פרי יצחק חלק ב נו

דהרשב"א שם קאי ע"כ בשי' הרמב"ן דיוצא בטבל ולכן ליכא למימר דהדרא לטבלא, אולם לשיטת רוב הפוסקים דאינו יוצא בטבל וכ"ה שי' הרמב"ם והר"ן ותוס' ורש"י ז"ל לפ"ז אין ראי' מהא דתרומה טמאה דהתם להכי ל"א הואיל ואי בעי מתשיל משום דהדרא לטבלא, אבל במודר הנאה אפשר דאמרינן הואיל ואי בעי מתשיל וכמו דאמרינן בפסחים מ"ו לענין בל יראה ועיין: בביאור דברי הירושלמי בדין הדלקת שמן שריפה בחנוכה ובע"ש בשבת ר"פ ב"מ תנן אין מדליקין כו' ולא בשמן שריפה. ובגמ' דף כ"ג מאי שמן שריפה אמר רבה שמן של תרומה שנטמאה כו' ובשבת מ"ט לא מתוך שמצוה עליו לבערו גזירה שמא יטה א"ל אביי אלא מעתה ביו"ט לישתרי כו' גזירה יו"ט אטו שבת. רב חסדא אמר לשמא יטה לא חיישינן אלא הכא ביו"ט שחל להיות ע"ש עסקינן לפי שאין שורפין קדשים ביו"ט כו' ופרש"י שמצוה עליו לבערו שמא אתי בי' לידי תקלה דאכילה שמא יטה כדי שיתבער מהר. ובירושלמי פ' ב"מ א"ר אבהו שנה לי ר' יונתן בן עכמאי בת כהן שהיתה עומדת ע"ש עם חשיכה ובידה נר ובתוכו שמן שריפה הרי זו מוספת לתוכו שמן כל שהוא ומדלקת א"ל ר' זעירא ומה הוה טיבי' א"ל אדם גדול הי' ובקי במשנתינו הי' ופירשה ר' חייא דכפר תחמין קומי רבי ומניתי' חכים עכ"ל. וכן הוא בירושלמי סוף תרומות ע"ש, ועיין בקרבן עדה שכתב דלא נתבאר במאי פירשה וע"ש שמפרש דלהטעם שאין מדליקין בשמן שריפה מתוך שמצוה עליו לבערו חיישינן שמא יטה כיון שכבר נתבטל בחולין תו לא חש לבערו דכי גזרו רבנן בעיני' אבל ע"י תערובות לא כי היכי דס"ל לרב בבבלי דלא גזרו בחלב מהותך ע"י תערובות ולכן מינה אותו רב לחכם כו' ע"ש וכ"כ הפנ"מ בסוף תרומות. מיהו לכאורה צ"ע נהי דנימא דבהוספת שמן חולין כ"ש תו ליכא גזירה דשמא יטה הא מבואר בתלמודא דידן ר"פ ב"מ דשמנים שאין מדליקין בהם בשבת משום שאין נמשכים אחר הפתילה לא מהני שיתן לתוכו שמן כ"ש אף דשמן הניתן בתוכו ממשיכו אחר הפתילה מ"מ גזרינן דלמא אתי לאדלוקי בעינייהו ע"ש וא"כ הכ"נ נימא אף שמוסיף בתוכה שמן חול כ"ש דאסור גזירה דלמא אתי לאדלוקי בעינייהו אולם יש לישב עפ"י דברי התוס' דף כ"ג ד"ה גזירה שכתבו דהא דבחלב מהותך גזרינן אטו אינו מהותך ושאינו מהותך שמא יטה הא לא חשיב גזירה לגזירה דכשאינו מהותך ודאי יטה לפי שאינו נמשך אחר הפתילה אבל הכא משום שמצוה עליו לבערו לית למימר ודאי יטה עכ"ל ע"ש ועי' בדף כ"א בתוס' ישנים שם, ולפ"ז מיושב שפיר דדוקא בשמנים שאין מדליקין בהם משום שאין נמשכין אחר הפתילה שם אינו מועיל מה שיתן לתוכו שמן כ"ש דגזרינן אטו לא נתן ולא נתן שמא יטה ומ"מ לא הוי גזירה לגזירה דבלא נתן לתוכה שמן כ"ש ודאי יטה כנ"ל אולם בשמן שריפה אף דגזרינן שמא יטה מ"מ לא נימא שבודאי יטה וכמ"ש התוס' ולא הוי רק גזירה שמא יטה ולפיכך שרי בהוספת שמן חול כ"ש דתו לא חיישינן לשמא יטה ולא גזרינן אטו היכי דלא הוסיף שמן חול משום דהוי גזרה לגזרה הוסיף אטו לא הוסיף ולא הוסיף שמא יטה: אלא דבעיקר הא דמבואר בירושלמי דבשמן שריפת מוספת לתוכה שמן חול כ"ש ומדלקת צע"ג דמאיזה טעם מועיל הוספת שמן חול כ"ש וכי משום שמוסיף שמן חול כ"ש ליכא מצוה עליו לבערו ובין אי נימא דהמצוה של שריפת תרומה טמאה הוא משום דלא ליתי' לידי תקלה דאכילה וכפרש"י הנ"ל ובין א"נ משום דאקרי קודש ועיין פרש"י דף כ"ה בד"ה מצוה לשרוף ובתוס' שם אין נ"מ כלל בין שהוא בעין או שמוסיף כ"ש שמן חול דאכתי מצוה עליו לבערו, ומש"כ הקרבן עדה כיון שכבר נתבטל בחולין תו לא חש לבערו הוא תמוה מאד דהאיך נתבטל שמן שריפה הרבה ע"י שמן חול כל שהוא. והנה אם כי בירושלמי דתרומות איתא מוספת לתוכו שמן של חולין ולא נזכר שמן כ"ש אמנם בירושלמי פ' ב"מ ובתוספתא תרומות שם מבואר שמן של חול כ"ש ועיין בפנ"מ בתרומות שכ' שצריך לגרוס שמן של חולין כ"ש, ולפ"ז קשה טובא דמאי מהני הוספת שמן חולין כ"ש וצע"ג: והנלע"ד לפרש דברי הירושלמי הנ"ל ובהקדם ירושלמי בסוף תרומות וז"ל מהו להדליק שמן שריפה בחנוכה אמרין דבי ר' ינאי מדליקין בשמן שריפה בחנוכה, א"ר ניסא אנא לא אנא חכים לאבא אימא הוה אמרה לי אבוך הוה אמר מי שאין לו שמן חולין מדליק שמן שריפה בחנוכה עכ"ל. ועיין בק"ע ובפני משה שפי' דמיירי בישראל המדליק שלא ברשות כהן ואע"ג דתרומה טמאה אסור לזרים בהנאה של כילוי וכמש"כ התוס' בשבת כ"ו מ"מ כיון דהדלקת נר חנוכה מצוה אמרינן מצוה לאו ליהנות ניתנו. וכ"כ בפנ"י בשבת דמשום מצוה ללה"נ וקיי"ל דנ"ח אסור בהנאה משו"ה שרי באין לו שמן אחר ע"ש, אלא דלכ' צ"ע דהא באמת משמע בכ"מ בגמ' דכל היכי דשרינן איסור הנאה למצוה משום מללה"נ היינו אפי' דאפשר לקיים המצוה שלא באה"נ מ"מ מותר לקיים המצוה באה"נ משום מללה"נ ועיין באבני מלואים סי' כ"ח סק"ס) ולפ"ז קשה גם ביש לו שמן אחר של חולין אמאי לא ידליק שמן שריפה בחנוכה משום מצות לאו לה"נ, וכבר הרגיש בזה המל"מ בפ"ב מה' תרומות וה"ר מכאן דאיסור הנאה של כילוי הוא רק מדרבנן ולהכי באין לו שמן אחר מותר דבמקום מצוה לא גזור דאי נימא דמה"ת אסור איך התירו איסור תורה משום מצוה דדבריהם ואי משום מצות לאו לה"נ א"כ אמאי קאמר מי שאין לו ע"ש אמנם דעת התוס' הוא דהנאה של כילוי לזרים מדאורייתא אסור וכמו שהאריך בזה המל"מ שם ולפ"ז הא דמדליק בשמן שריפה הוא משום מללה"נ א"כ מאי איריא באין לו אפי' יש לו לישתרי כנ"ל. ונראה לישב עפ"י מש"כ בס' נתה"מ סי' ער"ה להשיג על המח"א שכ' דהאוסר נכסיו על עצמו יכול ליתן מהם צדקה משום דמצות לאו לה"נ וע"ז כ' הנה"מ דישתקע הדבר דהא במצות שיש בה ג"כ הנאת הגוף ל"א מללה"נ וכמבואר בר"ה גבי הנודר ממעין כו' וא"כ מתנה לעני איכא ג"כ הנאת הגוף דהא פוטר עצמו מפרוטה דידי' והא דמערבין באה"נ משום מללה"נ ה"ד אם הולך לדבר מצוה שאינו מחויב בדבר אבל הולך לדב"מ שמחויב בדבר ואלו לא הי' לו ככר זה הי' מוכרח לקנות בפרוטה דבר אחר הרי נהנה בזה שמשתכר פרוטה ואסור ע"ש, ולפ"ז מיושב שפיר דדוקא מי שאין לו שמן חולין מדליק בשמן שריפה בחנוכה דהרי אין לו שום הנאת הגוף דאם לא ידליק בשמן שריפה הרי לא ידליק כלל דהא אין לו שמן אחר וא"כ נהנה בהדלקה רק מקיום המצוה ומצות לאו לה"נ, אולם ביש לו שמן חולין אם ידליק בשמן שריפה בחנוכה הרי מלבד הנאה של קיום המצוה יהי' לו ג"כ הנאת הגוף מכילוי תרומה דאם ידליק בשמן של חולין לנר חנוכה אסור להשתמש לאורה ולא יהי' לו מזה שום הנאה אכן אם מדליק בשמן שריפה הרי שמן שריפה בלא"ה אסור בהנאה והשמן של חולין נשאר לצורך ביתו להשתמש בו להנאתו נמצא דיש לו הנאת הגוף מלבד קיום המצוה ולהכי ביש לו שמן של חולין אין להדליק בשמן שריפה: אלא דלפ"ז יהי' תלוי במחלוקת אי נר חנוכה אסור להשתמש לאורה דלמ"ד אסור להשתמש לאורה ניחא שפיר דאסור להדליק בשמן שריפה כשיש לו שמן חול דאם ידליק של חול יהי' אסור להשתמש לאורה וכשמדליק בשמן שריפה ישאר לו שמן חולין לצורך ביתו כנ"ל. אולם למ"ד נ"ח מותר להשתמש לאורה הנה גם ביש לו שמן חולין ומדליק בשמן שריפה אין לו שום הנאת הגוף לבד קיום המצוה דאף אי ידליק שמן חולין לנ"ח הרי מותר להשתמש לאורה ולפ"ז גם ביש לו שמן חולין מותר להדליק בשמן שריפה דמצוה לאו לה"נ, ובזה י"ל הפלוגתא בירושלמי שם דאמר התם אמרין דבי ר' ינאי מדליקין בשמן שריפה בחנוכה ומשמע אפי' יש לו שמן חולין ואבוה דר' ניסא ס"ל דמי שאין לו שמן חולין מדליק בשמן שריפה ובמאי פליגי, ולפי הנ"ל י"ל דפליגי אי נ"ח מותר להשתמש לאורה דר' ינאי ס"ל מותר להשתמש לאורה ולהכי גם ביש לו שמן חולין מדליק בשמן שריפה דאין לו בזה הנאת הגוף. אכן אבוה דר' ניסא ס"ל נ"ח אסור להשתמש לאורה ולהכי אין מדליקין בשמן שריפה כשיש לו שמן חולין משום דנהנה. והנה הרמב"ם ז"ל בפי' י"א