רבי בצלאל אשכנזי נה

היו מלבישים ומנעילים לתלמידים החברים הנז' מגבייתם שהיו גובים לצורך ת"ת ולמדו שמשיעור מהשני' עד שעזר האל ובנו הק"ק מדרש גדול הנקרא מדרש חברת ת"ת ואחר שנבנה היו משכירין הבית ההוא חברי חברת ת"ח עד זמן השריפה שהיה מושכר לק"ק בזדון על ידי חברי הת"ת והפירות היו מקבלים החברים הנז' לצורך ת"ת ויהיה כי בערה בנו האש הגדולה נשרפו הבתים ההם בתוך ההפכה הנה בחמלת ה' עלינו העיר את רוח השר המאושר דון שלמה בן יעיש יצ"ו לבנות הבתים הנז' כבראשונה תחתיי' שניים ושלישי' וגבאי חברת הקדש העניים מרודים שגם הבית השלישי הוא מתוך הקדש העניים והחזיקו בה חברי ת"ת שלא כדין וראייתם היא שטר מכר הבתים ההם מערכאות שכתוב שם שהבתים בהם נמכרו להקדש בני ישראל לשכן שם ענייהם והנה אחד קדוש מגדולי החכמים אשר בעיר מנהיג ודבר בעניני הקהלות יצ"ו ובפרט בעסק תלמוד תורה הוא הראש והמשתדל במצוה זו וכל הקדשות החברה על פיו יחנו ועל פיו יסעו זה יכתוב ידו בספר זכרונות ההקדשות אשר שם וזה הבית בתוך הכתובים על פיו ועל פי כמה גדולים וטובים כל א' וא' בימים ובפרט החכם השלם זקן ונשוא פנים רופא נאמן כמה"ר אברהם בן שנגו ז"ל הרחיב לבאר בבית זה וכתב שהבית ההוא הוברר בודאי שהוא לת"ת ושאלו הצדדים אם חברת ת"ת יזכה בחזקה ההיא לפירותיה כקדם או אם יזכו עניי ההקדש על פי טענתם הנז'

תשובה הדין עם חברי ת"ת והשלישים בחזקתם כקדם ומה שטענו גבאי חברת הקדש העניים אינה טענה כלל דשטרי עובדי כוכבים ומזלות אפילו בעקר השטר כגון לאמת המכר דהיינו עיקר עדותם בשטר כשרים אלא בתנאים ידועים כדאיתא בגמרין ובפוסקים ז"ל כ"ש שאין להביא ראיה משטריהם מדברים הבאים באגב כגון הא דקאמר דנמכרו להקדש בני ישראל לשכן שם ענייהם דמשמע מתוך לשון השאלה שאין זה מעיקר השטר ובכה"ג אפי' בשטרי ישראל אין למדין דגרסינן בפ"ב דכתובות אבעיא להו מהו להעלות משטרות ליוחסין היכי דמי אי לימא דכתיב ביה אני פלוני כהן עד מאן קא מסהיד עילויה לא צריכא דכתיב ביה אני פלוני כהן לויתי מפלוני וחתימו סהדי מאי אמנה שבשטר קא מסהדי או דילמא אכולא מילתא קא מסהדי רב הונא ורב חסדא חד אמר מעלין וחד אמ' חין מעלין וכתב הריטב"א ז"ל בחידושיו וז"ל דוקא בהא הוא דמבעיא לן אבל בשטר שכתוב בלשון עדים פלוני כהן לוה פשיטא דאכולא מלתא מסהדי והא דתנן בפרק בתרא דמכילתין העורר על בשדה וכו' עשאה חברו סימן לאחר והוא חתים עליה בעד אבד את זכותו ההיא אפי' כתוב השטר בלשון בעל דבר דכיון דממונא דידיה הוא ועביד ביה חבריה מעשה והאי חתם עליה הא ודאי אודי אודוי ליה ולא דמי דהכא דלא שייכי עדי במלתא וליכא דררא דממונא גבייהו וכיון דכן איכא למימר דלא קפיד אלשון בעל דבר דאינהו אמנה שבשטר מסהדי ומה דדמיא להא דהכא היינו כגון שיש בשטר אחד קרקע ממצר לשם ראובן אם יש ראיה לראובן בשטר זה שהשדה שלו מי אמרינן אמכירת קרקע דשטרא מסהדי או דילמא אכולא מלתא מסהדי ואף על פי שכתוב בלשון בעל דבר ונראין דברים דלאו סהדותא היא דעד כאן לא אבעיא לן הכא אלא בדבר שהוא משמו של בעל דבר דאפשר דדייקי עדים בחניכתו אבל בההיא דהתם למה להו למידק והיינו דקתני בתם והוא חתום עליה עד איבד את זכותו הא אין עצמו חתום עליה לא איבד זכותו ודוקא כשכתוב בלשון בעל דבר אבל כתו' בלשון עדים אכולא מילתא מסהדי דאי לאו דידעי דידיה הוא לא הוו כתבי הכי כן היה אומר מרי ז"ל אלא שהוא אומ' דכי הא מלתא מפיהם ולא מפי כתבם ואין למדין עמנו ולגבי תרומה ויוחסין הוא דמייתינן לראיה דאפילו בעדים מסיחין לפי תומן מסקינן לתרומה ויוחסין אבל לענין ממונא עדות בב"ד בעינן או שטר גמור אבל עדות זו שכתבו בשטר אגב גררא אינו נדון בשטר לענין זה ואין מ מוציאין בו ממון מרשות אחרים ע"כ והרמב"ן ז"ל כתב דאפילו בלשון עדים נמי מספקא לן וטעמא דמילתא לפי שאפשר שהסופרים סומכים על שמות בני אדם כפי שהם מוחזקי' בעיר וכו' וכמו שכתב הר"ן ז"ל בפירושיו על ההלכות

ומכל מקום שמעינן דבעדות שכתוב בשטר אגב גררא אין מוציאין בו ממון מרשות אחרים ואפילו בשטרות שלנו: הנלע"ד כתבתי הצעיר בצלאל אשכנזי

אמר המדפיס זהו מה שחסרנו בתשובה א' בדף ח' ע"ב שכתבנו שם וכאן חסר קצת דפין. וכאן נמצאו ושם היו: נגמרה מלאכתן ונגמרו ביד ישראל לגמרא דידן חייב להפריש מן התורה אלא דתרומה נותנה לכהן ותרומת מעשר מיעטיה קרא מלנותנה לכהן וגמרא ירושלמי סובר שהיא מדרבנן דהא קרא מיעטיה להדיא והרב ז"ל פסק כגמרא דידן וכ"ש הלוקח מן העובדי כוכבים ומזלות פירות מחוברין עד שכא באו לעונת המעשרות ונגמרו ביד ישראל דחייבין בכל מן התורה ונותנן לשבט ואינו נוטל דמים ודלא כירושלמי דסובר דאף זו מדרבנן וצריך לתת טעם לירושלמי כיון דתרוייהו מיעטיה קרא בין תלושין בין מחוברין דכל לוקח מן העובדי כוכבים ומזלות פטור מן התורה מ"ש תלושין דנוטל דמים מן השבט ומחוברין דאינו נוטל ויש לחלק ולומר דבפירות תלושין שהיו כבר ביד העובדי כוכבים ומזלות תלושין יכיל לומר קאתינא מכח גברא דלא מצית אישתעות דינא בהדיה אבל פירות שמעולם לא באו ליד העובדי כוכבים ומזלות ולא באו לעונת המעשרות בידו כי אם ביד הישראל באו לעונת המעשרות ונגמרו הלכך לא מצי למימר קאתינא מכח גברא דהאי גברא מעולם לא היה לו כח לפטור מן המעשרות. אמר רבי אחא בימי רבי אושעיא בקשו להמנות על הר המלך וכו' פי' גרסינן לקמן בפרק ו' רבי סימון היו לו שדות בהר המלך שאל לרבי יוחנן אמר לו יוברו ואל תשכירם לעובדי כוכבים ומזלות שאל לרבי יהושע בן לוי ושרא ליה סבר רבי יהושע מקום שאין ישראל מצויים שם וכו' צריכין אנו לעשר על ידיהון שלח שאל וכו' ע"כ ואפשר דנתייאשו מהם הבעלים מלפדותם ובקשו להמנו' עליהם לפטרם מן המעשרו' ונטרפה השעה: גם סוגיא זו מוכחת דהלוקח פירות מן העובדי כוכבים ומזלות לאחר שנגמרו שהם פטורין לגמרי דהא אפילו קודם שנגמרו אינם חייבין אלא מדרבנן ואפילו פירות מחוברין

ועוד גרסינן בסוף פ"א ממסכת פיאה תני לא נחלקו ברבי ורבי יהודה הנשיא על הלוקח פירות מחוברין מן העובדי כוכבים ומזלות שהן חייבין במעשרות ועל של ישר' שנכנס תחתיו ועל הלוקח פירו' תלושין מן העובדי כוכבים ומזלות שהן פטורין מן המעשרו' על מה נחלקו על, הלוקח פירו' תלושין מחבירו בשנ' מעדר עני וכו' ע"כ פי' בר' חכם אחד גדול בדורו כן כרב רש"י ז"ל בפ"ק דחולין. לא נחלקו וכו' הא כתי' דלדעת הירוש' דכתיב בסמוך אין חילוק בין לוקח פירות תלושין ללוקח פירות מחוברין דבתרוייהו פטורין מדאורייתא וחייבין מדרבנן אלא דבתלושין נוטל דמים מן השבט ובמחוברין אינו נוטל דמי' הילכך הכא דחילקו בבריית' זו אלמא דלא מיירי הכא אלא בלוקח פירו' מחוברי' לאחר שהגיעו לעונ' המעשרו' ותלושין לאחר שנגמר' מלאכתן ביד עובדי כוכבי' ומזלות ואלו חייבין מדרבנן ואלו פטורין אפי' מדרבנן וכמו שפסק הרמב"ם ז"ל והא דקתני ועל של ישראל שנכנס תחתיו פי' של ישר' שנכנס העובדי כוכבים ומזלות תחתיו כגון הא דכתב הר"מ ז"ל ישר' שמכר פירותיו לעובדי כוכבים ומזלות וכו' ואם אחר שבאו לעונ' המעשרו' אע"פ שגמרן העובדי כוכבים ומזלות חייב בכל מדבריהם וכן העובדי כוכבים ומזלות שגמר פירו' ישר' הואיל ודיגונן ביד עובדי כוכבים ומזלות אינן חייבין בתרומות ומעשרות אלא מדבריהם ע"כ

וכתב הרב בעל כפתר ופרח ז"ל עוד תניא בתוספת' מסכ' דמאי פ"ד חזקת תגר בכל מקום דמאי א' עובדי כוכבים וא' ישראל וא' הכותי בד"א בזמן שמביאין לו מישראל אבל מביאין לו מן העובדי כוכבים ומזלות ומן הכותי חזקתו ודאי איזהו תגר כל שהביא ושנה ושילש ולשון הר"מ ז"ל ע"ז הלוקח מן העובדי כוכבים ומזלות בארץ שהחזיקו עולי בבל אם היה תגר עובדי כוכבים ומזלות שהוא לוקח מישראל פירותיו דמאי לפי' בראשונה בזמן שהיה רוב א"י ביד ישר' הלוקח מכל תגר עובדי כוכבים ומזלות מעשר דמאי כלוקח מע"ה ע"כ ולא הביא הרב ז"ל סוף התוספתא כלל כלומר אבל מביאין לו שמאותה סיפא יתבאר שפירות העובדי כוכבים ומזלות מקרקע שלו ומירוחו שהן ודאי טבל ואולי שתק ממנה הרב ז"ל משום דלא שמיע ליה כלומר לא ס"ל ע"כ. עוד הרבה דברים בסוף הפר' נגד הרב ז"ל וכדבעי' למכתב בס"ד

