רבי בצלאל אשכנזי כד

הנך תנאי דפטרי לעיל במרוח והא דדייקינן לעיל מדיוקא הא תרומתו אסורה גזירה משום בעלי כיסים שלוקחי' תבואה מחמרים אי שרית ליה ללוקח מן העובדי כוכבים ומזלות שלא יעשר דמירוח העובדי כוכבי' ומזלות פוטר אתו למימר נמי לוקח מחמר ישראל פטור לא משום בעלי כיסים שיש להן קרקעות הרבה וחסים על רוב מעשרות ויקניהו לעובדי כוכבים ומזלות וימרחיהו עובדי כוכבים ומזלות ומפקע ליה ממעשר עכ"ל וכן פירש בעל הערוך בערך בעל כמו שפירש רש"י אלא שבלשון השני שינה מעט וז"ל גזירה משום בעלי כיסים פי' בני אדם עשירים שלוקחים תבואה מעובדי כוכבים ומזלות ומישראל ואי אמרת דהאי דזבין מעובדי כוכבים ומזלות ליפטר דמרוח עובדי כוכבים ומזלות פוטר זימנין דזבין מישראל ואמר מעובדי כוכבים ומזלות זבין: או תבואה שגדלה בשדהו ואמר מעובדי כוכבים ומזלות זבנה כדי לפטור עצמו מן המעשר עכ"ל ובנה לפי פירושיהם של אלו הגזירה הזאת מחייבת פירות העובדי כוכבים ומזלות במעשרות מדרבנן אפילו לאחר מירוח העובדי כוכבים ומזלות לכ"ע ואף על פי שאין אנו כדאי' להכריע בין החכמים הראשונים מ"מ לישא וליתן בפני מעלת כבודכם על זאת ונאמר שאי אפשר לפרש הגזירה הזאת אלא על זה הדרך שאמרנו שפירות העובדי כוכבים ומזלות חייבים בכל אופן כמו שפירש בעל הערוך וכמו שפירש דש"י ז"ל בלשונו ואע"פ שאין אנו כדאי לחזק דבריהם כי דבריהם אינם צריכין חיזוק כי כבר ידוע שכל דבריהם קבלה וגם פשט אי אפשר לפרשו אלא כדבריהם והמעיין שם ימצא הדברים כן מ"מ כי היכא דלימטיין שיבא מכשורא נאמר גם אנחנו ראיה לדבר כי אם נאמר כמו שעלה על דעת קצת חכמים מהראשונים שהגזירה לא היתה אלא דווקא בפירות שקנה בעובדי כוכבים ומזלות מישראל אבל בפירות תבואתו של עובדי כוכבים ומזלות לא הויא תרומתו תרומה ואם כן צריך לומר שכל הברייתות ההם שהוא מביא שם מדברות במה שקנה העובדי כוכבים ומזלות מישראל אם כן העיקר חסר מן הספר שהרי רב פפא ורבינא שהקשו מחותם הברייתות לא הבינו שהברייתות ידברו בפירות שקנה העובדי כוכבים מישראל שהרי הם רצו להביא ראייה שאפילו ר"מ ור"י סוברים דגלגול העובדי כוכבים ומזלות פוטר אף על פי שסוברים מרוח עובדי כוכבים ומזלות אינו פוטר כלל וחייב מן התורה אפילו בתבואה שגדלה ברשותו מדתניא ומשל כל על של כל ואם כן אלו היה רבא בא לחדש אוקמתא אחרת שהברייתות ההם אינן מדברות אלא בפירות שקנה העובדי כוכבים ומזלות מישראל היה לו לפרש דבריו ולומר הב"ע בפירות שלקח העובדי כוכבים ומזלות מישראל ומדרבנן גזירה משום בעלי כיסים וחם תאמר שגם רב פפא ורבינא היה להם אוקמתא זאת כי אפילו ר"מ ור"י מודים בתבואה שגדלה ברשות העובדי כוכבים ומזלות שהיא פטורה ולא נחלקו אלא בפירות שלקח העובדי כוכבים ומזלות מישראל אם כן מהו זה שכללו ר"מ ור"י בדבריהם עובדי כוכבים ומזלות וכותים יחד כיון שאינם דומים זה לזה שהרי אמרו מעשרין משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות ומשל ישראל על של כותים וזה שקר הוא כי אין מעשרין משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות אלא בפירות שקנה העובדי כוכבים ומזלות מישראל ובכותיים אין חילוק בין פירות שקנה מישראל בין פירות שגדלו ברשותו וגדולה מזאת כי לפי זה לא יתכן לומר משל כל על של כל ובלא כל זאת קשה לפי פירוש זה שאם נאמר שאין הגזירה של בעלי כיסים אלא דוקא בפירות שקנה העובדי כוכבים ומזלות מישראל אם כן למה חלקה הברייתא בין תרומה לחלה הוה ליה למפלג בתרומה גופה כי לשון הברייתא כך הוא חלת עובדי כוכבים ומזלות בארץ ותרומתו בח"ל מודיעי' אותו שהוא פטור וכו' ולפי זה הוה ליה למיפלג כולה בתרומה ולומר תרומת עובדי כוכבים ומזלות בארץ מפירותיו או בח"ל מפירות שקנה העובדי כוכבים ומזלות מישראל מודיעין אותו שהוא פטור וכו' ואין לומר דניחא ליה למפלג בדבר שבא מיד ישראל כי בחלה פשוט הוא שאין בה חילוק בין שבא הקמח לידו מיד ישראל או שבא לו ממקום אחר כי אין בקמח חיוב הלה כלל כל זמן שלא נתגלגל העיסה וכן הברייתא השניה קשה בה כזאת ע"כ נראה שאי אפשר לפרש וליישב הגמרא אלא כמו שאמרנו וכן כתבו התו' בכמה מקומות בפירות שחייבין מדרבנן לכולי עלמא אפי' בפירות שגדלו ברשותו של עובדי כוכבים ומזלות ומרחן העובדי כוכבים ומזלות כי כתבו בפרק קמא דבכורות בדבור המתחיל מעשרן דאין קנין וז"ל ואפילו יש קנין חייב לעשרן מדרבנן עכ"ל וכן בפרק רבי ישמעאל בדבור המתחיל כדי שתהא בהמתו אוכלת וכו' וז"ל ומיהו לגמרי מסקינן דחייב משום בעלי כיסי' אפילו תחילתו דעובדי כוכבים ומזלות עכ"ל וכן בכמה מקומות אחרים עד ואין מספר וכן כתבו גם מדברי ר"ת בפרק השוכר את הפועלים בדבור המתחיל תבואת זרעך ולא לוקח וז"ל אין לומר מעשרין מדרבנן דאם כן אמאי קאמר דאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות אפילו יש קנין צריך לעשר מדרבנן וכו' ואמר ר"ת דהכא איירי בלוקח אחר מרוח וכו' עכ"ל וכן כתב ריב"ם בתשובה אלא שבסוף כתב וז"ל ואף על פי שאסרתי אפילו כשהיה מתחילתו של עובדי כוכבים ומזלות משום בעלי כיסים אם היה מנהג בא"י שלא להחמיר לא היה בידי לבטל המנהג כי מנהג אבותיהם בידיה' והייתי תולה הטעם שהראשוני' היו סוברים כרב פפא ורבינא לגבי רבא ואף על פי שקשה לי ההיא דבכורות בהלכה רופפת הלך אחר המנהג עכ"ל ור"ש אחיו כתב יותר בתשובותיו ובספרו מזה ואמר שטועים כל האומרים כן וז"ל במסכת דמאי פרק ג' במתניתין ואף על גב דשמעינן ליה לר"ש במנחות בפרק רבי ישמעאל דמרוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר מ"מ חייב מדרבנן גזירה משום בעלי כיסים וכו' ועוד כתב בפ"ה וזה אינו נמצא בדפוס אלא בסיפרי כתיבת יד כי בעלי הדפוס דלגו עליו בכלל הדלוגי' שיש באותו הספר לאלפים ולרבבות וז"ל ויש טועים שהודו לבני א"י שלא להפריש תרומות ומעשרות בלוקח טבלי' ממורחי' מן העובדי כוכבים ומזלות משום דמרוח העובדי כוכבי' ומזלות פוטר אפילו מדרבנן ולא הביאו ראיה לדבריהם ושמא סמכו אהא דפריך במנחות דיגונך אמר רחמנא ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות ולא בעי למימר מדרבנן גזירה משום בעלי כיסי' וכן רב פפא ורבינא דמנחות דאותבי לרבא מברייתות דפטרי גילגול עובדי כוכבים ומזלות ומחייבי מרוח עובדי כוכבים ומזלות ולא בעי למימר מדרבנן כדמשני להו רבא ואם על זה סמכו הרבה טעו ושרי להו מרייהו שהכשילו בני אדם בהוראה של טעות דהא אפילו ר"ש דאית ליה תרתי לפטור דקסבר יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות כדתניא בברייתא בירושלמי וס"ל נמי מרוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר כדאמרינן במנחות ואפילו הכי אית ליה המפקיד אצל העובדי כוכבים ומזלות דמאי ואי ודאי חלפינהו חייב משום ודאי ובממורחים איירי כדמוכחא רישא דמוליך חטים לטחון פ"ג לעיל והא דפריך דמרחינהו מאן ניחא כדפרישית וכן ההיא דרב פפא ורבינא ניחא כדפרישת לעיל פ"ג ואני השואל קשה לי היאך רצה ריב"ם לתרץ אותם הפוטרי' אפשר שהיו סוברים כרב פפא ורבינא שסוברי' שפטורי' אפילו מדרבנן דזה אינו יפול להיות דהא רב פפא עצמו פסק הלכה כר"ש שזורי בפרק הקומץ לעיל דאמרינן שם שנח רב יימר בר שלמייא לרב פפא הא דאמר רבין בר חיננא אמר עולא אמר רבי חיננא הלכה כר"ש שזורי ולא עוד אלא כל מקום ששנה ר"ש שזורי הלכה כמותו אף בנתערב לי טבל בחולין א"ל אין עכ"ל הרי שרב פפא עצמו אמר שהלכה כר"ש שזורי שאומר שפירות העובדי כוכבים ומזלות חייבים בכל אופן ואפילו תאמר שרב פפא עצמו לא סבר כן אלא שפירש דברי רני חנינא אף על פי שאין לשון הגמרא משמע כן דהא השואל לא קאמר אף בנתערב לי טבל בחולין קאמר רבי חנינא אלא סתם קאמר וגם רב פפא לא השיב אין ה"ק אלא השיב סתם אין: משמע שהוא סובר כן ואפילו לא נאמר כל זה אלא נדחוק את עצמינו ונאמר דרב פפא לדבריו קאמר אפינו הכי ראינו מזה שרב פפא ידע שיש תנא שסובר שפטורי' מן התורה וחייבי' מדרבנן כנזכר שם בברייתא שלר"ש שזורי אם כן מה הקשה לרבא מתרומת העובדי כוכבים ומזלות דמדמעת. ולמה לא אסיק אדעתיה דהויא תרומה מדרבנן מדרבנן כההוא תנא דברייתא דר"ש שזורי ושמא תאמר שאותה הסוגיא של ר"ש שזורי לא ידע אותה רב פפא ובעבור זה הקשה לרבא אם כן השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך שאתה אומר שאם היה יודע אותה הברייתא של ר"ש שזורי לא היה מקשה אם כן וודאי אחרי ששמעה הודה לדברי רבא טעות היתה ואם כן היאך