פרי יצחק חלק ב נז

מה' תרומות כ' ומי שאין לו חולין להדליק מדליק שמן שריפה שלא ברשות הכהן ע"ש ולטעמי' אזיל שפסק בפ"ד מה' חנוכה דנ"ח אסור להשתמש לאורה ולהכי פסק כאבוה דר' ניסא וכנ"ל והנה בשבת שם א"ר הונא פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן חנוכה בין בשבת בין בחול אמר רבא מ"ט דר"ה קסבר כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה, והקשו המהרי"ט בחי' שבת ובפנ"י שם הא בכלל השמנים שאין מדליקין בהם בשבת הוא ג"כ שמן שריפה ובשלמא בכל השמנים שטעמן משום שאין נמשכין אחר הפתילה שייך לאסרן בחנוכה אף בחול משום דס"ל כבתה זקוק לה אלא שמן שריפה דלא מיתסר אלא משום שמצוה עליו לבערו חיישינן שמא יטה אין טעם לאסור בחנוכה ועי' בפנ"י שכ' מיהו בירושלמי סוף תרומות איתא להדיא דאם אין לו שמן חולין מדליק בשמן שריפה א"כ היכי דיש לו שמן חולין אסור להדליק בשמן שריפה והשתא ניחא שפיר דהא כל הני שמנים ופתילות דאסר ר"ה להדליק בחנוכה ע"כ ביש לו שמן אחר דבאין לו שמן אחר אין לו להמנע מלהדליק שמא יפשע ולא יתקן ובכה"ג דיש לו שמן אחר גם שמן שריפה אסור. אכן לפי הנ"ל הרי נסתר תירוצו של הפנ"י דלפמ"ש דהא דאמרו דאסור להדליק בשמן שריפה ביש לו שמן אחר הוא רק למאן דס"ל אסור להשתמש לאורה ולהכי אסור דיש לו גם הנאת הגוף במה דמשאיר השמן חולין לצורך ביתו ולהנות מתשמישו כנ"ל אולם הא בגמ' שם קאמר מ"ט דר"ה קסבר מותר להשתמש לאורה וא"כ אפי' דיש לו שמן אחר ג"כ מותר להדליק בשמן שריפה דלא נהנה מידי כנ"ל ומשום קיום המצוה הא מצוה לאו לה"נ א"כ הדרא קושית הפנ"י לדוכתי'. אכן י"ל דס"ל לר"ה כרב חסדא דמפרש המשנה דלא בשמן שריפה היינו ביו"ט שחל להיות ע"ש לפי שאין שורפין קדשים ביו"ט אבל בכל שבת מדליקין בשמן שריפה ולפ"ז לא הוי כלל שמן שריפה בכלל השמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהם בשבת: אולם לענ"ד נראה לפרש דברי הירושלמי בסוף תרומות דאמר מי שאין לו שמן חולין מדליק בשמן שריפה בחנוכה הא ביש לו שמן חולין לא ידליק בשמן שריפה דמיירי לעולם אפי' בכהן דלדידי' מותר שמן שריפה בהנאה. אך הא דביש לו שמן חולין לא ידליק בשמן שריפה יסוד הטעם הוא משום שאין עושין מצות חבילות חבילות וכמבואר בגמ' פסחים ק"ב דאר"ש אין אומרים שתי קדושות על כוס אחד מ"ט אמר רנב"י לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות ופרשב"ם דמיחזי עליו כמשוי ע"ש, ולפ"ז י"ל דה"ט ג"כ דאין מדליקין בשמן שריפה בחנוכה דזהו שני מצות נפרדות מצות הדלקת נ"ח וכן שמן שריפה לעולם מצותה בשריפה ובשבת כ"ה אמר רב כשם שמצוה לשרוף הקדשים שנטמאו כך מצוה לשרוף את התרומה שנטמאת ולפ"ז אם מדליק בשמן שריפה הרי מקיים בשמן אחת שני מצות ויש בזה משום עושה מצות חבילות חבילות, ועפ"י זה יתבאר היטב החילוק בין יש לו שמן חולין לאין לו והוא עפ"י הגמ' דפסחים שם דפריך מהא דתניא ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון כו' ומשני אין לו שאני ע"ש הרי דכללא דאין עושין מצות חבילות היינו רק בדאפשר לי' שלא לעשות חבילות אבל בדלא אפשר שרי ולפ"ז מיושב שפיר החילוק דביש לו שמן חולין דאפשר לי' להדליק נ"ח בשמן חולין אסור להדליק בשמן שריפה משום דאין עושין מצות חבילות חבילות אולם באין לו שמן חולין רק שמן שריפה דבאין לו ליכא משום אין עושין מצות חבילות כמבואר בגמ' להכי מותר להדליק שמן שריפה בחנוכה: ואין להקשות דאי נימא דבהדלקת נ"ח בשמן שריפה איכא משום אין עושין מצות חבילות היינו מצות הדלקת נ"ח ומצות ביעור שמן שריפה א"כ גם להדליק שמן שריפה בשבת ג"כ איכא משום אין עושין מצות חבילות דהדלקת נר של שבת מצוה וא"כ ל"ל לרבה לפרש טעמא דאין מדליקין בשמן שריפה בשבת משום דמצוה עליו לבערו חיישינן שמא יטה מ"ט לא פי' כפשוטו משום שאין עושין מצות חבילות, די"ל משום דלפ"ז לא יהי' שמן שריפה דומיא דשאר שמנים פסולים דקחשיב במשנה דטעמם משום שאין נמשכין אחר הפתילה גזרה שמא יטה א"כ בודאי אפי' לית לי' שמן אחר ג"כ אסור להדליק אולם בשמן שריפה אי נימא דהטעם הוא משום אין עושין מצות חבילות א"כ זהו דוקא ביש לו שמן הלאה אחר אבל באין לו שמן חולין מותר להדליק בשמן שריפ' כמו דאמרי' בחנוכה א"כ לא הוי שמן שריפה דומיא דשאר שמנים פסולים לפיכך פי' רבה הטעם משום שמצוה עליו לבערו גזרה שמא יטה דלפ"ז גם באין לו שמן חולין ג"כ אסור להדליק והוי דומיא דשאר שמנים פסולים כנ"ל. מעתה נחזור לדברי הירושלמי פ' ב"מ אר"א שנה לי ר"י בן עכמאי בת כהן שהיתה עומדת ע"ש עם חשיכה ובידה נר ובתוכו שמן שריפה הר"ז מוספת לתוכו שמן חול כ"ש ומדלקת ובק"ע פי' דזהו אליבא דרבה דס"ל דלפיכך אין מדליקין בשמן שריפה בשבת מתוך שמצוה עליו לבערו גזרה שמא יטה והכא כיון שכבר נתבטל בחולין תו לא חש לבערו, וכתבנו לתמוה דמאי מהני הוספת שמן כ"ש ומש"כ הק"ע מכיון שכבר נתבטל בחולין תו לא חש לבערו הוא תמוה ביותר האיך נתבטל שמן שריפה ע"י שמן חול כל שהוא. אכן עפ"י הנ"ל נראה לפרש דברי הירושלמי דלא ס"ל הא דרבה דמתוך שמצוה כו' גזרה שמא יטה וס"ל דלשמא יטה לא חיישינן וכדס"ל לר' חסדא שם אולם הא דאין מדליקין בשמן שריפה הוא באמת משום שאין עושין מצות חבילות חבילות דביעור שמן שריפה והדלקת נר שבת הם שני מצות נפרדות וכשמדליק נר שבת בשמן שריפה ומקיים שני המצות בשמן אחד הרי עושה מצות חבילות וכנ"ל: ובזה מיושב שפיר הטעם דשרי בהוספת שמן חולין כל שהוא דבכה"ג ליכא משום אין עושין מצות חבילות ומשום דכיון דיש בתוך השמן שריפה גם שמן של חולין דליכא בזה מצות ביעור א"כ לא הוי השני מצות של הדלקת נר שבת ומצות ביעור שמן שריפה בשמן אחת דהדלקת נר שבת הוא עם שמן של חולין ואע"ג דשני השמנים מעורבין מ"מ כיון דיש בזה שני מיני שמן של חולין דליכא בזה מצות ביעור ושל שמן שריפה אם מדליק בזה נר של שבת ליכא בזה משום אין עושין מצות חבילות חבילות והא דלא קאמר גם בנר חנוכה דמהני בהוספת שמן כ"ש ניחא שפיר דשם באמת לא מהני הוספת שמן כ"ש דהא מבואר בשו"ע דבשעת הדלקה צריך שיהי' שמן כשיעור א"כ לא יתכן לומר דהדלקת נ"ח הוא עם הכ"ש של שמן חולין כמו בשבת] וכן יתבאר בזה גם סוף דברי הירושלמי א"ל ר"ז ומה הוה טיבי' א"ל אדם גדול הי' ובקי במשנתינו הי' ופירשה ר' חייא דכבר תחמין קומי רבי ומניתי' חכים והקרבן עדה כתב דלא נתבאר במאי פירשה ע"ש, ועפ"ז יתבאר שפיר דר' חייא פירש קומי רבי למשנתינו דתני ולא בשמן שריפה דהטעם הוא משום שאין עושין מצות חבילות חבילות כנ"ל ומשום זה מניתי' חכים, ולפ"ז יהי' נ"מ לדינא דאין להדליק שמן שריפה בשבת אם לא ע"י תוספות שמן חול כ"ש וכמבואר בירושלמי ואף דאנן קיי"ל כר"ח ולא כרבה מ"מ כבר בארנו דגם הירושלמי לא ס"ל טעמא דרבה וא"כ אפשר דגם ר"ח מודה דדוקא באין לו שמן אחר מותר אבל ביש לו צריך להוסיף שמן חולין כ"ש: סימן כא הנה הטור בה' חנוכה סי' תרע"ג כתב וז"ל כל השמנים והפתילות כשרים לה בין בחול בין בשבת אף הפסולים לנר של שבת מפני שאין אורן יפה ושאין השמן נמשך אחר הפתילה כשרים לה דלא חיישינן שמא תכבה ויחזור וידליקנה שאף בחול אם כבתה קודם שעבר זמנה אין צריך לחזור ולהדליקה ולא חיישינן נמי שמא יטה מפני שאין אורן יפה שהרי אסור להשתמש לאורה עכ"ל הטור. ומתבאר מדבריו דלמ"ד כבתה זקוק לה הנה להדליק נר של חנוכה בשבת בשמנים ופתילות הפסולים לנר של שבת מפני שאין השמן נמשך אחר הפתילה אסור מתרי טעמא חדא שמא תכבה קודם שיעבור הזמן ולא יוכל לחזור ולהדליקה משום שבת ובאמת כבתה זקוק לה, ועוד שמא תכבה ויחזור וידליקנה ונמצא מחלל את השבת, מלבד דאם מותר להשתמש לאורה יש עוד חשש שמא יטה לצורך תשמיש כמבוא' בגמ' פ' ב"מ ע"ש. והנה לשיטת הטור דלהדליק נר חנוכה בשבת בשמנים הפסולים למ"ד כבתה זקוק לה אסור משום שמא תכבה ויחזור וידליקנה לפ"ז צ"ל דגם לענין נר של שבת דאמר