פרי יצחק חלק ב קמט

אלא דלא תקשה דבכ"מ שינוי קונה ובאתנן לא מהני ע"ז אמר שאני לגבוה דמאיס. והנה לפי מש"כ בפי' הגמ' דילפינן שינוי קונה מכעין שגזל יחזיר היינו משום דלב"ה ידעינן מקרא דהם ולא שינוייהן דשינוי הוי כגוף אחר ממילא לא הוי שינוי כעין שגזל ולא יחזיר, אולם לב"ש נהי דנימא דגבוה שאני משום דמאיס אבל הרי אין הכרח להיפך דדוקא לגבוה לא הוי כגוף אחר דהרי שפיר אפ"ל דגם להדיוט כן הוא בלא קרא דלהדיוט שאני ומכיון דליכא הכרח דלהדיוט הוי כגוף אחר ממילא אין ללמוד כלל מקרא דאשר גזל דשינוי קונה דאף דמוכרח ד מקרא דאם אינה כעין שגזל לא יחזיר מ"מ הרי אפ"ל דשינוי הוי כעין שגזל והא דמוכרח מקרא דאם אינה כעין שגזל לא יחזיר היינו כשאכלום בניו או אחר ולפיכך ס"ל לסתמא דגמ' דלב"ש שינוי במקומו עומד אף דגבוה שאני דמאיס. ורבא דדחי שאני לגבוה דמאיס אפ"ל דס"ל דהברייתא דאמר כעין שגזל יחזיר מכאן אמרו הגוזל ומאכיל כו' הוא רק אסמכתא בעלמא ועיין בתוס' שם ולפ"ז אשר גזל מיותר רק לדרשא אם כעין שגזל יחזיר ואם לאו היינו שנשתנה וממילא מגופי' דקרא שמיע לן דבע"כ שינוי לא מקרי כעין שגזל כנ"ל אולם אביי ושאר אמוראי ס"ל דהברייתא דרשה גמורה היא ולפ"ז בע"כ ס"ל לב"ש דשינוי במקומו עומד כנ"ל עוד נלע"ד לישב השמועה בדרך אחר בהא דאביי ס"ל דלב"ש שינוי במקומו עומד ורבא דחי שאני התם לגבוה משום דאימאיס דאפ"ל דאביי ורבא לטעמייהו אזלי, דהנה בתמורה ד"ד פליגי אביי ורבא דאביי ס"ל כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני כו' ורבא ס"ל עביד לא מהני וע"ש בסוגי' דפריך והרי גזל דרחמנא אמר לא תגזול ותנן הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאן בגדים משלם כשעת הגזילה תיובתא דרבא אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא אשר גזל כמה שגזל ולאביי האי אשר גזל מבעי' לי' על גזילו שלו מוסיף חומש על גזילו של אביו אינו מוסיף חומש עכ"ל הגמ' וע"ש בפרש"י, והנה בס' קצוה"ח סי' ש"ס כתב לישב ע"פ סוגי' זו קושית התוס' בב"ק שם דל"ל תרי קראי הם ולא שינוייהם ואשר גזל והיינו דלפיכך איצטריך אשר גזל דמהם ולא שינוייהם אכתי לא ידעינן בגזל דס"ד דכיון דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני וכדס"ד בש"ס דמה"ט ראוי לומר דשינוי אינו קונה אלא משום דכתיב אשר גזל ילפינן דשינוי קונה בגזל ולאביי דס"ל אי עביד מהני ושינוי דקונה מאתנן מצינן למילף ל"ק אשר גזל ל"ל דס"ל דאשר גזל למעוטי גזל אביו שאינו מוסיף חומש, והנה בב"ק ס"ז פריך למאן דיליף שינוי קונה מאשר גזל והא מבעי' לי' למעוטי גזל אביו שאינו מוסיף חומש ומשני א"כ ניכתוב רחמנא את גזילו אשר גזל ל"ל כו' ואיכא דאמרי אמר ר"ח אמר ר"י מנין לשינוי שאינו קונה דכתיב והשיב את הגזילה מ"מ והא כתיב אשר גזל האי מבעי' לי' על גזילו שלו מוסיף חומש ומתבאר מזה דלכו"ע ס"ל לדרשא דאשר גזל למעוטי גזל אביו אלא למאן דס"ל ללמוד שינוי קונה הוא מדלא כתיב את גזילו, אולם למ"ד דהקרא קאי רק למעוטי גזל אביו שאינו מוסיף חומש וס"ל דאין ללמוד גם לשינוי קונה בע"כ דלא ס"ל לדייק דלכתוב רחמנא את גזילו ומעתה י"ל דאביי ורבא לטעמייהו אזלי דלאביי דס"ל אי עביד מהני ויליף שינוי מאתנן ס"ל דאשר גזל הוא למעוטי שאינו מוסיף חומש על גזל אביו ובע"כ דלא דייק כלל דלכתוב את גזילו ועכ"פ לאביי לשיטתו קרא דאשר גזל הוא רק למעוטי גזל אביו ולפ"ז ליכא לדחויי דב"ש ס"ל שינוי קונה בעלמא ורק לגבוה משום דאימאיס דהא כבר נתבאר למעלה דגם לב"ש אצטריך קרא לשינוי קונה ולאביי לשי' א"א ללמוד מקרא דאשר גזל דמבעי' לי' למעוטי גזל אביו רק לדידן דס"ל כב"ה ילפינן שינוי קונה מאתנן אכן לב"ש דגם באתנן אסור שינוי ממילא אין שינוי קונה בגזל דליכא קרא ע"ז. אולם רבא לטעמי' דס"ל אי עביד לא מהני ובע"כ דילפינן שינוי קונה מקרא דאשר גזל כמבואר בגמ' ולפ"ז אפ"ל דגם ב"ש יליף דשינוי קונה מקרא דאשר גזל ובאתנן דאסור ע"י שינוי התם שאני משום דמאיס לגבוה: בענין הנ"ל. הנה בהא דאמר רבה שם שינוי קונה כתיבא ותנינא כתיבא והשיב את הגזילה אשר גזל מה ת"ל אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר כו' תנינא הגוזל עצים כו' ע"ש בפרש"י וז"ל שינוי קונה היכי דשני להו בידים פשיטא לי' דמדאורייתא ודאי קנה כו', ובס' קצוה"ח סי' שנ"ד הקשה דמשמע מפרש"י דוקא שינוי בידים קונה ובאמת פשוט בכולא תלמודא דאף שינוי ממילא קונה וכן מפורש במשנה גזל בהמה והזקינה משלם כשעת הגזילה והוא מטעם שינוי קונה והוא שינוי ממילא ע"ש שהניח בצ"ע. ונראה לישב עפ"ד הקצוה"ח בסי' ש"ס המובא לעיל שכ' לישב קו' התוס' דל"ל כאשר גזל הא מהם ולא שינוייהן ידעינן דשינוי קונה ותי' ע"פ הסוגי' דתמורה הנ"ל דלהכי איצטריך אשר גזל דמהם ולא שינוייהם לא הוי ידעינן לגזל דס"ד כיון דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני ולאביי דס"ל אי עביד מהני ושינוי דקונה מאתנן מצינן למילף אמר בגמ' דאשר גזל מבעי למעוטי גזל אביו שאינו מוסיף חומש ע"ש ולפ"ז צ"ל דמאן דיליף שינוי קונה מאשר גזל כמו רבה ור"ח שם דף ס"ז ס"ל אי עביד לא מהני וליכא למילף מאתנן ולכך ילפי מאשר גזל. והנה שינוי דממילא בודאי שפיר ילפינן מאתנן דלא שייך ע"ז אי עביד לא מהני דהרי לא עביד השינוי בידים והא דאיצטריך ללמוד מאשר גזל היינו דוקא על שינוי בידים דעבר על לא תגזול (וע"ש פרש"י ששינה ועבר על דעת המקום) והו"א דאי עביד לא מהני לזה אמרו דמ"מ קונה מקרא דאשר גזל, ולפ"ז מיושב לנכון פרש"י מה שפי' בהא דאמר רבה שינוי קונה היכי דשני להו בידים דכל עיקר דברי רבה דאמר שינוי קונה כתיבא והשיב את הגזילה אשר גזל כו' היינו רק היכי דשני להו בידים דלא נימא אי עביד לא מהני אבל לשינוי ממילא לא איצטריך קרא דאשר גזל דזה שפיר ילפינן מאתנן דכתיב הם ולא שינוייהן: והנה בס' נתה"מ סי' שס"א הקשה על הגמ' דתמורה הנ"ל דפריך לרבא דאמר אי עביד לא מהני ממשנה דהגוזל עצים כו' דקונה בשינוי והרי התוס' בתמורה שם ד"ה רבא אמר הקשו לרבא דא"כ צורם אוזן בכור ליתסר ופשיטא לן דאינו אסור אלא מטעם קנס ותי' דלא גרע מאלו נפל בו מום מעצמו דשרי ע"ש ולפ"ז מאי פריך הגמ' משינוי הא גבי שינוי גם שינוי דממילא נמי קונה א"כ לא שייך אי עביד לא מהני דלא גרע מאלו נשתנה מאיליו ע"ש והיא קושיא עצומה, ולענ"ד נראה לישב ע"פ מש"כ המח"א בהגהות על הרמב"ם פ"ב מה' גזילה דשינוי קונה דוקא אם רוצה לקנות וכמו שאמרו בב"ק ס"ו גבי יאוש האי זה מתיאש וזה אין רוצה לקנות ע"ש ולפ"ז אפ"ל כיון דבשינוי בעינן רצונו שיהא רוצה לקנות להכי כיון דאמרינן אי עביד לא מהני א"כ מעשה השינוי ורצונו לקנות לא מהני כלל והוי כמו שאינו נמצא דהוי כמו שנשתנה מאליו בלא רצונו כלל ולא מהני. והנה סמוכין לדברי המח"א נראה ע"פ מש"כ התוס' בב"ק ס"ח ד"ה מה טביחה ובב"מ צ"ו ד"ה זיל שלים דר' אלעזר ס"ל דשינוי מעשה קונה דוקא בשני בידים אבל שינוי ממילא לא קנה ע"ש ולכאורה דבר זה צריך ביאור ומה טעם בזה כיון דע"י שינוי נעשה כגוף אחר מה נ"מ בין ממילא לשני בידים, ונראה לומר דס"ל לר"א נהי דגלי קרא דשינוי הוי קנין אבל מ"מ הוי ככל הקנינים דהקונה צריך שיעשה מעשה הקנין כמו הגבהה וחזקה אבל אם נעשה הקנין מאליו אם כי אמת הוא דשינוי הוי קנין אבל הרי הגזלן צריך לעשות מעשה הקנין, ועכ"פ נהי דלדידן לא ס"ל כן אלא דקי"ל דגם שינוי ממילא קני מ"מ עכ"פ צריך דעתו שיהי' רוצה לקנות ודו"ק וראיתי בס' תרומת הכרי סי' רס"ב שהביא ראי' דשינוי קונה בע"כ מגמ' גיטין נ"ג דפריך למ"ד היזק שאינו ניכר שמי' היזק ממשנה ב"ק גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הש"ל ואי אמרת שמי' היזק דמי מעליא בעי שלומי לי' ופי' שם התוס' דאי אמרת היזק שאינו ניכר שמי' היזק הוי שינוי וקנה הגזלן ובגמ' אסיק בתיובתא והקשה אמאי לא משני כדמשני במרובה לענין יאוש דפריך מגזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הש"ל ומשני האי זה מתיאש וזה אינו רוצה לקנות ומוכח מזה דשינוי קונה בע"כ, אולם לענ"ד אין מכאן ראי' כלל דודאי חמץ שעה"פ אינו רוצה לקנות דל"ל לקנות איסורי הנאה אולם הר"ן במשנה הנ"ל דחמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הש"ל חשיב ג"כ שאר מילי מהיזק שאינו ניכר בהמה ונתעבדה בה עבירה או שנפסלה מע"ג המזבח היינו ע"י מום דההיזק הוא רק מה שנפסלה מע"ג המזבח דהוא היזק קטן וכדאמר בגמ' שם