רבי עקיבא איגר החדשות רמב

הרי"ף דבזכי נהי דאינו יכול הבעל לחזור מ"מ לא הוי גיטא עד דמטי לידה, כתב ולא נתיישב לי המנהג ההוא (היינו ששאל השואל בנשתמדת ורוצה ליקח אחרת בזיכוי לה גט ע"י אחר) דהא פשיטא דלדברי הרי"ף אם נאמר דיש לחוש לתקנת הגאון שלא לישא ב' נשים, גם בזכיית הגט ע"י אחר לא נתקן האיסור דסוף סוף עדיין היא אשת איש עד שהגיע לידה עכ"ל, הרי דמדמי זה לזה. אבל מ"מ נלע"ד דהרמ"א ס"ל לחלק די"ל כיון דעכ"פ אינו יכול לחזור ולכופה להיות תחתיו הוי כנתגרשה במקצת ולית ביה משום חרם דרגמ"ה, או כיון דמדינא אין צריך כלל להגט וכמ"ש גם המהרי"ק שם דמסברא היכא דאסורה לו לא מקרי נושא ב' נשים וכדס"ל כן להדיא לעיקר דינא, כמ"ש בסימן א' דבמקום שאין מנהג אין להחמיר ומותר לישא אחרת בלא גירושי הראשונה, אלא דבני איסטרייך החמירו על עצמם, א"כ אין מחוייבים לגבב חומרות ולחוש גם בזה לשיטת הרי"ף הנ"ל, ובשגם דאינו מפורש כן בהרי"ף דלא כתב כן אלא בתנו דהוי כזכי אבל במפרש זכי י"ל דמגורשת מיד, ותמוה לי על הר"ן שהקשה על הרי"ף מכמה מקומות דמשמע דזכי מגורשת מיד ומהיכן ראה הר"ן דהרי"ף לא ס"ל כן בזכי, והרי הרמב"ם בפ"ו מהלכות עבדים חילק כן להדיא בין תן לזכי ולמה לא רצה הר"ן לומר דהרמב"ם הלך בשיטת הרי"ף רבו, וכן ראיתי בתשו' הרא"ם סימן ס"ז ס"ז שכ"כ בדעת הרי"ף אלא דהמהרי"ק למד דהרי"ף ס"ל הכי ג"כ בזכי כיון דהרי"ף כתב ומשכחת זכייה כה"ג וכו' גרסינן ביבמות המזכה גט לאשתו במקום קטטה וכו' מדהביא הרי"ף המימרות הללו שם משמע דבא לארויי דגם בהמזכה האיבעי רק במטא לידה והוא חזר מקודם, וזהו רק דקדוק קלוש מאוד, אלא דלכתחילה בוודאי חלילה לנו להקל נגד המהרי"ק, ובפרט שבתשו' הר"ן סימן מ"ז כתב במפורש בשם רבינו פרץ דבזכי בעינן מטא לידה, אבל מ"מ לענין היתירא דידיה דהוי רק לחומרא בעלמא מה"ת לחוש כ"כ והכי דייקא לי לישנא דמהרא"י בפסקיו סימן מ"ד וז"ל מי שנתנו גט לאשתו משומדת כשרוצה לישא אחרת כמנהג איסטרייך לפי דעתי המנהג שאין צריך גט אחר אם חוזרת לדת ישראל עכ"ל, משמע דזהו וודאי המנהג נכון להתירו לישא אשה אחרת, דהוסיף לפי דעתו לדון מסברא דמהני ג"כ לדידה שלא להצטרך לגט אחר

ולענ"ד אחריו יאיר נתיב הרמ"א לשונו הזהב בסימן ק"מ ואם אשתו מומרת וזיכה לה גט ע"י אחר כמו שנתבאר לעיל סימן א' אף עפ"י שחזרה בה אין צריך גט אחר, משמע דזהו כבר נתבאר בסימן א' דמהני דיכול לישא אחרת והוסיף עוד כאן דאעפ"י שחזרה א"צ גט אחר וע"ז כתב ויש חולקים בזה, היינו בזה חוששין להחמיר שלא להתירה בגט זה, אבל על המנהג להתירו לישא אחרת ניחא ליה להרמ"א בלי פקפוק ומיושב קושית הב"ש

הדרינן לדינא דאפילו בזינתה מותר על ידי זיכוי הגט להנשא אחרת, ובפרט בנ"ד דאמרה מה לי בדייני ישראל הוי ממש ככופרת בדת ישראל ח"ו, אבל א"צ לזה וכמש"ל. ואף דבאם מוחית במפורש י"ל דאינו יכול לזכות לה על ידי אחר, כי אף שהרא"ם בתשו' סימן ס"ז כתב דגם בצווחת שאינה רוצה בגירושין, מ"מ האמת שזכות הוא לה משום תיקון הנפש, מ"מ כבר סתר לנכון הרד"ך בתשובה בית ט' חדר י"ב, מ"מ בנ"ד באמירתא מה לי בדייני ישראל י"ל דאינה רוצה בטורח ובבזיון לעמוד לפני דיני ישראל, אבל בגוף הגירושין שע"י זכיית אחר אינה מוחית, ואפשר אם היה שואלין אותה אם מתרצית בזה היתה מסכמת ומה גם י"ל דחכמי איסטרייך דנהגו לזכות לה גט ס"ל גם כן דמעיקר הדין הדעת נוטה דבכה"ג לא גזר רגמ"ה אלא משום חששא פקפוק בעלמא נהגו להחמיר ובדרך מהיות טוב אל תקרא רע כיון דס"ל דמהני הזכוי, ואפשר היכי דמוחית במפורש כיון דאי אפשר בתקנתא דזכוי מודו דאוקמא אדינא להתירו לישא אחרת, ועכ"פ כיון דהרמ"א כתב דבמקום דאין מנהג אין להחמיר ולגבי זה במוחית במפורש אפשר דליכא מנהג מבורר להחמיר די"ל דהמנהג ג"כ רק לרווחא דמילתא אבל לא היכי דלא אפשר בכך, לזה בנ"ד אם מבורר שמופקרת לנכרים לזנות דיש להתיר לו לישא אחרת עליה ע"י זיכוי הגט לה, ומ"מ טוב לענ"ד שלאחר הזיכוי יחזור ויקח הגט מיד הזוכה וימסור לו שנית לשויי' להולכה בכל עת ומקום שימצא אותה כנלע"ד בעהי"ת: תשובה פ שלום וברכה וכ"ט לכבוד ידידי ש"ב הרב הגאון הגדול האמיתי נ"י פ"ה ע"ה המפורסים מו"ה מאיר נ"י

תמול הגיעני מכתב קדשו ע"י בנו הרבני מו"ה ח"פ נ"י בעצמו. מצוה רבה עשה בזה להשיב רוחי מגודל דאגתי ועצבוני שהי' לי על שלילות מכתבו ממנו זה כמה, ישלם ה' פעלו ומשכורתו יהיה שלימה משמים

מ"ש ידידי נ"י על דברי תוס' קדושין ל"ד דדווקא במצות עשה דקום ועשה נשים פטורות כמו בתפלין אבל במצות דשב ואל תעשה דהיינו עשה דשבתון. הדבר יקר ומסתבר ואך עומד לנגדי ההיא דסוכה כ"ח ל"נ אלא לתוספת עיני סד"א הואיל ומיעט רחמנא מעונש ואזהרה וכו' ובפשיטו אינו מובן דמה בכך וכי בשביל זה יפטרו נשים והסברתי לי תמיד כיון דהוי רק עשה סד"א דלפטירי כמו כל מצות עשה שהזמן גרמא (והאריכות לשון הואיל ומיעט רחמנא היינו דלא נימא כיון דהוא