רבי עקיבא איגר החדשות קעז

אלא דרב דימי מנהרדעי ס"ל מהכרעה דנפשי' לחלק בין בעל ללא בעל, אבל לענ"ד נראה הכרח יותר דאם נימא דמוקי לסוגיא בלא בעל, היכי מסקי דאפי' בסתמא ואף באמרת קטנה היא לא ממאני, הא כ' תוס' לעיל מ"ו ד"ה קטנה דבתוך הפרק מסתמא ממאנין, אע"כ דמוקי לסוגיא בבעל, וכיון דהוי חשש דאורייתא לא ממאנין בסתמא. [ועדיין יש לעיין על קושייתם הא בפשוטו י"ל דהכי קאמר ונאמנת לומר גדולה היא שלא תמאן היינו היכי דבעינן בירור לאיסורא כגון בלא בעל נאמני' לאיסור, אבל אין נאמני' לומר קטנה היא שתמאן היינו היכי דבעינן בירור להקל כגון בעל אין נאמנית להקל, וסוגיא מרווחת בלי גמגום,] ומ"ש בדיבור הקודם דליכא לפרושי שומא נינהו ותמאן דהא קתני בסיפא ואין נאמנת וכו', והר"ז מיירי ע"כ בלא בעל דבבעל אף אם נאמין להם דשומא נינהו ניחש דהביאה עוד שערות ונשרו, והב"ש נדחק בזה, יפה כתב מהראנ"ח דמ"מ הי' אפשר לפרש דנ"מ דאי משתכחי תוך הפרק, דהא תוך הפרק לא חיישינן לנשרו, מש"ה הוצרכו להוכיח מסיפא דאין נאמנית עכ"פ משמע דתוס' מוקי לסוגיין בבעל, מ"מ י"ל דתוס' ס"ל ביבמות כשיטת המרדכי דאף בדרבנן לא מהימני, אולם יש לעיין להר"ן והרמב"ן דס"ל דבדרבנן מהמני הא גם בבעל לגבי החשש דאורייתא הוי חזקת פנויי' דלא הביאה סימנים ולא תפסו בה קדושין ושוב הוי דרבנן. ונ"ל דבלא"ה יש לעיין הא ממ"ש הר"ן גיטין ס"פ התקבל בההיא דצא וקדש לי אשה דאפי' באות כל הקרובות לפנינו ומעידים שלא נתקדשו לא מהימני להתירם, והא התם הוי רק דרבנן מקנסא בעלמא כמ"ש הר"ן שם, ואעפ"כ לא מהימני נשים הרי דבערוה אף בדרבנן לא מהמני, ולזה צ"ל לחלק דדווקא הכא בלא בעל דהחשש רק בדרבנן בזה מהימני, אבל בצא וקדש דהחשש בדאורייתא אלא דמדאורייתא תולין להקל, בזה כיון דאמרו חז"ל שלא לתלות להקל הוי החשש בדאורייתא ולא מהימני נשים, א"כ ה"נ בבעל אף דאיכא חזקת פנויי' ומדאורייתא תולין להקל, מ"מ כיון דחשו חז"ל שלא לתלות להקל הוי החשש בדאורייתא ולא מהימני, וכעין זה כתבתי בתשו' אחת לענין מסל"ת עיין שם, ועדיין קשה לי למ"ש הר"ן פ"ג דקדושין במתני' דהאומר קדשתי את בתי וכו' דהא דאין דבר שבערוה פחות מב' היינו רק באתחזק איסורא, ודבר זה תלוי במחלוקת הראשונים ריש גיטין בפירוש הסוגיא דשם הוי דבר שבערוה עיי"ש, [ודברי הר"ן אלו סותרים לדברי הר"ן ס"פ התקבל הנ"ל שכתב להדיא דאף בלא אתחזק איסורא אמרינן אין דבר שבערוה וכו' עיי"ש וצ"ע,] א"כ כיון דהכא בלא בעל נשים מהימני, גם בבעל הא לגבי חשש קדושין דבעלה לא אתחזק איסורא, ואדרבא הוי חזקת פנויי' ומדינא נשים מהימני כמו דמהימן ע"א היכי דלא אתחזק איסורא, ואולי נדחוק דהר"ן דקדושין ס"ל כהמרדכי וגם בלא בעל לא מהימני, ולגבי קדושין דרבנן הוי חזקת איסורא וגרע מן דאורייתא בלא אתחזק והר"ן בחידושי' שכתב דבלא בעל מהימני אזיל בשיטתו בגיטין הנ"ל דאף בלא אתחזק אמרינן אין דבר שבערוה פחות מב' ודוחק