ואני אומר כי זה החכם החסיד ז"ל מרוב חביבותיה בא"י ובמצותיה שגה ברוחה ושארי ליה מריה דבמילי דבדיחותא עביד לרב ז"ל אביהן של ישראל כמתעתע ומקור האי דינא שכתב הרב ז"ל בה' מעשר פי"ג הוא מהירושלמי פ"ב דמסכ' דמאי דגר' התם עלה הא דתנן אלו דברים מתעשרין מקום א"ר אלעזר לא שנו אלא דלוקח מישראל אבל הלוקח מן העובדי כוכבים ודאי ורבי יוחנן אמר לא שנייא היא הלוקח מישראל היא הלוקח מן העובדי כוכבים ומזלות דמאי ר' אלעזר סבר מימר רוב א"י נתונה ביד עובדי כוכבים ומזלות ר' יוחנן סבר מימר רוב א"י נתונה ביד ישראל ואפי' יסבור ר' אלעזר כר' יוחנן רוב א"י נתונה ביד ישר' ר' אלעזר חש למיעוטא ובקשו על זה ומסיק אלא כיני ר' אלעזר סבר מימר רוב א"י נתונה ביד עובדי כוכבים וכו' ואמרי' מתני' מסייע לר' אלעזר התגר בכל מקום דמאי אימתי בזמן שרוב מכנסו מישר חבל אם היה לוקח מהעובדי כוכבים ומזלות ודאי מתני' מסייע ליה לר' יוחנן וכו' ופריך רבי חייא בר אדא בעי קומי ר' מונא ממי לקח האיש הזה נא' מישר' דמאי מן העובדי כוכבים ומזלות ודאי פי' במאי פליגי ר' אלעזר ור' יוחנן נחזי אנן לוקח זה ממי לקח אם מישר' דמאי ואם מעובדי כוכבים ומזלות ודאי ומשני תפתר שהיה תגר עובדי כוכבי' ומזלות וישר' ועובדי כוכבים ומזלות מטילין לפניו ע"כ

ודע דלשון ודאי דנקט בירוש' זמנין דמפרשי' לה ודאי הוא של העובדי כוכבים ופטור וכדפרשי' הירושלמי דלעיל הפקיד אצלו שתים אחת דמאי ואחת ודאי ופי' הר"ש ז"ל בפי' המבנה ואחת פטורה ודאי וכדכתי' לעיל והכח בסוגיא זו אין אנו צריכין לדחוק כולי האי דה"ק אבל הלוקח מן העובדי כוכבים ומזלות ודאי פי' שהם ודאי של העובדי כוכבים ומזלות ואינו מעושר ולר' מחיר דס"ל אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות כלל יהיה חייב ודאי ולמ"ד יש קניזיהיה פטור ודאי ולפס' הלכה אם הם פירו' שכבר נגמרו ביד העובדי כוכבים ומזלות הם פטורין לגמרי ואם לא נגמרו ביד העובדי כוכבים ומזלות אלא ביד הישראל הרי הם חייבין והרב ז"ל בכאן בה' מעשר פי"ג לא הביא אלא דין הדמאי אבל דין הודאי שהוא כלוקח פירות מן העובדי כוכבים ומזלות כבר ביאר אותו בפ"א מה' תרומות מעתה לא השמיט הרב ז"ל שום דבר מהתוספת' ופסקו נכון למורי' ההולכי' בעקבות הפוסקים ז"ל ואשר שמו לילות כימים להבין עומק' של הלכה על פי דרכם ז"ל

עוד כתב זה החכם החסיד ז"ל תוספת' אחרת דתניא המפקיד פירו' אצל עובדי כוכבים ומזלות הרי זה חושש משום מעשרות ומשום שביעית רשב"ג ור"ש אומרי' עשו פירות העובדי כוכבים ומזלות הזה דמאי ואני אומר מה זה אשר מגבב עלינו זה החכם תוס' והא בירושלמי בפ"ב ממס' פאה גרסינן ר' זעירא בשם שמואל אין למדין מן ההלכות ולא מן ההגדות ולא מן התוספתו' אלא מן הגמרא ע"כ

וכתב הרא"ש ז"ל בריש יומא בשם הר"י ן' גיאת ז"ל תוספתא זו משבשתא היא מדלא הביא אותה הגמ' לפשוט הבעיא ואין לסמוך עליה ע"כ והכא נמי בנ"ד אין לסמוך עליהם כיון שלא הובאו בגמ' לא פלוגתא דיש קנין ולא בפלוגת' דמירוח וגם בפ"ב דחולין כתב הרא"ש ז"ל