רבי עקיבא איגר החדשות קצט

ע"א, ומשום הכי גם בנטמא מקצתם אם אין הציץ מרצה על האכילות גם השיריים אסורים, ואף דבמתני' קתני גם כן אחד מן הסדרים, צ"ל דגם שתי לחם דינם כמנחה, אבל עכ"פ לענ"ד בזבחים בוודאי אין השיריים נאסרים, גם בהרמב"ם לא נזכר זה בזבחים וכיון שכן ממילא אין קושית מעכ"ת נ"י חזקה כ"כ דהרי הש"ס בעי לאשכוחי הנפקותא גם בזבחים מדלא קאמר נ"מ לענין לחם כמ"ש תוס' שם ובזבחים ליתא להנ"מ של מעכ"ת נ"י. תשובה מז עוד לו

ואשר דרש ממני כבוד ידידי רופמכ"ת לחוות לו דעת על הוויכוח שיש למכ"ת עם ידיד נפשי הרב הגאון מוהר"ם אבדק"ק שאטלנד בעסק עובדא שבא לפני ידידי מעכ"פ וזו תוארה

ראובן התקשר בתו להשיאה לשמעון, ומיד סילק הנדן ליד החתן כאשר התנו ביניהם, ושוב חזר ונתן החתן לראובן מחותנו מקצתו בהלוואה להעלות רווחים עצ"ה עסקא כנהוג ואחרי הימים מתה הכלה המשודכת, ובא ראובן לתבוע להחתן להחזיר לו מעותיו, והחתן רוצה להעלות בחשבון הרווחים שמגיע לו לראובן מעסק הנ"ל, וראובן צועק ככרוכיא איך ביכולתך לעשות סחורה במעות דידי דכיון דנתבטל הקישור מעיקרא מעות דידי הם והכל ברשותי הן ופירותיהן

והנה דעת ידידי הרב נ"י לזכות לשמעון דמיד שנתן המעות ליד שמעון קמו ליה ברשותי' ממש ואף דנתבטל הקישור אין צריך להחזיר רק הקרן ולא הפירות שהרוויח על ידיהם כמו כל מקח טעות דעלמא דהדבר ברור דאין המוכר מחזיר מה דהרוויח במעותיו של זה, ודווקא הלוקח המחזיר הקרקע צריך להחזיר גם הפירות כדאיתא בחוה"מ סימן רל"ב סט"ו וכיון שכן כי היכי דמה שהרוויח החתן הן בעצמו הוי גירא דיליה ע"י אחרים הרווח שלו. הכי נמי בנידון דידן מה שהרוויחו ע"י עיסקא שמסר לראובן עצמו דסוף סוף כבר זכה בהם בפירותיהם. ואין לראובן זכייה בהם עכ"ד