והנכון לענ"ד דכמו דחזינן בבדיקת חמץ אלו הי' דאורייתא אף דבעלמא בדבר שבידו מהימני, כיון דאיכא טורח לא מהימני וחיישינן דלא בדקו יפה כמ"ש תוס' פ"ק דפסחים, ה"נ בבדיקת שערות אף דמדינא מהימני, כיון דהוי טורח לבדוק בכל הגוף לדעת הרבה פוסקים חיישינן שלא בדקו יפה, ובפי' רש"י בסוגיין ד"ה אב"א ר"י וכו' ואי לא בדקי שפיר אתי למימר אקטנה גדולה היא וכו' ולא ידעתי מה בעי רש"י בזה, הא בפשוטו בדאורייתא לא מהימני מגזה"כ דאין דבר שבערוה וכו', עכ"פ בהיפוך להעיד דקטנה היא בזה צריך טורח ובדיקה גדולה לא מהימני אלא בלא בעל דבדרבנן מהימני ודמי ממש לבדיקת חמץ כנלע"ד נכון

אולם עדיין תמהני היאך מפשט פשיטא להו להר"ן והרמב"ן דבלא בעל כיון דהוי דרבנן מהימני, ונוטה לזה דעת הרי"ף והרמב"ם כמ"ש הה"מ וכנ"ל, הא חליצת קטנה דהוי רק דרבנן להרי"ף והרמב"ם ואעפ"כ לא מהימני לאחר הפרק לולי חזקה דרבא אף דפשיטא דליכא חזקת קטנות, כיון דבאותו שעה ראויי' להביא ודמי לההיא דקדושין ביומא דמשלים שית ואעפ"כ לא מהני לולי חזקה דרבא, ואמאי במיאון מהימני אף דמנגד לחזקה דרבא, והרי בשניהם הוי דרבנן ואתחזק איסורא, ובמיאון גרע דמתנגד לחזקה דרבא וצע"ג: תשובה לא

עובדא בא לידי פ"ק פ"ל באלמנה שהיתה יושבת בבית בעלה ימים הרבה אח"ז כאשר עסקנ' לטובת יתומים קטנים שהם בני בניו של בעלה הנ"ל ונתגלגל הדבר שחקרנו אם יש ליורשי' חלק ונחלה בבית הנ"ל בכח אביהם הבכור לאביו, ושאלנו להאלמנה מה טיבה בבית הנ"ל, ואמרה בעלי נתן לי הכל במתנה, והראתה לנו שטר מתנה במתנת שכ"מ ועמדנו על החקירה ונודע לנו שבעלה עמד מאותו חולי שנתיים ימים והלך בשוק בלא משענתו וממילא השטר מתנה חספא בעלמא, שוב טענה. האלמנה שרוצית לבנות הבית בפרעון כתובתה שהכניסה לבעלה סך ש"ן ר"ט מלבד הוספת שליש, ואומרת שהשטר כתובתה נשרף במשריפת קהלתינו, וכעת אין בידה שום בירור לא בעדים ולא בשטר, ולא בתנאים ראשונים רק הדבר מפורסם פה שאביה הי' עשיר בשעת נשואיה לבעלה והוא היה נכבד ואמיד בנכסין בשעת הקישור עמה אשר מסתמא לא הי' נושאה בלא כסף, והיה מוכרח לאביה ליתן לה נדן כזה

הדבר פשוט כיון שאין לה שום בירור בעולם: בוודאי לא יושיענו כל אומדנות שבעולם: