פרי יצחק חלק ב לח

בדין קבלת שבת בטעות ע"י הדלקת הנר, בשו"ע או"ח סי' רס"ג סעי' י"ד כ' וז"ל אם ביום המעונן טעו צבור וחשבו שחשיכה והדליקו נרות והתפללו ערבית של שבת ואח"כ נתפזרו העבים וזרחה חמה א"צ לחזור ולהתפלל ערבית כו' ואם יחיד הוא שטעה בכך צריך לחזור ולהתפלל ולענין עשית מלאכה בין צבור בין יחיד מותרים דקבלת שבת היתה בטעות וי"א שאותם שהדליקו נרות אסורים בעשיית מלאכה, ומקור הדברים הוא בב"י שם וז"ל גרסי' בפ' תפה"ש א"ל ר' ירמי' לרב מי בדלת ופרש"י כשהתפלל רב של שבת בע"ש א"ל ר"י מי בדלת מן המלאכה הואיל וקבלת שבת בתפלתך א"ל אין בדילנא, ומי בדיל והא אביי שרי לרב דימי לכברויי סלי ומשני טעותא הוא ופרש"י לא קבל עליו תוס' שבת מדעת אלא יום המעונן הי' וכסבור חשיכה ואח"כ זרחה חמה ופריך וטעותא מי הדרא והאמר אבידן פ"א נתקשרו השמים בעבים כסבורים העם חשיכה הוא ונכנסו לבהכ"נ והתפללו של מוצ"ש בשבת ונתפזרו העבים וזרחה חמה ובאו ושאלו את רבי ואמר הואיל והתפללו התפללו ופרש"י אלמא תפלה היא ולענין תוס' אע"ג דבטעות הוה תוס' הוא ע"י תפלה הואיל ואמר תפלה קבלה היא, ומשני שאני צבור דלא מטרחינן להו, וכ' הרא"ש שאני צבור דלא מטרחינן להו להתפלל שנית כמו דמטרחינן ליחיד אבל במלאכה אלו ואלו מותרין כלומר בין צבור בין יחיד מותרין דקבלה בטעות אינה קבלה וכ"כ הרשב"א שם וכ"כ תלמידי הרר"י וכ"כ ר"י בח"א. והנה הראשונים הביאו דברי רב שרירא גאון שכ' בס' המקצועות מעשה שהי' בימי אבותינו הקדמונים ז"ל פ"א ע"ש הי' יום המעונן וכסבורים העם שחשכה והדליקו את הנרות ולא הספיקו להתפלל מנחה עד שנשבה הרוח ונתפזרו העבים וראו השמש ולא התפללו ערבית והי' שהות ביום והתחילו הנרות לכבות והורו חכמי הדור שאותם שהדליקו הנרות אסורים לעשות מלאכה אבל שאר אנשי הבית מותרין להדליק נר אחר כו' עכ"ל והובא דברי הגאונים אלו באו"ז ח"ש סי' ט"ז ובמרדכי פ' ב"מ וברוקח סי' מ"ח ובס' שבלי הלקט ובב"י סי' זה, וזהו שכ' בשו"ע וי"א שאותם שהדליקו אסורים בעשית מלאכה, והנה הב"י כ' על דברי הגאונים הנ"ל דמשמע דס"ל דעדיפא קבלת שבת בטעות ע"י הדלקת הנר שהוא מעשה מקבלה בתפלה ע"ש, ולפ"ז נראה דאין חילוק בין רבים שהדליקו נרות בטעות ליחיד שהדליק בטעות דלעולם קבלת שבת בטעות ע"י הדלקת הנר הוי קבלה משום שהוא מעשה: אמנם בס' אלי' רבה בסי' הנ"ל כ' על דברי השו"ע די"א שאותם שהדליקו נרות אסורין בעשית מלאכה, וז"ל נראה דוקא כשהצבור הדליקו בטעות אבל יחיד שהדליק בטעות מותר כמו בתפלה וכדפירשתי לעיל ע"ש ויסוד דבריו נראה דהוא עפ"י מש"כ שם מתחלה על דברי השו"ע שפסק דלענין עשית מלאכה בין צבור בין יחיד מותרים דקבלת שבת היתה בטעות וז"ל הא"ר צ"ע שסתם בזה גם הב"י לא הביא שום דעה החולקת בזה ואני עיינתי וראיתי בשבלי הלקט דרש"י וגאונים חולקים על הרשב"א והרא"ש וס"ל דקבלת צבור אפי' בטעות הוי קבלה וכ"פ ראב"ן סי' ק"ע ואגור סי' שנ"ט ורוקח וש"ג בשם ריא"ז, והב"י ושו"ע הבין שהי"א שאוסרים בהדלקה מודים להרא"ש ולכן דחקו לחלק בין הדלקה לתפלה ולענ"ד הוא טעות דמהמרדכי משמע שחולקין על הרשב"א והרא"ש וכן מצאתי בגמ"ר ובגליון מהר"ם טיקטין וראי' ברורה מש"ל ורוקח שהביאו מעשה דמרדכי ופסקו מיד דאחר תפלת צבור בטעות אסורין במלאכה וכן מבואר בפסקי ריקאנטי ע"ש, ועכ"פ נראה דזהו טעמו דמחלק לענין קבלת שבת בטעות ע"י הדלקת הנר בין צבור ליחיד דלפי מה שפי' דברי הגאונים דס"ל באמת גם גבי תפלה דקבלת צבור אפי' בטעות הוי קבלה משא"כ ביחיד לכך כתב לחלק גם גבי הדלקה דדוקא גבי צבור הוי קבלה אף בטעות אבל יחיד שהדליק בטעות מותר במלאכה כמו בתפלה, והנה אמת דגם המג"א כתב בס"ק כ"ו לפרש דברי הגאונים כמש"כ הא"ר וע"ש שכ' דמהר"ם טיקטין כ' דהמרדכי ס"ל דקבלה בטעות בצבור שמה קבלה כו' ועי' בחי' רעק"א ומהרמ"ט כ' ר"ל דלדברי השו"ע צ"ל דהדלקה גרע דאפי' בטעות הוי הדלקה וכמש"כ בב"י ולזה קאמר דמהרמ"ט כ' דאין חילוק אלא דהנך פוס' ס"ל דגם בתפלה הוי בטעות קבלה משו"ה ס"ל ג"כ בהדלקה. אכן מש"כ באלי' רבה לחלק גם גבי הדלקה בטעות בין צבור ליחיד דביחיד לא הוי קבלה כמו בתפלה דבריו תמוהים מאד דכפי הנראה הבין הא"ר בדעת הגדולים שהביא דס"ל דגם גבי תפלה דקבלת צבור הוי קבלה משא"כ יחיד משום דבעצם קבלה יש חילוק בין צבור ליחיד דקבלת צבור אלים טפי וחל אפי' בטעות משא"כ קבלת יחיד קלישא ולא חל בטעות ומשו"ה מחלק גם בקבלה ע"י הדלקה בין צבור ליחיד. אמנם באמת נראה ברור דלשי' הפוס' הנ"ל דגם גבי תפלה קבלת צבור בטעות הוי קבלה הנה החילוק שבין קבלת צבור בטעות בתפלה לבין יחיד היינו משום דבצבור אמרינן הואיל והתפללו התפללו ולא מטרחינן להו לחזור ולהתפלל שנית כיון דתפלתם הוי תפלה ותפלה קבלה היא אף דהוי קבלה בטעות מ"מ הוי קבלה אולם יחיד שהתפלל בע"ש מבעו"י בטעות דתפלתו לא הוי תפלה כלל וצריך לחזור ולהתפלל א"כ נהי דקבלת שבת בטעות הוי קבלה מ"מ כיון דתפלתו אינה תפלה ממילא לא נחשב התפלה לקבלה. והנה בראש הגדולים דס"ל דקבלת צבור בטעות הוי קבלה גם בתפלה הוא פרש"י בסוגיא שם ד"ה הואיל ולא הצריכם להתפלל משתחשך אלמא תפלה היא ואעפ"י שלא הותרו במלאכה התם שלא לעבור על ד"ת אבל לענין תוספות אע"ג דבטעות הוי תוס' הוא ע"י תפלה הואיל דאמר תפלה קבלה היא עכ"ל ובאו"ז הביא פרש"י וכ' משמע מפירושו דקבלה בטעות הוי קבלה לאסור במלאכה וכן משמע מדברי רב שרירא גאון בס' המקצועות כו' ע"ש וכ"כ בשבלי הלקט להוכיח מרש"י ומפרש"י נראה בהדי' דהא דקבלת צבור הוי קבלה אפי' בטעות היינו משום דא"צ לחזור ולהתפלל משא"כ יחיד שטעה צריך לחזור ולהתפלל. וכ' מהר"ם טיקטין וז"ל ומפרש"י משמע דצבור כיון דלא מטרחינן להו לחזור ולהתפלל כו' הוי קבלה ואסורין במלאכה אבל יחיד דמטריחנן לי' לחזור ולהתפלל מותר גם במלאכה עכ"ל וכ"כ הש"ג בשם ריא"ז ע"ש. עכ"פ נראה ברור דכל הגדולים שכתבו לחלק בין צבור ליחיד לענין קבלת שבת בטעות ע"י תפלה דבצבור אף בטעות הוי קבלה ואסורין במלאכה ודלא כשי' הרא"ש והרשב"א משא"כ יחיד שהתפלל בטעות לא הוי קבלה ומותר במלאכה זהו משום לתא דתפלה ומשום דבצבור אמרינן הואיל והתפללו התפללו וכיון דתפלתם תפלה גם קבלתם הוי קבלה דקבלה בטעות הוי קבלה משא"כ יחיד שצריך לחזור ולהתפלל כיון דתפלתו אינה תפלה כלל ממילא לא נחשב התפלה לקבלה: ולפ"ז דברי הא"ר שכ' לחלק גם גבי קבלה ע"י הדלקה דדוקא צבור אסורין במלאכה אבל יחיד שהדליק בטעות מותר במלאכה כמו בתפלה כנ"ל, תמוהין מאד דמאי ענין הדלקה לתפלה דדוקא גבי קבלת שבת בטעות ע"י תפלה יש חילוק בין צבור ליחיד משום דצבור א"צ לחזור ולהתפלל ויחיד צריך לחזור ולהתפלל כנ"ל, אולם גבי קבלת שבת ע"י הדלקה דס"ל להגאונים דהוי קבלה אף בטעות ואסורים במלאכה מאי חילוק יש בין צבור ליחיד שהדליק בטעות דהרי ההדלקה נשארת במקומה דהא אפי' אם הדליק מבעו"י גדול לצורך שבת א"צ לכבותה ולחזור ולהדליקה וכמש"כ בחי' רעק"א סי' הנ"ל א"כ לשי' הגאונים דקבלה בטעות ע"י הדלקה הוי קבלה אין שום מקום לחלק בין צבור ליחיד אלא בין צבור בין יחיד שהדליקו בטעות הוי קבלה ואסורין בעשית מלאכה וכ"ז נלע"ד ברור: ובכן צ"ע דברי הגאון דרה"ח שכ' דבקבלה בטעות בתפלה צבור אסורין במלאכה ויחיד חוזר ומתפלל ומותר במלאכה ובקבלה ע"י הדלקה אף יחיד אסור במלאכה דשאני הדלקה שהיא מעשה, והנה החילוק דהדלקה עדיפא שהיא מעשה הוא מדברי הב"י כנ"ל אבל הב"י כ' זה רק לשי' הרא"ש והרשב"א דס"ל דבקבלת טעות בתפלה גם צבור מותר במלאכה להכי הוכרח לחלק דהדלקה עדיפא אבל להדרה"ח שפסק דצבור גם בתפלה אסורין במלאכה דקבלה בטעות הוי קבלה הרי בזה מיושב שפיר דברי הגאונים הקדמונים א"כ א"צ לחלק דהדלקה עדיפא: