פרי יצחק חלק ב לא

בודאי די שיוסיף עד שיראו ג' כוכבים רצופים וכמ"ש הרמב"ן בתוה"א ובשו"ע שם וכ"ז ברור: ומש"כ כיי נדחית ראית הרמב"ן מהא דב"ה מתירין עם השמש וכתב דיש לדחות בקל דכיון דהתוס' אין לו שיעור לא חש בה לדקדק בזה. הנה אף דלדינא אין נ"מ כצל כמו שנתבאר לעיל מ"מ מש"כ דיש לדחות בקל הנה דברי הראשונים לא מידחי בגילי דחיטתא ואף דהתוס' בר"ה ד' ט' כתבו בכה"ג דהא דתנן ספק חשיכה אין מדליקין, אף דגם קודם לכן אסור משום תוספות ומשום דסגי בתוס' משהו, לא דמי כלל להתם דהתוס' הקשו רק בדרך שלילה דלא תנן דגם קודם ספק חשיכה אין מדליקין וע"ז תירצו משום דסגי בתוס' משהו אולם במשנה דב"ה מתירין עם השמש אם איתא דצריך להוסיף קודם שקה"ח אף דסגי במשהו מ"מ היכי תנן ב"ה מתירין עם השמש דגם משהו קודם השמש אסור, ועוד דבעיקר מש"כ התוס' כיון דסגי בתוס' משהו עי' בביאורי הגר"א סי' רס"א סק"ח שכתב וז"ל ותוס' פ"ק דר"ה ט' דחיק משום דתוס' ל"ל שיעורא וכבר כתב הרא"ש בפ"ד דברכות דע"כ יש שיעור כו' ע"ש ובעיקר ראית הרמב"ן מהא דב"ה מתירין עם השמש הנה גם הגר"א שם כתב ג"כ ראי' זו ביסוד דברי הרמב"ם דלא ס"ל תוס' שבת כלל ע"ש: סימן ח עוד תשובה להגאון הנ"ל הנה כ"ג בתשובה סי' נ"ב הביא דברי הר"ן בפ' ב"מ לענין נר חנוכה דתניא מצותה משתשקע החמה וכתב הר"ן וז"ל לאו למימרא שלא יהא רשאי להדליק קודם זמן זה דשבת יוכיח שצריך להדליק קודם שקה"ח לרבה דאמר בשלהי פירקין דמשתשקע החמה הוי ביה"ש אלא עיקר מצותה קאמר ואם רצה להקדים מקדים אבל מדברי הרב בעל הלכות ז"ל נראה דדוקא נקט משתשקע החמה ובערב שבת נמי מדליק אחר שקיעת וכרב יוסף דאמר משתשקע החמה עד שהכסיף העליון והשוה לתחתון יום עכ"ל הר"ן והנה הבה"ג כתב בה' חנוכה והיכי דאדליק לה קודם שקה"ח וכבתה קודם שקע"ח הדר מדליק לה משתשקע החמה משום דאדלקה בלא זמנה עכ"ל ועפ"ז תמה כ"ג על הר"ן שכתב לדעת בה"ג דבע"ש נמי מדליק אחר שקיעה וכרב יוסף דמנ"ל זה דהא מדבריו מבואר דדוקא אם כבתה קודם שקה"ח הדר מדליק לה אבל אי לא כבתה יוצא בדיעבד בהדלקה שהדליק קודם שקה"ח וא"צ לכבותה ולחזור ולהדליקה וא"כ הרי אפ"ל דס"ל לבה"ג כרבה. ונהי דבחול אין רשאי לכתחלה להדליק קודם שקה"ח אבל בע"ש יכול לעשות כן לכתחלה כיון דיוצא בהדלקה זו מיהו באמת לא הי' צריך כ"ג להקשות על הר"ן מכח כיון דבחול יוצא בדיעבד בע"ש יכול לעשות כן לכתחלה דאף אי נימא דגם בדיעבד אינו יוצא אם הדליק קודם שקיעה מ"מ שפיר י"ל דבע"ש מדליק קודם שקיעה ומשום דלא אפשר וכשהתקינו חכמים מצות נר חנוכה להדליק משתשקע החמה כך היתה התקנה דבע"ש דלא אפשר ידליק קודם שקיעה וא"כ מנ"ל להר"ן להכריח מתוך דברי בה"ג דס"ל כרב יוסף דבע"ש נמי מדליק אחר שקיעה: אלא דבאמת דברי הר"ן בלא"ה צע"ג דמאי שייך להכריח מדברי בה"ג דס"ל דמשתשקע החמה הוא בדוקא דבע"כ ס"ל כרב יוסף ובע"ש נמי מדליק אחר שקיעה דסוף סוף איך יתרץ בה"ג הברייתא לרבה דס"ל משתשקע החמה בה"ש א"כ כיצד מדליק נ"ח בע"ש קודם שקיעה ועכ"פ כיון דלרבה בע"כ כן הוא דבע"ש מדליק קודם שקיעה מאיזה טעם שהוא א"כ מנ"ל להר"ן דס"ל לבה"ג כרב יוסף ולא כרבה דכמו שיתרץ רבה כן יהי' ניחא גם לבה"ג וכבר הרגיש בזה גם כ"ג בסוף התשובה וכן הקשה לי זה רבות בשנים חכם אחד מגדולי הדור במכתבו אלי והניח בצ"ע. ולכאורה נראה לישב דס"ל להר"ן דבאמת בה"ג מודה דלרבה כיון דלדידי' בע"ש בע"כ מדליק קודם שקיעה א"כ הברייתא דמצותה משתשקע החמה לאו בדוקא נקט משתשקע החמה דאם רצה להקדים מקדים ובה"ג דס"ל