רבי בצלאל אשכנזי יג

חייבין מדאורייתא הילכך ללישנא קמא אמרינן דא"ל קח מן השוק ולא א"ל קח מן העובדי כוכבי' ומזלות משום דקסבר אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות וכו' והוה ליה מן החיוב מן התורה על הפטור מן התורה איכא דאמרי א"ל קח לך מן העובדי כוכבי' ומזלות קסבר יש קנין לעובדי כוכבי' ומזלות בא"י וכו' וכל עוד שהקרקע ביך בעובדי כוכבים ומזלות אין צד חיוב מן בחורה בפירותיו התלושין ומיהו אם חזר ישראל ולקח הקרקע עצמו חייב בכל מן התורה דאין קנין לעובדי כוכבי' ומזלות להפקיע הקדושה מהקרקע כיון שחזר הישראל ולקחו וכדרבה דקי"ל כותיה

ומיהו לשיטת רש"י ז"ל דקא מפרש הא דרבה דאמר אין קנין דמיירי בקונה מן העובדי כוכבים ומזלות פירות הך שמעתא דשמעון השזורי אתיא דנא כותיה והוא דוחק

וקשיא להו לתוספות ז"ל מאי קא משני קסבר אין קנין וכו' ומחייב והא מפטר מטעם מירוח העובדי כוכבי' מזלות ואין לומר דקסבר אינו פוטר דלא אשכחן תנא דאית ליה תרתי מירוח העובדי כוכבים ומזלות אינם פוטר ואין קנין דאם כן דגנך במאי מוקים ליה דר"מ אשכחן דאית ליה מירוח בעובדי כוכבים ומזלות אינו פוטר לקמן בפ' רבי ישמעאל אבל קסבר דיש קנין בפ"ק דעובדי כוכבי' ומזלות ור' יהודה אית ליה יש קנין בפ' השואל ואית ליה נמי מירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר לקמן בפ' ר' ישמעאל ולשיטת הרמב"ם ז"ל לא קשיא כלל וכדכתיבנא ותירצו בתוספו' דמ"מ דמי לחיוב כי היכי דלא א"ל קח מעציץ שאינו נקוב או מתבואת ח"ל ובלאו הכי נמי צריך לתרץ כן דהא כל לוקח דרבנן הוא כדדרשינן תבואת זרעך ולא לקוח בפ' הפועלים ומיהו זו אינה קושיא דכבר תירצה הריב"ם ז"ל דלא אמרו לקוח פטור מדאורייתא אלא בשלקחו עד שלא נתמרח ולזה אין להקשות ולימא ליה שיקח קודם שנתמרח דאפשר שלא ביה מצוי ומיהו ר"ת מפרש איפכא דאדרבה בממורח הוא דמפטר לוקח והדרא קושיא לדוכתין דכל לוקח דרבנן הוא ומאי משני קסבר אין קנין דבכח בממורח מיירי הילכך ע"כ צריכין אנו נתרץ דמ"מ דמי לחיוב והתוספות ז"ל והרא"ש ז"ל בתוספותיו בספ"ק דבכורות האריכו בזה וכתבו כם וז"ל וההיא דהקומץ משמע כפר"ת דפריך ולימא ליה קח מן העובדי כוכבי' ומזלות ועשר עליו ומשני קסבר אין קנין והוה ליה מן החיוב על הפטור ומדקרי ליה חיוב משמע מדאורייתא ואינה ראיה כלל דאכתי לימא ליה קח מן ועובדי כוכבים ומזלות פירות ממורחין ועוד דמשמע דודאי אחר מירוח מיירי מדקאמר לך קח מן השוק דרוב עמי הארץ מעשרין הן והאי לא שייך למימר אלא אחר מירוח אלא ודאי אף על גב דכל לקוח הוי מדרבנן כיון דאין קנין לגבי דבר המעורב ברוב חולין הוי כמו מן החיוב על הפטור תדע דהכי נמי קאמר כתם ולימא ליה קח מן השוק ועשר עליו קסבר רוב עמי הארץ מעשרין הם וה"ל מן הפטור על החיוב משמע הא אין רוב עמי הארץ מעשרין הוי מן החיוב על החיוב ואמאי והא דמאי מדרבנן לכ"ע וגם טבל המעורב ברוב חולין הוי מדרבנן אלא ודאי כשהאחד נוטה לצד חיוב או לצד פטור יותר מחבירו קרי ליה מן החיוב על הפטור או מן הפטור על החיוב ע"כ

ומיהו התוספות ז"ל בפ' הפועלים לקושית לקוח תירצו משום דדמי מן החיוב על הפטור כיון דאלו הדר מוכר קני ליה הוה חיוב וגם אהאי דקאמ' כלישנא בתרא שא"ל לך וקח מן העובדי כוכבים ופריך ולימא ליה וקח מן השוק ומשני דסבר אין רוב עמי הארץ לא קשיא ולא מידי דהא פרש"י ז"ל דלהכי הוי מן החיוב על הפטור דשמא זה שמכרו לא עישר והוה ליה חייב מדאורייתא וטבל המעורב בה פטור מדאורייתא דהא בטל ואכתי קשיא להו לתוספות ז"ל שם דכי משני הכא קסבר אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות מכל מקום לימא ליה קח העובדי כוכבים ומזלות מן הממורח דלמ"ד אין קנין מכל מקום דריש דגנך ולא דיגון עובדי כוכבי' ומזלות והניחו קושיא זו בצ"ע והא ודאי דקשיא טובא דהיכי מצינא למימר דפירות של עובדי כוכבים ומזלות בממורחין בידו והקרקע שלו מתחלה ועד סוף הוי חיוב טפי מטבל גמור המעורב בחולין כפי מה שפירש רש"י ז"ל ואף על גב דאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות מ"מ פטרו הכתוב מטעם מירוח העובדי כוכבים ומזלות כי היכי דפטר הכתוב מטעם ביטול ברוב ויש לחלק ולומר דפירות של עובדי כוכבים ומזלות דמי לחיוב טפי משום דבפירות אלו הבאים לפנינו אין בו שום דבר הפוטרו אלא המירוח שעשה עובד כוכבים ומזלות כבר אבל טבל זה המעורב בחולין המתוקני' הרי לפנינו צרתו בצדו דהיינו רוב החולין המתוקנין שבו ומ"מ הוא דוחק ולכך כתבו דצ"ע

גם בתוספות שלנו בשמעתין דר"ש שזורי אסיקו דצ"ע אם מירוח העובדי כוכבי' ומזלות פוטר אפילו מדרבנן בתבואת עובדי כוכבים ומזלות דאמרינן בפ"ק דבכורות הלוקח טבלים ממורחים מן העובדי כוכבים ומזלות וכו' דמרחינהו מאן אילימא דמרחינהו עובדי כוכבים ומזלות וכו' והא דגזרינן משום בעל כיסין בעובדי כוכבים ומזלות שלקח מישראל ע"כ. פי' לפי' חי אמרינן דמירוח העובדי כוכבי' ומזלות פוטר אפי' מדרבנן ניחא דקא משני שפיר קסבר אין קנין וכו' והלכך לא מיתוקם בלוקח מן העובדי כוכבים ומזלות פירו' ממורחי' דמרחינהו העובדי כוכבים ומזלות והתבואה היא שלו דהרי היא פטורה לגמרי ואפילו מדרבנן והוה ליה מן הפטור על החיוב ומעיקר' דפריך ולימא ליה קח מן העובדי כוכבים ומזלות קס"ד דיש קנין ומירוח העובדי כוכבים ומזלות אינו פוטר וא"ת ומאי נפקא מינה במירוח העובדי כוכבי' ומזלות אי פוטר אי לא כיון דיש קנין לעובדי כוכבים ומזלות ברי הוא פטור ועומד וי"ל דנפקא מינה להיכא שגדלה תבואת העובדי כוכבים ומזלות שליש ביד ישראל וכמו שכתבו התוספות לקמן בפ' ר' ישמעאל וכן כתבו התוספות בפ"ב דקידושין דאפי' יש קנין משכחת שפיר שתבואת' חייבת בתרומה וכגון שגדלה שליש ביד ישראל אי נמי טפי איכא לחיובי מדרבנן היכא דאמרינן יש קנין מהיכא דאמרי' אין קנין אבל מירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר דהיכא דאמרינן יש קנין ראוי לחייב מדרבנן כדי שלא ימכרו שדותיהם העובדי כוכבי' ומזלות להפקיעה מהמעשרות אבל אי אין קנין אין כאן הפקעה דאף על גב דאין עובדי כוכבי' ומזלות מעשר מכל מקום בקדושתה היא עומדת וכמו שכתבו התו' וכדכתיבנא לעיל ומה שפוטרו המירוח אינו אלא לפירות אבל הקרקע בקדושתו עומר למ"ד אין קנין וחכמים לא חששו אלא להפקעת הקרקע עצמו מקדושה וגזירה דבעלי כיסין ליתא אלא עובדי כוכבים ומזלות שלקח מישראל כ"נ ליישב השמועה אי אמרינו דמירוח עובדי כוכבים ומזלות פוטר אפילו מדרבנן ואף על גב דשמועה זו מיתרצא שפיר בהכי מ"מ הניחו הדבר בצ"ע משום מחי דקשיא להו על זה בפ' ר' ישמעאל וכדבעינן למכתב בס"ד

וגרסינן בירושלמי ר' יהודה בן פזי בשם ר' הושעיא הלכה כר' שמעון דלא כן מה כן אמרין רבי מאיר ור' שמעון אין הלכה כר"ש אלא בגין דרני אמר ר' שמעוו שזורי מעשה שנתערבו פירות טבולין בפירותי ונשאלתי את רבי טרפון וא"ל צא ולקח מן העובדי כוכבים מזלות ועשר עליה ותני עליה רבי יהודה ור"ש אומרים יש קנין עובדי כוכבי' וכו' דלא תסבור מימר תריי וכו' לפום כן צריך לומר הלכה כר"ש ועוד מן הדא דאמר ר' זעירא אבא אנטולי זבין פירי מן דארמאי אתא לגביה דרבי יהודה בן לוי שלח למנחם בריה דיתקן ליה ויהב ליה מעשריה מן דאתי קם עימיה רבי יהושע בן לוי א"ל מאן יעביד דא אלא אבוך מחלפה שיטתיה דר' יהושע בז לוי תמן הוא אומר הלוקח פירות תלושין מן עובדי כוכבים ומזלות מפריש תרומה ותרומת מעשר מהלכה ונותנן לשבט ונוטל דמים מן השבט והכא הוא אמר הכין אמר ר' אבא בר זמינא קומי רבי זעירא ורבי סימון לא אמר כן אלא מן דאתי קם עימיה ר' יהושע בן לוי וחמר ליה לית אלין דאבוך ואיקפד. ע"כ פי' מתני' בלוקח פירות ממורחין מן העובדי כוכבים ומזלות עסקינן ור"ש אית ליה דיש קנין ופטורין לגמרי ופסק ר' יהודה בן פזי כותיה ופריך עלה מאן דפסק כר"ש דלמה לי לפסק כותיה פשיטא דהלכה כר"ש וכדפרישנא לעיל ומשני בגין דתני אמר ר' שמעון שזורי מעשה שנתערבו פירות טבולין בפירותי וכו' פי' בשנתערב מעט טבל בהרבה פירות מתוקני' ומדאורייתא חד בתרי בטיל ובוא ליה פטור מדאורייתא וכדפרש"י ז"ל בפ' הקומץ אלא דחייב מדרבנן וכן כתבו התוס' ז"ל בסוף פ' יוצא דופן דאפילו תרומה בטלה ברוב דאורייתא והא דדרשינן בספרא מאת מקדשו ממנו דכולה בח' ומאה אסמכתא בעלמא הוא עיין שם סוף פ' יוצא דופן וכן פי' רש"י ז"ל שם והלכך ע"כ מאי דח"ל נמי שיקח מן העובדי כוכבים ומזלות חייב מדרבנן ופטור מדאורייתא וכדכתיבנא לעיל ולאפוקי מהא דר"ש שזורי פסק הלכה כר"ש דיש קנין אלמא דקא פסק הלכה כר"ש דיש קנין ופטור אפילו מדרבנן ובגמר' דידן פסק כר"ש שזורי משמע דחייב מדרבנן והוא פרישנא לה לעיל ואפשר דלא פסקו כר"ש שזורי אלא לענין דצריך להביא מחוץ כדי לתקן זה העירוב ולא מצי לעשר מיניה וביה אבל בענין זה של העובדי כוכבים ומזלות לא פסק רב פפא כלישנא בתרא ולא קשיא ליה נמי הא דפריך גמרא ללישנא קמא ולימא ליה קח מן העובדי כוכבים ומזלות וכדבעינן למכתב קמן בס"ד ומ"מ למדנו מלשון זה של הירושלמי דהלוקח פירות ממורחין מן העובדי כוכבים ומזלות פטור אפי' מדרבנן ועוד מן הדא דאמר ר' זעירא אבא אנטוני וכו' פי' ועוד הוצרך לומר הלכה כר"ש לאפוקי מהאי עובדא דאבא אנטולי זבין פירי מן דארמאי פי' פירות ממורחין מן העובדי כוכבים ומזלות אתא לגבי ר' יהודה בן לוי וכו' פי' דר' יהודה בן לוי אחוה דרבי יהושע בן לוי הוה והוא לוי ואבא אנטולי אתא לגביה שיתקן לו פירות אלו שקנה מן לעובדי כוכבים ומזלות ושלח למנחם בריה דיתקן ליה ושיתן לאבא אנטולי גופיה את המעשר ושלא יקחם לעצמו הגם שהם שלו מן הדין ממדת חסידות ונדיבות רצה ליתנם לבעליהם. מן דאתי קם עימיה ר' יהושע בן לוי אמר ליה מאן יעביד דא אלא אבוך פי' מי יעשה דבר כזה ליתן במתנה את שלו לאחרי' כזה המעשר היה שלו והוא רצה ליתנם לבעליהם ולו נאה הנדיבות כזה ופריך גמרא מיחלפא שיטתיה דרבי יהושע בן לוי וכו' דאיהו סבר דהדין הוא כן דמפריש מהלכה מדרבנן בעלמא ונוטל דמים מן השבט והכא הוא אומר דלו נאה לעשו' מילתא יתירתא דצדקה כזאת להחזיר לבעליו מן המעשר אמ' ר' אבא בר זמינא קומי רבי זעיר' וכו' א"ל לית אילין דאבוך פי' מה מילתא יתירתא קא עבד דקאמר ויהב ליה מעשריה דמשמע דא"ל דליעביד לפני' משורת הדין והלא הדין כן דאלו המעשרות אינן של אביך ובעל כרחו היו נוטלין אותו ממנו ולכן איקפד על דברים אלו ונמצינו למדים שצריך להפריש אלא שנוטל דמים ולכך הוצרך לפסוק הלכה כר"ש דיש קנין ואין צריך להפריש כלל. וראיתי מי שפירש זה הירושלמי בפנים אחרות וזה נ"ל עיקר

ומ"מ משמע להדיא מזה הירושלמי דהלוקח מן עובדי כוכבים ומזלות פירות ממורחין פטור אפילו מדרבנן ומה שיש לדקדק על זה מר"ש גופיה מסוגיא אחרת שבירושלמי כשאפרש השמועה של בכורות אפרשהו יפה בס"ד

ועתה אפרש בס"ד שמעתא דבעלי כיסין אשר ממנה בנה החולק דיק על חומה נשגבה להפיל אבן בחן פנת יקרת מוסד מפי סופרים ומפי ספרים ולהרוס גבול אשר גבלו ראשונים ולא באתי להוציא מלב העקשי' שאין בחכמת הגמרא מופת ברור כגון חשבוני התשבורת ונסיוני התכונה אשר יכריחו להשים מעקשים למישור וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל בהקדמתו לספ' המלחמו' אבל כונתי לערוך משפט לפני כל יודעי דת ודין ובקע