פרי יצחק חלק ב סה

הוא ג"כ משום דלא הוי יין עד שירד לבור ואף הקילוח שבין הגרגותני עד הבור בע"כ דלא הוי יין לפרשב"ם ומ"מ נאסר בנצוק וא"כ מ"ש גרגותני מגת וש"מ דנצוק ב"נ אינו חיבור כנ"ל בדברי הרא"ש, ולאו משום דאין כח העכו"ם אוסר כ"א במה דנפיק לברא כמש"כ לפי' הב"י ובהכי מובן דברי התו' והרא"ש בלי גמגום: ואחרי הדברים והאמת האלה א"כ צע"ג במה שכתבו להוכיח מדברי התו' והרא"ש בשם רשב"ם דאין כח העכו"ם אוסר אלא מה שבבור דוקא אפי' לדידן דיין כיון שהתחיל למשוך עושה יי"נ כנ"ל הא מדבריהם אין ראי' כלל דמש"כ התו' והרא"ש דאין כח העכו"ם אוסר אלא מה שבבור דווקא היינו רק למשנה ראשונה ומשום דלא מקרי עדיין יין כנ"ל אבל לדידן דמשהתחיל למשוך עושה יי"נ א"כ אפשר דאפי' אם נמשך מכחו בגת ג"כ אסור משום כח העכו"ם. ובאמת מדברי התו' והרא"ש ראי' ברורה להיפך דהא התו' כתבו וז"ל ומיהו אותו שבגת אינו נאסר מטעם כחו של עכו"ם כיון שאינו נקרא עדיין יין כו' הרי מבואר דדוקא משום דלא נקרא יין למשנה ראשונה אבל אם הי' נקרא יין נם מה שבגת הי' נאסר מטעם כחו של עכו"ם ולפי דברי הב"י הלא אותו שבגת אפי' אי מקרי יין מ"מ אינו נאסר כלל דאין כחו אוסר אלא מה דנפיק לברא וגם התו' במשנה כ' ורשב"ם פי' מה שבבור אסור כו' מטעם כחו של עכו"ם כו' וה"נ מכח דריכתו בגת נמשך היין ויורד לבור והשאר מותר שאינו נאסר מכחו כיון שאינו עדיין יין הרי דרק משום דלא הוי יין לכך אינו נאסר מה שבגת משום כחו, ומה שכתבו בלשונם דמכח דריכתו בגת נמשך היין ויורד לבור לאו משום דכשיורד לבור אז מקרי כחו דנפק לברא אלא משום דקושטא דמילתא אינו נקרא יין עד שיורד לבור וכנ"ל. ולפ"ז אין לומר דמש"כ התו' והרא"ש דלפרשב"ם גם היין שבשולי הגרגותני אינו נחשב יין מדאיצטריך לומר דאסור משום נצוק ולא משום כחו דש"מ דגם יין שבשולי גרגותני הי' נאסר משום כחו אם הי' נקרא יין דהיינו דוקא מה שבשולי גרגותני נחשב נפיק לברא כמו מה שבבור וגם הטור והב"י מודים בזה אבל מה שבגת אינו אסור משום כחו דלא מקרי נפיק לברא ז"א דהא התו' כתבו ג"כ בפירוש דמה שבגת אינו נאסר משום כחו משום דלא מקרי עדיין יין הרי דאי מקרי יין גם מה שבגת נאסר משום כחו כנ"ל, והא דכתבו התו' והרא"ש לפרשב"ם לה"ר משולי הגרגותני דלא חשיב יין ולא ה"ר מגרגותני גופי' דבע"כ אינו חשיב יין מדאיצטריך לומר דגרגותני מיתסר משום נצוק ולא משום כחו ומ"מ מיתסר משום נצוק ונראה לכאורה מזה דמגרגותני גופי' אין ראי' דלא הוי יין ומשום דהא דלא נאסר ע"י כחו דלא מקרי נפיק לברא ולא הוי כחו כלל רק הקילוח שבין הגרגותני להבור ס"ל להתו' דבוודאי הוי נפיק לברא ומוכרח דלא מקרי יין. אבל באמת ז"א דלפמש"כ גם מה שבגת יש לאסור משום כח העכו"ם היכי דנמשך מכחו ומכ"ש מה שבגרגותני וכן מתבאר בהדי' בדברי הרא"ש כמו שיתבאר לפנינו אבל מה שכ' הרא"ש והתו' להוכיח מיין שבשולי הגרגותני הוא משום דנקטו בדבריהם מתחלה שולי הגרגותני ועוד דלרבותא נקטי דלפרשב"ם מוכרח דגם שולי הגרגותני לא מיקרי יין כלל ומ"מ מיתסר בנצוק: וראיה ברורה דלהרא"ש גם מה שבגרגותני אסור משום כחו של עכו"ם דהנה הרא"ש כתב על דברי ר' הונא ואע"ג דר"ה קאמר כיון שהתחיל למשוך נעשה יי"נ וא"כ אפי' בלא החזרת גרגותני לגת שהעכו"ם דורך בה אסור ר"ה אמשנה ראשונה אמר למילתא ואשמעינן אע"ג דאין על מה שבגת תורת יין לאסור במגע עכו"ם מ"מ נאסר בתערובות ונ"מ למשנה אחרונה בגת פקוקה ומלאה ועוד נראה דר"ה דהכא קאי שפיר אמשנה אחרונה ולא נאסר יין שבגת בהמשכה שנמשכו ענבים ויין ביחד לגרגותני ומשם היין לבדו לבור כי הדבר דומה ללוקח ענבים ויין ביחד מן הגת ונתנו למקום אחד ומשם נמשך היין מן הענבים דדבר ברור הוא שאין מה שבגת נקרא יין בשביל שנמשך יין מאותו מקום והשתא הוי מילתא דר"ה כפשטא דיין שבגרגותני נאסר במגע עכו"ם כי התחילו למשוך או משום כח העכו"ם לפרשב"ם כו' ע"ש הרי מתבאר בדבריו דלר"ה גופי' נאסר יין שבגרגותני משום כח העכו"ם לפרשב"ם ומשום שהתחיל למשוך לירד מן הגרגותני לכך אפי' מה שבגרגותני שלא נמשך מקרי יין וכמו שכ' הרא"ש בריש הסוגי' בד"ה אמר ר"ה, וא"ל דמה שכ' הרא"ש או משום כח העכו"ם לפרשב"ם קאי על מה שבשולי הגרגותני דהא הרא"ש אינו מזכיר עדיין כלל משולי הגרגותני וזה צריך להזכיר לקמן גבי נצוק בר נצוק כמבואר שם ולמשנה ראשונה דאינו יין עד שיורד לבור ומ"מ מה שבשולי הגרגותני הוי יין גמור ולהכי נאסר משום נצוק אבל הכא בא הרא"ש לפרש דבאמת לר"ה גופי' הגרגותני נאסר מחמת עצמו דאז מתחלת ההמשכה ועי' היטב בט"ז יו"ד סי' קכ"ג סקי"ב ביאור דברי הרא"ש עכ"פ כיון דמבואר דלהרא"ש נאסר מה שבגרגותני משום כח העכו"ם א"כ ע"כ אא"ל דמה שכ' הרא"ש אח"כ דלפרשב"ם מה שבשולי הגרגותני לא הוי יין מדלא מיתסר משום כחו בא לאפוקי מה שבגרגותני ובע"כ כנ"ל: ובאמת אחר שנתבאר דלהרא"ש גם מה שבגרגותני אסור משום כח העכו"ם לפרשב"ם ומשום דאז מתחלת ההמשכה א"כ בודאי נראה דה"ה דאם נמשך מכחו בגת עצמו דאסור משום כחו דבודאי אין לחלק בזה בין הגרגותני לגת עצמו דבשלמא מה שבבור אפ"ל דזה מקרי יותר יצא לחוץ מגת עצמו אבל מה שבגת וגרגותני אחד הוא דגרגותני הוא סל הקשור בפי הצינור. וראי' מתחלת דברי הרא"ש עצמו שהקשה דלר"ה ל"ל חזרת גרגותני לגת הא ס"ל כיון שהתחיל למשוך עושה יי"נ וא"כ אפי' בלא חזרת גרגותני לגת שהעכו"ם דורך בה אסור, והו"ל לומר דלפרשב"ם ניחא בפשיטות כיון דלרשב"ם אפי' בלא נגיעת העכו"ם אסור משום כחו ולפ"ז ניחא שפיר דאף לר"ה מ"מ מה שבגת לא נאסר משום כח העכו"ם דלא מקרי יצא לחוץ וכמש"כ הב"י באמת לדינא דמה שבגת לא נאסר משום כחו אף לדידן ומשום דכחו אינו אוסר אלא מה דנפיק לברא, אלא דבזה אפ"ל דא"כ מאי קמ"ל ר"ה דהא הרא"ש כ' דר"ה אשמעינן אף שאינו יין לאסר במגע עכו"ם מ"מ מיתסר מחמת תערובות אבל לר"ה דס"ל דמכיון שהתחיל למשוך עושה יי"נ נהי דמ"מ מדין כחו לא מתסר משום דלא נפיק אברא אבל יין הוא ופשיטא דנאסר בתערובות כנ"ל, אלא מ"מ מהא דמסיק אח"כ ומשום כח העכו"ם לפרשב"ם משמע שרוצה לישב אפי' לפרשב"ם דלהכי מתחילה לא נאסר משום כח העכו"ם משום דלא התחיל למשוך ולא הוי יי"נ אבל זולת זה הי' נאסר משום כח העכו"ם. עכ"פ מדברי התו' והרא"ש נראה מבואר דאף מה שבגת הי' נאסר משום כח העכו"ם לולי משום דמה שבגת לא נקרא יין ומה שכ' התו' מיהו מטעם נצוק אסרינן מה שבגרגותני דהא אמרינן לקמן בגוואי דמנא לא גזרו רבנן כו' אין רצונם לומר דמ"ט נאסר מה שבגרגותני דהא הוי כמו גוואי דמנא דהא הוכחנו מפי' הרא"ש דמה שבגרגותני בודאי נאסר משום כח עכו"ם אלא דאף לפי האמת נאסר משום כח העכו"ם מ"מ הכא למשנה ראשונה לא נאסר משום דלא מקרי עדיין יין כמו שכתבו התו' לפרשב"ם וע"ז כתבו דמ"מ מטעם נצוק נאסר אף דלא מקרי יין ואף דמבואר בגמ' דבגוואי דמנא לא גזרו רבנן הרי דלא אסור נצוק בכח העכו"ם היינו למ"ד נצוק אינו חיבור אבל למ"ד נצוק חיבור אסור כנ"ל: אולם ראי' ברורה נראה מסוגי' הש"ס שם דפריך לר"ה דאמר מכיון שהתחיל למשוך עושה יי"נ ממשנה ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מותר ולא אשכח תירוצא לזה ואיצטריך לשנויי כאן כמשנה ראשונה כאן כמשנה אחרונה ולפרשב"ם דמתניתין לא מיירי בנגיעת עכו"ם בבור וכמש"כ התו' בד"ה גרגותני דא"צ להזכיר מגע עכו"ם כלל לא כאן ולא במשנתנו לפרשב"ם תיקשי הא בפשוטו ניחא דלפיכך מה שבבור אסור משום כח העכו"ם והשאר מותר אף דנמשך בגת משום דלא יצא לחוץ ואשמעינן טובא דמה שבגת מותר ולא מיתסר משום כח העכו"ם משום דבגוואי דמנא לא גזרו רבנן, אלא דאפ"ל דהכי קא ק"ל משום דמתניתין משמע לי' והשאר מותר היינו אף מה שבגרגותני וירד לבור היינו מה שירד לבור דוקא אבל לא מה שבגרגותני ולפ"ז שפיר מקשה דלר"ה אמאי והשאר מותר היינו אפי' מה שבגרגותני דמה שבגרגותני יהי' אסור משום כח העכו"ם ולפ"ז נחלק באמת דדוקא מה שבגרגותני נאסר משום כחו של עכו"ם דמקרי נפק אברא אבל לא מה שבגת וכמש"כ למעלה, והלא פי' זה מוכרח ג"כ אליבא דהרא"ש שכתב דאפי' לר"ה דס"ל מכיון