דמשתשקע החמה הוא בדוקא בע"כ ס"ל כרב יוסף ובע"ש חנוכה ג"כ מדליק אחר שקיעה כנ"ל. מיהו באמת הוא דוחק לומר דרבה ורב יוסף פליגי' בפי' הברייתא דמצותה משתשקע החמה. ועוד קשה דהרי הרמב"ם ס"ל ג"כ כבה"ג דמשתשקע החמה הוא בדוקא שכתב בפ"ד מה' חנוכה אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין ואלו בפ"ה מה' שבת פסק כרבה דמשתשקע החמה הוי ביה"ש ע"ש וא"כ מנ"ל להר"ן דס"ל לבה"ג דוקא כרב יוסף דבע"ש מדליק אחר שקיעה: אכן נראה לענ"ד לישב דברי הר"ן דדבריו פשוטים ומבוארים בלי שוה גמגום דלא עלה כלל על דעת הר"ן להכריח מתוך מאי דס"ל לבה"ג דמצותה משתשקע החמה הוא בדוקא דבע"כ ס"ל כרב יוסף משום דלרבה יקשה האיך מדליק בע"ש קודם שקיעה, אולם באמת כל דברי הר"ן הוא מדברי הרשב"א בחי' לשבת שם וז"ל הרשב"א הא דאמרינן מצותה משתשקע החמה כו' מסתברא דלא עכובא הוא כו' דהא ודאי אלו רצה להדליק מדליק סמוך לשקה"ח כו' אלא דעיקר מצותו לחייבו להדליק אינה אלא משתשקע החמה והראיה הדלקת נר חנוכה בע"ש דע"כ מקדים עם חשיכה לרבה כו' מיהו נראה מדברי הרב בעל הלכות דדוקא קאמר משתשקע החמה ובע"ש נמי מדליק משתשקע החמה כרב יוסף שהוא ז"ל כתב בה' חנוכה הא דאמר רב יהודא אמר שמואל כוכב אחד יום שנים ביה"ש כו' ואילמלא כתבה לכונה זו למה כתבה בה' חנוכה ומאי שייכא דההיא בחנוכה עכ"ל ע"ש, והנה בפי' דברי הרשב"א נלע"ד ברור דמש"כ מתחלה מיהו נראה מדברי הרב בעל הלכות דדוקא קאמר משתשקע החמה כוונתו למה שכתב שם בה"ג ז"ל, והיכי דאדליק לה קודם שקה"ח וכבתה קודם שקה"ח הדר מדליק לה משתשקע החמה משום דאדלקה בלא זמנה ומוכרח מזה דס"ל לבה"ג דמצותה הוא בדוקא משתשקע החמה דאי לאו דוקא רשאי להדליק ג"כ קודם שקה"ח א"כ פשיטא דגם אי כבתה קודם שקה"ח אין זקוק לה אכן מש"כ הרשב"א להביא ראיה ממה שכתב בה"ג בה' חנוכה הא דאמר רב יהודא כוכב אחד יום כו' זה נמשך למש"כ דס"ל לבה"ג דבע"ש נמי מדליק משתשקע החמה כרב יוסף ולזה הביא ראיה ממש"כ בה"ג בה' חנוכה הך דכוכב אחד יום ומאי שייכא בחנוכה ובע"כ דהיינו משום דס"ל לבה"ג דבע"ש נמי מדליק משתשקע החמה כרב יוסף ולפי שאז בהכרח מתאחר זמן הדלקת הנר עד אחר שקה"ח שהוא רגע מועט קודם ביה"ש לכך סמך בה"ג וכתב בה' חנוכה הא דאמר ר"י כוכב אחד יום שנים ביה"ש. ועכ"פ הרי נתבאר בהדיא מדברי הרשב"א דמה שכתב ובע"ש נמי מדליק משתשקע החמה כרב יוסף אין זה נמשך מכח הא דס"ל לבה"ג דמשתשקע החמה הוא בדוקא דיהי' מוכרח מזה דס"ל לבה"ג כרב יוסף אלא דזהו מהוכחה אחרת מדברי בה"ג מתוך מה דהביא בה' חנוכה הא דאר"י כוכב אחד יום דמזה מוכח דס"ל לבה"ג באמת דהלכה כרב יוסף ובע"ש נמי מדליק משתשקע החמה והרי הדברים מפורשין כשמלה, ולפ"ז נראה ברור דגם מש"כ הר"ן אבל מדברי בעל הלכות נראה דדוקא נקט משתשקע החמה ובע"ש נמי מדליק אחר שקיעה וכרב יוסף כונתו ג"כ כמש"כ הרשב"א וכנ"ל והמה שני דברים נפרדים והיינו דמדברי בעל הלכות נראה דדוקא נקט משתשקע החמה וכן נראה מדבריו מתוך מה שכ' בה' חנוכה הא דאר"י כוכב אחד יום כו' דס"ל דבע"ש נמי מדליק אחר שקיעה כרב יוסף וזה הוכחה אחרת אלא שהר"ן קיצר בדבר וז"ב ומיושב כל הקושיות על הר"ן: ואכתי יש לברר מ"ש הרשב"א והר"ן דעת עצמם דמשתשקע החמה לאו עכובא הוא שלא יהא רשאי להדליק קודם זמן זה דשבת יוכיח שצריך להדליק קודם שקה"ח לרבה ולכאורה צ"ע דשאני שבת דלא אפשר בע"א כנ"ל, אך נראה דהרשב"א והר"ן לא כתבו זה רק בדרך הכרע והיינו דודאי אם הי' לנו איזה הכרח לפרש הברייתא דמשתשקע החמה הוא