אכן ידידי הגאון מוהר"ם נ"י הנ"ל מקהו ביה קיוהא ותוכן דבריו, אף דבאמת הדין ברור דמה שהרוויח החתן הן על ידי עצמו הן ע"י עסקא ע"י אחרים הרווח שלו, וכן במקח טעות דעלמא, מ"מ בנ"ד דהעסק ביד הבעל דין עצמו גרע טפי, דהא כל זכיית החתן בפירות ההם ע"י שכל עסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון, דמשום פלגא המלוה משעבד עצמו להתעסק בחצי פקדון לטובת הנותן ומפני שהוא ריבית דרבנן צריך היתר כידוע, וכיון שכן כיון דנתבטלו השידוכי' הא אגלאי מלתא למפרע שבדין תורה באו לידו ומעות דידיה הוא דקיבל, דהיינו מה שהי' מחוייב לפרוע לו אלו הי' ידוע זה שתמות המשודכת נמצא מה שראובן משעבד עצמו להתעסק בחצי פקדון לצורך החתן טעות דמעיקרא הוא, ומעולם לא זכה במחצית השכר שהרוויח אבי הכלה, כדקיי"ל קנין בטעות חוזר, ובפרט על ידי אומדנא דמוכח כזה דבוודאי אלו ידע שתמות בתו לא הי' משעבד עצמו להתעסק לטובת החתן, כיון דמעות דידיה הוא ולחזרה קאי, ודומה לאומדנא דעלמא הנזכרים בש"ס וזכרן הרא"ש בשו"ת כלל ל"ד סי' א' והוסיף מוהר"ם נ"י בביאור דבריו דבאמת אלו נשתתף עמו בשותפות ממש להפסד ולשכר חלק כחלק בזה הי' החתן זוכה בפירות שהרוויח, די"ל דליכא אומדנא דמוכח לברור, דאולי אף אם היה ידוע לו שתמות בתו ויגיעו לו מעות אלו לחזרה, מ"מ הי' משתתף עמו כדי שיהי' לו חבר להפסד, משא"כ בענין עסקא הנהוג בינינו עפ"י הותר המהר"ם דאפי' בשבועה אינו נאמן על ההפסד אא"כ בבירור בעדים דהוא מלתא דל"ש כלל, אך הוא משעבד עצמו בחצי הריווח בעד פלגא דמלוה ובעד פלגא רווח הפקדון משוה עצמו בסך ידוע הוי אומדנא דמוכח, ודומה ממש לאומדנא בש"ס גבי סבלונות הדרי דאמודי' להחתן דלא נתן אלא ע"מ שתכנס בתו לחופה ה"נ בנ"ד אמרינן שלא נתן המעות בהלואה להחתן אלא ע"מ שתכנס לחופה, ועתה שמתה המשודכ' שנתגל' שמעולם בא המעות בטעות ליד החתן ולא היה בהלואה בידו, אלא הי' של אבי הכלה לחזרה ומשום הכי אף אם כבר באו הרווחים מאבי הכלה ליד החתן, יש לדון שמחוייב להחזיר עפ"י אומדנא דמוכח הנ"ל ק"ו בנידון דידן דעדיין לא באו לידו עכ"ד הגאון נ"י הנ"ל

ואם אמנם לא נופל ממני מך ערכי, ומי אנכי לשום ראשי בין האריות האלו אשר מקולם אחת, אכן למלאות רצון ידידי רמכ"ת אשר ברוב ענוותנותו חקר לשמוע דעתי הקלושה לזה אען ואומר. הנה בפשטא דמלתא בוודאי הדין שוה ומשפט אחד לכולם דכמו אם יהי' החתן מרוויח ע"י עצמו או בעסקא ע"י אחרים הריווח שלו כאשר הסכימו הרבנים הנ"ל, וכאשר גם לעיני העוורות הי' הדבר זה לפשיטות גמור דאף אם נדון דלמפרע המעות שביד החתן הי' רק בפקדון. הא גם בפקדון אפילו היכי דאין לו רשות להשתמש בהם, פסקינן בש"ע סימן רצ"ב בהג"ה דאין צריך ליתן הריווח. לבעל המעות, אא"כ גילה דעתו דמתעסק לטובת הבעלים עיי"ש, וק"ו בנ"ד דהי' לו רשות להשתמש בהם וכהלואה ממש דמי, וכ"כ בפשיטות בשו"ת הר"ם אלשיך סימן ל"ג. ואולם מ"ש שם דל"א הדרי ארעא והדרא פירי אלא במאי דמעיקרא הי' בטעות כמו שקונה באסמכתא או דנמצא מום במקח, אבל בכה"ג דמדעת שניהם קיבל המעות אלא שאחר כך נולד ביטול השידוכין וודאי דפירי דשמעון הוא עכ"ל, הוא תמוה לענ"ד דבלאו הכי לא אמרינן הדרא ארעא והדרא פירי אלא במקרקע אבל לא בהרוויח במעות, אם כן ה"ה בנ"ד שהרוויח ע"י ראובן עצמו מ"מ כבר זכה החתן