רבי בצלאל אשכנזי יא

כוכבים ומזלות בהכי ופטורין כן נראה פי' לפי' הרב ז"ל ובמסכת פיאה דמיירי בלקט שכחה ופאה דעדיין לא נגמרה מלאכתן קא פסיק וקאמ' הרב ז"ל דהעיקר אצלינו שאין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל להפקיע מן המעשרות ולפיכך לקט וכו' ומה שכתב במסכת דמאי כבר ביארנו שהעיקר אצלינו שאין קנין וכו' אהא דכתב במסכת פיאה קאי שלא מצינו לו ביאור בענין זה למעלה אלא במקום הזה ומעתה הרי ברור לפניד שמה שכתוב בספרי הדפוס במסכת פיאה והעיקר אצל ר"מ שאין קנין וכו' ואינה הלכה ע"כ הוא טעות ומה שמלאתי מוגה הוא עיקר ועולה יפה עם מה שכתב בחיבורו הטהור בפ"א מהלכות תרומות ואין להקשות אמאי פסק הרב ז"ל דלא כסתם משנה דתנן מעשרין משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות וכו' דגרסינן בפ' הגוזל העצים עלה הא דתנן רבי יהודה אומר אם השבח וכו' יתיב רב יוסף אחוריה דרבי אבא קמיה דרב הונא ויתיב רב הונא וקאמר הלכה כרבי יהושע בן קרחה והלכה כרבי יהודה אהדרינהו רב יוסף לאפיה וכו' אלא הלכה כרבי יהודה ל למה לי מחלוקת ואחר כך סתם הלכה כסתם מחלוקת בב"ק וכו' וסתם בבבא מציעא וכו'. ורב הונא אצטריך סד"א אין סדר למשנה וסתם ואחר כך מחלוקת הוא ורב יוסף אי הכי כל מחלוקת ואחר כך סתם נימא אין סדר למשנה וסתם ואחר כך מחלוקת היא ורב הונא כי לא אמרינן אין סדר למשנה בחדא מסכתא אבל בתרי מסכתי אמרינן ורב יוסף כולה נזיקין חדא מסכתא היא ואי בעית אימא משום דקתני לה גבי הלכתא פסיקתא כל המשנה וכו' ע"כ וכתב הרשב"א ז"ל בחידושיו וז"ל אלא הלכה כרבי יהודה למה לי מחלוקת ואחר כך סתם וכו' וא"ת מאי קושיא ומי עדיף מחלוקת ואחר כך סתם מסתם מתני' דליכא מחלוקת במתני' ופסקי' כתנאי דברייתא דפליגי אסתם מתני' ולא אקשינן והא סתם מתניתין היא אלא לרבי יוחנן בלחוד דכאיל ופסק כסתם משנה ואפי' לר' יוחנן נמי אמרינן בדוכתי טובא אמוראי נינהו אליבא דרבי יוחנן וי"ל דאה"נ דטפי עדיף מחלוקת ואחר כך סתם מסתם מתניתין בלא מחלוקת במתניתין משום דכל ששנה ר' מחלוקת ואחר כך סתם נראה שדקדק הרבה בדבר ואחר ששנה המחלוקת ראה דברי האחד וסתם כמותו ועוד אפשר לן לומ' שהברייתא נשנית אחר המשנה דבי רבי חייא ובי רבי אושעיא תלמידי דרבי מיתניין ולברר מתני' והלכך אף על גב דאיכא סתם במתניתין שמא רבי שנה להן בברייתא לבסוף והוה ליה סתם ואחר כך מחלוקת ובכי הא לא מקשינן והא סתם מתניתין היא דאפשר דלאו הכי אלא דקשיא דבפ' החולץ אמרינן מסתמיך ואזיל רבי אבהו אכתפיה דר' נחום שמעיה ומינקיט הלכתא מיניה מחלוקת ואחר כך סתם הלכה כסתם סתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה כסתם סתם במתני' ומחלוקת בברייתא הלכה כסת' סתם בברייתא ומחלוקת בברייתא מאי א"ל ר' לא שנה רבי חייא מניין לו אלמא אף סתם דמתני' ומחלוקת דברייתא פשיטא ליה דהלכה כסתם מתניתין וי"ל דההוא כללא רבי אבהו לחודיה הוא דכאיל ליה ואימוראי אחריני לית להו הכין בסתם מתניתין ומחלוקת בברייתא דהא איכא טובא דפסקי לעתים כמחלוקת דברייתא חוץ מרבי יוחנן ואליבא דהנהו אימוראי דאמרי משמיה דרבי יוחנן דהלכה כסתם משנה ורבי אבהו נמי תלמידו של ר' יוחנן הוא וס"ל כרביה. עכ"ל הרשב"א ז"ל

הא קמן אפילו סתם במתניתין ומחלוקת בברייתא איכא אימוראי טובא דפסקי כמחלוקת דברייתא ובפ' רבי ישמעאל פליגי בה בברייתא ר"מ ורבי יהודה ורבי יוסי ור"ש והלכה כר"י ובמסכת מכשירין בפ"ב פליגי בה במתני' גבי אוצר שישראל ועובדי כוכבי' ומזלות מטילין לתוכו ולהנהו דפליגי עלה דר"מ שנאה רבי בלשון חכמים ועלה הא דתנן בפ' הפועלים אוכל פועל קשות ואפילו בדינר וכו' וחכמים מתירין וכו' ובעי גמרא חכמי' היינו ת"ק איכא בינייהו וכו' כתב הרא"ש ז"ל שם בפסקיו דהלכה כחכמים ולא כסתמא דרישא דאשכחן כמה סתמי דיחידאי אינון כדאמרינן סתם מתניתין ר"מ אבל לשון חכמי' כולל רבים. ע"כ: הילכך עדיף טפי האי דמכשירין דשנאה רבי בלשון חכמים ובעל כפתור ופרח פירש הך דמכשירין בפנים שונים דלא נהירין כלל ואנו אין לנו אלא כפירושו של הרמב"ם ז"ל וכן פי' רבינו עובדיה וכמו שנאריך בביאור משנה זו לקמן בס"ד וגם הרא"ש ז"ל בתוספותיו וכו' כתב וז"ל מחלוקת ואחר כך סתם לכ"ע הלכה כסתם ובסתם ואחר כך מחלוקת אף רבי יוחנן מודה דאין הלכה כסתם וסתם שאין עליה שום מחלוקת כ"ע מודו שהלכה כאותו סתם אלא שאר אימוראי סברי שאם הסברא נוטה שאין הלכה באותו סתם נוכל לפסוק שאין הלכה כמותה אבל דבי יוחנן סבר שבכל מקום הלכה כסתם משנה ואפילו מחלוקת בחדא מסכתא וסתם במסכתא אחריתי ס"ל דהלכה כסתם: ע"כ: וסוגיין דלא כרבי יוחנן ובר מן דין ומן דין הרי אמרו בגמרא ירושלמי על משנה סתמית זו מתניתין דרבי מאיר דר"מ אמר אין קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל להפקיעו מיד מעשר ר' יהודה ור"ש אומרי' יש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות וכתב הרי"ף ז"ל בסוף פ' אלו נערות דמדקא' זו דברי ר"מ אלמא לא ס"ל כר"מ דיחידא' הוא גם הר"י ן' גיאת וכמה רבוותא בפרק הישן במסכת סוכה דלהכי גלי לן גמרא דמתניתין ר"מ היא ורבי יהודה פליג עניה לומר דר"מ ור"י הלכה כרבי יהודה ואפילו החולקים על זה היכא דאימוראים אמרין להדיא מתניתין יחידאה היא לקיים פסקן פשיטא ודאי דלית הילכתא כסתם משנה וכדאמר להדיא בפ' הספינה ועלה דהא מתניתין הרי בהדיא פסקו בסוגיא זו דלא כוותה וכדבעינן למכתב בס"ד

השתא אפרש גם סוגיא זו דהיא עולה יפה לפסקן של הרב ז"ל דגרסינן תו וכו' ר' אימי בשם ר"ל טעמא דר"מ וכו' אמר רבי אלעזר ברבי יוסי קומי ר' ייסא ודא מסייעא לר"מ והארץ לא תמכר לצמיתות וגו' לחולטנית א"ל כל גדמא אמר דהיא מסייעא לר"ש לא תמכר הא אם נמכרה חלוטה היא רבי חונא רובא דציפורין אמר הנהיג רבי חנינא בציפורין כהדא דר"ש ר' זעירא אמר הנהיג רבי חנינא בציפורין להדא דר"ש רבי זעירא אמר קומי רבי אבהו בשם רבי אלעזר אף על גב דר"מ אמר אין קנין ל עובדי כוכבי' ומזלות בא"י לפוטרו מן המעשרות מודה הוא דיש לו קנין נכסים וכו' ע"כ ומשמע לי דה"פ דמעיקרא דאמרינן זו מתניתין דר"מ וכו' סברינן דכי אמר ר"מ אין קנין וכו' היינו לומר דאין קנין כלל לא קנין בגוף ולא קנין פירות ולזה איכא למימר דר"י ור"ש דאמרי יש קנין היינו קנין נכסים אבל קנין בגוף לית ליה וכדאמר רבה בגמר' דילן והשתא מתניתין דקתני מעשרין משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות מיירי בפירות שנגמרו ביד העובדי כוכבים ומזלות ואפ"ה אית ליה דחייבין במעשר ואתיא מתניתין כר"מ אבל ר"י ור"ש חולקים ואומרים דיש קנין וכו' ואתא רבי זעירא קומי רבי אבהו ואמר בשם רבי אלעזר אף על גב דר"מ אמר אין קנין וכו' מודה דיש לו קנין נכסים כו' פי' קנין פירות וכדפרישנ' לה לעיל והלכך ע"כ מתניתין דקתני מעשרין משל ישראל על של עובדי כוכבי' וכו' לא מיתוקמא בשנגמרו הפירו' ביד העובדי כוכבים ומזלות דאם כן אתיא מתניתין דלא כמאז אלא כמי שמכרו שדהו לעובדי כוכבים וחזר ולקחה ישראל ממנו או שקבל הישראל באריסות וזרעה או מיירי שגדלו שניהם ביד ישראל וכמו שכתבו התוספות ז"ל וגם הרמב"ן ז"ל כתב דמיירי בשהביא שליש ברשות ישראל שכבר נתחייבה וכדכתיבנא לעיל הלכך בין ללישנא קמא דגמרא בין ללישנא דרבי זעירא בשם רבי אלעזר שפיר פסק הרב ז"ל דאי כלישנ' דגמרא הרי פסקו להדיא כר"ש דיש קנין ואמר רבי חונא רובא דצפורין דהנהיג רבי חנינא בצפורין כהדא דר"ש אלא דצריך לפרש מאי איכא בין רבי חונא לרבי זעיר' ובספרו של הרכם כמהר"ר שלמה שיריליו ז"ל לית' אלא הא דרבי חונ' בלחוד ונרא' לפרש דרבי חונא קאמ' דהנהיג רבי חנינא בציפורין כהדא דר"ש לומר שבכל הדברי' הנהיג כותיה לומר דיש קנין לעובדי כוכבים ומזלות בא"י ופטור מן המעשרות ורבי זעירא קאמר הנהיג ר' חנינא כהדא כר"ש פי' לאו בכל מילי הנהיג כותיה אלא בהא דוקא דאין מעשרין משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות משום דלא קים ליה שפיר כר"ש הלכך מספקא אין ראוי לעשר משל ישראל על של עובדי כוכבים ומזלות שלא מן החיו' על הפטור אבל לא פטר מלעשר בשל עובדי כוכבים ומזלות והשתא לרבי זעירא לא אתי שפיר לפסקו של הרב ז"ל ובירושלמי דסוף פ' השולח לא מייתי הא דרבי זעירא אלא הא דרבי חונא בלחוד ככתוב בגרסתו של הר"ש סיריליו ז"ל וגם לקמן בירושלמי פסק כר"ש דגרסינן התם רבי יודה בר פזי בשם ר' הושעיא הלכה כר"ש ופריך דלא כן מה נן אמרין ר"מ ור"ש אין הלכה כר"ש פי' דאית ליה לגמרא ירושלמי בפשיטות ר"מ ור"ש הלכה כר"ש ומיהו בגמרא דילן בפ' מי שהוציאוהו איבעיא להו ונשאר בתיקו ומיהו בירושלמי פשיטא ליה דהלכה כר"ש ולהכי קשיא ליה למה ליה למפסק הלכה כר"ש ומשני אלא בגין דתני אמר ר' שמעון שזורי מעשה שנתערבו פירות טבולין בפירותי ושאלתי את ר"ט ואמר לי צא ולקחם מן העובדי כוכבים ומזלות ועשר עליה ותני עליה רבי יודה ור"ש אומר יש קנין לעובדי כוכבי' ומזלות בא"י וכו' דלא תסבור מימר תרי כל קבל חרי אינון לפום כן צריך לומר הלכה כר"ש כי' הרי שנים כנגד שנים הן דהא איכא ר"ט דקאי כר"מ הילכך לכך שפיר פסק הרב ז"ל דיש קנין פירות לעובדי כוכבים ומזלות בא"י לפטור מן המעשר דהא פסק גמרא דלא כסתם משנה וכתב רשב"ם ז"ל בפ' יש נוחלין דכל כללות שבגמרא כגון הלכה כסתם משנה הלכה כר"ע מחבירו וכו' כולה ו קי"ל הכי בר מהיכא דמפרש גמרא דלית הלכתא הכי וכיוצא בזה כתב הרשב"א ז"ל בתשובה סי' תרפ"ח לקיים פסק אחר של הרמב"ם ז"ל עיין שם ואי כלישנא דרבי זעירא בשם רבי אלעזר הרי בכל הני גווני דמיתוקמא מתניתין פסק הרב ז"ל נמי הכין דוק ותשכח והרב ז"ל בפי' המשנה פירש כלישנא קמא דגמרא דירוש' דר"מ בכל גוונא ס"ל דאין קנין עובדי כוכבים ומזלות ואפילו לגבי הפירות אלא דאנן לא פסקינן כותיה אלא בגוף הקרקע ואפשר דלא יש חולק על זה וכדפרישנן והיינו כרבה דשמעתין

ומכל מקום פסקו של הרמב"ם ז"ל עולה כהוגן משני הגמרין ולכך פסק תרב ז"ל עובדי כוכבים ומזלות שקנה קרקע בא"י לא הפקיעה מן המצוות וכו' והיינו כרבה וכן פסקו כולהו רבוותא דאין קנין לעובדי כוכבים ים ומזלות להפקיע גוף הקרקע מקדושתה עוד כתב ז"ל פירות העובדי כוכבים ומזלות שגדלו בקרקע שקנה בא"י אם נגמרה מלאכתן וכו' פטורין מכלום שנאמר דגנך ולא דגן עובדי כוכבים ומזלות פסק בזה כרבי יוסי וכר"ש וכדכתיבנא

ודע דהא דגרסינן בשמעתין טעמא דהפקיר הא לא הפקיר הקשה הריטב"א ז"ל בחידושיו בשם התוספו' ז"ל ולרבא מי ניחא הרי לא היה קרקע זה במחובר ביד ישראל כי העובדי כוכבים ומזלות כשמזכה הלקט והפאה אינו מזכה להם הקרקע שגדלים בו ואפילו רבא מודה דכיון שאין גוף הקרקע ביד ישראל דלאחר תלישת התבואה אינן חייבין במעשר למ"ד יש קנין ותירץ דהכא נמי סתמא דמילתא מזכה להם הקרקע לקנות השבלים על ידו עוד הקשה דמכל מקום מאי קושיא דילמא כתנא דאמר אין קנין אתיא דלדידיה אפילו תבואת העובדי כוכבים ומזלות חייבת ותירץ אם כן ליתני תבואת העובדי כוכבים ומזלות חייבת במעשר ואשמעינן רבותא טפי דאפילו בתלוש חייבת ובהכי ניחא דליכא לשנויי דילמא חייבת מדרבנן קאמר עוד הקשה ולרבא נמי תיקשי הא תינח פאה ולקט דבמחובר נינהו אלא שכחה בתלוש היא והיכי מיחייבא במעשר ותירץ דודאי לגבי שכחה ודאי חייב מדרבנן קאמר ואגב לקט ופאה דחיוביהו דאוריית' תנייהו מיהו כולהו מדרבנן לא מצי לפנויי כדפרישנא דאם כן ליתני תבואה: ע"כ: