רבי בצלאל אשכנזי יח

כוכבים ומזלות ואתיא מילתא דרבי שמואל בר נתן כפשטה משום עיקר בדין דס"ל דאם מירחו העובדי כוכבים ומזלות פטור ומדלא אשכח לה פתרי במרחינהו עובדי כוכבים ומזלות כלל ונדחק לאוקומה במירחינהו ישראל אף על גב דלא אתי הפיר לישנא דשמואל בן נתן דאמר הלוקח טבלים ממורחים מן העובדי כוכבים ומזלות אלמא פשיטא ליה לגמרא דכל דדיגנו עובדי כוכבים ומזנות אפי' בתבואה של ישראל מדאוריית' פטור לגמרי וכמו שכתב ברב בעל החידושים של מסכת קדושין בחידושיו וכדכתיבנא חנא דס"ל להרמב"ם ז"ל דאיברא דבדיגון תליא מילתא ואדיגון קפיד רחמנא מיהו אם הביתה שליש ביד ישראל חייב מדרבנן דכיון דחל עליה חיובא אינו יוצא תבואה זו מחיובה לגמרי וכדבעינן למכתב בס"ד

מעשרן דאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בח"י וכו' קשיא להו לתוספות ז"ל דאפילו יש קנין חייב לעשרן מדרבנן כדמוכח בהקומץ רבה בשמעתא דר"ש שזורי גבי לך קנה מן העובדי כוכבים ומזלות ועשר עליו וכ"ת שרוצה למצוא חיוב דאורייתא לרבותא דאפ"ה הם שנו אף על גב דחייב לעשר דאורייתא והא ממה נפשך לקוח פטור מדאורייתא כדמוכח בפ' הפועלי' מיהו לפר"ת ניחא דמפרש דהיינו דוקא לוקח אחר מירוח אבל לוקח קודם מירוח ומירחו חייב. ע"כ. ואיברא שדעת

הרמב"ם ז"ל כר"ת ז"ל שכתב בפ"ב מה' מעשר וז"ל וכן הלוקח פטור מן התורה שנאמר תבואת זרעך וחייב מדבריה' בד"א בשלקחן אחר שנגמרו מלאכתן ביד מוכר אבל אם נגמרו ביד לוקח חייב לעשר תן התורה ע"כ. ואמטו להכי כתב נמי בפ"א מה' תרומה וחם לקחן ישראל אחר שנתלשו קודם שתגמר מלאכתן וגמרן ישראל וכו' ע"כ דאי לאחר שנגמרה מלאכתן אפילו מירחן יסראל אינו חייב מן התורה ואפילו בלוקח מישראל

מיהו לפי מאי דפריש הרבז"ל באין קנין ויש קנין עיקר קושיא ליתא דלדידיה ז"ל תרי קנינין הוו ויש קנין אין קנין דשמעתא דר"ש שזורי מיירי בקנין פירות ויש קנין אין קנין דשמעתא דהשולח היינו קנין הגוף ודשמעתין נמי כיון דמיירי בלוקח פירות תלושין מן העובדי כוכבים ומזנות עד שלא נגמרה מלאכתן ביד עובדי כוכבים ומזלות היינו נמי קנין הגוף מעתה בע"כ צריכינן למימר דקסבר אין קנין דאי קסבר יש קנין דהיינו דגוף הקרקע נפקעה קרושתו על ידי העובדי כוכבים ומזלות ואם חזר ישראל ולקחה ממנו הויא ליה ככיבוש יחיד וכדכתיבנא לעיל אין כאן צד חיוב כלל משום דהוה ליה כקונה פירות בסוריא דמשום דהויא כיבוש יחיד קי"ל דבכל גוונא ואף על פי שמירחן ישראל פטור לגמרי וכמו שכתוב הרב ז"ל בפ"א מה' תרומה לכך הוצרך גמר' למימר דס"ל אין קנין ולא הופקעה מן המצות אלא הרי היא בקדושתה וישראל הלוקחה ממנו אינו ככיבוש יחיד אלא מפריש הכל מן התורה

תנן התם המפקיד פירותיו אצל הכותי וכו' אצל העובדי כוכבים ומזלות כפירותיו פי' רש"י ז"ל כפירותיו של עובדי כוכבים ומזלות דודאי חלפינהו וצריך להפריש מהן מעשר וכגון דמרחינהו לפירות דעובדי כוכבים ומזלות ישר' מרשות עובדי כוכבים ומזלות ולענין שביעית מתבערין בשביעית כן כתוב בפי' רש"י ז"ל עתיקי ודוקני וכן הביא לשונו בעל כפתור ופרח ז"ל וכן כתבו בתוספות שאינם בדפוס וז"ל אצל עובדי כוכבים ומזלות כפירותיו פ"ה וכגון דמרחינהו לפירות דעובדי כוכבים ומזלות ישראל מרשות עובדי כוכבים ומזלות ועדיין איתנהו לההוא פירות ממורחים ביד העובדי כוכבים ומזלות כשהפקיד זה הישראל פירותיו משל שדותיו אצלו ולכך פי' כן דאם לא כן לא יצטרך לעשר אף אם החליפם דדיגון עובדי כוכבים ומזלות פוטר ומיהו קשה לר"י דמניין לנו שהחליפם באות' ולמה יש לנו לומר כך כמו כן הוא יכול לומ' שהחליפ' בפירותיו שנא מירחם ישראל לכן נראה לי דאי ס"ל להני תנאי דדיגון העובדי כוכבים ומזלות אינו פוטר אם כן אם החליפם באותם שמירח' העוברי כוכבים ומזלות חייב מן התורה ודאי ולר"ש דאמר דמאי אית ליה בפ' רבי ישמעאל דמירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר ואם כן צריך לומ' דמדרבנן בעי אפרושי דמן התורה דיגון עובדי כוכבים ומזלות פטור וכי נמי חלפינהו ודאי לא מתחייב. ע"כ. ולפי' ר"י קשיא הא דרב פפא ורבינא דפ' רבי ישמעאל ויש ליישב פירוש רש"י ז"ל דמיירי כגון שאין לעובדי כוכבים ומזלות אלא אותם הפירות דמרחינהו הישראל והכין דייק לישניה ז"ל. עוד כתבו בתוספות שאינם בדפוס ר"ש אומר דמאי אומר ר"י דהך דמאי אינו לשאר דמאי דעלמא דלא בעי להפריש תרומה והכא צריך להפריש תרומה גדולה ולא קאמר אלא דיש לו תורת דמאי דאין צריך ניתן לכהן כמו בתרומת דמאי דהמוציא מחבירו עליו הראיה ע"כ וגם רש"י ז"ל הוקשה לו לשון דמאי עיין בפירושיו: ועתה אפרש שיטת הרמב"ם ז"ל בשמועה זו דניחא כל הני קושיי: ודע דהרב ז"ל בפי' המשנה בפ"ג דמסכת דמאי פי' הך פלוגת' דת"ק ור"ש בגוונא אחריתי וז"ל מה שאמר בחזקתן למעשרות ולשביעית ר"ל שאין נו לחשוד אותו שהחליף אותם אלא הם כאשר היו בתחלה ואם מוליכן לטחון עובדי כוכבים ומזלות הם דמאי וזה לפי שהטוחן מקבצי' אליו קופות של חטים אפשר שהחליפם בפי' ישראל אחר שהם מחוייב ת במעשרות וע"כ יהיו דמאי וכשיפקיד פירות אצל העובדי כוכבי' ומזלות נאמר שהחליפם בשנו וע"כ הם כפירותיו ר"ל כפירות העובדי כוכבי' ומזלות ואינם מחוייבי' כלום ור"ש אומ' אולי ישראל אחר הפקיד ג"כ אצלו והחליפם בהם ולפיכך הם ג"כ דמאי ואין הלכה כר"ש: ע"כ. והשתא ניחא דלא קשיא כלל לרב פפא ולרבינא דפ' רבי ישמעאל כלל ולא תיקשי מדר"ש אדר"ש כלל

וכפי פירושו במשנה כתב בחבורו בפי"א מה' מעשר וז"ל המוליך חטיו לטוחן עם הארץ הרי הן בחזקתן שאינו חשוד להחליף הוליכן לטוחן עובדי כוכבים ומזלות הרי הם דמאי שמא החליף בחטים של עם הארץ ע"כ: והשיג עליו הראב"ד ז"ל וז"ל א"א ואם מפני הספק הזה הלא הוא ספק ספיקא. אלא שמא החליפם משלו ומירוח העובדי כוכבי' ומזלות חייב מדרבנן ע"כ. פי' דוקא בקונה מישראל ומירח העובדי כוכבי' ומזלות חייב אבל אם מעולם היו של עובדי כוכבי' ומזלות ומירחן העובדי כוכבים ומזלות אפילו להראב"ד ז"ל פטור וכדבעי' למכתב בס"ד וה"ק שמא החליפם משלו בשל חטין שקנה מישראל דאפילו מירחן בוא חייב מדרבנן משום גזירת בעלי כיסין ומ"מ עיקר השגתו ליתא כלל דאין כאן אלא ספק אחד דכבר אמרו דפירות עם כארץ צריכי לעשר ואפילו דקי"ל רוב עמי כארץ מעשרין הן אמרו ז"ל דצריכין לעשר מעתה אין כאן אלא ספק אחד שמא חילפן שמא לא חילפן. שוב מצאתי להר"ש שיריליו ז"ל בפירושו לירושלמי מסדר זרעים שכתב וז"ל יפה כתב ומה שהשיג הראב"ד ז"ל אינו כלום דהא תנן לקמן מעשר את שהוא נותן לה וכו' מפני שחשודה מחלפת ולדידיה ממאי נימא ספק מחלפא ספק אינה מחלפה ואת"ל מחלפא שמא מעושר נותנת לו אלא מאי אית לך למימר דאלמוה רבנן לתקנתייהו וחשיבא כחד ספק הכא נמי חד ספק הוא. ע"כ. ועיין במרדכי בפ' החולץ דמייתי כמה דוכתי ספק ספיקא והוי להחמיר: ומכל מקום שמעתין קשיא עליה טובא דלפירושו ז"ל לדעת ת"ק הם כפירותיו של עובדי כוכבי' ומזלות ואינם מחוייבים כלום ולר"ש הרי הם כדמאי ואלו בשמעתין אמרינן בהדיא ת"ק סבר ודאי חלפינהו ובעי מיתננהו לכהן ור"ש סבר דמאי ונראה דהרב ז"ל תירצה יפה בחיבורו הנורא שכתב בפי"א מהל' מעשר וז"ל המפקיד יד פירותיו הצל העובדי כוכבים ומזנות הרי הם כפירותיו של עובדי כוכבים ומזלות שחזקתו להחליף הפקדון והיאך דינם אם היו פירות שעדיין לא נגמרה מלאכתן ונגמרו ביד ישראל אחר שלקח הפקדון מפריש מעשרותיו כמו שביארנו ואם היו פירות שהפקיד טבלים ונגמרה מלאכתן חייב להפריש שמא לא החליף העובדי כוכבים ומזלות ולפיכך יראה לי שהמעשרות שיפריש ספק אבל אם הפקיד חולין מתוקנין אינו צריך להפריש כלום שאפי' העובדי כוכבים ומזלות פטורין כמו שביארנו בה' תרומות דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות. ע"כ וה"פ דשמעתין אמר רבי אלעזר להפריש כ"ע ל"פ וכו' הא ודאי דלא קאי רבי אלעזר אמפקיד פירות גמורין מתוקנין אצל העובדי כוכבים ומזלות דלת"ק פטורין ולר"ש דמאי וכמו שפי' בפי' המשנה דא"כ פשיטא דאין צריך להפריש כלל וכדפריך גמרא בפשיטות אילימא דמרחינהו עובדי כוכבים ומזלות דגנך אמר רחמנא וכו' אלא ס"ל לרבי אלעזר דלאו בכה"ג בלחוד פליגי דא"כ אין בין המפקיד אצל עם הארץ להמפקיד אצל העובדי כוכבים ומזלות כלום לענין דינא לת"ק דבתרוייהו הם פטורי' וגם ל' כפירותיו לא דייק שפיר ולא הוה ליה למתני אלא פטורין לכך ס"ל לרבי אלעזר דנפקותא אחרינא איכא בינייהו והוא אם הפקיד אצל העובדי כוכבים ומזלות פירות שלא נגמרה מלאכת והקדים הישראל והוציא מהן המעשרות ולאחר שלקח הפקדון מיד העובדי כוכבים ומזלות נגמרה מלאכתן לת"ק דס"ל שחזקתו להחליף הפקדון דינין של פירות אלו כפירותיו של עובדי כוכבים ומזלות ממש ונחזי אנן פירות אלו כאלו היו פרות של עובדי כוכבים ומזלות והדין שיהיה בהם אלו היו פירות של עובדי כוכבים ומזלות יהיה גם כן עכשיו בפירות אלו וכבר כתב הרב ז"ל בפ"א מה' תרומת דאם לקחן ישראל אחר שנתלשו קודם שתגמר מלאכתן וגמרן ישראל חייבין בכל מן התורה הלכך הכי נמי המפקיד פירות כאלו דינן כלוקח מהם פירות כאלו דכיון שחזקתו להחליף הפקדון משעה שהופקר בידו כשלו דמיא וכלוקחו ממנו ור"ש סבר דאין חזקתו להחליף בשלו חלא מחזקתו להחליף בשל אחרים ושמא ישראל אחר הפקיד גם כן אצלו והחליפם בהם ולפיכך הם דמאי

