רבי בצלאל אשכנזי יט

דאין צריך להפריש אלא מדרבנן בעלמא כיון דרוב ישראל מעשרין ואינו אלא חששא בעלמא קמ"ל דצריך להפריש מן התודה דודאי החליפן בכיוצא בהן וכדפרשינן ואין לפרש דרבי אלעזר קאי על המפקיד חולין מתוקנין אצל העובדי כוכבים ומזלות וכמו שפי' בפי' המשנה ואתא לחדותי דחייב להפריש אפילו לת"ק מדרבנן דהא ודאי ליתא דאם כן מאי פריך. אביי טעמא דמספקא לן או חלפינהו וכו' והאמר רבי שמואל וכו' והוצרך רב דימי לאהדורי דילמא כאן בתרומה גדולה וכו' הוה ליה לשנויי דרבי אלעזר מדרבנן קאמר ורבי שמואל אמר רבי חנינא מיירי בדאורייתא אלא ודאי רבי אלעזר אמפקיד חולין שלא נגמרה מלאכתן ונגמרו ביד ישראל אחר שלקח הפקדון קאי וכדפרישנא והכי נמי מיירי רבי שמואל והשתא ניחא הא דקאמר הא ודאי חלפינהו דכ"ע בעי למיתבינהו לכהן ולא תיקשי מדר"ש אדר"ש דאמר בפ' ישמעאל מירוח העובדי כוכבי' ומזלות פוטר דהכא בשמירחן ישראל מיירי והתוספות ז"ל תירצו בזה דמ"מ חייב משום גזירת בעלי כיסין וליתא וכדכתיבנא. ור"ש סבר דמאי פי' אי במפקיד פירות מתוקנין אצל העובדי כוכבים ומזלות אף על גב דאין חזקתו להחליף בשלו אבל בשל אחרים לא קפיד ואפשר דבשל ישראל אחר החליף והיינו עם הארץ ולכך הוי דמאי ואין צריך להפריש תרומה גדולה כדין דמאי דעלמא ולהכי נקט לשון דמאי ואי במפקיד פירות קודם שנגמרו איירי חיישינן שמא החליפן בשל ישראל אחר ואין דרך לתרום קודם שתגמר מלאכתן ולכך חייש ר"ש בזו להפריש אפי' תרומה גדולה ולא דמי לשאר דמאי דעלמא ומיהו ליתנן לכהן לא צריך אפי' בתרומה אבל לת"ק כיון דמוחזק להחליף בשלו בדין הוא דליתבינהו לכהן אלא משו' דאמ' ליה קא אתינא מכח גברא דלא מנית אשתעית דינא בהדיה להכי המעש' ראשון הוא שלו וכמו שכתב הרב ז"ל בפ"א מהלכות תרומו' ודוקא במעש' סגי האי לפי שאין באכילת מעש' איסו' כמו שיש בתרומת שמעש' ראשון אף על פי שהוא חלק הלוים אינו אסו' לזרים אלא חולין הוא אבל בתרומ' ותרומת מעשר דחמירי לא סגי האי טעמא ומיהו בתרומת מעש' גזר הכתוב ואמ' כי תקחו מאת בני ישראל טבלים שאתה לוקח וכו' וכדאיתא בגמרא והכין דייק לשון הרב ז"ל בפ"א מה' תרומו' והשתא ניחא מאי דקשיא להו בתוספות עלה הא דאמרינן מנין ללוקח טבלין ממורחין וכו' שנאמר ואל הלויים תדבר וגו' כי תקחו מאת בני ישראל וגו' דלמה לי קרא תיפוק לי משום סברא דלעיל דא"ל מכח גברא וכו' אתינא וכו' ותירץ ר"י דמיירי כגון שעישר העובדי כוכבים ומזלות פירותיו ונתן המעשר ללוי ועתה הוא טבול לתרומת מעשר וה"פ מנין ללוי שלוקח טבלים ממורחים מן העובדי כוכבים ומזלות שהפריש העובדי כוכבים ומזלות המעש' ונתנו ללוי מנין שהוא פטור ואותו מעש' הוא מעש' מן התורה משום דאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות ואפי' למ"ד מירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר שמא מן התורה הוא אם עישרו בשבלין ואתא רבי שמואל למימר שאם לקח הלוי מן העובדי כוכבים ומזלות טבלים בשבלי' אם מירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר או ממורחים אם אינו פוטר שהוא פטור מתרומת מעשר משוסדאמר לו לוי לכהן מכח גברא קאתינא וכו' ואף על גב דלקוח פטור מתרומת מעשר מן התורה אי לאו האי טעמא דקא אתינא מכח גברא וכו' היה צריך ליתנה לכהן מדרבנן אך מכל מקום צריך להפריש מאחר שהוא מחוייב מדרבנן ע"כ וכל זה הוא דוחק והרב ז"ל תירצה יפה לעומת כל מבין בלשונו הזך והישר וכדכתיבנא

וגרסינן בירושלמי עלה דהא מתני' דפ"ג דדמאי הכא את אמ' לטחון עובדי כוכבים ומזלות דמאי והכא את אמ' אצל העובדי כוכבים ומזלות כפירותיו כאן קופות בקופות וכאן פירות בפירות רבי חנינא בעא קומי רבי מני מה כפירותיו ממש ופוטר טבל ברור במקום אחר א"ל ולכל דברי ולא על יאות הוה ר' חנינא מתריס לקבליה. ע"כ. פי' הר"ש ז"ל בפי' המשנה דרישא איירי פירות בפירות דמודו רבנן שהם דמאי ולא כפירותיו ודאי דבשנותן אצלו צבור חטים ירא להחליפם פן יטעה באומד וירגיש ישראל וסיפא פלוגתא דר"ש ורבנן קופה בקופות כדמוכח בירושלמי לקמן דקאמ' לא אמר רבי שמעון אלא עד כדי קופתו וכו'. ע"כ. אבל הראב"ד ז"ל בהשגותיו הביא קצת מזה הירושלמי ל א"א בגמרא מקשה הכא את אמר דמאי והכא את אמר ודאי כאן קופה בקופות כאן פירות בפירות קופה בקופות דמאי מתיירא שמא לא יכוין במילואה ע"כ פי' קשיא ליה כיון שהחילוק שבין רישא לסיפא היינו כשהם קופה בקופות לבין שהם פירות בפירות אמאי לא חילק הרב ז"ל בהכי כלל גם צריך לדייק בלשון הר"א אמאי שינה לשון הירושלמי דכתב והכא את אמר ודאי ומה שפיר' הרב בעל כסף משנה בזה לא נהירא דמכל מקום למאי דפריש הרב ז"ל כפירותיו כפירות העובדי כוכבים ומזלות ואינם מחוייבים כלום צריך ליישב הבעיא של רבי חנינא ובמאי דפרישנא ניחא דלרבי אלעזר דאמר להפריש כ"ע לא פליגי וכו' קאי אהיכא שהפקיד אצלו פירו' מעושרין עד שלא נגמרה מלאכתן ונגמרו ביד הישראל לאחר שלקח הפקדון וס"ל לת"ק שפירות אלו דינן כלוקח פירות שלא נגמרה מלאכתן מן העובדי כוכבים ומזלות דודאי החליפן בפירות שלא נגמרו וקשיא ליה לירושלמי דת"ק פליג מדידיה אדידיה דברישא קתני לטחון עובדי כוכבים ומזלות הרי הן דמאי ובסיפא קתני אצל העובדי כוכבים ומזלות כפירותיו פי' ואי הפקיד אצלו פירו' מעושרין שלא נגמרה צריך להפריש ודאי כאלו לקח מן העובדי כוכבים ומזלות פירות שלא נגמרה מלאכתן ומשני כאן קופות בקופות וכו' פי' רישא דקתני הרי הן דמאי מיירי בטחון דשכיחי גביה קופות של חטין של אחרי' שאין מביאין לטחון אלא בקופו' כדי להוליך בהם שוב הקמח והטוחן מניחן כך בקופותיהן אבל פירותיו של עצמו אינם מונחים בקופות הלכך חיישינן שמא החליפן בשל אחרים קופה בקופות דרוב הקופות שוים הם ובנקל יכול להחליף אבל מתיירא הוא להחליף בשלו דאינם בקופה שמא לא יכוין במילואה אבל סיפא דאיירי במפקיד לא שכיחי גביה קופות של אחרים ואפי' אם אחרים מפקידים אצלו מכל מקום כל המפקיד פירות אצל אחר אינו מפקיד בקופתו שלא יהא נוח לינטל אלא מולד ומטיל לארץ וגם של העובדי כוכבים ומזלות הם מוטלין בארץ והרי הם פירות בפירו' וכיון שהוא חשוד להחליף בודאי בשלו החליף ולא בשל זולתו ולכך הם כפירותי' ור"ש חולק ואומ' דאפש' דהחליפם בשל ישראל ולכך הם דמאי. רבי חנינא בעא וכו'. ה"ג בפ' אין מעמידין בירושלמי כתיבת יד תמן תנינן אצל עובדי כוכבים ומזלות כפירותיו ר"ש אומר דמאי ר' חנניא בעא קומי רבי חנינא מה כפירותיו ממש ופוטר טבל ברור ממקום אחר א"ל ולכל דבר ולא יאות רבי חנניה מתריס לקבליה ע"כ. והכ"פ הא כתיבנא דמיירי במפקיד אצל העובדי כוכבים ומזלות פירות שעדיין לא נגמרה מלאכתן דצריך להפריש בודאי ובעי רבי חנניה אי נדון כפירותיו ממש בין לקולא בין לחומרא ויכול להפריש מזה על טבל ברור ופוטרו וליכא למיחש למפריש מן הפיטור על החיוב דודאי י אחלפינהו או דילמא לא אמרינן כפירותיו אלא להחמיר לחייבו בתרומה גדולה ולא דיינינן ביה דין דמאי דפטור מתרומה גדולה אבל אינו פוער בו טבל אחר והשיב לו רבי חנינא דלכל דבר נידון בטבל גמור דודאי אחלפינהו ולא יאות פי' איברא דלכל דבר נידון כטבל ומיהו לא יאות אינו נכון לעשות כן דמכל מקום ראוי לחוש שמא לא החליפן. רבי חנניה מתריס גרסי' דהיינו השואל התריס נגד המשיב לפי שלא השיב לו תשובה ברורה דנראה כמשיב דבר והפכו כנ"ל ור"ש שיריליו ז"ל גריס כדכתיבנא לעיל ופריש רבי חנינא בעי וכו' דיכול להפריש אליבא דת"ק מזה על טבל ברור ופוטרו וכו' אמ"ל ולכל דברי כך תפרש דסבר ת"ק דודאי מחליף ולכל מה שיש לומר בה בדין ודאי טבל כך תפרש דודאי כפירותיו ממש קאמר בין לקולא בין לחומרא ולא על יאות הוה רבי חנינא מתריס לקבליה גמרא קאמר לה בתמיה כלומר ולא בטעם גדול ובדין היה לו לרבי חנינא לילחם כנגד ר' מני שלא ירצה לקבל דניחוש דאתי לאפרושי מן הפטור על החיוב. מתריס נלחם כדאמרינן בסוף יבמות מעשה באושעיא ברבי שהתריס כנגד שמונים וחמשה זקנים. ע"כ. ולא נהירא והגירסא והפי' דכתיבנא הוא יותר נכון ומדברי המשיב דקאמר ולכל דבר ולא יאות אפשר דלמד הרב ז"ל מאי דכתב בפ' הנז' ואם היו פירות שהפקיד טבלים ונגמרה מלאכתן חייב להפריש שמא לא החליף העובדי כוכבים ומזלות ולפיכך יראה לי שהמעשרות שיפריש ספק ע"כ. פי' מה שכתב ולפיכך יראה לי וכו' לא קאי אחלוקה זו לבד דבהא פשיטא ודאי שהמעשרות הם ספק אלא אקמייתא נמי קאמר דהיכא דהפקיד אצלו פירות שעדיין לא נגמרה מלאכתן ונגמרו ביד ישראל אחר שלקח הפקדון דאפילו דאמרינן מפריש מעשרותיו וכו ומשמע מלישנא דגמרא דסוף פ"ק דבכורות דדינן כטבל ודאי וכדכתיב' מכל מקום כיון דחזינן בהמפקיד טבלים ונגמרה מלאכתן דחייב להפריש שמא לא החליף אלמא דלאו בודאי מחליף לגמרי המעשרות שיפריש הם בספק ואינו פוטר בו טבל ברור ולפי דהשואל התריס נגד המשיב וגם לא ברירא פי' הירושלמי כולי האי לכך קאמר הרב ז"ל יראה לי וכו'

ומכל מקום דברי הרב ז"ל ופסקו עלו כהוגן בהאי שמעתא דבכורות וניחא לדידיה כמה קושיי דקשים להו לתוספות ז"ל ועל מה שכתב הרב ז"ל בסוף הפרק אבל אם הפקיד חולין מתוקנין אינו צריך להפריש כלום שאפי' החליף העובדי כוכבים ומזלות פטורין כמו שביארנו בה' תרומות דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות

כתב עליו הראב"ד ז"ל וז"ל: א"א חייבין מדרבנן ופי' הרב בעל כסף משנה ז"ל דטעמו משום גזרה דבעלי כיסין ואיכא למידק אמאי לא השיגו לעיל בעיקר מקומו בפ"א מהלכות תרומו' שכתב הרב ז"ל וז"ל פירות העובדי כוכבים ומזלות שגדלו בקרקע שקנה בא"י אם נגמרה מלאכתן ביד העובדי כוכבים ומזלו' ומירחן העובדי כוכבים ומזלות פטורין מכלום שנאמר דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות וכו' ומה שכתב בפ' י"א מה' מעשר כמו שביארנו בה' תרומות וכו' היינו הבא ומה שכתב בעל הקונטריס דאפשר הרמב"ם ז"ל פטור מן התורה קאמר וחייב מדרבנן והראב"ד ז"ל אינו אלא מפרש דבריו זהו מכלל שבו שבושיו ואין להטריח הקולמוס להשיב על כיוצא בדברים אלו

ומכל מקום ראוי לדייק אמאי נטר הראב"ד ז"ל מלהשיגו עד סוף פי"א מה' מעשר ולא השיגו במקור בפ"א מהל' תרומות גם לא השיגו בפ"ד מהל' תרומו' במה שפיר' בגזירה דבעלי כיסין כי זהו שורש הפיטור דפטר הרב ז"ל הלוקח מן העובדי כוכבים ומזלות כי כפי הפירוש שיתפרש ההיא דבעלי כיסין כן ישתנה הדין וכדכתיבנא וכדבעינן למכתב עוד בס"ד: ומיהו השיגו בפ"א מה' תרומות על מה שכתב הרב ז"ל ישראל שמכר פירותיו לעובדי כוכבים ומזלות קודם שיבואו לעונת המעשרות וגמרן העובדי כוכבים ומזלות פטורין מן התרומה ומן המעשרות. וז"ל א"א לא ידעתי זה הגמר מהו אם ר"ל גמר הבישול ומשום בישול או גמר המירוח ומשום מירוח קאמר אכתי אמאי פטור לגמרי והא אמרינן לעיל דאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י להפקיע מיד מעשר ויהא חייב מדבריהם ולא מיתוקמא מילתיה אלא בסוריא ע"כ. ותמה עליו בעל כפתר ופרח דהיאך הקשה לר"מ ז"ל מאמרו לעיל דאין קנין דלפי פירושו אין קשה עליו כלל ועוד שהרב ז"ל לא בא הנה מטעם קנין וכדלקמן. ע"כ ואני אפרש השגת הרא"בד ז"ל מריה דגמרא ולא דחינן מילתיה בגילא דחיטתא: