רבי בצלאל אשכנזי יד

בחדרי הגמרא ובדרכי ההוראה והמה יבינו ויבחינו

גרסינן בפ' ר' ישמעאל אמר ר' בא פשיטא לי דמירוח הקדש פוטר וכו' מירוח העובדי כוכבים ומזלות תנאי היא דתניא תורמין משל ישראל על של ישראל וכו' ומשל כל על של כל דברי רבי מאיר ור' יהודה ר' יוסי ור' שמעון אומרים תורמיןמשל ישראל וכו' אבל לא משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות ושל כותים וכו' בעי רבא גלגול העובדי כוכבים ומזלות מאי מיתנא תנן גר שנתגייר והיתה לו עיסה נעשית עד שלא נתגייר פטור וכו' האי מאן קתני לה דברי הכל היא ואפי' ר"מ ור' יהודה דמחייבי התם פטרי הכא התם הוא דכתיב דגנך דגנך יתירא הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות אבל הכא תרי זימני ערסותיהם וכו' או דילמא ר' יוסי ור"ש קתני לה וכו' הדר אמר רבא מ"ד מירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר גלגול העובדי כוכבים פוטר מ"ד מירוח העובדי כוכבים אינו פוטר וכו' איתביה רב פפא לרבא עובדי כוכבים שהפריש פטר חמור וחלה מודיעין אותו שהוא פטור וחלתו נאכלת לזרים וכו' הא תרומתו אסורה והא האי תנא דאמר מירוח העובדי כוכבים ומזלות אינו פוטר וגלגול העובדי כוכבים פוטר ועוד איתיביה רבינא לרבא חלת עובדי כוכבים ומזלות בארץ ותרומתו בח"ל מודיעים אותו שהוא פטור וכו' הא אתרומתו בארץ אסורה ומדמעת והא האי תנא דאמר מירוח העובדי כוכבים ומזלות אינו פוטר וגלגול העובדי כוכבים פוטר מדרבנן גזירה משום בעלי כיסין אי הכי חלה נמי אפשר דאפי לה וכו': ע"כ: והקשו בתוספות עלה הא דאמרינן מירוח העובדי כוכבים ומזלות תנאי ודילמא ביש קנין ואין קנין פליגי ולשיטת הרמב"ם ז"ל ניחא דהא כתיבנא לעיל דלרבה דקי"ל כותיה לכ"ע אין קנין לעובדי כוכבי' ומזלות בגוף הקרקע כי פליגי תנאי בקנין פירות דר"מ ס"ל כי היכי דאין קנין לעובדי כוכבים בגוף הקרקע הכי נמי אין לו שום קנין לא בגמר הפירות בידו לא במירוחו ור"י ור"ש ס"ל איברא דאין לו קנין בגוף הקרקע אבל יש ולו קנין בפירות ומירוחו היינו קניינו ופוטר וכן פי' הרב רבי גרשון מאור הגולה ז"ל בפירושיו וז"ל תורמין משל ישראל וכו' פירות שלקח מישראל על פירות אחרים שלקח מישראל וכן משל עובדי כוכבים ומזלות וכו' ומשלהם על של ישראל אלמא קסברי ר"מ ור"י דמירוח העובדי כוכבים ומזלות אינו פוטר שאם היה לעובדי כוכבים. כרי ומירחו פניו ברחת וקנהו ישראל לא אמרינן הואיל ומירוח ביד העובדי כוכבי' ומזלות פטור דסברי אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר ע"כ. אלמא דהא והא חדא היא דלר"מ היינו טעמא דמירוח העובדי כוכבים ומזלות אינו פוטר משום דאין לו שום קנין בא"י להפקיע ממעשרות ור' יוסי ורבי שמעון סברי דאף על גב דאין לו קנין בגוף יש לו קנין מירוח ובהכי קמפלגי דר"מ ור"י דקא מחייבי סברי דגמרו ומירוחו ביד עובדי כוכבי' ומזלות חד מילתא הוא ומחד דגנך נפיק וכתב דגנך יתירא למיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות דיגון עובדי כוכבי' ומזלות דחייב ור' יוסי ור"ש סברי דחד דגנך אתא למעוטי היכא דנגמר ביד העובדי כוכבים ומזלות ולא מירחו וחד דגנך למעוטי היכא דמירחו העובדי כוכבים ומזלות והרב ז"ל פסק כרבי יוסי ורבי שמעון ובזה עולין יפה דבריו בפי' המשנה ובחיבור וכדכתיבנא וכדבעינן למכתב עוד בס"ד

ודע דבפ"ב דקידושין גרסינן ואלא אתם גם אתם למה לי מבעי ליה לכדר' ינאי מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית וכו' הא למה לי קרא מדר' חייא בר אבא א"ר יוחנן נפקא דאמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אין העבד נעשה שליח וכו' איצטריך סד"א וכו' אבל עובדי כוכבים הואיל ואיתיה בתרומה דנפשיה דתנן העובדי כוכבים ומזלות והכותי שתרמו תרומתן תרומה אימא שליח נמי עביד קמ"ל ולר"ש דפטר דתנן תרומת עובדי כוכבים ומזלות מדמעת וחייבין עליה חומש ור"ש פוטר אתם גם אתם למה לי וכו' ע"כ: פרש"י ז"ל תרומתו תרומה ליאסר לזרים דקסבר אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י להפקיע ומירוח העובדי כוכבים ומזלות אינו פוטר מן התרומה ודמנחות יליף לה וכו' ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות: מדמעת אם נפלה לחולין אוסרתה: וחייבין עליה חומש האוכלה בשוגג. ור"ש פוטר דקסבר אין מירוח העובדי כוכבים חייב בתרומה ויליף לה מדגנך ולא דיגון עובדי כוכבי' ומזלות ולדידיה ליכא מיעוט אחר מיעוט דמצרך להו אצרוכי: ע"כ: והקשו בתוס' דמשמע דפליגי ביש קנין לעובדי כוכבים ומזלות ובפ' השולח פליגי בה אימוראי ואין סברא לומר דפליגי תנאי בפלוגתא דאימוראי ועוד הקשה בריטב"א ז"ל דאם בין לרבנן בין לר"ש אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י להפקיע מיד מעשר היכי לא אייתינן לה בפ' השולח להא מתני' לאוכוחי הכי כי היכי דאייתינן התם כמה מתניתין ותו לר"ש דלא פטר אלא משום דמירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר היכי תנן פוטר סתם דהא זימנין דלא מרח ליה כגון שהקדימו בשבלים אי נמי שמירחו ע"י ישראל לכך פירש דהנכון כמו שפירש ר"י בעל התוספות דהכא לכ"ע פליגי ואפי' למ"ד יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י ומירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר ומיירי בתבואה שלקח עובדי כוכבים ומזלות מישראל אחר שהביא שליש ברשותו שכבר נתחייבה בתרומה ברשות ישראל ואין קנין עובדי כוכבים מפקיעה ומיירי נמי בשמירחה על ידי ישראל אי נמי בשהקדימו בשבלים דלא מיפטר משום מירוח עובדי כוכבים ומזלות והרי הוא בטבלו רבנן סברי עובדי כוכבי' ומזלות בר הפרשה ותרומתו תרומה גמורה לכל דבריה והשאר חולין ור"ש פוטר תרומתו מכל דיני תרומה ואין דין תרומה עליה כלל דעובדי כוכבים ומזלות לאו בר הפרשה כלל דכתי' אשר ירימו בני ישראל ולא העובדי כוכבים הילכך אין הפרשתו הפרשה והרי מה שתרם כשאר תבואתו שהיא טבל והכי אמרי' בפ"ק דתרומות בהדיא דטעמא דר"ש משום דכתיב בני ישראל ולא העובדי כוכבים ומזלות. ע"כ

וגרסינן בירושלמי בסוף פ"ג דתרומות עלה הא דתנן תרומת העובדי כוכבים ומזלות וכו' אמר ר' זעירא אמרית קומי ר' אבהו מה פליגין בתרומת גרנו אבל עובדי כוכבים ומזלות שלקח מפירות ישר' אף ר"ש מודי ואמר לי ר' אבהו בשם ר' יוחנן היא מחלוקת וקשי' על דר"ש טבלו דבר חורה ואת אמר הכין וכי קדשים אינן דבר תורה ור"ש פוטר דתנינן תמן קדשי העובדי כוכבים ומזלות אין חייבין עליהם משום פגול ונותר וטמא והשוחטן בחוץ פטור דברי ר"ש ורבי יוסי מחייב הוון בעון מימר מה פליגין בחומש הא בדימוע לא אשכח תני היא הדא היא הדא ע"כ. פי' רבי זעירא שאל לפני ר' אבהו אם זה המחלוקת של ר' שמעון ורבנן בעובדי כוכבים ומזלות שהפריש תרומה הוא בדוקא בתבואה של העובדי כוכבים ים ומזלות מתחלה ועד סוף ות"ק סבר אין קנין לעובדי כוכבים בא"י ולפי' תרומתו מדמעת וחייבין עליה חומש ור"ש סבר יש קנין ואינו תרומה ואינה מדמעת ופטור מן החומש א"נ בדרבנן פליגי דת"ק סבר גזרינן בההיא דבעלי כיסין ואע"ג דמן התור' אינן חייבין רבנן גזרו שתהיה תרומתו תרומה ומדמעת וחייבין עליה חומש ור"ש פוטר דלא גזרינן כלל אבל עובדי כוכבים ומזלות שלקח מפירות ישראל לאחר שהביא' שליש ברשות ישראל אף ר"ש מודי דחייב והשיב לו ר' אבהו בשם ר' יוחנן היא מחלוקת פי' אדרבה לא פליגי ח"ק ור"ש אלא בהא שלקח העובדי כוכבים ים הפירות מישר' אחר שהביאה שליש ברשות ישראל וס"ל לר"ש דאין הפרשתו הפרשה ופריך עליה דר' שמעון טבלו דבר תורה וכו' דכיון דגדל שליש ברשות ישראל אמאי פטר ר"ש הרי טבלו דבר תורה ותרומתו תרומה ומשני וכי קדשים אינן תורה וכו' פי' דקדשיו נמי כי הקדיש בהמה כ"ע מודו דקדושים הם כדדרשינן איש איש ואפ"ה תנן בזבחים אליבא דר"ש דאין חייבין עליהם משו' פגול ונותר וה"נ בתרומה לא חייל על הפרשת תרומת' קדושה לחייב חומש דקסבר ר"ש דבפרשה חומש כתיב וינזרו מקדשי בני ישראל בני ישראל ולא קדשי עובדי כוכבים ומזלות כדאיתא בזבחים פ' בית שמאי הוון בעיי מימר מה פליגן בחומש וכו' פי' מאחר דמיירי בפירות שלקח העובדי כוכבי' ומזלות מישראל אחר שהביאה שליש לפיכך הוו בעו למימר דלכ"ע מדמעת ולא פליג ר"ש ופטר אלא בחומש ותוב אשכחו בריית' דקתני דהא תליא בהא דאם אתה אומר מדמעת אית לך למימר נמי דחייבין עליה חומש ואם חייבין עליה חומש מדמעת נמי ואם אין חייבין עליה חומש גם אינה מדמעת דתרוייהו חד טעמא אית להו דמשו' שאין הפרשתו הפרשה קא פטר ר"ש. כ"נ פי' זה הירושלמי וריהטא שפיר בשיטת ר"י בעל התוס' ז"ל ולקמן אכתוב דעת הרמב"ם ז"ל בזה בס"ד. והרמב"ן ז"ל כת' שם בקידושין וז"ל העובדי כוכבי' והכותי שתרמו תרומתן תרומה רש"י ז"ל מפרש דקסבר אין קנין וכו' ואין מירוח העוברי כוכבי' ומזלות פוטר ואפשר לומר לעולם יש קנין והכא כגון שהביאה שליש ברשותו של ישראל ומכרה לעובדי כוכבים ומזלות ולעולם מירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר והכא במאי עסקי' כגון שהקדימו בשבלים ור"ש פוטר משום דקסבר ישראל אמור בפרשה להוציא חת העובדי כוכבים ומזלות שאלו לדברי רש"י ז"ל שאומר משום דמירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר אכתי איתנהו בתרומה שהקדימוה בשבלין או שמירח ישראל מרשות עובדי כוכבים ומזלות. ע"כ. וכיוצא בזה כתב הרשב"א ז"ל בחידושיו

וראיתי בחידושין של קידושין לרב גדול ולא ידענו מנו אבל מחידושיו ניכר דרב גובריה והיה קדמון בזמן הרשב"א ז"ל וכתב שם בחידושיו וז"ל תרומת העובדי כוכבים ומזלות מדמעת וכו' למ"ד יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י להפקיע מיד מעשר אם תרם מדגן שלו ודאי אין תרומתו תרומה דהא האי דגן לאו בר חיובא ואפילו אם לקחו ישראל ממנו אלא איכא לאוקומה למ"ד אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י ואי דמרחיה עובדי כוכבים ומזלות ודאי אין תרומתו תרומה דמירוח העובדי כוכבים פוטר כדאיתא בפ' השולח דלמ"ד אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י דריש דגנך ולא דיגון עובדי כוכבים. אלא דהכא במאי עסקינן דמרחיה ישראל ברשות עובדי כוכבים ומזלות דפליגי ביה תנאי במסכת מנחות פר' רבי ישמעאל דאיכא מאן דמחייב ליה דכתיב דגנך דגנך תרי זמני דממעטינן מדגנך דיגון עובדי כוכבים ומזלות והוה ליה מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות פי' מדגנך איכא למעוטי כל דיגון עובדי כוכבים ומזלות בין דמרחיה עובדי כוכבים ומזלות לדגן שלו או לדגן של ישראל בין דמרחיה ישראל לדגן דעובדי כוכבים ומזלות דדיגון דעובדי כוכבים ומזלות נמי מיקרי כלומר דיגון ברשות עובדי כוכבים ומזלות ומדכתב רחמנא דגנך אחרינא הוה ליה מיעוט אחר מיעוט ואתא לרבויי חד מתרי מילי דאימעיטו מדגנך קמא ועדיף לן למימר דלרבויי דיגון ישראל ברשות עובדי כוכבים ומזלות אתא שבאה שעת החיוב על יד ישראל ומירוח העובדי כוכבים קם ליה אמיעוטיה דאימעיט ליה מדגנך קמא ודבר זה נראה מסוגיא דמנחו' דכי פליגי תנאי במירוח עובדי כוכבים ומזלות היינו במירוח ישראל ברשות עובדי כוכבים ומזלות דומיא דמירוח הקדש דהתם תני להו בהדי הדדי ובמסכת בכורו' גרסי' הלוקח טבלי' ממורחי' מן העובדי כוכבים מעשרן והן שלו דמרחינהו מאן אילימא דמרחינהו עובדי כוכבים ומזלות דגנך כתיב ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות אלא דמרחינהו ישראל ברשות עובדי כוכבים ומזלות וכו'. רבי שמעון פוטר משמע דטעמא דר"ש דכיון דעובדי כוכבים ומזלות לא מיחייב בתרומה אם תרם אין תרומתו כלום אבל אם לקח ישראל תבואה זו מחייבא במעשר והתם במנחות פ' רבי ישמעאל פטר ר"ש מירוח ישראל ברשות עובדי כוכבים ומזלות ולפום הכי קשיא הכא ר"ש דפטר מאי איריא משום תרומת עובדי כוכבים ומזלות אפילו תרומת ישראל בתבואה זו אינה תרומה