רבי בצלאל אשכנזי כ

ודע דגרסי' בפ' השולח בשמעתא שהתחלנו ת"ש ישראל שלקח מעובדי כוכבים ומזלות עד שלא הביאה שליש וחזר ומכרה לו משהביאה שליש חייבת במעשר שכבר נתחייבה נתחייבה אין לא נתחייבה לא פי' אלמא יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י להפקיע מידי מעשר דאו אין קנין אפי' לא הביאה שליש ביד ישרחל חייבת במעשר ואם העובדי כוכבים ומזלות חזר ומכרו לישראל ומירחו הישראל חייבת במעשר מן התורה דאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י ואם מירחו העובדי כוכבים ומזלות ומכר העובדי כוכבים ומזלות הפירות לישראל לאחר מירוח חייבת במעשר מדרבנן כיון שאין קנין לעובדי כוכבים ומזנות ואם לא תפרש כן מאי פריך דילמא ה"ק משום שכבר נתחייבה חייבת אפינו מירחה העובדי כוכבים ומזלות לא נתחייבה פטורה לגמרי כיון שלא הביאה שליש ביד ישראל וגם מירחה העובדי כוכבים ומזלות אלא ודאי משמע דלמ"ד אין קנין לא מפקא מידי חיובא או מדאורייתא או מדרבנן ואין להקשות אכתי מאי פריך דילמא לעולם אין קנין וכי נתחייבה ביד ישראל ומירחה עובדי כוכבים ומזלות חייבת מן התורה ואי לא נתחייבה חייבת מדרבנן דהא בשמעתין לכ"ע דיגון עובדי כוכבים ומזלות פוטר מן התורה ואכתי מצינן לפרושי בשמירחה הישראל השני ודייק שפיר נתחייבה ביד ישראל ומכרה לעובדי כוכבים ומזלות ושוב העובדי כוכבים ומזלות מכרה לישראל ומירחה הישראל השני חייבת מז התורה ואם לא נתחייבה ביד ישראל אף על פי שמירחה ישראל השני פטורה מדאורייתא וחייבת מדרבנן מיהו כיון דס"ל אין קנין ומירחו ישראל אין טעם לחלק בהכי כלל אלא ודאי למ"ד אין קנין אפי' לא נתחייבה ביד ישראל וגם מירחו העובדי כוכבים ומזלות חייבת מדרבנן ותיקשי לדידיה ברייתא זו דקתני שכבר נתחייבה אין לא נתחייבה לא ופריק הכא במאי עסקי' בסוריא וקסבר כיבוש יחיד וכו' ומדרבנן בעלמא הוא דמחייב וכי תקינו רבנן היכא דקיימא ביד ישראל היכא דקיימא ביד עובדי כוכבים ומזלות לא תקינו רבנן משמע להדיא דאי אין קנין אפילו לא נתחייבה ביד ישראל חייבת במעשר ואפילו מירחה העובדי כוכבים ומזלות חייבת מדרבנן, זהו השגתו ז"ל אבל רש"י ז"ל פי' שמעתין בשמירחה ישראל וז"ל ישראל שלקח שדה זרועה מן העובדי כוכבים ומזלות והשהה אצלו עד שהביאה שליש וחזר ומכרה לעובדי כוכבים ומזלות חייבת במעשר אם בא ישראל ונקח מן העובדי כוכבים ומזלות מאותן הפירות ומירחן. ע"כ. והלכך למ"ד אין קנין ישראל הלוקח פירות מן העובדי כוכבים ומזלות ומירחן הישראל חייבת במעשר ואפי' לא נתחייבה מעיקרא וביד ישראל ודוקא בא"י אבל בסוריא לא וכן פסקו הרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' תרומות מיהו איכא למידק למה ליה לאוקומה בסוריא למ"ד אין קנין לוקמה בשמרחה עובדי כוכבים ומזלות ה"ק ישראל שלקח שדה מן העובדי כוכבים ומזלות עד שלא הביאה שליש וחזר ומכרה לו משהביאה שליש ומירחה עובדי כוכבים ומזלות ומכר הפירות לישראל חייבת במעשר פי' מדרבנן מפני שכבר נתחייבה ביד ישראל אבל אם לא נתחייבה פטורה אפילו מדרבנן וי"ל דרש"י ז"ל ס"ל דרבה דדריש דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות כל שמירחן העובדי כוכבים ומזלות והן שלו בשעת מירוח שהוא גמר מלאכתן למעשר מירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטרן וכמו שפי' רש"י ז"ל לעיל ובשמעתין לא נחתינן דאיכא חיובא דרבנן כלל הלכך אין לחלק בהכי כלל אלא דמירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר לגמרי ואפילו מדרבנן ולכך מפרש שמעתין בשמירחו ישראל וכדכתיבנא: ומיהו הא כתיבנא לעיל דהרמב"ן ז"ל אית ליה דרבה דשמעתא דהשולח הוא ניהו רבה דמנחות פ' ר' ישמעאל ורבים גורסין בפ' השולח רבא והוא ניהו דמנחות ורבא דמנחות הוא ניהו דאית ליה גזירה דבעלי כיסין והלכך שפיר הוה מצי לאוקומא הברייתא בהכי ואפשר דהראב"ד ז"ל הכי נמי אית ליה דרבא דפ' השולח הוא ניהו רבא דמנחות פ' רבי ישמעאל ולהכי אוקי לה בסוריא ולא חילק במירוח העובדי כוכבים ומזלות כדרבנן ובא"י משום דלא שני ליה בין נתחייבה ביד ישראל ללא נתחייבה דלעולם למ"ד אין קנין חייב מדבריהם ולכן השיג מה שהשיג

והרמב"ם ז"ל אינו מפרש שמעתין לא כדברי רש"י ז"ל ולא כדברי הראב"ד ז"ל אלא אזיל לשיטתיה שכתב בפ"א מהלכות תרומות וז"ל ישראל שלקח בסוריא שדה מן העובדי כוכבים ומזלות עד שלא הביאה שליש וחזר ומכרה לעובדי כוכבים ומזלות מאחר שהביאה שליש אם חזר ישראל ולקחה פעם שניה הרי זה חייב בתרומות ומעשרות שהרי נתחייבה ביד ישראל ע"כ. פי' משמע מתוך לשונו ז"ל דלא מיירי ברייתא זו אלא בשחזר העובדי כוכבים ומזלות ומכר הקרקע עצמו עם פירותיו המחוברים והיינו דקתני ישראל שלקח שדה וכו' חייבת במעשר שכבר נתחייבה משמע דחיובא אשדה עצמו עם המחובר עמו קאי וס"ל להרב ז"ל דע"כ יש לפרש כן דאי חזר העובדי כוכבים ומזלות ומכר הפירות פשיטא ודאי דבסוריא לעולם פטור ואפי' שכבר נתחייבה ביד ישראל דהא כתב באותו הפרק אבל הקונה פירות מן העובדי כוכבים ומזלות בסוריא בין תלושין בין מחוברין אפילו קודם שבאו לעונת במעשרות אף על פי שמירחן ישראל הואיל ואינו מקרקע שלא פטור. ע"כ

הא קמן להדיא דס"ל דכל הקונה פירות מן העובדי כוכבים בסוריא פטור הואיל ואינו מקרקע שלו ואע"פ שמעיקרא היתה של ישראל הרי כבר מכרה לעובדי כוכבים ומזלות ושדה של עובדי כוכבים ומזלות הוא ולא חייבו בסוריא אלא פירות הבאיםמקרקע שלו וזה הקרקע הרי הוא של העובדי כוכבים ומזלות וכבר יצא מרשות ישראל וכן כתב בפי' המשנה בסוף מעשר ראשון כי סוריא אינו חייב בה במעשר אלא מי שיש לו קרקע אבל מי שקנה פירות מקרקע שאינה שלו אינו חייב במעשר ולרשב"ג אפילו קנה במחובר לקרקע עד שלא באו לעונת המעשרות אינו חייב במעשר בסוריא עד שיקנה הקרקע וכן הלכה: ע"כ: מעתה היאך יתחייב זה הקונה מן העובדי כוכבים ומזלות פירות מפני שכבר נתחייב מקודם שהביא שליש ביד הישראל והרי כבר קנאו העובדי כוכבים ומזלות ויש לעובדי כוכבים ומזלות קנין בסוריא להפקיע מן המעשרות אבל אם חזר ישראל ולקחה פעם שניה הא ודאי דמועיל מה שנתחייב כבר ביד ישראל וכן כתב הרב ז"ל בתשובה חייבת הואיל והביאה שליש ביד ישראל והיא עתה עם הקרקע ביד ישראל. ע"כ. זו היא שיטת הרמב"ם ז"ל אבל רש"י ז"ל והראב"ד ז"ל קא מפרשי לה בשחזר העובדי כוכבים ומזלות ומכר הפירות וכדפרישנא ולדעת הרמב"ם ז"ל אפי' בשמירחה העובדי כוכבים ומזלות מיירי ומדרבנן ודוקא בסוריא הוא דמחלקינן בין נתחייבה ביד ישראל ללא נתחייבה אבל בא"י דאין לעובדי כוכבים ומזלות בה קנין בין נתחייבה ביד ישראל בין לא נתחייבה חייב מדבריהם משום גזירה דבעלי כיסין ומיהו מסתברא דסבירא ליה להראב"ד ז"ל דדוקא כשהיה לישראל שום שייכות בפירות הללו הוא דגזרו רבנן משום בעלי כיסין ואפילו מכרן הישראל לעובדי כוכבים ומזלות קודם שיבואו לעונת המעשרות שרות וגמרן העובדי כוכבים ומזלות איכא למימר דאם אתה פוטרן יבואו הבעלי כיסין שיש להם קרקעות הרבה וחסין על רוב המעשרות ויקנוהו לעובדי כוכבים ומזלות וימרחהו עובדי כוכבים ומזלות ומפקע ליה ממעשר ולא יחלקו בין מכרן ישראל קודם שבאו לעונת המעשרות למכרן אחר שבאו לעונת המעשרות אבל פירות העובדי כוכבים ומזנות שגדלו בקרקע שקנה בא"י אם נגמרה מלאכתן ביד העובדי כוכבים ומזלות ומרחן העובדי כוכבים ומזלות מודה הראב"ד ז"ל דפטור אפילו מדרבנן דלא שייך בזה למגזר דאטו ברשיעו עסקינן אם אנחנו מתירין להם פירות העובדי כוכבים ומזלות שלא היו ברשות ישראל מעולם מי איכא למימר שירשיעו לעשות להקנו' פירותיה' לעובדי כוכבים ומזלות כדי להפטר זו היא סברת הראב"ד ז"ל ולפיכך לא השיגו לרב ז"ל בפ"א מה' תרומות גבי הא דאמר פירות העובדי כוכבים ומזלות בגדלו בקרקע שקנה וכו' והשיגו למטה גבי ישר' שמכר פירותיו לעובדי כוכבים ומזלות קוד' שיבואו וכו' ומה שהשיגו בפי"א מה' מעשר ה"פ הרב ז"ל כתב אבל אם הפקיד חולין מתוקנין אינו צריך להפריש כלום שאפילו החליף העובדי כוכבים ומזלות פטורין כמו שביארנו בה' תרומות דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות פי' ס"ל להרב ז"ל דבכל גונא מירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר לגמרי ואפילו חיובא מדרבנן ליכא ואפילו בישראל שמכר פירותיו לעובדי כוכבים ומזלות אלא אם כן מכרן לאחר שבאו לעונת המעשרות דחייב מדבריהם אף על פי שגמרן העובדי כוכבים ומזלות כיון שנתחייבו ביד ישראל אבל כל שלא ותחייבו ביד ישראל מירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר לגמרי הלכך אם הפקיד חולין מתוקנין אצל הנכרי אפילו יש לו לנכרי פירות שקנאן מישראל קודם שבאו לעונת המעשרות אינו צריך להפריש כלום ואפי' מדרבנן ועל זה השיגו הרא"בד ז"ל דאמאי פטר הרב ז"ל בכל גונא והרי חייבין מדבריה' וכמו שהשיגו בפ"א מה' תרומות וכדכתיבנא אי נמי לדעת הרמב"ם ז"ל רוב פירות העובדי כוכבים ומזלות פטורין לגמרי דאינו חייב מדרבנן אלא כשקנה מהישראל לאחר שבאו לעונת המעשרות והלכך המפקיד חולין מתוקנין אצל העובדי כובבים ומזלות אף על פי שמוחזק לקנות פירות מישראל פירות אלו פטורין לגמרי דרוב פירותיו הממורחין הם פטורין והמיעוט שחייב אינו אלא מדבריה' וגם לא חשידי ישראל למכור לעובדי כוכבים ומזלות פירות שהגיעו לעונת המעשרות מפני שהפקיען ממצותיה וכן כתב הרב בעל החידושי' של מסכת קירושין דאסור למכור טבלין ממורחין לעובדי כוכבים ומזלות משום תרומה ומעשר המעורבין בהן וכדכתיבנא לעיל אבל הראב"ד ז"ל סובר דרוב פירותיו הם חייבי' מדרבנן ואפילו ישראל המוכר פירותיו לעובדי כוכבים ומזלות קודם שיגיעו לעונת המעשרות חייב והלכך כיון דחזקתו להחליף ועשוי לקנות פירות מישראל חייבין מדרבנן

עוד גרסינן בירושלמי רבי שמעון אומר דמאי רבי אחא ורבי חייא בר בון בשם רבי יוסי בר חנינא לא אמר ר"ש אלא עד כדי קופתו הפקיד אצלו שתים אחת דמאי ואחת ודאי בקיימות אבל אם נאכלה הראשונה השניה דמאי נטלו ממנו מאה בני אדם מאה סאין בבת אחת כל א' וא' מתקן דמאי נתנום לאדם אחד כבר נראו להיות דמאי נטל ממנו אדם אחר כמה סאין בבת אחת הראשונה דמאי והשאר ודאי נתנם למאה בני אדם כבר נראו להיות ודאי והתני רבי שמעון בשם רבי טרפון אומר עשו פירות ישראל זה לפירות עובדי כוכבים ומזלות זה דמאי עוד היא לא אמר רבי שמעון אלא עד כדי קופתו תני אמר ר' יהושע בן קבסאי כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה והזה הטהור על הטמא טהור אחד מזה על טמא אחד עד שלמדתיה מאוצרה שליבנה דתני וחכמים אומרים אפילו כולו עיר עובדי כוכבים ומזלות וישראל א' מטיל לתוכו דמאי הדא אמרה שעשור אחד מזה על כמה טמאים דתנן אצל העובדי כוכבים ומזלות כפירותיו אמר רבי אלעזר חכמים שהן בשיטת רבי מאיר רבי יוחנן אמר חכמים ממש בעון קומיה מה טעם אמר לון כד תסאבון אנא אמר לכון מה הוה מימר לון כמ"ד מאיליהן קיבלו עליהו את המעשרות רבי שמואל בר אבא בעי ניחא לטהרות לא אמר לון מפני גדר טהרות לקדשים לא אמר מפני גדר קדשים למעשרות לא אמר לון מפני גדר מעשרות ואלו אמר לו מה הוה מימר לון גבי מעשרות כמ"ד מאיליהן קבלו עליהן את המעשרותירבי ירמיה ר' חייא בר ווא בשם רבי יוחנן מודה ר"ש שהוא מפריש מעשרותיו מהלכה הא ר"ש אמר מפריש ורבנן אמרי מפריש מה ביניהון ר"ש אומר מפריש ונוטל דמים מן השבט ורבנן אמרי מפריש ואינו נוטל דמים מן השבט ואפילו בתרומת ח"ל אינה אילו תרומת ח"ל שמא אינו מפרישה ונוטל דמים מן השבט דילמא על עיקר טבלו של עובדי כוכבים ומזלות אית אמרת בגין דתני רבי יהודה ור"ש אומרים יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י לפוטרו מן המעשרות עליה רבי ירמיה רבי חייא בר ווא בשם רבי