פרי יצחק חלק ב סד

דרכן כגון ששם עצים על הענבים ועלה הנכרי על העצים ונדרכו מכוחו ויצא היין חוץ לגת נאסר מה שיצא כיון דמכח נכרי קא נפיק כדבעינן למימר בסי' קכ"ה ואפי' לרש"י דסבר דהמשכה בגת משוי לי' יין אע"ג דלא נפיק גברא היינו לאסור במגע נכרי אבל היכא דליכא מגע לא מיתסר אא"כ יצא לחוץ דיין גמור נמי לא מיתסר משום כחו בלבד אלא מאי דנפיק לברא וזה נלמד ממש"כ שם התו' והרא"ש בשם רשב"ם אהא דא"ר הונא על מתנ' דקתני ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מותר ל"ש אלא שלא החזיר גרגותני כו' עכ"ל הב"י, וכן הוא בשו"ע סי' הנ"ל בהגהה דאם דרך כל מה שנמשך מכחו ויצא לחוץ נאסר ועי' ש"ך שכ' דמה שבגת אע"פ שנמשך שרי דכח העכו"ם אינו אוסר אלא ביין שיצא לחוץ כ"כ ב"י וד"מ. ולפי שדברים הללו צע"ג אצלי אחר העיון היטב בתו' ורא"ש שמהם מקור דין זה לכן הנני להביא דברי התו' והרא"ש ככתבם ולשונם ולברר הדבר בעז"ה: והנה במשנה ע"ז דנ"ה איני עושה יי"נ עד שירד לבור ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מותר וכתבו התו' והרא"ש דבקונטרס פי' מה שבבור אסור אם נגע בו עכו"ם אח"כ משמע מתוך פירושו דהשאר מותר אפילו אם יגע בו עכו"ם כו' ורשב"ם פי' מה שבבור אסור אפי' בלא נגיעת העכו"ם מטעם כחו של עכו"ם דגזרו בי' רבנן כו' ה"נ מכח דריכתו בגת נמשך היין ויורד לבור והשאר מותר שאינו נאסר מכחו כיון שאינו עדיין יין וגם אינו נאסר לא במגע ולא בנצוק כדפרישית עכ"ל התו' ועי' ברא"ש, ובגמ' ד' נ"ו ע"ב והשאר מותר אר"ה לא שנו אלא שלא החזיר גרגותני לגת אבל החזיר גרגותני לגת אסור גרגותני גופא במאי קא מיתסרא בנצוק ש"מ נצוק חיבור כדתני ר' חייא שפחסתו צלוחיתו ה"נ שפחסתו בורו ובתו' ד"ה גרגותני גופא במאי קא מיתסרי בנצוק ש"מ נצוק חיבור וא"ת א"כ מה שבגת הי' לנו לאסור מטעם נצוק וי"ל דשא"ה דהוי נצוק בר נצוק דמגת לגרגותני הוי נצוק אחד ומגרגותני לבור נצוק שני ומכאן פסקו הריב"ן והרשב"ם ור"ת בשם רש"י דאפי' למ"ד נצוק חיבור נב"נ אינו חיבור כו' והר"י בר"מ הי' דוחה ראי' זו כי לעולם אימא לך נצוק בר נצוק חיבור והא דלא אסרינן הכא יין שבגת משום נצוק ה"ט דמה שבגת אינו נקרא עדיין יין ואינו נחשב אלא כמיא בעלמא תדע דהא אינו נאסר במגע עכו"ם וא"ת א"כ גם אותו שבגרגותני אמאי אסור שאינו נקרא עדיין יין לפי משנה ראשונה דקאמר עד שיורד לבור דלדידי' קיימינן השתא וי"ל דל"ד כי מה שבשולי הגרגותני מתחתיו הוי בכלל מה שבבור להיות יין גמור ולכן יאסר מטעם נצוק וכש"כ דאי נגע בו עכו"ם דהוי נאסר במגעו כו' אבל להרשב"ם שפי' מה שבבור נאסר בלא נגיעת עכו"ם מטעם כחו של עכו"ם בכונה ומיהו אותו שבגת אינו נאסר מטעם כחו של עכו"ם בכונה כיון שאינו נקרא עדיין יין וגם הקילוח שבין הגרגותני עד הבור אינו נאסר מחמת כחו תדע דאל"כ היכי מוכיח דהגרגותני נאסר בנצוק דלמא מטעם כחו של עכו"ם הוא אלא ודאי אין כח העכו"ם אוסר אלא מה שבבור דוקא מיהו מטעם נצוק אסרינן מה שבגרגותני דהא אמרינן לקמן בפ"ב בגוואי דמנא לא גזור רבנן ה"מ למ"ד נצוק אינו חיבור אבל למ"ד נצוק חיבור נאסר מה שנשאר בגוואי דמנא וא"כ מ"ש גרגותני מגת ליאסר בנצוק אלא לאו ש"מ נב"נ אינו חיבור כו' ולפ"ז א"צ להזכיר מגע עכו"ם כלל לא כאן ולא במשנתינו עכ"ל: ולכאורה נראה מדברי התו' במ"ש דאין כח העכו"ם אוסר אלא מה שבבור דוקא היינו כמש"כ הב"י משום דכחו ביין גמור נמי לא מיתסר אלא היכא דיצא לחוץ ולפ"ז גם הקילוח שבין גרגותני עד הבור אינו נאסר מחמת כחו ואף דהקילוח הוי בכלל מה שבבור ונקרא יין לאסור במגע עכו"ם וכמש"כ התוס' למעלה בדיבור זה כנ"ל מ"מ גם יין גמור לא נאסר מחמת כחו כ"א היכא דיצא לחוץ והיינו ג"כ מש"כ התו' מיהו מטעם נצוק אסרינן מה שבגרגותני דהא אמרינן לקמן בפ"ב בגואי דמנא לא גזרו רבנן כו' הרי דמדמה התו' הגרגותני לגואי דמנא וע"ז כתבו דלמ"ד נצוק חיבור נאסר אף מה שנשאר בגוואי דמנא וזה נראה כוונת הב"י במש"כ דזה נלמד ממש"כ התו' והרא"ש בשם רשב"ם. אבל באמת אם נימא דכן הוא כונת התו' נהי' מוכרחין לעשות מחלוקת בין התו' והרא"ש דהנה הרא"ש כ' ג"כ כל דברי התו' בשלימות רק בשינוי לשון קצת דעל מש"כ התו' והריב"ם דחה ראיה זו דלהכי מה שבגת מותר לפי שאין תורת יין עליו ומה שבגרגותני הוא משום דמה שבשולי הגרגותני הוי בכלל מה שבבור כתב הרא"ש דדוחק הוא דהוי כמו גממיות שתחת העביט ולפמש"כ בשם רש"י צ"ל דאע"ג דיין שבגת וגרגותני לא חשיב יין לאסור במגע העכו"ם מיהו ע"י נצוק מיתסר כו' ולפרשב"ם שפי' המשנה כפשטה דלא איירי במגע העכו"ם אלא היין שבבור נאסר משום כח עכו"ם הדורך בגת צריכין אנו לומר דיין שבשולי הגרגותני אינו חשוב יין דאי חשוב יין הי' נאסר משום כח העכו"ם כמו היין שבבור ולא הוה צריכנא לטעמא דנצוק נמצא שאנו צריכין לומר דנצוק בר נצוק לא הוי חיבור ע"ש, והנה לפמש"כ התו' הא אין ראי' כלל דיין שבשולי הגרגותני אינו חשיב יין דהא דאינו נאסר משום כח העכו"ם היינו משום דאין כח העכו"ם אוסר כ"א מה שיצא לחוץ והיינו אם ירד לבור והרי מדברי התו' נראה דגם הקילוח שבין גרגותני עד הבור לא מקרי יצא לחוץ ולדברי הרא"ש צ"ל דאף מה שבשולי הגרגותני בוודאי הי' אסור משום כח העכו"ם דלפיכך צריכין לומר דאינו חשוב יין ויהי' מחלוקת בין התו' להרא"ש והרי הרא"ש כנראה העתיק דברי התו', גם דברי התו' במה שכ' דלפרשב"ם מוכרח דנצוק בר נצוק אינו חיבור אינו מבואר כלל לפ"ז כמובן (דלעולם נב"נ הוי חיבור והא דלא נאסר יין שבגת משום דלא הוי יין כלל ואף במגע אינו נאסר להכי לא מהני נצוק אבל בגרגותני דהוי יין ונאסר במגע להכי נאסר גם בנצוק): לכן נראה דדברי התו' והרא"ש בוודאי אחד הוא ואבאר מתחלה דברי הרא"ש שסיים נמצא שאנו צריכין לומר דנצוק בר נצוק לא הוי חיבור ובפלפולא חריפתא כתב ע"ז דהך ונמצא מהדר אדלעיל ולא קאי אדסמיך לי' אלא קא פסק במאי דפתח יש ללמוד מכאן ע"ש והמעיין יראה שאין לזה שום ביאור כלל, אבל ביאור דבריו הוא דהנה הריב"ם דחה ראית התו' דנצוק בר נצוק אינו חיבור והא דלא נאסר מה שבגת משום נצוק הוא משום דאין תורת יין עליו ואף במגע אינו נאסר ואף דלפי משנה ראשונה דאינו יין עד שיורד לבור א"כ גם מה שבגרגותני לא הוי יין ולמה נאסר משום נצוק הוא משום דמה שבשולי הגרגותני הוי בכלל מה שבבור ותורת יין עליו והנה אף כי הרא"ש כ' דדוחק הוא ולדעת רש"י צ"ל באמת דיין שבגת ושבגרגותני שניהם לא נחשבו יין לאסור במגע עכו"ם ומ"מ מיתסר ע"י נצוק מ"מ הא אין זה הכרח דאכתי איכא למימר כמש"כ הריב"ם דמה שבשולי הגרגותני נחשב יין באמת ולכן נאסר משום נצוק ואף דהוי יין איצטריך לטעמא דנצוק דבלא"ה במאי מיתסר וא"ל דא"כ מנ"ל לתלמודא דנאסר הגרגותני מטעם נצוק דלמא מיירי דנגע העכו"ם בגרגותני מתחתיו בקילוחו ונאסר מטעם מגע כבר הקשו כן התוס' שם ותירצו דא"כ הו"ל לר"ה לפרש אבל החזיר גרגותני שנגע בו עכו"ם לגת אסור ע"ש וזהו מוכרח לומר גם בכוונת הרא"ש אף שקיצר בדבר דבלא"ה באמת ל"ל לומר דנאסר מטעם נצוק כמו שהק' התו' ולפ"ז עכ"פ אפשר שפיר לומר דמה שבשולי הגרגותני חשוב יין כנ"ל ולפיכך נאסר ע"י נצוק וכמו שדחה הריב"ם וע"ז כ' הרא"ש דלפרשב"ם דמתניתין לא איירי כלל מנגיעת עכו"ם בבור כ"א דמה שבבור אסור משום כח העכו"ם וא"כ לשיטתו מוכרח הוא מגמ' דיין שבשולי הגרגותני אינו חשוב יין דאל"ה מה צריך לטעמא דנצוק הא כמו דמה שירד לבור נאסר בלא נגיעת העכו"ם משום כחו ה"נ נאסר ג"כ ממילא שולי הגרגותני משום כח העכו"ם כיון דחשיב יין ולהכי החזיר גרגותני לגת אסור דגרגותני גופא אסור משום כחו כמו יין שבבור ובע"כ צ"ל דלפיכך אינו נאסר משום כחו דלא חשוב יין ומ"מ מפורש בגמ' דהגרגותני נאסר מטעם נצוק אף דלא חשוב יין א"כ קשה גם מה שבגת יהי' נאסר משום נצוק אע"כ דנצוק בר נצוק אינו חיבור והיינו דמסיים הרא"ש נמצא צ"ל דנצוק בר נצוק לא הוי חיבור וזה ברור דאדסליק מיני' קאי דהיינו דלפי' רשב"ם מוכרח הוא. ולפ"ז נראה דדברי התו' והרא"ש אחד הוא ומש"כ התו' דגם הקילוח שבין הגרגותני לבור אינו נאסר מחמת כחו דאל"כ היכי מוכיח דהגרגותני נאסר בנצוק דלמא מטעם כחו הוא אלא ודאי אין כח העכו"ם אוסר אלא מה שבבור דוקא כוונתם