רבי בצלאל אשכנזי טו

כיון שנתמרח ברשות עובדי כוכבי' ומזלות וי"ל דהכא במאי עסקי' כגון שהקדימו בשבלים ואפ"ה פטר ר"ש כיון דחרים לה דלאו בר תרומה הוא עוד י"ל דאפילו למ"ד יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י מיירי וכגון שגדל שליש ביד ישראל וזבניה לעובדי כוכבים ומזלות אי נמי כגון שלקח טבלין ממורחין מישראל מיהו באיסורא לא מיחזי לאוקומה דודאי אסור למכור טבלין ממורחין לעובדי כוכבים משום תרומה ומעשר המעורבין בה ואיכא לאוקומה בשאין ממורחין ע"כ נמצא דלדעת זה הרב בעל החידושי' ז"ל לא מיירי שמעתין דמנחות פ' ר' ישמעאל אלא במירוח ישראל ברשות עובדי כוכבים ומזלות דמיקרי נמי דיגון עובדי כוכבים ועלה קאי גזירה דבעלי כיסין אבל כל דמרחיה עוברי כוכבים ומזלות בדגן שלו לא גזרו רבנן כלל. אבל הרב בעל הערוך לא פירש כן דכתב בערך בע"ל וז"ל פי' בני אדם עשירים שלוקחים תבואה מעובדי כוכבים ומזלות ומישראל ואי אמרת דהאי דזבין מעובדי כוכבים ומזלות ליפטר דמירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר זמנין דזבין מישראל ואמר מעובדי כוכבים ומזלות זבן או תבואה שגדלה בשדהו ואמר מעובדי כוכבים ומזלות זבנה כדי לפטור עצמו מן המעשר ע"כ. פי' לפי' להכי תלה הגזירה בבני אדם עשירי' דהיינו בעלי כיסי' דאילו משום אחד דזבין מישראל כי היכי דלא לימא דזבין מעובדי כוכבים ומזלות ליכא למגזר דמילתא דעבירא לגלויי היא ולא אתי לאערומי בהכי כלל אבל העשיר שלוקח מעובדי כוכבי ומזלות ומישראל הא ודאי דיכול לחפות ולהכי גזרו דלא ליפטר האי דזבין מעובדי כוכבי' ומזלות וקשה קצת דאם כן מאי פריך אי הכי חלה נמי דשניא חלה דאינו קונה עיסה אלא אחד באקראי ואין מצוי בזה בעלי כיסי' הקוני' מעובדי כוכבים ומזלות וישראל והלכך איכא למימר דלא גזרו ביה ועוד קשה דלא מצינו בעין גזירה זו דאטו ברשיעי עסקינן שיחליפו ההיתר באיסור דאם התרנו להם המותר מי איכא למימר דיבואו להתיר האיסור ושמא משום דפיטור של מירוח קל בעיניהם לכך יבואו להקל טפי ואלו היינו אומרים דלהכי פטור משום דיש קנין לעובדי כוכבי' ומזלות לא היו באים להקל ודוק לשון הרב בעל הערוך ז"ל שכתב ואי אמרת דהאי דזבין מעובדי כוכבי' ומזלות ליפטר דמירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר זמנין וכו' ע"כ. ומכל מקום משמע להדיא דגזירה זו מחייבת לעשר פירות העובדי כוכבים אפילו לאחר מירוח העובדי כוכבי'

ומיהו איכא למימר דהיינו לרבא אבל רב פפא ורבינא דאותבי ליה לא משמע להו דמיחייב מדרבנן והלכתא כותייהו דבתראי נינהו. והחכם החולק אותיב על זה תיובתא דלית בה מששא ודמי ליה כמאן דמחי מאה עוכלי בעוכלא שהקשה ז"ל דהיכי מצינן למימר דרב פפא ורבינא סוברים שפטורי' אפילו מדרבנן והא רב פפא עצמו פסק הלכה כר"ש שזורי בפ' הקומץ רבה דאמרי' שם שלח רב יימר בר שלמיא לרב פפא הא דא' רבין בר חיננא אמר עולא אומר ר' חנינא הלכה כר"ש שזורי ולא עוד אלא כל מקום ששנה ר"ש הלכה כמותו אף בנתערב לי טבל בחולין א"ל אין. ע"כ הרי שרב פפא עצמו אמר שהלכה כרבי שמעון שזורי שאומר שפירות העובדי כוכבי' ומזלות חייבין בכל אופן ואפילו תאמר שרב פפא עצמו לא סבר כן אלא שפירש דברי ר' חנינא אע"פ שאין ל' הגמרא משמע כן דהא השואל לא קאמר אף בנתערב וכו' ע"כ. ולא אטריח בקולמוס בדברי' בטלי' דהא כבר כתיבנא לעיל דהאי שמעתא דר' שמעון שזורי אדרבה משתמע מינה דלא גזור רבנן במירוח העובדי כוכבים ומזלות מידי ובר מן דין מה זו קושיא ודלמא רב פפא ס"ל כלישנא קמא דלא אמר ליה אלא לך וקח מן השוק ולא קשיא ליה ולימא ליה קח מן העובדי כוכבים ומזלות ול' התוספתא במסכת דמאי פ"ק הכי נמי איתא וכמו שכתב הרב בעל כפתור ופרח ז"ל ולא נזכר שם קיחה מן העובדי כוכבי' ומזלות כלל וכבר כתיבנא לעיל דהירושלמי לא פסיק כר"ש שזורי וגמרא דידן נמי אפשר דלא פסק הלכתא כר"ש שזורי אלא בעיקר מילתיה וכדפרישנא לעיל אבל קשיא להו לתוספות ז"ל דאי רב פפא ורבינא פליגי עליה דרבא ולא משמע להו דמחייב מדרבנן אם כן תיקשי להו דר"ש אדר"ש דהכא קאמר מירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר והתם בסוף פ"ק דבכורות דמייתי בתם מתניתין דתנן במסכת דמאי פ"ג המפקיר פירותיו אצל הכותי וכו' אצל העובדי כוכבים ומזלות כפירותיו ר"ש אומר דמאי אלמא אי ודאי חלפינהו עובדי כוכבים ומזלות חייב לר"ש ובממורחין איירי כדמוכחא רישא דמוליך חטים לטחון לעיל מיהא בפ"ג דדמאי ותירצו בתוספות דלעול' מודו רב פפא ורבינא דחייב מדרבנן אלא סלקא דעתייהו דהנהו ברייתות מיירי בדאורייתא מדפטרי גבי חלה דלא הוו ידעי הנהו טעמי דמסקינן התם מאי שנא חלה ממעשר ואי פשט השמועה משמע כן אלא משמע דרב פפא ורבינא לית להו שיתחייב מדרבנן גזרה משום בעלי כיסין ורבא חידש להם גזירה זו והיינו דאהדר להו מדרבנן גזרה משום בעלי כיסין ולא אהדר להו בקוצר מדרבנן וכן משמע מלשון רש"י ז"ל שכתב מדרבנן כלומ' לעולם הא דקתני לגבי חלה גלגול פוטר הנך תנאי הוא דפטרי לעיל במירוח והא דפרכת לעיל מדוקיא הא תרומתו אסורה מדרבנן הויא אסור. ע"כ משמע דקא בעי לפרושי דהשתא חידש רבא למימר דאיכא איסורא מדרבנן. ע"כ. וכתב נמי ז"ל אי הכי בחלה נמי לגזור גלגול עובדי כוכבים ומזלות משום בעלי כיסין ע"כ משמע דלא כשיטת התו' ז"ל דוק ותשכח אלא הנכון דרב פפא ורבינא לית להו גזירה דבעלי כיסין ומאי דקשיא להו לתוס' ז"ל במאי דפריש הרב ז"ל בפירוש המשנה ובחיבורו ניחא וכדבעינן למכתב בס"ד

הילכך אפילו למאי דפריש הרב בעל הערוך ז"ל ליכא למיחד לגזירה זו דבעלי כיסין דהא רב פפא ורבינא דבתראי נינהו פליגי עלה

ורש"י ז"ל פיר' ההיא דבעלי כיסין בענין אחר וז"ל גזירה משום בעלי כיסין עשירים שלוקחים תבואה מחמרים ואי שרית ללוקח מן העובדי כוכבים ומזלות שלא יעשר דמירוח עובדי כוכבים ומזלות פוטר אתי לאערומי נמי לוקח מחמר ישראל פטור לישנא אחרינא משום בעלי כיסין שיש להם קרקעות הרבה וחסין על רוב מעשרות ויקנוהו לעובדי כוכבים ומזלות וימרחהו עובדי כוכבים ומזלות ומפקע ליה ממעשרי ע"כ. פי' לפי' קשיא ליה לרב ז"ל דאי כפירוש הערוך ז"ל אכתי אין טעם לגזרה דאטו ברשיעי עסקי' דמפני שאנו מתירין להם המותר יתירו המה גם האיסור ואם באת לחוש לכך אין סוף לרעה זו וצריך לשים שוטר לכל א' בביתו כדי שיעשר אלא ודאי אין אנו אחראין לרשעים לתקן שלא יעשו עבירה במזיד לכך פירש הרב ז"ל. רבעני כיסין הם עשירים שלוקחים תבואה מן החמרים וחמרים אלו לוקחין מעובדי כוכבים ומזלות וישראל ואי שרית ללוקח מן העובדי כוכבים ומזלות שלא יעשר דמירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר אתו למימר נמי לוקח מחמר ישראל נמי פטור מפני דסתמו החמר לוקח מן העובדי כוכבים ומזלות וליתא כיון דלוקח נמי מישראל צריך לעשר ואכתי קשה לו קצת להאי לישנא דהיאך ידמה זה שיקח מהישראל ללוקח מן העובדי כוכבים ומזלות לכך פי'לישנא אחרינא דכדי שלא יעשה בהיתר רמאותו לכך גזרו דאי אמרת מירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר הבעלי כיסין שיש להם קרקעות הרבה לעולם יהיו חסין על מעשרותיהם ולא יעשרו דיקנוהו לעובדי כוכבים ומזלות וימרחהו עובדי כוכבים ומזלות ומפקע ליה ממעשר הילכך משמע להאי לישנא דרוקא בעובדי כוכבים ומזלות שלקח מישראל הוא דגזרו משום בעלי כיסין אבל בתבואה דעובדי כוכבים ומזלות ומירוח העובדי כוכבים ומזלות פטור אפי' מדרבנן ולא שייך למגזר בזה משום בעלי כיסין כלל דמשום שאנו מתירין תבואה דעובדי כוכבים ומזלות ומירוח העובדי כוכבים לא יבואו העשירים להקל להקנות תבואתם לעובדי כוכבים ומזלות ומימרחהו העובדי כוכבים ומזלות דאין כאן אלא מירוח לבד והא כתיבנא לעיל דבתוספות ז"ל בפ' הקומץ רבא בשמעתא דר"ש שזורי הניחו דין זה בצ"ע והתוספות אשר שם הם תוספות דמסיימים מ"ר בכל דיבור ודיבור והם תוספות רבינו שמשון וכן כתב סמ"ג וז"ל גרסינן בפ"ק דבכורות אמר רבי יוחנן פירות העוברי כוכבים ומזלות שגדלו בקרקע שקנה בא"י אם נגמרה מלאכתן ביד עוברי כוכבים ומזלות ומירחן העובדי כוכבים ומזלות פטורין מכלום שנאמר דגנך ולא דיגון עובדי כוכבים ומזלות וכתב ר"ש דשמא אפילו מדרבנן פטורין בתבואה דעובדי כוכבים ומזלות בזמן הזה הואיל ואף בתבואות ישראל אין שם חיוב מן התורה לרבנן דרבי יוסי והא דגזרינן משום בעלי כיסין בעובדי כוכבים ומזלות שלקח מישראל וכן כתב מורי רבינו יהודה וכן הלכה. ע"כ: מרא של ר' יוחנן לא נמצאת אבל גרסינן התם אמר רבי שמואל בר נתן אמר רבי חנינא הלוקח טבלים ממורחין מן העובדי כוכבים ומזלות מעשרן והן שלו וכו' ובעי עלה גמרא דמרחינהו מאן אילימא דמרחינהו עובדי כוכבים ומזלות דגנך אמר רחמנא ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות וכו'. ע"כ. ואפשר דהוה גריס רבי יוחנן במקום רבי חנינא ומשום דפריך עלה גמרא בפשיטות אילימא דמרחינהו עובדי כוכבים ומזלות וכו' אלמא דקבלה היתה בידו דרבי יוחנן הכי ס"ל ולכך הסמ"ג מייתי לה משמיה ומכל מקום הרי הסמ"ג פוסק דמירוח העובדי כוכבים ומזלות בתבואה שלו פוטר לגמרי ואפילו מדרבנן אינו חייב עוד כתב הסמ"ג וז"ל מכר העובדי כוכבים ומזלות לישראל פירות מחוברין אחר שבאו לעונת המעשרו' ומירחן העובדי כוכבים ומזלות ברשות הישראל אינם חייבין בתרומה ומעשר אפילו מדבריהם הואיל ובאו לעונת המעשרות ברשות העובדי כוכבים ומזלות ומירחן העובדי כוכבים ומזלות אף על פי שהן ברשות ישראל וזו היא תקנה גדולה נדרים בא"י בזמן הזה ליקח מתבואת העובדי כוכבים ומזלות אחר שנגמר כי אפילו מתבואות ישראל אין שם חיוב אלא מדרבנן לרבנן דרבי יוסי ושל עובדי כוכבים ומזלות פטור לגמרי ואין להחמיר ולומר של עובדי כוכבים ומולות גוזלי קרקע הם וקרקע אינה נגזלת שהרי קנאום בכיבוש ואף על גב דחיישי' בפ' לולב הגזול בענין הושענא יש לחלק שהיו ישראל מרובים והיו להם קרקעות והיו גוזלים ומאנסים מהם וגם היו העובדי כוכבים ומזלות יותר אנסים ממה שהם עכשיו ומה שאומר בפ' הקומץ גבי טבל שנתערב בחולין לך וקח מן העובדי כוכבים ומזלות ועשר עליו דקסבר יש קנין והוה ליה מן הפטור דאורייתא וכו' ומדבריהם חייב שמא סובר נתקדשה בראשון לעתיד לבוא כרבי יוסי מאחר שבתבואת ישראל חייב מן התורה החמירו בתבואת עובדי כוכבים ומזלות מדבריהם כן כתב בספר התרומה ע"כ: וראיתי לבעל הקונטריס שכתב בזה וז"ל ור"ש כתב בספרו שטועים כל האומרים שאין צריך לעשר הלקוח מן העובדי כוכבים ומזלות וז"ל במס' דמאי במתניתין פ"ג ואף על גב דשמעינן ליה לר"ש במנחות פ' רבי ישמעאל דמירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר מכל מקום חייב מדרבנן גזירה משום בעלי כיסין וכו' ועוד כתב בפ' ה' וזה אינו נמצא בדפוס אלא בספרי כי בעלי דפוס דילגו עליו בכלל הדלוגי' שיש באותו הספר לאלפים ולרבבות וז"ל ויש טועים שהורו לבני ארץ ישראל שלא להפריש תרומות ומעשרות בלוקח טבלים ממורחים מן העובדי כוכבים ומזלות משום דמירוח