רבי בצלאל אשכנזי יב

לא ידעתי מהו האי שקלא וטריא לפי שיטתו ז"ל דאיהו ז"ל פריש דהא דאמר רבא אף על פי שאין קנין וכו' דנפקא מינה דאי הדר ישראל וזבין מיניה פירי דההיא ארעא חייב לעשר וכדכתיבנא לעיל והלכך שפיר מייתי רבא דהא לקט שכחה ופאה חייבת במעשר פי' היכא דהויא של עובדי כוכבי' ומזלות ולקטינהו ישראל מעתה ה"ה היכא דזבין הישראל פירי מיניה דעובדי כוכבים ומזלות חייב לעשר והוא דזבנינהו מקמי מירוח דומיא דלקט שכחה ופאה ואפי' שיהיה הקרקע ביד עובדי כוכבי' וגם דבריו ז"ל אינם מובנים כלל והא רבא אין קנין ס"ל ומאי פריך למ"ד יש קנין ועוד מאי קשיא ליה דילמא כתנא דאמר אין קנין אתיא והא היינו דמייתי רבא דהאי תנא ס"ל אין קנין והוא סתם משנה אלמא דהכי קי"ל ונראה שאלו התוספות ז"ל דמייתי הריטב"א ז"ל קא מפרשי השמועה קצת כפי' הרמב"ם ז"ל דרבה ורבי אלעזר בהכי פליגי דרבה סבר אין קנין לעובדי כוכבי' ומזלות וכו' פי' עובדי כוכבי' ומזלות שקנה קרקע בא"י לא הפקיעה מן המצות ואם חזר ישראל ולקחה ממנו מפריש תרומות ומעשרות ומביא בכורים ור' אלעזר סבר יש קנין אבל בעודה ביד העובדי כוכבי' ומזלות לא איידי בה רבה ורבי אלעזר מיהו תנאי פליגי בה וכתבו בתוספות שלנו אמר רבה אף על פי שאין קנין וכו והא דתניא לעיל וכו' עד ומיהו אשכחן ר"מ דסבר יש קנין בסוף פ"ק דאמר אין משכירי להם שדות משום דמפקע להו ממעשרות דכל זמן שהיא של ישראל כל מי שזורעה חייב במעשר וכי זבנה לעובדי כוכבים ומזלות הזורעה פטור דיש קנין דאי אין קנין אין זו הפקעה מה שאין עובדי כוכבים ומזלות מעשר קרקע החייבת דהתם פריך בית נמי מפקיע ממזוזה ומשני מזוזה חובת הדר היא ואין זו הפקעה והא דאמר ר"מ בפרק רבי ישמעאל תורמין משל עובדי כוכבים ומזלות על של ישראל התם איירי כשגדלו שניהם ביד ישראל ולהכי מוקי פלוגתייהו במירוח העובדי כוכבים ומזלות ולא ביש קנין כי היכי דלא תיקשי ר"מ דמנחות אדר"מ דעובדי כוכבים ומזלות ומיהו בירושלמי דפרקין משמע דסבר ר"מ אין קנין ופליג אגמרא שלנו וכי פריך הכא לרבי אלעזר הוה מצי למימר אנא דחמרי כר"מ אלא דמשני שפיר: ע"כ. בתוספות כתיבת יד ובדפוס חסר ואיכא למידק דאם כן תיקשו להו מאי דקשיא להו על פרש"י ז"ל בסמוך היכי פליגי רבה ור' אלעזר בפלוגת' דתנאי אלא משמע דבקל יש לתרץ דתנאי לא פליגי אלא בעודה ביד העובדי כוכבי' ומזלות ורבה ורבי אלעזר פליגי אליבא דר"מ דרבה סבר עד כאן לא קאמר ר"מ יש קנין אלא בעודה בידו שאם ישראל זורעה פטור וכמו שכתבו התוספות הבל אם חזר ולקחה הישראל ממנו הרי זה מפריש תרומות ומעשרות ורבי אלעזר סבר דבכל גונא ס"ל לר"מ יש קנין ואפילו אם חזר הישראל ולקחה כבר הופקעה קדושתה ולקיחה זו שחזר הישראל ולקחה אינו אלא ככיבוש יחיד והלכך קשיא להו לתוספות דמאי פריך לרבי אלעזר לימא אנא דאמרי כר"מ ולשיטה זו שקיל וטרי שפיר הריטב"א ז"ל בשם התוספות דמאי מייתי רבא מההיא דתנן הלקט והשכחה וכו' דהא איהו לא קאמר דאין קנין אלא כשהישראל לוקח השדה אבל כל עוד שהקרקע ביד העובדי כוכבי' ומזלות ביינו פלוגתת דתנאי ורבה לא אתא לפלוגי עליה דר"מ דאמר יש קנין והכא בלקט ופיאה אינו מזכה לבם הקרקע וכדכתיבנא והשתא ריהטא שפיר שקלא וטריא של הריטב"א ז"ל בשם התוספות דוק ותשכח נמצא לשיטה זו פשיטא דאין קנין לעובדי כוכבי' ומזלות כשחזר הישראל ולקחה מידו ומיהו בעודה בידו אי פסקינן כמ"ד יש קנין הקונה מפירות העובדי כוכבים ומזלות פטור מלעשר כיון דהקרקע ביד העובדי כוכבים ומזלות ולמ"ד אין קנין כל הקונה מן העובדי כוכבים ומזלות חייב ומיהו הרמב"ן ז"ל כתב דלא נזכר בגמרא דידן פלוגתא דתנאי ביש קנין ואין קנין אלא בירושלמי הזוכר ומה שהוזכר בגמרא דידן היינו פלוגת' דמירוח וכדכתיבנא לעיל: אבל הרמב"ם ז"ל קא מפרש דאיברא ודאי דרבה ור' אלעזר בקניית גוף הקרקע פליגי אבל ס"ל דפלוגתא דתנאי ביינו בקנין פירות וכשנגמרו ביד העובדי כוכבים ומזלות דמר סבר דקננהו עובדי כוכבים ומזלות בגמר זה שעשה בפירות ואמטו להכי פטורין ומר סבר דאין לו לעובדי ומזלות שום קנין להפקיע מיד מעשרות ופלוגתא דיש מירוח בהכי נמי ריהטא דמ"ר מירוח העובדי כוכבים ומזלות פוטר ס"ל דיש לעובדי כוכבים ומזלות קנין בפירות ומ"ד דאינו פוטר ס"ל דאין לו שום קנין וכן פי' במנחות הר' גרשום מאור הגולה וכדבעינן למכתב בס"ד ולשיטה זו הירושלמי וגמרא דידן בחדא שיטתא אזלי

ולכולהו פירושי אכתי צריך לדקדק בשמעתין למה ליה למידק טעמא דהפקיר הא לא הפקיר חייב והא בהדיא קתני מתניתין הלקט והשכחה וכו' חייבת אלא אם כן הפקיר ובקצת נוסחאות ישנות לא גרסינן לה אלא ה"ג אלא לאו דעובדי כוכבים ומזלות ולקטינהו ישראל לעולם דישראל ולקטינהו עובדי כוכבים ומזלות ומיהו בכל הנוסחאו' גרסינן לה ויש ליישב דלהכי דייק הכין משום דאי מפשטא דמתניתין הוה מצינן לדחויי דחייבין במעשר מדרבנן קאמר ואין להשיב דאי מדרבנן קאמ' למה ליה למנקט הלקט וכו' ליתני תבואת העובדי כוכבים חייבת במעשר דהא איכא למימר דלהכי נקט הלקט וכו' לאשמועינן דאף על גב דבלקט שכחה ופאה הפקר הן מכל מקום של עובדי כוכבים כיון דאינו מצווה על הלקט ושכחה כי שביק להו לא חייל עלייהו שם לקט למהוי הפקר עד שיפקירם בפירות מיהו מעיקר הדין שמעינן דלאו מדרבנן קאמר דאי ליכא בשדה עובדי כוכבים ומזלות שום חיובא מדאורייתא מעתה לא הוה לן למגזר כולי האי דלא ליפטר עד שיפקירם בפירוש ולא דלא הפקיר בפי' חייב דכיון דאין בשדה עובדי כוכבים ומזלות שום חיוב מדאורייתא בגילוי כל דהו דהפקר ליסגי ולכך דייק טעמא דהפקיר הא לא הפקיר לא

וכתבו בתוספות מחודשות שאינן בדפוס דבעינן שיפקירם כשהם מחוברים דאכתי לא חל עלייהו חיוב מעשר דאי לאחר שנתלשו לא אשכחן מידי דנתחייב במעשר אם הפקירו אח"כ שיפטר מן המעשר והכי משמע מדקאמר אלא א"ב הפקיר והפקיר מעיקרא משמע דהיינו כשהם מחוברים ולא קאמר עד שיפקיר דמשמע מכאן ולהבא. ע"כ: ואפשר דהיינו נמי דדייק גמרא טעמא דהפקיר פי' קודם כשהיה במחובר הא לא הפקיר מקודם אפילו שיפקיר אחר כך לא מיפטר אלמא דחייב מדאורייתא דאי ליכא חיובא אלא מדרבנן למה לי כולי האי

ובמכל מקום ס"ל להרמב"ם ז"ל דישראל שלקח מן העובדי כוכבים ומזלות פירות אחר שנשלשו קודם שנגמרו ביד העובדי כוכבים ומזלות וגמרן הישראל חייבין בכל מן התורה והיינו הא דאייתי רבה מלקט ושכחה ואם לקחן אחר שנגמרה מלאכתן ביד העובדי כוכבים ומזלות פטורין ודלא כר"מ דס"ל אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות כלל והא כתיבנא לעיל דלדעת רבי זעירא בירושלמי אפילו ר"מ לא אמר אין קנין אנא לגבי הגוף אבל קנין נכסים יש לו וניחא בזה מאי דקשיא ליה להר"ש ז"ל בפ' ה' ממסכת דמאי דשמעינן ליה לר"מ דאמ' יש קנין בסוף פ"ק דעובדי כוכבים ומזלות ולדעת ר' זעירא דר"מ אית ליה קנין נכסים ניחא וה"ק במסכת עובדי כוכבים ומזלות ואין צריך לומר שדות דאית בה תרתי חניית קרקע וחדא דמפקע להו לפירות ממעשר דכשנגמרו ביד העוברי כוכבים ומזלות הרי הם פטורין ומיהו ללישנא קמא דבירושלמי דר"מ בכל גונא אמר אין קנין צריכין אנו לידחק בתירוצו של הר"ש ז"ל

ובהני תרי קנייני דכתיבנא ניחא נמי שמעתין דפ' הקומץ רבה דגרסינן התם אמר ר"ש שזורי פעם אחת נתערב לי טבל בחולין ובאתי ושאלתי את רבי טרפון ואמר לי קח לך מן השוק ועשר עליו קסבר רוב עמי הארץ מעשרין הן והוה ליה כתורם מן הפטור על הפטור ולימא ליה קח לך מן העובדי כוכבים ומזלות קסבר אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י להפקיעו מיד מעשר והוה ליה מן החיוב על הפטור איכא דאמרי א"ל לך קח לך מן העובדי כוכבים ומזלות קסבר יש קנין לעובדי כובבי' ומזלות בא"י להפקיעו מיד מעשר והוה ליה מן הפטור על הפטור ולימא ליה לך קח לך מהשוק קסבר חין רוב עמי הארץ מעשרין שנח ליה וב יימר בר שלמיא לרב פפא הא דאמר רבין בר חנינא אמר עולא אמר ר' חנינא הלכה כרבי שמעון שזורי ולא עוד אלא כל מקו' ששנה ר"ש שזורי הלכה כמותו אף בנתערב לי טבל בחולין א"ל אין וכו'. ע"כ. ואיכא למידק דהא קי"ל כרבה דאמר אין קנין והכין פסקו כמו רבוותא ז"ל ובשמעתין אמרינן כלישנא בתרא דר"ש שזורי ס"ל יש קנין והלכה כמותו כדאיתא בשמעתין ולמאי דפרישנא ניחא דללישנא קמא פריך הכי ולימא ליה קח מן העובדי כוכבים ומזלות דקס"ד דאף על גב דאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בגוף הקרקע להפקיע מידי מעשר מכל מקום יש לו קנין נכסים דהיינו אכילת פירות וכשנגמרו ביד העובדי כוכבי' ומזלות ולא נתמרחו דאי נתמרחו גם כן אפילו מדרבנן פטור והוה ליה מן הפטור על החיוב ואי לא נגמרו ביד העובדי כוכבים ומזלות מדאורייתא נמי חייב וה"ל מן החיוב על הפטור אלא בשנגמרו ביד העובדי כוכבים ומזלות ולא נתמרחו אלא ביד ישראל ונראה דהני פריך ולימא ליה קח מן העובדי כוכבים ומזלות פי' אמאי לא קאמר נמי שיקח מהעובדי כוכבים ומזלות שמאיזה שימצא ראשון או מן השוק או מן העובדי כוכבים ומזלות שנגמר ע"י העובדי כוכבים ומזלות ונתמרח על ידי ישראל יקח דתרוייהו הוו שפיר מן הפטור על הפטור וחם לא תפרש כן קשיא מאי פריך והא לא שכיח שימצא ביד העובדי כוכבים ומזלות מה שנתמרח על ידי ישראל אלא ודאי פריך שיקח נמי מן העובדי כוכבים ומזלות וכדפרישנן ומשני קסבר אין קנין לעובדי כוכבי' ומזלות בא"י וכו' פי' אין קנין לעובדי כוכבי' ומזלות כלל ואפילו קנין נכסים איכא דאמרי א"ל לך קח מן העובדי כוכבים ומזלות קסבר יש קנין וכו' פי' אף על גב דבגוף כקרקע אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות מכל מקום בפירות קסבר דיש קנין וקי"ל כלישנא בתרא דהלכה בכל מקום כלישנא בתרא וכן פסק הרמב"ם ז"ל ודוק לשונו שכתב וז"ל פירות העובדי כוכבים ומזלות שגדלו בקרקע שקנה בא"י אם נגמרה מלאכתן ביד העובדי כוכבים ומזלות פטורין מכלום שנאמר דגנך ולא דגן עובדי כוכבי' ומזלות ע"כ הא קמן דקאמר תרתי שנגמרה ביד עובדי כוכבי' ומזלות ומירחן העובדי כוכבים ומזלות ועל זה קאמר פטור הא אם לקחה קודם שמירחן העוברי כוכבים ומזלות ומירחן הישראל חייב ושוב כתב ואם לקחו ישראל אחר שנתלשו קודם שנתגמר מלאכתן וגמרן ישראל חייבין בכל מן התורה הא קמן דקאמר דוקא בשלקחו אחר שנתלשו קודם שתגמר מלאכתן אם הא לקחן אחר שנגמרה מלאכתן אפילו אם מירחן ישראל פטורין ותקשי לדידיה אדידיה אלא דאי ה"ק בשלקחן הישראל לאחר גמר מלאכה ומירוחו פטור מכלום ואפילו מדרבנן אינו חייב ואם לקחן אחר שנתלשו קודם שתגמר מלאכתן וגמרן הישראל חייבין בכל מן התורה ואם לקחן נאחר גמר מלאכה ומירחן הישראל פטורין מדאורייתא וחייבין מדרבנן ואף על פי שלא פיר' הרב ז"ל זה להדיא כמאן דפריש דמי דמלשונו ז"ל מובן כן וממה שכתב לקמן ז"ל מוכח הכין להדיא

ולשיטת התוספות ז"ל דכתיבנא לעיל בשם הריטב"א ז"ל מתפרשא שמעתין הכין דהא פרישנא לדידהו ז"ל דרבה ס"ל דאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות וכו' ואם חזר ישראל ולקחה ממנו מפריש אבל כל עוד שהקרקע ביד העובדי כוכבי' ומזלות פליגי בה תנאי דלמ"ד יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בכל גונא שיקח פירות תלושין מן העובדי כוכבים ומזלות ואפילו לקחם קודם שתגמר מלאכתן כיון שהקרקע ביד העובדי כוכבי' ומזלות פטורין מן התורה וחייבין מדרבנן ולמ"ד אין קנין בכל גונא