רבי בצלאל אשכנזי טז

העובדי כוכבי' ומזלות פוטר אפילו מדרבנן ולא הביאו ראיה לדבריהם ושמא סמכו אהא דפריך בבכורות דיגונך אמר רחמנא ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות ולא בעי למימר מדרבנן גזרה משום בעלי כיסין וכן רב פפא ורבינא דמנחות דאותבי לרבא מברייתו' דפטרי גלגול עובדי כוכבים ומזלות ומחייבי מירוח עובדי כוכבי' ומזלות ולא בעי למימר מדרבנן כדמשני להו רבא ואם על זה סמכו הרבה טעו ושרי להו מריה שהכשילו בני אדם בהוראה של טעות דהא אפי' ר"ש דאית ליה תרתי לפטור דקסבר יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות כדתניא בברייתא בירוש' וס"ל נמי דמירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר כדאמרינן במנחות ואפ"ה אית ליה המפקיד אצל העובדי כוכבים ומזלות דמאי ואי ודאי חלפינהו חייב משום ודאי ובממורחים מיירי כדמוכח' רישא דהוליך חטים לטחון לעי' פ"ג והא דפריך דמרחינהו מאן ניחא כדפרישנ' וכן ההיא דרב פפא ורבינא ניחא כדפרישית לעיל פ"ג. ע"כ ואני אומר דאיברא דכן נמצא בפי' המשנה לר"ש בספר קלף ישן והספר הוא שלי והיה שאול אצל בעל הקונטריס ומיהו מה שכתב שבעלי הדפוס דלגו אותו הני פטטיא לאו דאורייתא אינון וקושטא דמילתא הוא כי זהו מהדורא קמא של הרב ז"ל ויש בידי מהדורא בתרא שלו מכתיבת יד ישן על הקלף ולא נמצא זה הלשון אלמא דהדר ביה הרב ז"ל מלקרות תגר על המתירין ותדע דאיהו ז"ל גופיה מספקא ליה כדכתיבנא לעיל ומסתברא דקריאת התגר היה קודם הספק וזהו פשוט וכיון דכן לא שבקינן פשיטותיה של גדול המחברים ז"ל ודעימיה משום ספיקיה דאינך וכ"ש שהסוגיות מורות באצבע כדעת גדול המחברים ז"ל וכדכתיבנא וכדבעינן למכתב עוד בס"ד

ודע דההיא דבעלי כיסין לא קשיא להרמב"ם ז"ל ולא מידי כי הוא ז"ל מפרש לה בענין אחר וז"ל בפ"ד מה' תרומות העובדי כוכבים ומזלות שהפריש תרומה משלו דין תורה שאינו תרומה לפי שאין חייבין ומדבריהם גזרו שתהיה תרומתו תרומה משום בעלי כיסים שלא יהיה זה הממון של ישראל ויתלה אותו בעובדי כוכבי' ומזלות כדי לפוטרו ובודקין את העובדי כוכבים ומזלות שהפרש תרומה אם אמר בדעת ישראל הפרשתיה תנתן לכהן ואם לאו טעונה גני זה וכו' ע"כ

גם בהלכות בכורים פ"ו וכתב וז"ל עובדי כוכבים ומזלות שהפריש חלה אפילו בא"י אינה חלה אלא מודיעין אותו שאינו צריך ותאכל לזר ולמה לא חששנו לה שמא עיסה של ישראל היא ותלה אותה ביד עובדי כוכבים ומזלות כדי לפוטרה שאם ירצה ישראל יפטור עצמו ויעשה עיסתו פחות משיעור חלה ע"כ הילכך דוקא בתרומה שהפריש העובדי כוכבים ומזלות גזרו משום בעלי כיסין דרגלים לדבר כיון דעובדי כוכבים ומזלות זה הפריש תרומה דיש יד ישראל באמצע ונקט בעלי כיסין דמרוב המעשר שצריכין לעשר חסין על ממונם ובוטחים על חילם ותולים מעותיהם בעובדי כוכבים ומזלות כי מי שאינו עשיר אינו חולה מעותיו בעובדי כוכבי' ומזלות ומ"מ ס"ל להרב ז"ל דלא גזרו משום בעלי כיסים אלא בעובדי כוכבים ומזלות שהפריש תרומה דהרי הוא תרומה לפנינו וראוי לגזור בה דרגלי' לדבר וכדכתיבנא אבל הלוקח פירות ממורחים מן העובדי כוכבי' ומזלות דאין כאן אלא חשש טבל והיא חששא רחוקה לחוש דשמא של ישראל הם לפיכך לא גזרו כלל וכן כתב בעל כפתר ופרח ז"ל שאין שום קושיא על הר"ם ז"ל שפסק שפירות העובדי כוכבים ומזלות בקרקע שלו ומירוחו פטור לגמרי מצד גזרת בעלי כיסין דהוא ז"ל מפרש הא דבעלי כיסין בפי' אחר שלא יתחייב משם שפירות העובדי כוכבים ומזלות במירוחו יהיו חייבין והכי פירוש' דשמעתין לדעת הרב ז"ל הדר אמר רבא מ"ד מירוח העובדי כוכבים ומזלות פטור גלגול העובדי כוכבים ומזלות פוטר מ"ד מירוח וכו' איתיביה רב פפא לרבא עובדי כוכבים ומזלות שהפריש וכו' וס"ד דרב פפא דמשום הכי דייקינן הא תרומתו אסורה משום דמירוח העובדי כוכבים ומזלות אינו פוטר ומיירי מתניתין נמי בבא לקנות מן העובדי כוכבים ומזלות תבואה ממורחת דצריך לתרום דמירוח העובדי כוכבים ומזלות אינו פוטר ולכך תרומתו אסורה ותיובתא דרבא דהא איכא תנא דאמר מירוח העובדי כוכבים ומזלות אינו פוטר וגלגול העובדי כוכבים ומזלות פוטר והלכך מתניתין דגלגול שפיר מיתוקמא כדברי הכל ולפי שיש לדחות תיובתא זו דתנא לאו כי רוכלא מחשיב ואזיל ונקט פטר חמור וחלה וה"ה תדומה לכך אותביה נמי רבינא מהא דתניא ותרומתו בח"ל דמשמ' להדיא הא תרומתו בארץ אסורה ומדמעת וס"ד דרבינא נמי כדס"ד דרב פפא דאסור משום דמירוח העובדי כוכבים ומזלות אינו פוטר ואהדר להו רבא מדרבנן גזירה משום בעלי כיסין פי' דלאו משום מירוח' נגעו בה דלכ"ע מירוח העובדי כוכבי' ומזלות פוטר לגמרי והקונה תבואה ממורח' מן העובדי כוכבים ומזלות פטור לגמרי ואפילו מדרבנן והכא משום ליתא דהפרשת תרומה שהפריש העובדי כוכבים ומזלות קא אתינן עלה דרגלים לדבר דשל עשירי ישראל הם ותלו אותם בעובדי כוכבים ומזלות והתרומה תרומה ולכך היא אסורה והקשו בתוספות דהכא מסקינן דאפי' לר"ש דמטר לעיל מירוח העובדי כוכבים ומזלות מדרבנן חייב ומדמעת בארץ ובריש פ"ב דקידושין מייתינן הא דתנן תרומת עובדי כוכבים מדמעת וחייבי עליה חומש ור"ש פוטר ותירצו בתוס' דהתם מדאורייתא פליגי ודוחק עוד תירצו בתוספות דהתם אחומש הוא דפליג אבל מודה דמדמעת וניתא דבהדיא אמרינן בירושלמי דאתרוייהו פליג ושניהם שוים וכדכתיבנא לעיל ולשיטת הרמב"ם ז"ל ניחא דאיברא ודאי דמעיקרא רב פפא ורבינא הוו פתרי ברייתות אלו בפלוגתא דר"ש דלעיל דמירוח ומיהו רבא קא מהדר להו דלא שייך ברייתות אלו דפלוגתא דר"ש דלעיל כלל דבמידי אחרינא מיירי לענין התרומה עצמה שהפרישה דהיא אסורה מדרבנן מעתה אפילו תימא דבההיא מתניתין דמייתי בקידושין פליגי אפילו מדרבנן לא קשיא ולא מידי דברייתות אלו אתו כת"ק וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' תרומות גם בפי' המשנה פסק דלא כר"ש ולא כתב הרב ז"ל מידי בעובדי כוכבים ומזלות שתרם בתבואה שגדלה שליש ביד ישראל משמע דס"ל דבכל גונא פליגי ת"ק ור"ש דס"ל לר"ש דכיון דאינן חייבין העובדי כוכבים ומזלות לתרום דלא ניתנו המצוות אלא לבעלי אמונה הלכך אין תרומתן תרומה כלל וחכמים ס"ל דמדרבנן מיהא תרומתן תרומה ודלא כדפרשינן הירושלמי לעיל ובקצת נוסחאות גרסינן בירושלמי דמייתינן ואמר לי רבי אבהו בשם רבי יוחנן עדיין היא מחלוקת משמע דס"ל דבתרוייהו פליגי בין בתרומת גרנו בין בעובדי כוכבים ומזלות שלקח מפירות ישראל דכיון דאין מצווה לתרום ס"ל דאין תרומתו תרומה כלל ומשום דסוגיין דלא כוותיה להכי לא פסק הרב ז"ל כוותי' וגם הא דגרסינן בערכין פ"ק אמר רב יהודה אמר רב עובדי כוכבים ומזלות שהפריש תרומה מכריו בודקין אותו אי אמר כדעת ישראל הפרשתיו וכו' ופרש"י ז"ל מכריו של תבואת עצמו: אם אמר כדעת ישראל הפרשתיה של מקום שתרומת ישראל הולכת תלך זו ל"א שישראל אמר לי להפרישה וראשון שמעתי ע"כ: וזו ודאי נמי דלא כר"ש ומשמע לי דכלישנא אחרינא דיקא מדקאמר כדעת ישראל ולא קאמר לדעת ישראל והרב ז"ל הכי מפרש לה והלכך רגלים לדבר שבבעלי כיסין תלו מעותיהן בעובדי כוכבים ומזלות וכדכתיבנ' ומכל מקום שפיר פסק דלא כר"ש ומיהו בה' פסולי המוקדשין בסוף פ' י"ח פסק ז"ל קדשי עובדי כוכבים ומזלות אין חייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא והיינו כר"ש ובסוף הלכות מעשה הקרבנות פסק השוחט קדשי עובדי כוכבים ומזלות בחוץ חייב והיינו דלא כר"ש ובפ"ה מהלכות מעילה כתב קרשי עובדי כוכבים ומזלות אם לבדק הבית הקדישו מועלין בהן ואם קדשי מזבח הן אין בהם מעולה מן התורה וכו' אבל אסור ליהנות בהן מדברי סופרים ע"כ והיינו ברייתא דפליגי בה רבי יוסי ור"ש ופסק כר"ש ושמא ס"ל לרב ז"ל דלא פליגי ר"ש ורבי יוסי במתניתין בפ' בית שמאי אלא בשוחטן בחוץ אבל הא דחנן ברישא קדשי עוברי כוכבי' ומזלות אין חייבין עליהם משום פגול נותר וטמא אליבא דכ"ע קתני לה דמן התורה אין חייבין עליהם משום פיגול והכי נמי בתרומה אין חייבין עליה מן התורה וכדכתיבנא גם בברייתא דמיתי התם בפ' בית שמאי ה"ג בכל הספרים עתיקי ודוקני אשר נמצאו בידי ת"ר קרשי עובדי כוכבים ומזלות לא נהנין וכו' ואין חייבין עליהם משום פגול נותר וטמא ואין עושין וכו' אבל קרבנו טעין נסכים אמר רבי יוסי רואה אני בכולן להחמיר וכו' ולא גרסינן דברי ר"ש וכן נראה מדברי התוספות ע"ש והשתא ניחא דפסק הרב ז"ל דלא כר' יוסי ומיהו מתוך לשון רש"י ז"ל משמע דגרי' בברייתא דברי ר"ש אמר רבי יוסי וכו' וכן בריש תמורה גרסינן דברי ר"ש ומה שכתב הרב ז"ל בה' מעילה מיתרצא שפיר אפילו אי גר' דברי ר"ש והרב ז"ל מפרש דהא דקתני בברייתא בד"א בקדשי מזבח וכו' דהיינו מסקנא דמילתיה דרבי יוסי וכפיר' התוספות עין ריש חמורה ועיין תוספות זבחים דף מ"ד ע"ב

ומכל מקום במאי דפריש הרב ז"ל שמעתא דבעלי כיסין עולה כהוגן השמועה עם מתניתין דסוף פ"ג דמסכת תרומות דמייתי לה בפ"ב דקידושין ולא נצטרך לדחוק ולתרץ כדתירצו התוספות והר"ש ז"ל בפי' המשנה

וניחא נמי סוגיא דספ"ק דבכורות דגר' התם אמר רבי שמואל בר נתן אמר רבי חנינא הלוקח טבלים ממורחין מן העובדי כוכבים ומזלות מעשרן והן שלו דמרחינהו מאן אילימא דמרחינהו עובדי כוכבים ומזלות דגנך אמר רחמא ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות אלא דמרחינהו ישראל מרשות עובדי כוכבים ומזלות מעשרן דאין קנין לעובדי כוכבי' ומזלות בא"י להפקיע מיד מעשר והן שלו דאמר ליה קאתינא מכח גברא דלא מצית אשתעית דינא בהדיה תנן התם המפקיר פירותיו אצל הכותי ואצל עם הארץ בחזקתן למעשרות ולשביעית אצל העובדי כוכבים ומזלות בפירותיו ר"ש אומר דמאי אמר רבי אליעזר להפריש כ"ע ל"פ כי פליגי ליתנן לכהן ת"ק סבר ודאי חלפינהו ובעי מיתבינהו לכהן ור"ש סבר דמאי יתיב רב דימי וקאמר להא שמעתתא א"ל אביי טעמא דמספקא לן אי חלפינהו אי לא חלפינהו הא ודאי חלפינהו דכ"ע בעי למיתבינהו לכהן והאמר רבי שמואל אמר רבי חנינא הלוקח טבלים מן העובדי כוכבי' ומזלות ממורחין מעשרן והן שלו דילמא כאן בתרומה גדולה כאן בתרומת מעשר אזכרתן מילתא דאמר רבי יהושע בן לוי מנין ללוקח טבלים ממורחים מן העובדי כוכבים ומזלות שהוא פטור מתרומת מעשר שנאמר ואל הלויים תדבר וכו' טבלים שאתה לוקח מבני ישראל וכו' ע"כ וכתבו התוס' וז"ל דגנך אמר רחמנא ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות בין למאי דדריש במנחות פ' ר' ישמעאל דגנך ולא דגן עובדי כוכבי' ומזלות בין למאן דדריש דיגונך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות פריך שפיר אמאי מעשרן דתבואה זו גדלה ונתמרחה ברשות עובדי כוכבי' ומזלות וא"ת ומאי קשה ליה הכא דילמא ס"ל כמ"ד מירוח העובדי כוכבים ומזלות אינו פוטר ודגנך למעט מירוח הקדש וכי תימא הא דפליגי במירוח העובדי כוכבים ומזלות היינו דגדל ברשות ישראל אבל גדל ברשות עובדי כוכבי' ומזלות ומרחינהו העובדי כוכבי' ומזלות לכ"ע פטור מכל מקום מאי קושיא דילמא הכא בגדל ברשות ישראל ומיהו מצינא למימר דמשמע ליה דאיירי דגדל ברשות עובדי כוכבי' ומזלות אבל סוגיא דמנחות מוכיח דפליגי אפי' בגדל ברשות עובדי כוכבים ומזלות וי"ל דניחא ליה לשנויי ברייתא דהכא ככ"ע. ע"כ והא כתיבנא לעיל דבחידושי קדושין לאחד מן הגדולים שהיה בזמן הרשב"א ז"ל כתוב לא פליגי תנאי במס' מנחות אלא במירחן ישראל ברשות העובדי כוכבי' ומזלות דמיקרי נמי דיגון עובדי כוכבים ומזלות כלו' דיגון ברשות עובדי