אתה יכול לומר דפליג ארבא אלא ודאי אי אפשר לפרש אותה הסוגיא אלא בפירוש ר"ש שפירש שכולם וודאי מודים שחייבי' מדרבנן אלא שהם היו סוברים שהברייתות אי אפשר לפרש אותם אלא מן התורה דאי מדרבנן מאי שנא תרומה דגזרו בה רבנן ומאי שנא חלה דלא גזרו בה רבנן כדפריך בגמרא אחר כך ולא אסקו אדעתייהו הני שנויי דמשני רבא וכן פירשו התוספות וגדולה מזאת יש לנו להביא ראיה ברורה מדברי הירושלמי דאפילו ר"ש דקסבר שפירות העובדי כוכבים ומזלות פטורים מדאורייתא וטעמיה משום דסבר יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות ואפילו הכי קאמר דר"ש סבר מפריש וז"ל בדמאי פ"ג רבי ירמיה ורבי חייא בשם רבי יוחנן מודה ר"ש שהוא מפריש מעשרותיו הלכה ושואל אחר כך הא ר"ש אמר מפריש ורבנן אמרו מפריש מאי בנייהו ר"ש אומר מפריש ונוטל דמים מן השבט וכו' עד כאן לשונו הרי שאף על פי שאמרו שרבי שמעון פוטר מז התור אמרו שסובר שחייבין מהלכה למשה מסיני אם כן מכל אלה נראה מפורש שחייבים לעשר לכ"ע ומכ"ש לפי מה ששנינו במסכת מכשירין פ"ב אוצר שישראל ועובדי כוכבים מטילי' אם רוב עובדי כוכבים ומזלות ודאי אם רוב ישראל דמאי מחצה על מחצה ודאי דברי ר"א וחכמים אפי' כולו עובדי כוכבים ומזלות וישראל אחד מטיל לתוכו דמאי הרי אפילו רבנן שמקילין אומרים שיש לו דין דמאי ואם כן כל אותם האוצרות שגבו אותם השרים בארנונ' המלך יש להם דין זה שהרי יש בם חיטים של יהודים בני הכפרים שזורעים וחורשים ואותם היהודים ודאי אינם מעשרים אם כן אותם החיטים חייבים ודאי במעשרות ואלה האוצרות הם רוב החיטי' הנמכרי' בארץ אם כן אין ראוי לפוטרם מן המעשרות וכן העיד בעל ספר כפתור ופרח בספרו שכן היה המנהג בא"י לעשר אפילו בפירות הממורחי' ברשות העובדי כוכבים ומזלות וז"ל בפ"ד כלל הדבר ושרשו שעיקר פטור לפירות העובדי כוכבים ומזלות הוא שיוצא לנו מההיא דרבי חנינא וכו' וע"ש ובסוף דבריו כתב וז"ל אבל אנו בדרכי המחמירים הלכנו וכן מצאנו וקבלנו מרוב חכמי ארצינו ורבותינו אבותינו ספרו לנו שר"ש ור"י אחיו כך פסקו גם כן וכן זכרנו בההיא דמסכת מכשירין שהבאנו וכמו שפסק הראב"ד וכמו שהוא דעת רש"י ז"ל עכ"ל וכן כתוב בכתב תמים וז"ל ת"ל זכינו לבא לארץ ולקיים בה מצות תרומות ומעשרות בכל יום ובכל שעה אפילו מן מעט ירק הניקח מן השוק ואף על פי שיש קצת פוסקים מקילין בדבר אנו מן המחמירים עכ"ל וכן כתב בעל כפתור ופרח בשם טהור קדוש רבי אליעזר וז"ל וצריך ליזהר בכל מקום מפירות שגדלו בארץ ישראל ברשות העובדי כוכבים ומזלות בכל חומר אותם הפירות שגדלו ברשות ישראל הן לעניין תרומות ומעשרות הן לעניין שביעית וכו' ועוד כתב אלמא דכי יש קניין חייב לוקח מן העובדי כוכבים ומזלות בא"י מדרבנן עכ"ל וכן כתב רבינו יעקב בטור יורה דיעה וז"ל ומיהו מדרבנן