רבי בצלאל אשכנזי קח

המובהק מהר"מ אלשקר ז"ל בתשובותיו ומחי אמוחא למי שרצה לבקש חומרות מדומות בשמא ושמא דשמא הגם דבהאי עובדא היה מקו' להסתפק טובא מ"מ מקהי קהייתא על המחמיר והסכימו עמו להתיר רוב חכמי הדור לכן אני בעניי ההולך בעקבות הראשונים בעינא למשכוני נפשין אשריותא דהך איתתא לעלמ' לכ"ע בס"ד

גרסינן בפ' האשה בתרא אבא יודן איש ציידן אמר מעשה בישראל ועובד כוכבים שהלכו בדרך ובא עובד כוכבים ואמר חבל על יהודי שהיה עמי בדרך שמת וקברתיו והשיאו אשתו ושוב מעשה בקולר של ב"א שהיו מהלכין לאנטוכיא ובא עובד כוכבים א' ואמר חבל על קולר של בני אדם שמתו וקברתים והשיאו את נשותיהן ע"כ וכתבו הרשב"א והרב המאירי ז"ל דלאו דוק' הזכירו קבורה כאן דעובד כוכבים מסיח לפי תומו נאמן בשאמר מת סתם אע"ג דלא אמר קברתיו ומייתו ראי' מהנהו עובדי דלעיל מהך דגרסי' ההוא דהוה קאמר ואזיל מאן איכא בי חיואי מאן איכא בי חיואי שכיב חיואי ואנסבה רב יוסף וכו' ההוא דהוה קאמר ואזיל ווי ליה לפרשא זריזא דהוה בפומבדיתא דשכיב וכו' ההוא דהוה קאמר ואזיל מא איכא בי חסא וכו' טבע חסה וכו' אלמא לא בעינן קברתיו ועוד מייתו ראיות טובא ולכך העלו דלאו דוק' דבעינן קברתיו והנך עובדי מעשה שהיה כך היה ומשם הרב הגדול רבינו פרץ הכהן ז"ל רבו של ריב"ש ז"ל תרצו דאפשר דנקט קברתיו לרבות דס"ד דנרא' כמתכוין להעיד וכמו שכתוב בתשובו' ריב"ש ז"ל ומ"מ לדעת כל הני רבוואתא ז"ל בהני עובדי לא בעינן קברתיו ועובדא דידן להני עובדי דמיין ועדיפא זינייהו כדבעינן למכתב קמן בס"ד וכתב בעל תרומת הדשן בפסקיו וכתביו שלא נהגו העולם כלל לומר קברתיו במסיח לפי תומו וכן כתב מרנא ורבנא הרדבא"ז ז"ל בתשובותיו על זה דכבר נהגו בכל הדורו' הללו להקל בדבר זה משום תקנת עגונות וכן כתב הרב הגדול מהר"י טייטצק ז"ל שבסלוניק עיר גדולה של חכמים ושל סופרים נהגו להקל ואם תשאל והרי כתב ריב"ש ז"ל בתשוב' אע"ג דלפי ההלכה אפי' במלחמ' אינו צריך לומר סברתיו מ"מ כיון שיצא מפי הרי"ף והרמב"ם ז"ל להחמיר ראוי לחוש לדבריהם כמו שכתב הרשב"א ז"ל בתשוב' ומי לא יחוש אחריו וכי הרי"ף והר"מ ז"ל קטלי קני באגמא נינהו הלא המה גאוני עולם ועמודי התור' ומי יתיר לשוק אשה שהוא ערוה לדעתם חלילה ע"כ. תשובתך לא כתב הריב"ש ז"ל כן אלא בעד א' במלחמה או במים או מסיח לפי תומו בכגון אלו המקומות וכן נראה בהדי' בתשובותיו דו"ק ותש"כח. אבל בעובד כוכבים מסיח לפי תומו דעלמ' אדרבה דעתו דלא בעי' קברתיו וכתב דכן דעת כל האחרוני' ז"ל ומה שכתב הרמב"ם ז"ל בזה עם מה שפירשו בו אינו נכון עיין בתשובותיו: וז"ל הרשב"א ז"ל בתשוב' ודע שזה הענין של מים ושאר מקומות של סכנה כגון מלחמה נשאל' שאלה בגמר' בפ' האשה שלום אם עד א' נאמן בו אם לאו ונחלקו בפסק הדבר גדולי הדורות שר"ח ז"ל אמר שלא נפשטה השאל' ולפיכך אין עד אחד נאמן במלחמה ובמים ואעפ"י שהכירוהו מת ואעפ"י שאמרו מת וקברתיו וכ"ש עובד כוכבים מסיח לפי תומו אבל הרי"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל ושאר מן האחרונים ז"ל אמרו שהוא נאמן אלא שהר"ם והר"ז ז"ל אמרו שצריך לומר וקברתיו וכן נראה ג"כ מדעת הרי"ף ז"ל אבל אם אינו אומר שקברו אינו נאמן דבכל מקום של סכנה שדרכן של בני אדם מתים שם במלחמה ומים בין שיש להם סוף בין מים שאין להם סוף משעה שהוא יודע שטבע או שירד למלחמ' ולא שב מחשב הוא שמת כדרך שמתו האחרים וסומך על הדמיון ומעיד ואפשר שלא מת והילכך עד שיאמר בפי' קברתיו אין משיאין אשתו על פיו ומ"מ אם נשאת לא תצא אבל מקצת מן האחרוני' אמרו שהוא נאמן באומר מת סתם ואעפ"י שאין דעתי מכרעת כן דעתי נוטה מפני שיש בזה ראיות מן הגמ' ומן הירושלמי ומ"מ מי יקל ראש ולהקל בדבר שבערוה כנגד אבות העולם שאין לנו אלא לשית לבנו לדעתם ואיני מורה לך בדבר זה להקל ע"כ. הא קמן שלא אמר הרשב"א ז"ל כן דאין ראוי להקל אלא בכגון מלחמה ומים אבל במסיח לפי תומו דעלמא כגון הני עובדי דאבא יודן ואנטוכיא דכתיבנ' לעיל לא אמר הרב ז"ל כן אדרבה תמה על הרמב"ם ז"ל בחידושיו על זה בפ' האשה בתרא ודחאו בשתי ידים ולא מצא לו חבר כלל לא הרי"ף ז"ל ולא הרז"ה ז"ל ואילו בפרק האשה שלום גבי הא דאבעיא לן עד א' במלחמה מייתי לה נמי משמי' דהרי"ף ז"ל ואיבר' דקא מתמה עלייהו מהגמ' ומירושלמי מיהו לא דחאן ואפשר דמיחש חייש להו כמו שכתב בתשובותיו תדע דהרב המגיד ז"ל בסו' הלכות גירושין גבי הא דכתב הרמב"ם ז"ל יצא עובד כוכבים וישראל מעמנו וכו' כתב וז"ל והרשב"א ז"ל נראה שסובר כדעת רבינו שהוא מצריך בכל עובד כוכבים שמסיח לפי תומו שיאמר קברתיו והשיא עליו מהמעשים הנזכרים וכו' ע"כ. מעתה כיון דסבר הרשב"א ז"ל בדעת הר"מ במז"ל סבר' קלישת' כולי האי היכי תו נימא דתלייה נמי בהרי"ף ז"ל וכבר צוות ריב"ש ז"ל בתשובותיו דאינו חושד הר"מ ז"ל שיצריך קברתיו בכל עובדי כוכבים מל"ת וכו' ככתוב בתשובותיו מכל מקום הרשב"א ז"נ דתלי בוקי סריקי בדעת הרמב"ם ז"ל היכי מצינן למימר דתלינהו נמי בדעת הרי"ף ז"ל ועוד היכן מצינו דהרי"ף ז"ל כתב כן והלא לא מייתי אלא עובדי כצורתן כדכתי' בגמ' ואי משום דלא השמיט מהני עובדי האי דקבור' הרי הרא"ש ז"ל נמי מייתי הנך עובדי כדאייתי להו הרי"ף ז"ל ואפ"ה בנו הר"י בעל הטורים ז"ל כדמייתי בסי' י"ז הא דכתב הרמב"ם ז"ל יצא ישראל ועובד כוכבים מעמנו למקום אחר וכו' תמה עליו ואמר איני יודע למה צריך שיאמר קברתיו ובסוף הסי' גבי עד אחד במלחמה כתב ז"ל דהרא"ש אביו ז"ל סבר כהרי"ף ז"ל דעד א' במלחמה צריך לומר קברתיו ואי מאן דמייתי בפסקיו הנך עובדי דאבא יודן ואנטוכיא כצורתן ס"ל דבעינן קברתיו א"כ אמאי לא קמתמה נמי על אביו ומאי פסקה דבהני עובדי לא מייתי לה אלא משמיה דהרמב"ם ז"ל וקמתמה עליה ולא הזכיר שם דעת אביו ז"ל כלל ולא דעת הרי"ף ז"ל ואילו בהאי דעד א' במלחמה מייתי לה משמיה דהרי"ף ז"ל נמי ומשמי' דאבוה ז"ל אלמא משמע דאין להבי' שום ראיה ממאי דמייתו עובדי כצורתן דאיכ' למימ' דסברי דלרבותא נקט וקברתיו כמו שכתבנו לעיל בשם הרב הגדול רבינו פרץ הכהן ז"ל נמצא אתה למד דהרמב"ם ז"ל הויא ליה יחיד בסברא זו ואין לו חבר כלל ולא עליה כתב הרשב"א ז"ל דאין להקל דדוקא בעד א' במלחמה וכיוצא בו דלדעת ר"ח ז"ל אפי' אמר קברתיו לא מהני וכדכתיב לעיל והרי"ף והרמב"ם ז"ל והר"ז ז"ל דה"ל עמודי ההוראה סברי דבעינן שיאמר קברתיו הוא דכתב הרשב"א ז"ל דמי יקל בדבר שבערוה כנגד אבות העולם אבל בשאר מסיח לפי תומו דאינו מחמיר בזה אלא הרמב"ם ז"ל ואפי' איהו לא קאמר אלא לכתחלה אבל אם נשאת לא תצא וכל האחרונים חלקו עליו כמו שכתב ריב"ש ז"ל הא ודאי דלא קא מיירי בהכי הרשב"א ז"ל וכדכתיבנא וכן כתב הרשב"ץ ז"ל בתשובותיו וז"ל להתיר אשה להנשא בעינן שיעידו במית' וקבורה היכא דחיישי' דדילמא מסהדי בדדמי כגון מים שאין להם סוף ומלחמה ושלום נחשים ועקרבים וכיוצא בהן ע"כ: אלמא דוקא בכה"ג קא מחמרי רבנן

ומצאתי לאחד מגדולי הדורות שלפנינו הרב הגדול כמה"רר אליה מזרחי ז"ל שכתב בתשובותיו דאפילו הרמב"ם ז"ל אינו מצריך לומר קברתיו אלא היכא דשייך בה אומדנא וההיא דאיש יהודי שיצא עמי וכו' שייך בה נמי אומדנא דומיא דטביעה דלפעמי' בהולכי שיירות כשהולכים הדרך והקרה לשום אחד שום מקרה שנשאר מן החברה והחברה בקשוהו ולא מצאוהו חושבים באומדנא דדעת' ודאי מת או נהוג דאזלי בתר רוב נפטרים דרוב הנפטרים מן החברה הם מתים או הרוגים בודאי דאי לא תימא הכי וכו' אבל בשאר מסיח לפי תומו אינו מצריך וקברתיו והתימא מן הטור ז"ל איך נעלם ממנו זה ואמר ואיני יודע מה צריך שיאמר קברתיו: ע"כ: הא קמן דרב גדול בדורו תקע עצמו בסברא זו לקיים דברי הרמב"ם ז"ל דלא ליהוי יחיד בסברתו שלא כדרכו כי לעולם סברתו היא ישרה ומקובלת וקבע הרב ז"ל בסברא זו מסמרים עד שהקשה על הטור ז"ל איך נעלם ממנו זה. ולדידיה ודאי בנדון דידן איתתא שריא אפילו לדעת הרמב"ם ז"ל דכפי מה שבא בנוסח קבלת העדות לא שייך אומדנא כלל ולעדות שנתקבל בבית דין שומעין ועליה נבנה טירת כסף והקולות שאין בהם ממש יחדלון ולא יעלו על לב מי שיש לו לב: והרב המובהק פאר זמננו מהר"י קארו ז"ל בספרו תירץ סברת הרמב"ם ז"ל בשם הרב החסיד מה"רר יוסף שגיש ז"ל בענין אחר דלא הצריך הרמב"ם ז"ל שיאמר קברתיו אלא כשאינו יהודי נמצא בעת מיתתו או הריגתו דחיישי דילמא אמר בדדמי כי הנהו עובדי דיצא עובד כוכבים וישראל מעמנו וכו' וההיא דקולר של בני אדם וכו' שנמצא העובד כוכבי' בעת מיתת הישראל אבל היכא שלא נמצא שם העובד כוכבים בעת ההריגה מודה הר"מ במז"ל שאין צריך שיאמר קברתיו ובזה יתורץ תשובתו עם מה שכתב בחבורו. הילכך גם לדעת אלו הרבנים ז"ל בנדון דידן נמי שאינו אומר העובד כוכבים שנמצא בעת הריגתו ולא בא להעיד על הריגתו אלא על השלכתו בגזיר"ה בכפר זפי"תה הא ודאי דאין צריך שיאמר קברתיו אפילו לדעת הרמב"ם ז"ל: מיהו הרב המגיד ז"ל שהיה בקי בדעת הרמב"ם ז"ל יותר מן הכל חלק בענין אחר בסוף הלכות גירושין גבי יצא עובד כוכבים וישראל מעמנו וכו' וז"ל אבל בכאן הצריך שיאמר קברתיו לפי שאין העובד כוכבים מזכיר שם היהודי שאומר שמת אלא שאומר איש יהודי שיצא עמי ואנו יודעין שהוא פלוני וכן בעשרה אנשים כיוצא בזה העובד כוכבים אינו מכירין ואינו יודע שמותיהן ולפיכך צריך שיאמר קברתים והטעם בזה שאחר שבלא הזכרת השם די מה שאין כן בשאר מקומות הצריכו שיאמר דבר ברור ממיתה וקבורה ואפילו ת"ל שיש להשיב מכל מקים ודאי כך היא כונתו של רבינו כמו שכתבתי ע"כ: מעתה יש לבעל הדין לחלוק ולומר דבנדון דידן דלא הזכיר השם צריך לומר וקברתיו לדעת הרמב"ם ז"ל ויכילנא לשנויי דהרב המגיד ז"ל אינו חולק אמאי דחולק הרב החסיד כמה"רר יוסף סאגיש ז"ל ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי דמהר"י סאגיש ז"ל בעי לחלק אף על גב דלא הזכיר השם כדי לתרץ תשובתו עם מה שכתב בחיבורו ולא שני ליה בין מכירו לשאינו מכירו אלא הכל תלוי בהזכרת השם ובאותה תשובה שכתב הרמב"ם ז"ל לא הזכירה השם והרב המגיד ז"ל בעי לחלק דאפי' תימא דבהנהו עובדי דחיואי וחסא ופרשא זריזא נמצא העובד כוכבים בעת מיתתו או בעת טביעתו מ"מ קא מחלק בין כשמזכיר השם כהנהו עובדי להיכא דלא הזכיר השם נמצא דלא פליגי כלל וכן נראה דעת מהר"י קארו ז"ל שהביא שני התירוצים בספרו ולא כתב דפליגי הילכך הדרי' למאי דכתיבנא לעיל דבנדון דידן דלא נמצא שם העובד כוכבים בעת ההריגה מודה הרמב"ם ז"ל שאין צריך לומר קברתיו ואפילו שלא הזכיר שמו ואפילו לדעת הרב המגיד ז"ל. מיהו לא צריכינן להכי דבנדון דידן נמי איכא הזכרת שם דהא קאמר היהודי שהוא משרת עאמל דמאיט וכו' דדוקא בהנהו עובדי דאבא יודן ואנטוכיא בעינן דלימא קברתיו משום דאין העובד כוכבים אמר שום דבר דמוכחא שהיה מכיר אותם דאי משום דאמר איש שיצא עמי וכו' לא מוכחא דהיה מכיר אותו דכמה הולכין בדרך אחד ואינן מכירין זה את זה ולא מספרין זה עם זה ובאידך עובדא נמי שראה שהיו אסורין בקולר או נושאין גמלים כמו שכתב הרמב"ם ז"ל אינו