פרי יצחק חלק ב כח

הרי"ף שפסק כרבה לחומרא והביא הא דא"ל רבא לשמעי', לא קשה כלל דודאי גם להרי"ף צ"ל דהא דא"ל רבא לשמעי' אתון כו' היינו משום דס"ל כרב יוסף ומה שהביא הרי"ף דברי רבא הוא ללמוד מכאן כי זמן הדלקת הנר הוא כשהשמש בראשי האילנות ומשום דבשבת ד' כ"ג תניא גבי הדלקת הנר ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר ובגמ' אמר רבא אדשמשא בריש דקלא אתלו שרגא לכך הביא הרי"ף הא דרבא לידע שזהו זמן הדלקת הנר, ואין לומר דהרי מזה יהי' נראה דלמאן דקים לי' יכול להדליק אחר שקה"ח אכן זה אינו דכיון דבזמן התלמוד אמרו אתון דלא קים לכו בשיעורא דרבנן אנן נחשבין ללא קים לן בשיעורא דרבנן ולדידן אפילו אם איתא כרב יוסף צריכין להדליק אדשמשא בריש דקלא ולפ"ז שפיר הביא הרי"ף הא דרבא לידע זמן הדלקת הנר לכו"ע ואין להאריך עתה אבוא למה שכתבת בשם דודך הגאון שליט"א לפרש דברי הגמ' והראשונים הנ"ל והוא עפ"י מש"כ הרלב"ח בפי' קה"ח להרמב"ם בפ"ב לישב השמועות הא דאמר ר"י אמר שמואל כוכב אחד יום שנים ביה"ש כו' וכוכב אחד יום היינו בודאי לאחר שתשקע החמה עם הא דאמר רבה אר"י אמר שמואל דמשתשקע החמה הוי ביה"ש. והנני להעתיק את דבריך בקצור וזה לשונך, וכבר עמד בזה הרלב"ח והעלה שם דבעת שאנו יודעין בבירור דליכא עוד ב' כוכבים בודאי הוי יום אף לאחר שקה"ח ומחלוקת רבה ורב יוסף בעת שאין אנו יכולים לראות הכוכבים דרבה ס"ל דמיד לאחר שקה"ח כבר אפשר שיראו ב' כוכבים והוי ספק ביה"ש ור"י ס"ל דכ"ז שפני מזרח מאדימין לא אפשר שיראו ב' כוכבים. ועפ"י הנחה זו יתורץ שפיר כל הסוגיא דכיון דהא דס"ל לרבה דמשתשקע החמה ביה"ש היינו רק היכי דלא יוכל לראות כוכבים ואז הוי רק ספק ביה"ש א"כ אף דפסקו הרי"ף והרא"ש כרבה היינו רק לשאינו בקי דלא יכול לסמוך על מה שלא נראה כוכבים ולזה תיכף לאחר שקיעה הוי לגבי' ספק ביה"ש אבל לבקי בראית כוכבים כ"ז שלא נראה לו ב' כוכבים יום הוי כו' וזהו דאמר רבא לשמעי' מאן דבקי בשיעורא דרבנן היינו ראית כוכבים יכול להדליק גם לאחר שקיעה ולסמוך על מה שלא נראה ב' כוכבים אבל אתון כו' דלא בקיאי בראית כוכבים לא תוכלו לסמוך ע"ז שלא נראה כוכבים ע"כ בהכרח אדשמשא אריש דקלא אתלו שרגא, והא דרבא הוי קא דאוי למערב היינו משום דרבא בעצמו הי' בקי בראית כוכבים ומן הדין הי' יכול לסמוך ע"ז בלבד שלא ראה עדיין ב' כוכבים אלא שהחמיר על עצמו לראות גם הסימן השני של פני מזרח מאדימין וכיון דמן הדין לא הי' צריך לזה סמך עצמו על רב יוסף ע"כ לשונך: והנה גם לדבריו לא יצא יד"ח עדיין נגד רבינו הגר"א ז"ל דהא הוא לא ס"ל למש"כ הרלב"ח דהנה בביאורו בסי' קס"א ס"ק י"ב כתב שם וז"ל והשני סוף שהשמש מאדים כו' והוא ביה"ש דר' יוסי אחר ביה"ש דר' יהודא תיכף והוא צ"ה דאמר שמואל כוכב אחד יום שנים כו' הכל אליבא דר' יוסי כו' ולעיל אמר שמואל ג' רבעי מיל אליבא דר' יהודא וכאן אליבא דר' יוסי עכ"ל ע"ש ולפ"ז ראית הכוכבים לא שייך כלל להא דמשתשקע החמה ביה"ש דזהו אליבא דר' יהודא, אך נניח זה ונבוא לעיקר דבריו במה שפי' דברי הגמ' דא' רבא לשמעי' אתון כו' יתפרש אף אליבא דרבה ומשום דלמאן דקים ליה בשיעורא דרבנן היינו בקי בראית כוכבים אפשר להדליק גם לאחר שקיעה כ"ז שלא נראה לו ב' כוכבים אכן לענ"ד א"א לפרש דברי הגמ' כנ"ל דהרי לעולם צריך לפרוש מלאכה קודם ביה"ש דהא א"א לצמצם ולעשות מלאכה עד ביה"ש ממש וכמש"כ התוס' בביצה ד' ל ד"ה דהא והרא"ש בפ' יוהכ"פ בהא דאמרינן בביצה דהא תוס' יוהכ"פ דאורייתא הוא והא נשי דידן דאכלי ושתי עד אורתא כו' ומסתמא לא הי' אוכלות לגמרי עד חשיכה שאינן יכולות לצמצם אלא פירשו קודם כו' עכ"ל ע"ש וכן בודאי לענין מלאכה, א"א לעסוק עד ביה"ש ממש דא"א לצמצם כנ"ל אלא צריך לפרוש מעט קודם, וא"כ לרבה איך משכחת לה להדלקת הנרות אחר שקה"ח אף להבקי בראית כוכבים דנהי דגם לרבה אחר שתשקע החמה כ"ז שלא נראו ב' כוכבים הוי יום מ"מ הא אין גבול למתי יתראו הכוכבים וכמש"כ הרלב"ח שם כי לפעמים יתראו עם שקה"ח ויש יום שיתאחרו מעט אחר שקה"ח ויש יום שיוסיף להתאחר יותר עד סוף הזמן שפני מזרח מאדימין וא"כ איך אפשר להתעסק בהדלקת הנרות אחר שקה"ח אפילו לבקי גדול הא אפשר שכרגע יתראו הכוכבים ואפילו הדלקת נר אחד קשה ומכש"כ הדלקת הנרות ואיך אפשר דהא דא"ל רבא לשמעי' אתון דלא קים לכו בשיעור דרבנן אדשמשא כו' היינו דלא בקיאי בראית כוכבים דגם אי הוי בקיאי בראית כוכבים אי אפשר להתעסק בהדלקת נרות אחר שקה"ח כי אפשר שכרגע יתראו הכוכבים, וכן במש"כ דרבא הוי קא דאוי למערב והי' סומך על מה שלא נראה עדיין כוכבים קשה ג"כ כנ"ל: וביותר דהנה בס' חדושי הרז"ה שיעור ביה"ש סי' ח' הביא דברי הגמ' הנ"ל דאביי חזי לרבא דהוי קא דאוי למערב א"ל והתניא כו' וע"ש שכתב דמזה מבואר דאביי ורבא ס"ל כרב יוסף דאחר שקה"ח עדיין יום הוא כ"ז שפני מזרח מאדימין ולכן הביטו בע"ש אם פני מזרח מאדימין עדיין יום הוא ומותר במלאכה, וע"ש שכתב להכריע מזה כשי' הרמב"ם דאין צריך תוס' לשבת וכמ"ש הה"מ בפ"ה מה' שבת והב"י או"ח סי' רס"א והוא דלא כדעת הרא"ש והרי"ף וכל הפוסקים החולקים עליו אמנם מכאן ראי' גדולה כיון שאביי ורבא הי' מביטין בע"ש להאדמת פני המזרח והי' עושין מלאכה עד שהכסיף התחתון והרי משתשקע החמה עד שהכסיף התחתון כ"ז שפני מזרח מאדימין אין זה אלא חלק ארבעים משעה ואעפ"כ היו עושין מלאכה בזה המעט א"כ א"צ תוס' לשבת. אמנם הנה מלבד אשר דעת כל הראשונים הוא דתוס' שבת ויו"ט דאורייתא הבה"ג והרי"ף והרא"ש והרמב"ן והרשב"א והר"ן ועוד כמה ראשונים אכן הנה בספרי סי' ח' הארכתי שם בדין תוס' שבת ובשי' הרמב"ם הנ"ל, ושם הבאתי ראיה דס"ל לאביי דתוס' שבת ויו"ט הוא מדאורייתא ע"ש ולפ"ז הרי נדחה דברי הגאון הנ"ל דבע"כ כן הוא דבזמן שפני מזרח מאדימין אפשר לעשות מלאכה ולהוסיף מחול על הקודש ומה שהקשה הגאון הנ"ל דהרי הזמן שפני מזרח מאדימין הוי רק חלק ארבעים משעה ואיך אפשר לעשות מלאכה ועוד להוסיף מחול על הקודש, לא נפלאת היא בעיני הראשונים דהנה הרשב"א והר"ן בפ' במה מדליקין לענין נר חנוכה דתני' מצותה משתשקע החמה כתבו דלאו עיכובא היא לומר דקודם לכן אם רצה להדליק אינו מדליק והראי' הדלקת נר חנוכה בע"ש דבע"כ מקדים עם חשיכה לרבה דאמר משתשקע החמה ביה"ש בשלמא לרב יוסף דאמר משתשקע החמה עד שהכסיף התחתון יום לא הוי ראי' דאפשר להדליק משתשקע החמה עד שהכסיף כו' מיהו נראה מדברי הרב בעל הלכות דדוקא קאמר משתשקע החמה ובע"ש נמי מדליק משתשקע החמה כרב יוסף ע"ש הרי דאף דהראשונים הנ"ל ס"ל דתוס' שבת ויו"ט דאוריי' ומ"מ סברי דלרב יוסף אפשר להדליק לאחר שקיעה בזמן שפני מזרח מאדימין ובע"כ דיוסיף גם כן מחול על הקודש: ולפי הנ"ל הרי בשום ענין א"א לפרש דברי הגמ' דהא דא"ל רבא לשמעי' אתון דלא קים לכו בשיעורא דרבנן כו' היינו הבקיאות בראית הכוכבים דלמאן דקים לי היינו הבקי בזה גם לרבה יכול להדליק אחר שקה"ח כ"ז שלא נראה לו ב' כוכבים, דמלבד מת שכתבנו דגם מצד נגיעה בביה"ש גופי' א"א להדליק ולעשות מלאכה על סמך שלא נראה עוד כוכבים דהרי צריך לפרוש מעט קודם דא"א לצמצם לעשות מלאכה עד ביה"ש ממש כמש"כ הראשונים וכנ"ל, עוד ביותר יפלא דמה נעשה עם התוס' דהרי דעת כל הראשונים הוא דתוס' שבת דאורייתא ותוספת זה יש לו שיעור כמש"כ הרא"ש בפ"ד דברכות וא"כ איך אפשר להדליק ולעשות מלאכה אחר שקה"ח על סמך מה שלא נראה לו עדיין ב' כוכבים אף אי איתא דתיכף שיראה הכוכבים יפרוש ממלאכה אבל הא כבר עבר על עשה דתוס' שבת, וכיון שאין ידוע מתי יתראו הכוכבים יש לחוש שיעשה מלאכה בזמן תוס' שבת, דבשלמא לפי מה שכתבתי דרבא ס"ל כרב יוסף והא דא"ל לשמעי' אתון כו' דשיעורא דרבנן זהו זמן שפני מזרח מאדימין ניחא שפיר דלמאן דקים דקים לי' בשיעורא דרבנן יכול להדליק גם לאחר שקיעה תיכף