דישראל דהיינו נמי כדין לגבי שלא כדין דעובדי כוכבים וכדפרישנא. כנ"ל שיטות הרמב"ם ז"ל וניחא דהוצרך הגמ' להאריך ולומר שלא כדין דבכדין דישראל לא מיחלף דלשיטת רש"י ז"ל קשיא דלמה ליה לאורוכי כולי האי הא כבר תירץ קושייתו במאי דקאמר כדין ובכדין דישראל מיחלף ופשיטא דליכא למיגזר שלא כדין דעובדי כוכבים ומזלות אטו כדין דישראל דפליגן בתרתי דהויא ליה על ידי בית דין של ישראל ובדין ומי ידמה זה לזה ועדיפא מינה הוה ליה למימר דשלא כדין דעובדי כוכבים ומזלות אטו שלא כדין דישראל ליכא למיגזר וגם ניחא למאי דפרישנא לדעת הרמב"ם ז"ל קושית הר"ן ז"ל דכתיבנא לעיל דא ה"נ דהכין הוא קושטא דמילתא דכדין דעובדי כוכבים ומזלות וכדין דישראל נחלפים זה בזה וכל מה שאתה אומר בזה יש לך לומר בזה וכדין דעובדי כוכבים ומזלות נמי אם נשאת לא תצא וניחא נמי קושית התוספות ז"ל דאמאי מייתי גמרא הא דרב משרשיא בפרק חזקת מאחר דאסקינן הכא דבדותא היא. דלפי מאי דפרישנא בשיטת הרמב"ם ז"ל לא הוי בדותא אלא מאי דקאמר דבר תורה גט המעושה בעובדי כוכבים ומזלות כשר דהא לאו מעושה הוא ומיהו גזרתו קיימת דהיינו טעמא דפסול לכתחילה לפני עובדי כוכבים ומזלות כרי שלא תהא כל אחד ואחד וכו' ואף על גב דבלאו הכי יש לפוסלו איכא למימר דאי מהחי קרא לגרש כל שאומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך כשר ואפילו לכתחילה ואפילו אנסו מעצמן אבל משום גזרה זו שלא תהא כל אחת ואחת וכו' בעינן תרתי שיאמרו עשה מה שישראל אומר לך ולא מה שאנו אומרי' לך ובעינו שיהא לחץ זה מישראל שבית דין של ישראל לחצוהו על ידי עובדי כוכבים ומזלות והכין דייק לשון ברמב"ם ז"ל בסוף פ"כ מהלכות גרושין וז"ל וכן אם הכהו עובדי כוכבים ומזלות ואמרו לו עשה מה שישראל אומרים לך ולחצו אותו ישראל ביד העובדי כוכבים ומזלות עד שיגרש הרי זה כשר ואם העובדי כוכבים ומזלות מעצמן אנסוהו עד שכתב וכו' עד כאן: משמע דתרתי בעינן וגזרה דרב משרשיא לאו בדותא היא והיינו דהתם בפרק חזקת לא לא מייתי הא דרב משרשיא כלישנא דמייתי לה הכא בפרק המגרש דהתם קאמר הא אחמר עלה אמר רב משרשיא דבר תורה אפילו בעובדי כוכבים ומזלות כשר ומה טעם וכו' והשמיט מלת גט מעושה ודוק ואף על גב דמסקנא נמי הכי הוא דדבר תורה בעובדי כוכבים ומזלות כשר וכדפרישנא מכל מקום מייתי לה התם בפרק חזקת בשם רב משרשיא דאיהו אמרה בהדיא

נמצא דלדעת רוב המפרשים ז"ל כל בעובדי כוכבים ואפילו כדין אינו גט ואם נשאת תצא ולדעת הרמב"ם ז"ל כל שהדין ניתן שיכתוב אפילו אם העובדי כוכבים ומזלות אנסוהו מעצמן הרי זה גט פסול