רבי בצלאל אשכנזי כג

עלהאמוראים וחייב מיתה וכבר כתב הראב"ד ז"ל שאם היה חלוק על פסק הגאון מטעם שנראה לו לפי דעתו שלא כדעת גאון ולא כפירושו גם זה טועה בדבר משנה שאין לנו עתה לחלוק על דברי גאון מראיית דעתינו לפרש הענין בדרך אחרת כדי שישתנה הדין מדברי הגאון אם לא בקושיא מפורסמת וזה דבר שאין נמצא. ע"כ. ואף על גב דהרא"ש ז"ל פליג דדוקא בשטעה בפסקי הגאונים ז"ל שלא שמע דבריהם וכשנאמר לו פסק הגאוני' ישרו בעיניו הוא דהוי טועה בדבר משנה ולא מבעיא טועה בפסקי הגאונים אלא אפילו חכמים שבכל דור ודור שאחריה' לאו קטלי קני באגמא הן ואם פסק הדין שלא כדבריהם וכששמע דבריהם ישרו בעיניו והודה טועה בדבר משנה הוא אבל אם לא ישרו בעיניו דבריבם ומביא ראיות לדבריו המקובלי' לאנשי דורו יפתח בדורו וכו' אין לך אלא שופט אשר יהיה בימים ההם ויכול לסתור דבריה' כי כל הדברי' שאינ' מבוארי' בגמרא שסידר רבינא ורב אשי אדם יכול לסתור ולבנות אפי' לחלוק על דברי הגאוני' וכו' ע"כ מ"מ דוקא בראיות המקובלי' לאנשי דורו הוא דיכול לחלוק אבל כל שאינן מקובלי' לאנשי דורו אלא אדרבה כל גדולי הדור לא ישרו בעיניה' דבריו ידחה הוא ואלף כמותו ודברי רבותינו הפוסקי' ז"ל עמודי ההוראה יעמדו לעולם

וגזירה דבעלי כיסין אין לחוש לה מכמה טעמי דכתיבנא לעיל חדא דכמה רבוואתא ס"ל דליתא לגזרה זו אלא בתבואה דקנה מישראל והכי דייקינן לה מלכון רש"י ז"ל וקרוב לזה כתיבנא גם להראב"ד ז"ל וכדכתיבנא לעיל: ועוד דאעיקר גזירה פליגי רב פפא ורבינא וגם זו דייקנא לה מלשון רשי ז"ל ז"ל וכדכתיבנא לעיל וקי"ל כותייהו דבתראי נינהו: ועוד דר' שמואל בר נתן בשם ר' חנינא דפ"ק דבכורות לית ליה גזירה זו וכמו שכתב הרא"ש ז"ל וכדכתיבנא לעיל וההיא דר' שמואל בר נתן הלכה פסוקה היא וכדכתיבנא לעיל מכל הלין טעמי ברור להדיא דליכא למיחש לגזירה זו וכל הלין טעמי סברות דרבוותרא נינהו ואף על גב דפליגי בטעמי מ"מ כולהו לית להו גזירה זו ופסקינן כותייהו והכין איתא להדיא בפ"ב דחולין דאף על גב דפליגי בעיקר הטעם כיון דשוו בחדא לגבי הא דשוו חשיבי כחדא עיין שם גבי הא דתניא אנו על מי נסמוך בואו ונסמוך על דברי רבי שמעון שהיה ר"ש אומר שחיטה מכשרת ולא דם

וגדול המחברי' הרמב"ם ז"ל בסברתו הישרה פסקה לגזירה זו ופירשה יפה לענין תרומה שהפריש העובדי כוכבים ומזלות ובזה כל הסוגיות מתיישבות שפיר וההיא דר"ש בר נתן וכל הסוגיא דפ"ק דבכורות מיתרצא שפיר ולא תקשי כלל מההיא דבעלי כיסין: נמצא דהלוקח תבואתו של העובדי כוכבים ומזלות פטור מן המעשרות ואפי' מדרבנן ולא גזרו בזה משום בעלי כיסין כלל וזה מוסכם מכל הפוסקי' ז"ל אשר בית ההוראה נכון עליהם ומה שכתב בעל הקונטריס שהרב בעל הטורים הוא מן המחייבי' ודס"ל שהרמב"ם ז"ל מספקא ליה לא חש לקימחיה ולא ידע שותא דהרמב"ם ז"ל ולא של בעל הטורי' ז"ל מעול' דבדברי הרמב"ם ז"ל אין ספק דפטור מכלום קאמר ואפילו מדרבנן לא מיחייב ממה שפירש הסוגיות וכדכתיבנא לעיל והרב בעל הטורי' מעיקרא כדי להשלי' דין לקוח דפתח ביה נקט בקוצר בדרך כלל ומיהו מדרבנן חייב לעשר אפי' למ"ד יש קנין ושוב הביא לשון הרמב"ם ז"ל לפרט כלדיני העובדי כוכבים ומזלות ודכותיה ס"ל

ושארי ליה מריה לבעל כפתר ופרח ז"ל שהטיח דברי' כלפי הרב ז"ל אביהן של ישראל שכתב וז"ל כלל הדבר ושרשו שעיקר פטור לפירות העובדי כוכבים ומזלות הוא מההיא דר' חנינא במסכת בכורות ולזה הוא שעליה ייסד ובנה הר"מ ז"ל פסקו להתיר' וכמו שביארנו מלה במלה ואם היה ז"ל מוצא בכל הגמרא מקום יותר מבואר בזה המבוקש היה לוקחו והקושית היותר גדולה לזה הפסק הוא מההיא דפ' ר' ישמעאל דבעלי כיסין והוא ז"ל נשמר ממנה ופירשה לדעתו ולצביונו גם אל הפוסקי' אין קנין לא יקשה עליו כלל והמשניות שנמצא בסד' זרעים שמורות אין קנין ועל דרך פירושנו אנחנו כלומר לחייב פירות העובדי כוכבים ומזלות מוקים להו כר' מאיר דאית ליה אין קנין וכמו שתמצא בפירושנו ואם היה תוספתא שסתמא ר' חייא שתיק מינה וכמו שכתבנו לעיל גבי חזקת הגר ורחמנא ליבא בעי שהרב ז"ל כל כוונתו לשמים: אבל אנו בדרכי המחמירי' הלכנו וכו' ע"כ כמה קשים דברי' אלו אפי' על קטן שבפוסקי' אשר בזמננו לאמר עליו שדבריו הם דברי חפץ ופסקו לדעתו ולצביונו כ"ש להרים לאב קולו אבל גדולה שנאה אשר שונאי' שאינם יודעים ליודעי' וכ"ש אשר חצים יודעים שכל כמה אשר תגדל תפארת גדולת היודע כן תגדיל קנאתו ולא ידעתי מהיכן נתברר לו שעיקר פטור לפירות העובדי כוכבים ומזלות הוא מההיא דר' חנינא דסוף פ"ק דבכורו' הנגלו לו שערי שמים בלכתו מהר להר לתור את הארץ והלא נתברר לנו מכמה סוגיות מהבבלי והירושלמי פיטור לפירות העובדי כוכבים ומזלות וכמו שפסק הרב הגדול אביהן של ישראל מרה דארעא דישראל אשר קבלוהו עליהם לרב מסוף ארץ תימן עד סוף ארץ הצבי וסוריא וארץ שנער ואין מביאין ראייה מן קצת חכמים המחמירין על עצמן ולא ידעתי היאך תקע עצמו בעל כפתר ופרח להחמיר בזה והלא הוא עצמו כתב דגרסי' בירושלמי תני ר' חלפת' בן שאול קדרה שבישל בה תרומה מגעילה שלש פעמים ודיו אמר רב"א ואין למדין ממנה לענין נבלה א"ר יוסא קומי ר' אבא תרומה בעון מיתה ובמאה ונבלה בלא תעשה ובששים ואתמר הכין א"ל במה דאמר מאיליהן קבלו עליהן ולפיכך הקלו בה: וכתב על זה מהר' ברוך ז"ל אמר אלי בירושלם שרבינו יחיאל הגדול ז"ל פסק הא דר' חלפתא והא בקדרה של חרס עסקינן ואפ"ה סגי לה בהגעלה שלש פעמים במים חמין מה שאין כן בנבילה: הא קמן שהקל אפילו בארומה גמורה משום דמאיליהן קבלו עליה' כ"ש בשל עובדי כוכבים ומזלות דיש לנו להקל מהאי טעמא וכמו שכתבו בס' התרומות

כלל הדברים אין בדבריו ממש וכ"ש בדברי בעל הקונטריס הנמשך אחריו ויפה גזרו רבותינו הזקנים רבני הגליל ז"ל שעוד כל ימי עולם לא יעשר אדם לקוח מן העובדי כוכבים ומזלות אלא כמו שנהגו עד עתה על פי הרמב"ם ז"ל

וגם פה בתוככי ירושלם ראוי לנהוג כן וגרסינן בירושלמי פ' מרובה א"ר יהושע ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו עיר שהיא מחברת את ישראל זה לזה. ע"כ. ואיך ינהגו בה מנהג המפריד את את בנו מעל שלחן אביו מלא דבר ושלא כדין אבל מי שירצה להחמיר בביתו בהצנע להיות מצויין במצוות שלא יהיו עליו חדשי' כשיגיעו זמנן במהרה בימינו עליו תבוא ברכת טוב אבל לא להתגדר ח"ו כי בזה תבואהו קללה ולא ברכה ושומע דברי חכמי' ישכן בטח וה' אלדים אמת יטע בלבנו אהבתו ויראתו ואמונתו כדברי רז"ל הראשונים והאחרונים ז"ל המורי' לנו דרך אמונתנו ויצילנו משגיאו' ומהכשל בדבר הלכה ויזכנו לקיים מצות התלויות בארץ וכל ישראל עליה ועיננו תראינה בבנין אריאל נאם הצעיר בצלאל אשכנזי

ב שאלה ילמדנו רבותינו הדר בארץ ישראל באיזה אופן יתנהג בעניין המעשרות כי כמה דרכים ואופנים יש בדבר שכולם צריכים שאלה: הראשונה היא אם הקונה תבואה ממורחת מהעובדי כוכבים ומזלות חייב במעשרות מן התורה או אם חייב מדרבנן או אם פטור מכלים כי בדבר ידוע וחכמי' יגידו שמחלוקת ישנה היתה בין הרים גדולים תנאים ואמוראים וכן בין הבאים אחריהם כי יש כמה סוגיות בגמרא על זה האחת היא בפרק רבי ישמעאל במנחות דאיתמר שם אמר רבא פשיטא לי דמרוח הקדש פוטר וכו' מרוח העובדי כוכבים ומזלות תנאי היא דתניא תורמין משל ישראל על של ישראל משל עובדי כוכבים ומזלות על של עובדי כוכבים ומזלות וכו' ומשל כל על של כל דברי ר"מ ור"י ר"י ור"ש אומרים תורמין משל ישראל על של ישראל וכו' אבל לא משל ישראל על של עובדי כוכבים גילגול עובדי כוכבים מאי וכו' הדר אמר רבא מאן דסבר מרוח עובדי כוכבים ומזלות פוטר קסבר גילגול עובדי כוכבים ומזלות פוטר וכו' איתיביה רב פפא עובדי כוכבים ומזלות שהפריש פטר חמור וחלה מודיעים אותו שהוא פטור וכו' הא תרומתו מדמעת מדרבנן גזירה משום בעלי כיסים עכ"ל והנה על זאת הסוגיא נפלה מחלוקת בין האחרונים כי בסמ"ג כתב וז"ל בספרים הנדפסים שיש לנו אמר רבי יוחנן פירות פירות העובדי כוכבים ומזלות שגדלו בקרקע שקנה בארץ ישראל אם נגמרה מלאכתן ביד העובדי כוכבים ומזלות ומרחן העובדי כוכבים ומזלות פטורים מכלום וכתב רבינו שמשון שמא אפי' מדרבנן פטורים וכו' בתבואה דעובדי כוכבים ומזלות בזמן הזה לרבנן דרבי יוסי בר חנינא והא דגזרינן משום בעלי כיסים כגון שלקח מישראל וכ"כ מורי ר' יהודא וכן הלכה עכ"ל והרמב"ם בהלכות תרומה וכ"כ וז"ל פירות העובדי כוכבים ומזלות שגדלו בקרקע שלו בא"י אם נגמרה מלאכתן ביד עובדי כוכבים פטורים מכלום ואם לקחן ישראל אחר שנתלשו קודם שתיגמר מלאכתן וגמרן ישראל חייבים בכל מן התורה. ובהלכות מעשרות כתב גם כן על זה הדרך ועל מה שכתב שם כתב הראב"ד וחייבים מדרבנן. והנה אפשר לפרש דבריהם בשני פנים כי אפשר לומר שהרא"בד פירש דבריו כי אפשר מה שאמר הרמב"ם בהלכות תרומה שפטורים מכלום אינו ר"ל שפטורי' אפילו מדרבנן אלא שחוזר על מה שאמר למטה מן התורה אבל מדרבנן מורה דחייב ואינו דחוק כל כך. וכן נראה קצת מדברי ר"י בעל הטורי' שנסתפק בזאת שכתב בתחילה דעתו שפירות העובדי כוכבים ומזלות חייבים בכל אופן ואחר כך כתב לשונו של הרמ"בם ולא כתב כפי מה שדרכו לכתוב במקומות אחרים שכשהרמ"בם חולק על דבריו בוא כותב אבל הרמ"בם כתב וכשאינו חולק על דבריו הוא כותב וכן כתב הרמ"בם וכאן שינה לשונו וכתב סתם לשון הרמ"בם משמע שנסתפק בדברי הרמ"בם וזה קל להבין למי שמעיין שם ביורה דיעה סימן של"א כי אפשר לפרש דבריו באופן אחר דהיינו שהוא פוטר לגמרי והר"אבד חולק עליו ולפי זה צריך לומר שסובר שגזירה של בעלי כיסים לא היתה על הקינה פירות ממורחי' מן העובדי כוכבים ומזלות אלא על תרומתו של עובדי כוכבים ומזלות שתהא תרומה כמו שכתב בעל ספר כפתור ופרח בספרו או באופן אחר והנה מדבריהם של אלו נפלו ספיקות בפירוש גזירה זאת של בעלי כיסים כי הסמ"ג כרב כמסתפק שמא אף מדרבנן פטורים וכן בדברי הרמב"ם ראוי להסתפק אך רש"י ז"ל לא פירש אלא שפירות העובדי כוכבים ומזלות שגדלו ברשותו חייבום חכמים במעשרות אליבא דכ"ע שכתב על הא דמשני שם מדרבנן גזירה משום בעלי כיסים. וז"ל מדרבנן כלומר לעולם הא דקתני גבי חלה גילגול פוטר: