רבי עקיבא איגר החדשות רכד

ולכאורה לא קשה מידי די"ל כפשוטו דשטחיות דברי המחבר הכי המקנה נכסיו וכו' אג"ק אם מתנת שכ"מ היתה, ר"ל דהמקנה הוא שכ"מ ונתן אגב קרקע דאף דהוא במקצת ובעי קנין, מ"מ הא אגב מהני כמו כו"מ כדכתב המחבר סי' ס"ו ס"כ לענין זה דינו כשכ"מ דא"צ שיאמר קני לך וכל שעבודי כמו שכ"מ דעלמא, אלא ע"כ דפשיטא ליה להש"ך דכל דמתנתו כדרך מתנת ברי אין מייפי' לאמירתו ודינו כבריא לכל דבר

אמנם נ״ל ללמוד בהיפוך מדברי הריב"ש סימן שמ"ו בשם הרשב"א דההיא דספ"ק דגיטין הולך מנה לפלוני אף דעמד אינו יכול לחזור דנתן רק במקצת ובלא חילק נכסיו ומ"מ כיון דהוא שכ"מ ואלו הי' רצה ליתן במתנת שכ"מ דכתיבה וכמסירה דמי, מש"ה אף בנתן במקצת מ"מ הולך דידיה כזכי דמי. הרי מצינו אף דנותן במתנת ברי מ"מ לאמירתו הוא בכלל שכ"מ, ומ"מ אין מזה סתירה לדברי הש"ך הנ"ל דהרי בלא"ה צריך להבין דהא הרשב"א ס"ל דבשכ"מ שנתן שטר חוב צריך שיאמר קני לך וכל שעבודי דאית ביה דלא מייפינן לאמירתו, ולמד זה מהא דשכיב מרע שאמר ידור בבית פלוני דלא מהני, וא"כ היאך כתב הריב"ש בשמו דהולך דידיה כזכי, וע"כ דצריך לחלק דדווקא להוסיף במתנה כגון ידור בבית דנוסיף דנותן לו גוף הבית לדירה והרשב"א דימה לזה נותן שטר חוב דנוסיף שנותן לו שעבודים דאית ביה בזה לא מייפינן אמירתו, אבל בהולך מנה דבאותו מנה עצמו שנותן מייפי' לאמירתו במזכה לו מיד, ואין אנו מוסיפין דבר אחר, אם כן י"ל דס"ל להש"ך דהכי נמי אף דס"ל דבנותן שכ"מ שטר חוב א"צ שיאמר קנה לך איהו, מ"מ בנותן כדרך מתנת ברי אין מוסיפין במתנתו ושאני בהולך שאין מוסיפין שום דבר, וא"כ באומר יטול י"ל דמודה הש"ך דאף בנותן כדרך מתנת ברי, מ"מ מייפינן הלישנא דבאותו דבר שנותן לו אף דמשמעותו להבא מ"מ מייפינן דמקנה לו מיד וכמו בהולך, וא"כ ה"נ בנ"ד בתנו אף דנתן במהיום דהוי כמתנת בריא, מ"מ לענין האמירה דינו כשכ"מ דתנו מהני

, אמנם באמת דחוק לכוון כן בכוונת הש"ך, דמאן מפיס ליה לחלק בכך ולעשות מזה קושיא, ובפרט די"ל דהנך שיטות דס"ל דנותן שטר חוב א"צ שיאמר קני לך וכו' ס"ל דלא מקרי הוספה דהשעבוד הוא בכלל השטר חוב כמ"ש הה"מ לחלק לדידהו בין ידור בבית לנותן שטר חוב, וא"כ שוב דמי להולך, גם אף דמדברי הריב"ש בשם הרשב"א הנ"ל מבואר דס"ל דאף בנותן בדרך מתנת ברי הולך כזכי מ"מ הא כתב שם בשם הר"ן דס"ל דע"כ הסוגיא מיירי במחלק נכסיו או במצוה מחמת מיתה, דאל"כ כיון דנותן בדרך מתנת ברי הוי כבריא והולך דידיה לאו כזכי, עיין ש"ך סס"י קכ"ה. וא"כ לכאורה בנ"ד תליא באשלי רברבי, דלהרמב"ן הוכחנו דתנו מהני אף בברי, אבל לשיטת הר"י מיג"ש וסעייתו, י"ל דתנו הוי כיטול, וכיון דנותן במהיום דהוי כמתנה ברי דינו כברי לכל דבר וכדס"ל להר"ן

אמנם באמת הא כתב הטור סימן רמ"ה בשם הרמ"ה דבאומר אתננו לך מעכשיו קנה כיון דאמר מעכשיו, אינו מקנה לו קנין דברים וה"נ בנ"ד דאמר מהיום דהוי כמעכשיו מהני קנין אתן ואין לחלק ולומר דדווקא היכי דמעכשיו מיותר הוא דהא סתם קנין כמעכשיו הוא משום הכי מפרשים דבא לייפות ולבאר דנותן ממש ולא ק"ד בעלמא משא"כ בנ"ד דאין מעכשיו מיותר, דהא כיון דאמר ולאחר מיתה צריך שיאמר גם מהיום, מ״מ מלישנא דהרמ"ה משמע לאו משום יתור הוא אלא דעכשיו ל"ש לגבי קנין דברים. גם הא הטור כתב ברס"י ר"ו דבאומר לכשאמכור שדה זו במנה אמכרנו לך מעכשיו קנה, ועיין בב"י דצ"ל מעכשיו, דאל"כ הוי קנין דברים, ובסמ"ע כתב דבלאו מעכשיו הדרה סודרה למרי, כי היכי דבמקנה בסודר לאחר ל' יום דלא מהני ולא אמרינן דסתם קנין כמעכשיו, והוי מעכשיו ולאחר ל' יום, דכיון דאומר לאחר ל' אין סתמו כמעכשיו, ה"נ כיון דאומר לכשאמכרנו אין סתמו כמעכשיו, ולכאורה לקושטא דמלתא תרווייהו אתנהו דבלא מעכשיו הוי קנין דברים וגם הדרא סודרא למרא, וכיון שכן הא התם אין מעכשיו מיותר, דהא סתמו אינו במשמע מעכשיו, כיון דאומר לכשאמכרנו ואעפ"כ מהני להוציא מידי קנין דברים, וה"נ בנ"ד

אמנם לענ"ד יש לדון בנ"ד כיון דאומר ושכר דירה ינתן לפנויות דזה הוי כמו דבר שלא בא לעולם, וגם מטבע אינו נקנה בחליפים וגם בשעה שבא לעולם כבר מת הנותן דאף דכתבנו דבדמי הבית הוי כבית לדמיו, מ"מ בשכר דירה דהוא טפל לבית הוי ממש כמו פירות דקל ואף דהרמ"א ברס"י רי"ב כתב בשם תשו' הרמב"ן דבכותב שידור פלוני בביתו ואח"כ נכתב וקנינא וכו' אמרינן דהקנה גוף הבית לדור, דקנין ענין חזק הוא והרמב"ן דימה זה לההיא דר"פ הכותב דבאומר דו"ד אין לי מהני קנוי מידו מ"מ נ"ל מדלא מצינו בשום מקום דבנותן לו פירות דקל וקנו מידו דאמרינן דמכח הקנין הקנה לו הדקל לפירות, והרמ"א ג"כ לא כתב כך בסי' ר"ט גבי דבר שלא בא לעולם, מזה נראה דדווקא בנותן דבר שאין בו ממש כגון דו"ד, וכן בדירת בית בזה אמרינן דכיון דעל דבר שאין בו ממש ל״ש ענין קנין בוודאי הקנה לו גופו של דבר, אבל בפירות דקל דיש בו ממש ושייך בו קנין אלא דהדין דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם בזה לא מהני הקנין והכי נמי בנ"ד בשכר דירה, גם דברי הרמב"ן בעצמם אינם ברורים דמדברי הב"י סימן קצ"ה מחודש יו"ד שכתב על דברי רב האי ורי"ו והגמ' שלא כדברי הרשב"א שכתבתי בסי' רנ"ג והרמב"ן שאכתוב סוף סי' זה עכ"ל, מבואר דהב"י ס"ל דרב האי ורי"ו והגמ' לא ס"ל לההיא דהרמב"ן הנ"ל, והיינו ע"כ משום דס"ל להב"י דמדסתמו וכתבו דקנין לא מהני לאויר