נמצא דת"ק אתא להקל ולהחמיר וגם ר"ש אתא להקל ולהחמיר היכא דהפקיד אצל העובדי כוכבים ומזלות פירות גמורין מתוקנין ת"ק להקל שהם פטורים לגמרי ור"ש להחמיר שהם דמאי ואם הפקיד אצלו פירות שלא נגמרו והקדי' לתקנן ונגמרו ביד הישראל לאחר שלקח הפקדון בזו ת"ק להחמיר ור"ש להקל וזהו שחידש ר' אלעזר וקאמר להפריש כ"ע לא פליגי וכו' לא תימא דהיכ' דהפקיד אצל העובדי כוכבים ומזלות פירות שלא נגמרו ונתקנו דאין צריך להפריש לת"ק משום דהוה ליה ספק ספקא שמא החליף שמא לא החליף ואת"ל החליף שמא לא החליף מלא בפירות שנגמרו בידו דאין צריך להפריש אלא מאחר דהוא מוחזק להחליף הפקדון משעה שהופקד הפקדון בידו כשלו דמיא וכלוקחו ממנו דמיא ולא מחזקינן שם תבואה אחרת אלא בתבואה זו מחזקינן שזו היא של עובדי כוכבים אי נמי לא מרע נפשיה להחליף במידי דמנכר ופירות שלא נגמרו מעובדי כוכבי' והלכך לא יחליף אלא בדכותייהו דהיינו בפירו' שלא גמרו ודע שיש גמר ויש גמרו של גמר הגמר היינו הדישה והזרייה וגמרו של גמר הינו הייפוי שלפני הכרי של התבואה ברחת בסוף כל דבר כדרך שעושין כשגומרין כל מעשיה וכמו שכתב הרב ז"ל בפ"ג מה' מעשר ובין קודם מירוח לאחר מירוח לא מינכר אבל בין קודם גמר לאחר הגמר מינכר והא כתיבנא לעיל דיש הפרש בין לאחר גמר לאחר מירוח

נמצא דרבי אלעזר דקאמר להפריש כ"ע לא פליגי אתא לחדותי מילתא בסברת ת"ק דאינו בדברי ר"ש פשיטא דצריך להפריש דהא דמאי קאמר ורש"י ז"ל פירש להפריש כ"ע לא פליגי דאפילו לר"ש דאמר ספק מספקא לא אכיל טבלין שבמיתה הן ובעי אפרושי הכל דדמו לדמאי דעם הארץ דמפריש. ע"כ וקשה פשיטא ודאי דלר"ש בעי אפרושי דהא דמאי קאמר ולשיטת

הרמב"ם ז"ל ניחא וכדכתיבנא דאתא לחדותי דלת"ק בעי להפריש דלא תימא שמא החליפן בפירות שמירחן העובדי כוכבים ומזלות או בפירות של ישראל שעשרן אף על גב דלא נגמרה מלאכתן או