רבי עקיבא איגר החדשות ריד

ביסוד דבריהם דבצלי אוסר כדי נטילה, הלא בלאו הכי יקשה ודהא על סכין של עכו"ם גם שומן ובצלי בשומן אוסר עד ס' וכמו דהקשה באמת בחי' הרשב"א שם, ותירץ שם דאין רותח בה"ש אלים כ"כ ודמי רק לחם לתוך צונן דאדמיקר לי' בלע וכו' ע"ש, א"כ גם קושייתם ליתא דאף דבעלמא בעי כדי נטילה, מ"מ חום דבה"ש לא אלים כ"כ וסגי בקליפה, ולומר דס"ל כתירץ הג' של הרשב"א שם דבסתמא יש בבהמה ס' ומ"מ בעי קליפה, דלא גרע מאיסור שאינו מפעפע דבעי קליפה, וראי' מנטף מרוטבו על החרס ע"ש. ולזה ס"ל בקושייתם דאם באינו מפעפע בעי נטילה ממילא במפעפע אף דאיכא ס' לבעי נטילה, דלא גרע מאינו מפעפע הוא דחוק, דלא מצינו חידוש דין זה בתוס' דבשומן בעי ס' ונטילה, [א"א בהגאון המחבר שמעתי מפי אאמ"ו נ"י יותר דמפורש כמעט בהיפוך בתוס' בסוגי' שם ד"ה שאני חלב דמפעפע במ"ש, והא דאמרינן נטף מרוטבו על החרס וחזר אליו יטול את מקומו ותו לא, היינו דרוטב אינו מפעפע כ"כ, ומדלא ניחא להו בפשוטו דמיירי ביש ס' מוכח דס"ל דבשמן מפעפע ואיכא ס' לא בעי נטילה. ואזכיר מה דשמעתי מפי הקדוש אאמ"ו נ"י לתמוה בדברי תוס' אלו דלפי תירוצם דאינו מפעפע דהוא ציר בעלמא ולא שומן דמ"מ יקשה דמאי קמ"ל שמואל דבנצלה קולף ואוכל הא פשיטא דמוכח כן ממתני' דנטף מרוטבו דצלי כחוש אינו אוסר בכולו, וכן קשה על המקשן דבעי לאכוחי מדר"ה והי' ס"ל דגם בכחוש אוסר בצלי בכולו, איך יפרנס מתני' דנטף מרוטבו, ואם נדחוק דעיקר חדושא דשמואל דאפי' שומן הגיד דהוי שמן קצת אינו אוסר בצלי, ולזה פריך מדר"ה בגדי שצלאו בחלבו דמוכח דשמן אוסר, וא"כ גם שומן הגיד לתסר, ומשני דשאני חלב דמפעפע, היינו דהוי שמן גמור: משא"כ בשומן הגיד דמ"מ יקשה לפמ"ש תוס' אח"כ בשם הריב"ם דשומן אינו אוסר יותר מגיד ממש, וא"כ ע"כ דהמקשן בא להוכיח דאפי' גיד יאסר בצלי, ויקשה ממתני' דנטף מרוטבו ע"כ שמעתי, ועל קושי' תוס' ד"ה אבל נצלה קולף ואוכל, וא"ת מאי קמ"ל דא"כ למה לי נתבשל וכו' חשבתי לענ"ד לתרץ למ"ש הרמב"ן דבמליחה אין שום חילוק בין כחוש לשמן, ודוקא בצלי הדין דשמן מפעפע ולמ"ש תוס' לקמן בשם רבינו מאיר דבשומן הגיד להכי לא מתסרה במתני' כשנצלה, דגיד גופא לא נאסר גם בו לא החמירו בזה יש ליישב קושי' תוס' דבודאי לא צריך למימר דבנצלה קולף ואוכל דזה ידעינן בלא"ה וכקושי' תוס' רק דאי לא אמר שמואל דבצלי קולף הו"א דאף בצלי אסור משום שומן, משא"כ במליחה דאינו אוסר בשומן לשטת הרמב"ן הנ"ל, ולכן אמר שמואל ל"ש וכו' אבל נצלה קולף דהיכי דבגיד גופא אינו אוסר גם בשמנו אינו אוסר וכשטת רבינו מאיר הנ"ל וק"ל.] וגם דברי הרשב"א בעצמו לכאורה קשי' דהא מהראי' דנטף מרוטבו על החרס משמע דבעי ס' ונטילה, וא"כ איך הונח לו להרשב"א בתירוצו דיש ס' בבהמה, הא מ"מ בעי ג"כ נטילה כדפסק הרשב"א באמת בתהה"א אף דבכחוש סגי בצלי בקליפה לדעתי, מ"מ בשמן בעי ס' ונטילה וראי' מנטף מרוטבו על החרס עיי"ש, וא"כ עדיין יקשה בשוחט לבעי נטילה וצ"ע על הרשב"א זולת שנאמר דהי' ס"ל לתוס' כתירוץ הב' דהרשב"א שם דשמנונית שעל הסכין אינו שמן כ"כ שמפעפע, ודי אם לדונו ככחוש עיי"ש, והיינו לשיטתי' דבכחוש בצלי סגי בקליפה, ומשום הכי הקשו לפי יסודם דאף בכחוש בעי נטילה

אמנם נראה בפשוטו יותר דבל"ז ליכא קושי' דלבעי ס' די"ל דמסתמא יש ס' בבהמה, ומ"מ בעי קליפה דשמא גם כחוש טח על פניו דאוסר כד"ק, לזה הקשו רק עפ"י יסודם דגם בכחוש בעי נטילה, א"כ נחוש לכחוש שעל הסכין דאוסר כדי נטילה, ולפ"ז אין ראי' להמג"א והפר"ח הנ"ל דשפיר י"ל דבלוע שמן בכלי אוסר עד כולו, ומ"מ שפיר תירצו דשומן שעל הסכין הוא דבר מועט דמשום הבלע סגי בקליפה בממנ"פ דהבליע בשמן שמן בטל בס' בכל הבהמה (ואף דרב ס' דמין במינו לא בטל, צל"ע דאמרינן סלק, והדם שבבהמה מבטל אותו כמו שצל"ע לתירץ הג' דהרשב"א הנ"ל והארכת' בזה במקום אחר בע"ה), והבלע כחוש שבסכין בלא"ה אינו אוסר רק כדי קליפה, וצ"ע לדינא

אולם עדיין יש לעיין אף לשטת המג"א והפר"ח הנ"ל, הא כ' בטור סי' צ"ד וז"ל כ' הר"ר פרץ יש רוצים להתיר בשר רותח שחתכו בסכין חולבת ע"י קליפה כדאמרינן גבי בית השחיטה רותח וסגי בקליפה, ולא דמי להתם דהתם אין כל הבהמה רותחת אלא מקום בית השחיטה לבד, אבל חתיכה שכולה רותחת, כשחותכין אותה בסכין חולבת ותפשט בכולה וכולה אסורה אם אין בה ס' נגד כל הסכין, אבל אם אינו ב"י, או אינן יודעין אם הוא ב"י או לא, מסתמא אב"י דסתם כלים אב"י, אבל קליפה בעי עכ"ל, וביאר בש"ך הטעם דאגב דוחקא דסכינא מתפשט הבלוע בכולה ובעי ס' אבל באב"י דמהני קליפה משום דהבעין משהו בעלמא הוא ואינו אוסר רק כדי קליפה, ומשמע דאף בבלע כחוש ואף דהש"ך כ' עוד א"נ דסכין בלוע נמי משמנונית חמאה, א"נ שהבשר שמן ומדין הפטום הוא מ"מ להפ"ח ומג"א אף אם הבלע שמנונית חמאה, הא בבלע כלי אין חילוק בין כחוש לשמן, וגם מדין פטום נראה דל"ש דעיקר סברת פיטום דבתחלה מפטם ומשוי להכחוש שמן. אבל היכא דלא נתפטם מעיקרא כגון דנפל לח כחוש על צלי שמן לא נאסר רק כדי נטילה כמ"ש הפמ"ג סי' ק"ה בש"ך סקי"ד, וא"כ בבלע דאין שייך בו דין שמן לדעת המג"א ל"ש כלל סברת פיטום, אע"כ דאף בבלע כחוש ברותח ודוחקא אוסר בכולו, ומסתימת דברי הטור וב"י משמע דלא מצינו חולק בזה על